נושא שבוער באצבעותי לא מהיום אבל התעורר שוב לאחר אירועי יום הזיכרון.
יש הסכמה ביני לבין רבים ממכרי שהחזן הצבאי הראשי סא"ל חיים ויינר פשוט "לא מספק את הסחורה".
בתור בעל מקצוע עם רפרטואר די קבוע (לצערנו) הביצועים שלו פשוט לא ברמה הנדרשת (במילים פשוטות- מזייף).
איפה הוא ואיפה החזנים של פעם, אברהם כרמל ז"ל ויבדל"א אריה בראון ...
אולי הרבצ"ר החדש ירים את הכפפה (ירושה מקודמו).

ואולי אפשר לגייס למילואים חזן טוב? מדוע להחזיק סא"ל בקבע בשביל כמות האירועים המזערית בה הוא משתתף?

גם הלהקות הצבאיות לא מה שהיו פעם.
שנכתוב מכתב לוינוגרד?

מה עם נבחרת הכדורמים של צה"ל................

רק טל (כרגיל) מתייחס עניינית.
מילא הסא"ל על כל ההטבות שזה מקנה (ואם התקן היה רק רס"ן, אז מה?). הבעיה היא
שהבחור פשוט לא מבצע את תפקידו כמו שצריך.
מדובר בטקסים ייצוגיים ורגישים מאוד. בעיה למצוא חזן נורמלי?
כשאני שומע את ה-"אל מלא רחמים שלו" בא לי לטפס על הקירות (וציינתי כבר שאני לא לבד בדעה זו).

אין ספק שהחזן הצבאי הראשי הקודם היה הרבה יותר טוב.

אני מסכים לגמרי עם תחושתך בעת שהוא שר "אל מלא רחמים", פשוט לא יכול לשמוע אותו.

! This is Sparta

האמת היא שבתור חילוני גמור (כופר של ממש) גם לי היה נדמה שמשהו השתנה.

לא ידעתי שמדובר בחזן חדש.

מה עם הקוסם הצבאי הראשי..

אם כבר מביאים חזן מהמילואים, אני אמליץ על החזן ש'חיזן' (אפשר לומר ככה?) בטקס הממלכתי ליום-השואה, זה ששר "אל מלא רחמים" - הוא באמת היה טוב.

"חלוץ איננו חי למען עצמו אלא למען אלה שיבואו אחריו".
-זאב ז'בוטינסקי.

אבל במקום להעלות דברים לאויר "סתם". יש צורך, כמו בכל מקום, בוועדה או בעבודת מטה שתבחן את העניין לעומק. זה לא אחראי לזרוק דברים כמו "אני הייתי מפטר את ההוא" או "אני הייתי משנה דברים מכך לכך". יש מערכת, יש השלכות. צריך לבחון כל דבר לעומק.
כזכור לי, יש וועדה צה"לית לענייני ארגון. מציע לכם לכתוב לשם (יש אפילו פרס להצאה הכדאית ביותר אם אני זוכר נכון)
וביותר רצינות, אם יש בעיות עם הרבנות, ניתן לפנות לרב הצבאי הראשי או ללשכת הרמטכ"ל.
אני אישית לא קרוב לענייני הרבנות הצבאית, אבל הארגון חשוב, בכל הלוייה צבאית או טקס אזכרה של צה"ל נכח נציג מהרבנות וזה חשוב מאד. אם יש בעיה עם אדם ספציפי, יש כתובת לתלונות.

והערה, אני בטוח שאם נחשב את תקציב צה"ל ביחס לתקציב המדינה ונעלה מתוכו את האחוז שהולך לענייני דת ביחס לתקציב של המדינה, נגלה שמדינת ישראל מוציאה הרבה יותר כסף ותקציבים על דת. (או במילים אחרות, יש רבנויות בזבזניות הרבה יותר מהרבנות הצבאית.)

נראה לי "החזן הראשי" זה מנמ"ש, ויש לו עוד עבודות.
אחרת זה באמת שחיתות נוראית . . .

"כאשר אין לשאת אבידות, אין הצדקה להלחם על המטרה."

