שלום!

מחפש המלצות לספרי צבא עם מסר ערכי שנראה לכם חשוב שנוער לפני צבא יקרא... לדוגמא-אנשי פאנפילוב.
אם אפשר לנמק כל הצעה זה בכלל יעזור...

תודה.


*בבקשה לא להפנות אותי לאשכול ההמלצות על ספרים. אני מחפש דווקא לשמוע גם את דעתם של חברי הפורום ולא רק את ההמלצה על הספר עצמו...

קראתי אותו לפני הצבא ובזכותו(או שמע צריך לומר באשמתו) בחרתי ללכת לשריון.

אם אתה מחפש ספר שדן בערכי לחימה ודילמות של לוחם אז אני ממליץ על "מלחמה ללא אות" של צ'יקו תמיר.

עתודתו של גנרל פאנפילוב, ויש עוד אחד שאת שמו אני לא זוכר
מפקד הרפאים..

"מראה סדוקה"- ספר ערכי על אחוות לוחמים,מימוש אידיאלים, פטריוטיזם וגם אכזבה גדולה ממפקדים שהכזיבו...
ספר המלמד כיצד להימנע מלהיכנס למהמורות מסוכנות בזכות אמונה גדולה בערכים, ומראה הליך ארוך וכואב של מאבק בקרב שנחשב להרואי- בזכות מיתוס כוזב שהדביקו לו- ואשר לא מרפה מהלוחמים זה עשרות שנים...

קריאה נעימה. מיכאל.

"במערב אין כל חדש" / אריך מריה רמרק

"היד הקטועה" / בלז סנדנראר

"החייל האמיץ שווייק" / ירוסלב האשק

ישנם הספרים של אביגדור המאירי על המלחמה, לא זוכר את שמם. אחד על החזית ושני על השבי הרוסי

השאלה היא איזה ערכים?
"במערב אין כל חדש" ו-"החייל האמיץ שווייק" ספרים מצויינים ואנושיים אבל די אנטי-צבאיים.
ולגבי אנשי פנפילוב, אמנם הוא שטוף ערכים ומוטיבציה לזמנו אבל בקריאה עכשוית לדעתי הוא משיג דווקא את המטרה ההפוכה ומציג את רוח הלחימה שטופת הפטריוטיות באור די מגוחך ואירוני אצל כל מי שעבורו סטאלין הוא כבר לא שמש העמים אלא דיקטטור אכזר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ISHPUZ ולגבי אנשי פנפילוב, אמנם הוא שטוף ערכים ומוטיבציה לזמנו אבל בקריאה עכשוית לדעתי הוא משיג דווקא את המטרה ההפוכה ומציג את רוח הלחימה שטופת הפטריוטיות באור די מגוחך ואירוני אצל כל מי שעבורו סטאלין הוא כבר לא שמש העמים אלא דיקטטור אכזר.

אני לא מסכים עם דעתך - הספר בהחלט ראוי, כל עוד הערך בו מתמקדים הוא דבקות במשימה. דווקא בו לא זכורה לי סגידה יוצאת דופן לדוד יוסף, אלא יותר תחושת חובה מעוררת כבוד מצדו של מומיש אולי.

ספרים נוספים שניתן להמליץ עליהם - "שערי האש" מאת סטיבן פרספילד ו"לוחמי החלל" מאת רוברט הינליין. הראשון רומן היסטורי, השני ספר מד"ב - ושניהם, לדעתי, מהווים קריאת חובה לכל מי שמתכוון להוביל חיילים.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

1."חיילי הרפאים" מאת המפטון סידס על חילוץ השבוים ממחנה השבויים קבנטואן במלחמת העולם השניה ע"י גדוד הריינג'רס השישי.
2."מכתבי יוני"
3."פלוגה ד'"
4."אחים בקרב"

Hello all, its the first time i write in this forum altought i've been reading it for over an year now. Really want to mention that the forum is great, full with useful information and professional people.I've served between the years 2001-2004 in the army including 6 months in "KEVA".
The book i wanted to recommend is "Catch 22", i've no idea if this book is translated to Hebrew or not ( i've readen it in bulgarian ), but its really funny for a man that served in the army ( every army i guess ), has all the absurds of serving in an army that is in an actual war.

P.S. : Sorry im writing in English, but right now i live in Germany and i have no access to Hebrew keyboard, of course i can read and understand everything written in Hebrew.

מלכוד 22. [באמת].
חשופים בצריח.
הטייס הקיטע [טייס בריטי - לא זוכר את שם הספר - הוצאת משרד הבטחון].

