שוב בוחרת ללכת ולרוץ על פני אדמה

בכדי לכתוב בספר הגדול שהעניק לי האל במתנה

גם את הפרקים הכי כאובים

אשר לפרקים עולים וצפים

כהרי געש רדומים

אשר לכלוא באש להבתם מאיימים

כל מה שמחלחל בנפשי

הפועמת בגופי

מאיימת להשתיק לעד קולי ומילותיי

אך בענף העץ שאוחזות ידיי

יש בו כוח הבא מן האמונה

כשאיני נכנעת ולאיטי עולה

נושמת לרווחה

ששוב כותבת עוד פרק בספר הגדול שהעניק לי האל במתנה .




30/4/2007

כל הזכויות שמורות לעינת

אם הבנתי נכון אז את בעצם משווה את החיים לספר שבו הרגעים שלך והחוויות לטוב לרע הם הפרקים
אם כן אז מאחל לך ספר עב כרס שעמוס בפרקים משמחים

עינת !

מקסים !

אהבתי את התשוקה לחיים שמועברת דרך השיר.
ההתמודדויות שלנו על הדברים הכואבים, המשיכה של האמונה והעמידה האיתנה.
והיא נותנת לנו דלק להמשיך לחיות כאן.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

בחירה טובה

בשיר את מתארת את החיים כדבר הקדוש ביותר ביקום, בשונה משירים אחרים שלך שאת מתארת את האהבה כדבר הקדוש ביותר (somebody did his homework ). זה מעורר שתי תגובות אצלי:

א. השיר שונה, מיוחד. אני תמיד אוהב גיוונים.

ב. האם זה שיר חיצוני או שיר פנימי? אני פשוט חושד בכך שמשהו שינה את ראיית העולם שלך, אז אני רוצה לדעת אם השיר בא מהלב או סתם שיר שבא ביחד עם המוזה המתאימה.

בכל מקרה, שיר יפהפה
puzpuz.

ולשאלתך עם השיר נכתב באמת מן הלב כן
פשוט מתוך באמת רצון לדבוק בחיים
גם כשקשה
ולפעמים מרגישים שאין כוח אבל האמונה
האוחזת בך היא זאת שמנעיה אותך קדימה
לצעוד הלאה אל הדבר הבא ולא להשאר מאחור
מקווה שעניתי לשאלתך
עינת