איזה "עוד עבודות" יש לחזן הראשי ? מכ"ש של באלי"ש ?

הוא סא"ל, ותפקידו החזן הראשי. וזה כולל רכב ונהג ועוזר .....

! This is Sparta

הבעיה היא שמשובץ אדם שלא מתאים לתפקידו וממלא אותו באופן לקוי.
אמנם לצערנו התופעה לא חריגה אך בגלל שזה תפקיד ייצוגי זה בולט יותר.
אם ימנו במקומו את ישראל רנד או מישהו ממשפחת הרשטיק (המבינים יבינו) תאמין לי שזה יהיה
שווה כל שקל.
והרי בעבר היו כבר אנשים מתאימים בתפקיד אז מה הבעיה?
אני הייתי שמח אם מישהו ממקבלי ההחלטות ברבנות הצבאית גולש בפורום ויקח את הנושא לתשומת לבו.

שבוע טוב.

הלוואי שזה לא היה כך, אבל אין מה לעשות.
בתקופה פוסט ההתנתקות, הרבנות הצבאית סופגת מהלומות מכל כיוון (המכות מהציונות הדתית לא מועילות, זה בטוח) לך תדע אם רוזנבלט, הרשטיק או הלפגוט כלשהו היה רוצה להיכנס למיטה של הרבנות הצבאית..

אולי מקור הבעיה הוא שפשוט "זה מה יש".
לדעתך הרבנים הצבאיים לא רואים (או יותר נכון שומעים) שהוא לא מתאים?

וזה מה שעירער את סמכותה עם השנים.
לדעתי כל מי ששומע אותו מגיע למסקנה המתבקשת אבל באמת יכול להיות ש-"יש לו גב".
ואני מדגיש, אין לי שום דבר אישי נגדו. ייתכן שהוא אדם מקסים, ישר, הגון וירא שמיים, אבל יש
לו חוסר התאמה בסיסית לתפקידו. יכול להיות שהבעיה היא רק בקטע הספציפי של "אל מלא רחמים"
שזה, לצערנו, רוב הפעמים שבהן שומעים אותו. אם זאת הבעיה אז פשוט צריך שמישהו יעיר לו.
לדעתי הבעיה היחידה של חזנים להיכנס למערכת היא רק שהם לא יוכלו להופיע בתשלום. לסטארים
בקנה מידה של החבר'ה שהוזכרו זה באמת לא משתלם.

יש לי חבר שעושה מילואים בתפקיד דומה, הוא עושה כ60 ימי מילואים בשנה.
מכוון שהוא עובד בהיי-טק למדינה זה עולה הרבה יותר מאשר להחזיק איש קבע.

בקשר לקולו של החזן הראשי, גמני מעולם לא הבנתי מה הוא מחפש שם.

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

זה לא ברור לכולם למה אתם מתכוונים.

וההלצה התורנית: שנפתח תחרות "חזן נולד"?

לא מאיימים על יונה בעלה של זית

מדובר על טובי החזנים בארץ שהובאו כדוגמא לרף העליון בחזנות. כמובן שאנשים כאלה הם בסטטוס של "סטארים", (כוכבים) כמו שגם כן נאמר.
למי שמתעניין מוזמן להשקיע מכספו בדיסק עם הקלטה (נמכר בכל חנות תקליטים גדולה) או להשקיע מזמנו (ולהוריד פיראטית דרך שיתוף קבצים)

ולו בגלל העובדה הפשוטה שקוראים לי אושרי...
וכנהוג בענייני היהדות אם כבר שומן מיותר למה לא גם פייטן ?
אני יכול להמליץ על משהו מהבית כנסת של אבא שלי שמסלסל ממש יפה...

ולעצם העניין("הרבנות נגועה בעסקנות",הציונות הדתית...וכו' )
פגשתי בעיר דוד(יש שם תרבות יום א' די חביבה ואתר היסטורי מרתק) את הרבצ"ר החדש ובתור שאינו שומר, הבנאדם נראה דווקא בחור לעניין ...
טוענים שהוא היה מ"פ של איזה פלס"ר...
אי אפשר למצוא חזן אם רקע בשלדג ?