אישית, לתת לחניכים לקרוא ספרים "ערכיים" בנוגע לצבא כדי לגרום להם "לאהוב יותר" את רעיון הגיוס נראה לי נגוע בפאשיזם, במיוחד אם החניכים שלך צעירים ו/או נתונים להשפעה. זה מזכיר לי את הקומיסרים של הצבא הרוסי שחילקו פלאיירים עם סיפורי גבורה כדי לעודד את החיילים...אין צורך לפתות אנשים בישראל להתגייס בגלל "ערכים". צריך להתגייס לצבא כי אנחנו מדינה מוקפת אויבים. נקודה. מי שלא מבין את הרעיון הפשוט הזה יהיה חייל גרוע, גם אם יקרא אלפיים פעם את "מכתבי יוני" או "עוז 77". לכן אני מצטרף לקודמי בהמלצה על "מלכוד 22", שלדעתי מתמצת את ערך הצבא למשפט אחד שאמר בזמנו פאטון:"אני לא רוצה שתמותו בשביל המדינה שלכם. אני רוצה שתגרמו לטמבלים שבצד השני למות בשביל המדינה שלהם".

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יובל. לכן אני מצטרף לקודמי בהמלצה על "מלכוד 22", שלדעתי מתמצת את ערך הצבא למשפט אחד שאמר בזמנו פאטון:"אני לא רוצה שתמותו בשביל המדינה שלכם. אני רוצה שתגרמו לטמבלים שבצד השני למות בשביל המדינה שלהם".

הבעיה עם מלכוד 22, ספר מעולה לכל הדעות, היא שמי שיקרא אותו לפני גיוס יחשוב שזה ספר מצחיק ושנון ותו-לא. מי שקרא אותו אחרי השירות - יודע שכל מילה בו אמת...וזה בעצם ספר מדכא עד אימה.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

ולא כולם חייבים להתגייס מתוך תודעה שגיוס זה איכסה (אם כי אני לא פעם ממליץ).
השימוש בפאשיזם פה מוגזם מאוד, לדעתי.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

השאלה אילו ערכים אתה מחפש..

אם מעניין אותך לראות איך מלחמה נראית באמת
(אנשים טובים, בתוך תוהו ובוהו, שעושים כמיטב יכולתם, ולפעמים זה לא מספיק):

שלום ולא להתראות/ רוברט גרייבס (חווית מלה"ע הראשונה)
הקו האדום הדק/ ג'יימס ג'ונס (בדיוני, מלה"ע השניה)
יונץ/ רוברט מייסן (ויאטנאם)
התג האדום של האומץ/ סטיבן קיין (מלחמת האזרחים האמריקאית)
בגוף שני/ עופר שלח (לבנון)

אם אתה מחפש סיבות להתגייס, להשקיע ולהילחם- לדעתי עדיף לקרוא ספרי היסטוריה וגיאוגרפיה של ארץ ישראל.. הרי צה"ל צבא העם- חיילים נלחמים למען הערכים שלהם ולא לשימור מורשת חיילית.

תגובה ליובל:
לא, זה לא בשביל חניכים. זה בשבילי ובשביל מתגייסים אחרים שרוצים איזה "רשימת קריאה לפני הגיוס" עם ספרים שאולי יתנו משהו לשירות שלי.

ולקרן אור, התכוונתי יותר לערכים צבאיים אוניברסליים - דמות המפקד, דמות החייל, סרבנות וכאלה...

*תודה לכולם. כמובן שאם יש עוד אנשים עם רעיונות אני אשמח לשמוע...

http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=73757

לעולם אשא דגלך בגאווה

ברור... כמו שכתבתי בהודעה הראשונה אני רוצה שההמלצות יהיו יותר ממוקדות ואני רוצה גם לשמוע את דעתם של חברי הפורום להמלצות ביחס לשאלה אז פתחתי אשכול חדש...