ציידי הלילה אינם מרפים

נתגלגל לידי גיליון של "במחנה" מלפני כמה שבועות ובו אנו מתבשרים (בכתבת שער!) כי סא"ל ויינר יפרוש בקרוב מתפקידו ויעביר את השרביט לקצין באגף הלוגיסטיקה (לא צוין שמו) שמשרת כמהנדס ולאחר תהליך מיון בו מספר מועמדים עברו אודישנים, נבחר הנ"ל לתפקיד. עוד צויין כי המחליף מעוניין בקדנציה אחת ואח"כ לחזור למסלולו המקצועי.
תוך כדי הכתבה נפרשות קורות חייו של ויינר ואכן לא בכדי זכה בתפקידו- הוא היה מקורב שנים רבות לרבצ"ר נבון ז"ל.
ייתכן שנזכה לשמוע את המחליף כבר באירועי הזיכרון הקרובים (כחלק מהחפיפה...)

לשמוע אותו בארועים שבהם הרגישות הינה במיקרו דציבלים, פשוט זוועה.
מסכים עם כל הכותבים על רמתו הנמוכה ועל הביזבוז.

פרישה נעימה

היום שמע עם ישראל את החזן הצבאי הראשי החדש.. אני התרגשתי מהחזנות שלו.
בחירה מצויינת.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

לחז"ן החדש קול מרשים, והוא בהחלט מבצע את עבודתו נאמנה. בנימה יותר קטנונית:
כשהוא מחזן הוא קורא מהדף במקום לדעת את המילים בעל-פה (אף על פי שאני בטוח שהוא כבר יודע אותן בעל-פה), ובשל קריאתו מן הטקסט כל פרצופו ועיניו מופנים כלפי מטה.
מה שאינו משאיר שום מקום לעמידה זקופה, לקצת תיאטרליות, ואחרי הכל חזן הוא סוג של זמר אופרה.
ולמרות כל זאת, הייתי מעדיף אותו על הקודם בכל זמן.

"חלוץ איננו חי למען עצמו אלא למען אלה שיבואו אחריו".
-זאב ז'בוטינסקי.

חזנות זה עסק מסריח

(למקרה שמישהו חשב על שני אלה).

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

בדרך כלל האגו של אנשים כאלו עולה להם לראש עם ההצלחה (וזה קורה בהרבה מקצועות).
חזנות נוטה יותר לשואוביזנס ולכן גם מושכת טיפוסים עם נטיות לאקסטרווגנטיות וקפריזות שונות.
אם נחזור לנושא שלנו, אני מקווה שהרב רונצקי וידא שנבחר מחליף ראוי גם מבחינת כושרו המקצועי וגם מבחינת האישיות שלו (זה שהוא לא מתוך "המערכת" הרבנית והוא מעוניין בקדנציה קצרה מהווה סימן מעודד).

מדוע צריך להתחזן ולשיר את "אל מלא רחמים"?

מדוע לא להסתפק בקריאה דרמטית של הקטע, שתביא להתרגשות והזדהות יותר מהיבבות של חזן זה או אחר?

ואם כבר, למה החזן הוא תמיד אשכנזי, למרות שרבים מהחיילים הם בני עדות המזרח שה"מוסיקה" הזאת זרה להם?

ואם כבר, למה סגן אלוף? סגן אלוף! כמו מג"ד...




----------------------------------------------
חיל השריון: נלחמים בישיבה.

חזן ראשי צריך כי צריך רב ראשי. כי צריך רבנות צבאית, כי צריך רבנות ראשית לישראל - כי אין הפרדת דת ומדינה בישראל. וזאת מייצג בין היתר ה-ח-ז-ן ה-צ-ב-א-י הראשי.

המערכת החליטה - המערכת מבצעת.
כמו שכבר כתבתי, יש מנגנון בזבזני הרבה יותר מהרבנות הצבאית.
חיילי הרבנות הצבאית מבצעים מלאכה איומה ונוראה של זיהוי חללים וטהרת גופות הרוגנו - רוב החיילים הם מילואימניקים שמתייצבים כאשר הם נקראים בידיעה מה יוטל עליהם (אני לא בטוח שאני או רבים אחרים הייתי מוצא בתוכי כוחות לבצע משימה שכזאת).
הרבנות הצבאית שולחת נציג לכל הלויה ואזכרה של חלל (וזה משהו ראוי לציון!)
הרבנות מייצגת את צה"ל באירועים ממלכתים כמו טקס יום הזכרון וטקס יום השואה. לדעתי זה מכובד שהחזן הראשי נושא דרגה בחירה.

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."

חזן ראשי צריך כי צריך רב ראשי. כי צריך רבנות צבאית, כי צריך רבנות ראשית לישראל - כי אין הפרדת דת ומדינה בישראל. וזאת מייצג בין היתר ה-ח-ז-ן ה-צ-ב-א-י הראשי.
לא צריך רבנות ראשית, לא צריך רב ראשי ולא צריך חזן ראשי, מישני ומשולש.
מה שצריך זה רק ק-צ-י-ן ד-ת שיספק את צורכי הדת.

המערכת החליטה - המערכת מבצעת.
המערכת יכולה גם להחליט אחרת ולבצע אחרת.
.
כמו שכבר כתבתי, יש מנגנון בזבזני הרבה יותר מהרבנות הצבאית.
ולכן לא נורא הביזבוז המיותר של הרבנות הצבאית....
ועל זה נאמר: כיוון שכולם קופצים מהגג, גם אתה תיקפוץ מהגג?

חיילי הרבנות הצבאית מבצעים מלאכה איומה ונוראה של זיהוי חללים וטהרת גופות הרוגנו - רוב החיילים הם מילואימניקים שמתייצבים כאשר הם נקראים בידיעה מה יוטל עליהם (אני לא בטוח שאני או רבים אחרים הייתי מוצא בתוכי כוחות לבצע משימה שכזאת).
חיילי הרבנות הצבאית אינם מבצעים זיהוי חללים. הם אינם רופאים פאתלוגיים. תפקידם הוא לאסוף חללים ולהביאם לקבורה.

הרבנות הצבאית שולחת נציג לכל הלויה ואזכרה של חלל (וזה משהו ראוי לציון!)
זה ראוי לציון כיוון שזו עבודה קשה ומסוכנת? אני יכול לחשוב על עבודות עבודות קשות ומסוכנות יותר.
להיות לוחם גבעתי בעזה, למשל.

הרבנות מייצגת את צה"ל באירועים ממלכתים כמו טקס יום הזכרון וטקס יום השואה. לדעתי זה מכובד שהחזן הראשי נושא דרגה בחירה
דרגת תת-אלוף תהיה מכובדת אף יותר.



---------------------------------------------
חיל השריון: נלחמים בישיבה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שריונר מרובע חיילי הרבנות הצבאית מבצעים מלאכה איומה ונוראה של זיהוי חללים וטהרת גופות הרוגנו - רוב החיילים הם מילואימניקים שמתייצבים כאשר הם נקראים בידיעה מה יוטל עליהם (אני לא בטוח שאני או רבים אחרים הייתי מוצא בתוכי כוחות לבצע משימה שכזאת). חיילי הרבנות הצבאית אינם מבצעים זיהוי חללים. הם אינם רופאים פאתלוגיים. תפקידם הוא לאסוף חללים ולהביאם לקבורה.

מה לעשות, לא תמיד אתה יודע הכל, וכפועל יוצא מכך קורה שאתה גם טועה.

אני לא אכנס לויכוח שפתחת פה, שהרי ממילא אתה סתם מנסה לעורר פרובוקציה, אבל רק כדי לעדכן אותך בנהלים הצבאיים - אנשי הרבנות הצבאית, המשרתים באוגדות ובפיקודים ביחידות הנקראות "יחידות סריקה" אחראים על כל נושא הטיפול בחלל צה"ל, החל מהנקודה שבה הוא נפל (אם ניתן להגיע לשם), דרך פינויו, זיהויו, הכנתו לקבורה, וקבורתו.

לא, הם לא רופאים פתולוגיים, אבל הם כן אחראים על זיהוי חללים. בגוף הגדול יותר (שלא אפרוש פה את כולו) נמצאים גם רופאים פתולוגיים אשר אחראים על מקרים של זיהוי העייתי או חו"ח זיהוי חלקי גופה וכיוצ'.