בצדק רב ציינת את הספר אנשי פנפילוב כספר קריאה מעולה לקראת גיוס.הספר בהחלט לא מציג ערכים "מגוחכים" או "פתטיים" כמו שמישהו כאן מנסה לתאר אותו. לידיעה, הספר אנשי פנפילוב נקרא במקור בשפה הרוסית "כביש וולוקולמסק" על שם זירת הקרבות שבוהם לוקח חלק אותו גדוד שמתקרא אנשי פנפילוב במהלך הקרב על מוסקבה, ספטמבר שנת 1941. הספר פורסם על ידי הסופר אלכסנדר בק במגזין ספרותי פרקים פרקים וזכה להצלחה אדירה בקרב דור תש"ח. בהרבה ספרים אותם קראתי כמו למשל "אחרונים על הרכס" של יצחק טישלר וכן "אחריי" של אורי בן ארי נזכר הספר הזה כמקור השראה, מסתבר שלא היה פלמחניק שלא נשא ספר זה בצקלונו. הספר הוא בעצם טרילוגיה ששני הספרים הנוספים שלה הם : "ימים אחדים" ו"עתודותיו של גנרל פנפילוב" הספר הוא במיוחד מעניין כיון שנדונים בו נושאים שהם אקטואליים היום: כיצד הופך אזרח מפונק לחייל קשוח,דילמות בהן נתקל המפקד,המשמעת ככלי לחסכון בדם, הפחד של הלוחם מפני האויב וההתגברות עליו וכן שזורים בו תיאורים של טקטיקות צבאיות ותכסיסי קרב המצוטטים מפיו של מפקד הדיביזיה "הגאון הצבאי"גנראל וסילי פנפילוב . קסמו הרב של הספר נובע מכך שהוא דן במאורעות אמיתיים ובאנשים אמיתיים כדוגמאת מפקד הגדוד המספר את המאורעות בגוף ראשון:באורג'אן מומיש אולי -בן הלאום הקזאכי. הספר אינו פתטי ואינו נגוע לא בפאשיזם ולא בתעמולה בולשביקית (השם סטאלין מוזכר בו אולי פעמיים). לידיעה , בשנות החמישים חולק ספר זה לחניכי בה"ד אחד עם סיום קורס קצינים, בלווית ספר התנ"ך כמובן ,ללמדך עד כמה ספר זה נחשב באותם הזמנים.
ספר נוסף שאני ממליץ עליו הוא "סיפור מלחמה" ספר קטן וחמוד מפרי עטו של הסופר רון זוהר. המספר בגוף ראשון את קורותיו של המספר במהלך ארבעה ימי הלחימה הראשונים של מלחמת יום כיפור, בחזית התעלה , עד לפציעתו . אפשר לקרוא גם את "אלה האחים שלי " של אורי אור. וגם את "סיפור של חייל" של רפאל איתן ז"ל.

"המרד על הקיין", מאת הרמן ווק. ספר שזכה בפרס פוליצר. אני קורא אותו בערך מגיל 12, וזה הרבה זמן. הוא כבר מרופט מרוב קריאה והיו תקופות שידעתי קטעים ממנו כמעט בעל פה.
הספר עוסק באחד, ווילי קיית, שמתגייס לחיל הים אי שם לאחר מתקפת פרל הארבור ועובר את כל השלבים עד לפיקוד על שולת מוקשים במהלך תקופה של כשלוש שנים (קידום מהיר...). תוך כדי, במהלך סופת טייפון ובעקבות ארועים קודמים הסגן לוקח פיקוד מהמפקד ומדיח אותו מתפקידו. לאחר מכן מתקיים משפט.

תהליך ההכשרה בצי האמריקאי בתקופות אלו, אווירת מלחמת העולם השנייה ובמיוחד נושא הפיקוד, הסמכויות שלו ואופי המפקד והשפעתו על מסגרת מצומצמת וסגורה של ספינה, לעיתים מנותקת, עולים פה יפה מאד.
לדעתי זהו ספר חובה, במיוחד לאלו הפונים לפיקוד ועל אחת כמה לאלו שפונים לפיקוד ימי.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94...%99%D7%99%D7%9F
http://www.findabook.co.il/main/boo...s.asp?id=457434

מטפל בצורה מעוררת השראה בשאלות הפיקוד, המנהיגות והשירות היומיומי על כש"ט צבאי תומך לחימה. גם אני חוזר וקורא אותו מגיל מוקדם מאוד וההנאה אינה נגמרת.
העותק שלי הוא משנת 1954 בתרגומו המופלא של צבי טל. קראתי את הספר גם באנגלית, אבל אני חייב לציין שנהניתי יותר מהתרגום בזכות העברית המשובחת של המתרגם. בסוף הספר ישנה רשימת מונחים שהיא פנינה בפני עצמה.
בקיצור, גם אני ממליץ לפתוח האשכול לקרוא את "המרד על הקיין".

אם כבר לוחמה ימית, הייתי ממליץ גם על ה"אוניה" מאת ס.ס. פורסטר. הספר מספר על יום אחד בחיי הסיירת הקלה אה"מ "ארטמיס" - יום בו היא משתתפת בקרב סירטה הראשון. קרב זה התרחש במציאות ובמהלכו שייטת בריטית הצליחה להגן על שיירה מפני התקפה של כוח איטלקי עדיף. הספר מתאר את מהלך הקרב דרך סיפורם של אנשי צוות שונים. הוא מציג את חשיבותו של הגורם האנושי ושל מנהיגות נכונה.
http://www.findabook.co.il/main/boo....asp?id=2764599
http://en.wikipedia.org/wiki/The_Ship_%28novel%29

להכניס לכאן את צילום הכריכה הפנימית, בה מפה המתארת את מסעותיה של הספינה. מקומות שנשמרו אצלי הרבה שנים, ומאוחר יותר אף הגעתי לאחדים מהם.