! This is Sparta

מה לעשות, לא תמיד אתה יודע הכל, וכפועל יוצא מכך קורה שאתה גם טועה.
במיוחד בהשוואה אליך: אתה תמיד יודע הכל, ואתה אף פעם לא טועה.

אני לא אכנס לויכוח שפתחת פה, שהרי ממילא אתה סתם מנסה לעורר פרובוקציה
כן, אני מנסה לעורר קצת את הפורום היבשושי הזה...
נראה לי שהצלחתי, והראיה - תגובתך הנזעמת...

אבל רק כדי לעדכן אותך בנהלים הצבאיים - אנשי הרבנות הצבאית, המשרתים באוגדות ובפיקודים ביחידות הנקראות "יחידות סריקה" אחראים על כל נושא הטיפול בחלל צה"ל, החל מהנקודה שבה הוא נפל (אם ניתן להגיע לשם), דרך פינויו, זיהויו, הכנתו לקבורה, וקבורתו.
אני לא יודע בכמה מלחמות השתתפת, אבל אני לא ראיתי את אנשי הרבנות בשדה הקרב, ובחללים טיפלו הרופאים והחובשים. החללים הובאו לתאגד, ומשם לבית החולים.

לא, הם לא רופאים פתולוגיים, אבל הם כן אחראים על זיהוי חללים. בגוף הגדול יותר (שלא אפרוש פה את כולו) נמצאים גם רופאים פתולוגיים אשר אחראים על מקרים של זיהוי העייתי או חו"ח זיהוי חלקי גופה וכיוצ'.
הרבנות הצבאית ניכסה לעצמה את נושא זיהוי החללים כיוון שזה נושא טעון, המביא איתו יחסי ציבור רבים.
ובלי זה מה ישאר להם? סימון סירים בכחול\אדום, ואספקת יין פטישים...
ואת "רגישותם" לגופות החללים או לחלקי גופות, ראינו כאשר הם ביזו את גופתו של לוחם השייטת איליה ז"ל, שנהרג בלבנון.
והם עוד טענו שזה הנוהל "הרגיל"...




---------------------------------------
חיל השריון: נלחמים בישיבה.
_____________________________________

אני לא מבין מה האחיזה שלך בעניין?

אתה באמת חושב/מניח/מקווה שהצבא יעשה את מה שהמדינה והמחוקק לא עושה (להזכירך, הצבא תלוי במחוקק ולא הפוך).
במדינה ישראל אין הפרדה של דת ומדינה - ככה זה גם בצבא העם.
אני עדיין סבור שהרבנות הצבאית נותנת שירותים שרבים מחיילי צה"ל נסמכים עליםה - כמו הכשרות והבהרות הלכתיות. הרבנות הצבאית הצמיחה ומצמיחה דורות של אנשי מפתח.
מציע לך לקרוא:
הרבנות הצבאית - בויקיפדיה

אתר הרבנות הצבאית

הרבה שלמה גורן - ויקיפדיה

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."

מבלי להתיחס להבלים שבתגובתך, הייתי מבקש שתידע אותנו מי הם "הדורות של אנשי מפתח" שהרבנות הצבאית הצמיחה ומצמיחה.





----------------------------------------------
חיל השריון: נלחמים בישיבה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי MONOCHROME אני עדיין סבור שהרבנות הצבאית נותנת שירותים שרבים מחיילי צה"ל נסמכים עליםה - כמו הכשרות והבהרות הלכתיות.

טוב ויפה, אבל אף פעם לא הבנתי דבר אחד,
מאחר ואני כופר חוטא ומחטיא, מדוע הם אוסרים עלי לאכול חזיר במטבחון של הענף שלי?
לא מדובר אפילו על חדר האוכל, אלא על המטבחון של ענף צדדי בבסיס.
יודע מה? אני אוותר על השיינקין. אני רוצה לאכול נקניק עוף של זוגלובק, במטבחון של הענף, באמצע הלילה, כשאני לבד, אחרי שירדתי משמירה. אתה יודע מה פקודות הצבא בנושא? כל מטבחון הוא על טהרת החלבי בלבד. אסור לי להכניס אליו נקניק כשר למהדרין.