הנה הכריכה. אחת הענתיקות האהובות ביותר בספריה שלי.

נזכרתי בעוד ספרים בעיקר על רקע ההערות שנוגעות לספרים העוסקים בקרבות ימיים.
הראשון הוא "73 צפון" של דדלי פופ. הספר עוסק בפרשה אמיתית שבה כח בריטי שליווה שיירה של ספינות סוחר לברית המועצות הצליח בעזרת תושיה ותעוזה להדוף כח ימי גרמני עדיף עליו בכמות ובכח אש עשרות מונים.חשיבותה של הפרשה נעוצה בכך שהיא גרמה לאדולף היטלר להשבית את כוחות אוניות השטח הגרמניות.
ספר נוסף הוא: "הסיירת יוליסס" מפרי עטו של אליסטר מקלין.אמנם אינו מתבסס על מקרה אמיתי ,אבל באותה העת מעניין.
ספרים מעניינים שגם בהם נדונים נושאים כמו אימת הקרב,תפקוד המפקד המוכשר המשרה על פקודיו שלווה במהלך הקרב. מומלץ!

זעקת הקרב - ליאון יוריס

"…לחיי בחורים שקיבלו הפיקוד

ובאופל כיוונו את השיט,

למועד הנכון, למקום היעוד,

בלי מצפן ומפה, בליל ציד."

(מתוך שירו של אלתרמן "נאום תשובה לרב חובלים איטלקי אחרי ליל הורדה")

הספר "אקסודוס: אודיסאה של מפקד" מאת יורם קניוק המספר את סיפורו של יוסי הראל, איש פלוגות הלילה של וינגייט (שאורד וניגייט נהג לכנות "The bomber" על שום מיומנותו עם רימוני יד) הפלמ"ח והפלי"ם וכמובן המוסד לעליה ב', מפקדה של אוניית המעפילים "אקסודוס" ושל אחרות. מומלץ בחום. בגב הספר נכתב:
"מדינת ישראל לא קמה ב15- במאי 1948, כשהכריזו עליה רשמית במוזיאון תל-אביב. היא נולדה כשנה קודם לכן, ב18- ביולי 1947, כאשר אניה אמריקנית פצועה וחבוטה בשם ''פרזידנט וורפילד'', ששמה הוסב ל''אקסודוס'', נכנסה לנמל חיפה, ומהרמקולים שלה בקעו צלילי 'התקווה'.
יורם קניוק ויתר לראשונה על תבנית הרומאן על מנת לתאר את המפגש הגורלי בין השואה לתקומה, ולספר את סיפורו של צבר ירושלמי, שלחם והתבגר ב''נודדת'' של יצחק שדה וב''פלוגות הלילה'' של וינגיט: יוסי הראל..."

אחד האירועים המרגשים בספר הוא סיפור לכידתה של אוניית המעפילים "פאן יורק". לאחר שהספינה נכנעה לצי הבריטי. ירד ממנה יוסי, ולעיניהם המשתוממות של המלחים הבריטים (שנדהמו לראות שמפקד הספינה הוא איש צעיר כל כך) אמר לאדמירל הבריטי שפיקד על עצירת אוניית המעפילים כי- "המעפילים האלה עם העיניים המבוהלות, אלה ינצחו אתכם. עלובי־החיים האלה, שירדו מן הגרוטאה הזאת – חזקים מכל התותחים שלכם." ~ מתוך הספר "אקסודוס: אודיסיאה של מפקד" מאת יורם קניוק.

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

היינריך בל
הגנרל עמד על הגבעה

קורט וונגוט
בית מטבחיים חמש


יעקב העליון
רגל של בובה

אם כבר הוקפץ...
ממליץ בחום על "העמק ה-13" - סיפורה של פלוגת רובאים בויאטנאם. אחד מספרי החפ"שים הטובים שקראתי.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

+1

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

"מלכוד 22"- ספר ציני וסאטרי, שכשחושבים על זה מצליח לתאר את הצבא בצורה מאוד מדויקת ולא סאטירית... הספר יכין את הנוער באופן מיטבי להתמודדות עם ההגיון הצבאי- הסתכלות באופן חיובי ובצחוק על הרבה דברים שהם "רציינים מידי" בצבא...

"אחים בקרב" (הסדרה "אחים לנשק" מבוססת עליו)- עולם ומלואו. כתוב מצוין, מרתק, גדוש בדילמות ומצבים מוסריים/ערכיים. שיעור היסטוריה+ שיעור באיך להיות אדם (ומפקד).

אך, לעניות דעתי, הכרחיים ללוחם יהודי בישראל.
על כל פנים הם השאירו בי מודעות ביטחונית חזקה.

יז'י קושינסקי
הציפור הצבועה

ק.צטניק (יחיאל דינור)
פיפל
בעצם, את כל ספריו.