למה החבר'ה שלי היו צריכים לאכול בשבת מנות קרב במוצב, במקום אוכל חם? למה הם היו צריכים להסתיר חלב לקורנפלקס (כי קורנפלקס דווקא היה) כמו שמסתירים סמים במעבר גבול כשהם עלו למוצבים שלהם בלבנון? מה זה תרם לרבנות המהוללת שלך, שהם אכלו קורנפלקס עם מים?

רוצה ללכת עוד צעד קדימה?
למה אני מחוייב, בפקודה, לשבת ולשמוע הרצאות על יהדות כל חג, מפי רבנים צבאיים שבד"כ מסבירים לי כמה חשוב להניח תפילין, ואין לי אפילו את הזכות לקבל גישה לכומר או לקאדי?
שירתתי עם נוצרים, דרוזים, מוסלמים ואפילו דקפט בודהיסטי (הבן-אדם דפוק ללא קשר להעדפותיו הדתיות) שלא רק שאף אחד לא בא להסביר להם על הדת שלהם, לא רק שצה"ל לא נותן להם סעד רוחני - צה"ל הגדול גם הכריח אותם לשבת בכנסים שהסבירו כמה הדת היהודית גדולה וטובה יותר מכל הדתות האחרות.

אתה חושב שצה"ל צריך לתת סעד רוחני? תן לכל אחד לבחור איזה סעד רוחני הוא רוצה לקבל, ואחת האופציות חייבת להיות "לא רוצה לקבל סעד רוחני".

המצב הקיים הוא בדיוק כמו להחליט שכל החיילים מעתה ינעלו נעליים במידה 45 וחולצה בגודל ג' כי רוב המשרתים בצבא יכולים להסתדר עם המידות האלו.
הדבר הכי קרוב לסעד רוחני שאני ראיתי שהרבנות הצבאית נותנת היא מיטת סדום.
כולם מקבלים את אותו סעד רוחני ללא קשר האם הם רוצים אותו, צריכים אותו או עד כמה הוא מזיק להם.
כל הכבוד לצה"ל.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

מסכים איתך - המצב רחוק מלהיות מושלם. פלורוליזם בצהל - אין.

גם אני (ורבים אחרים) סבלתי מענייני הכשרות. אבל, יש אנשים שצריכים את זה. אם אתה יודע שחבר שלך לא ייכנס לאכול במטבחון אחרי שאכלת שם בשר (כי אין כלים ואין...[אין לי מושג ירוק בדיני כשרות]...משהו שהוא נורא צריך שם) אז אני במקומך הייתי אוכל את הנקניק הכשר למהדרין שלי בחדר שלי או אפילו בדרך מהשמירה לפריקת נשק או אפילו בפינת השימון, אבל אולי יש מקום להתחשב בזולת.

אני אומנם לא נאלצתי לשמוע הרצאות רבנים (הדבר לא נעשה כהכרח ביחידתי), אבל לחברי שלא היו יהודים לא ניתנו שירותי דת אלטרנטיביים. מעולם לא שמעתי על כומר או קאדי צבאי. גם אני נאלצתי להיות "כפוף" לדיני הכשרות בחדר האוכל בבסיסים ובמוצבים. גם אני נאלצתי לחיות ממנות קרב (או כאופציה גרועה יותר - חמין מגעיל ושניצלים קרים).
לא על כך אני מדבר.

אני לא מבין למה מצפים מצה"ל ליזום מעשה שמנוגד לרוח המדינה?
"הרבנות המהוללת שלי" היא הכרח של המדינה ולא של הצבא - הגיע הזמן להתפכח!

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."

בקצרה:
לגבי החזן- שמו רס"ן שי אברהמסון והוא מהנדס מחשבים במקצועו (באט"ל/אלר"מ או איך שלא יקראו לזה). בהחלט מהווה שינוי מרענן!
לגבי כל נושאי הרבנות- כל חוקי הכשרות (אסור לחמם אוכל בשבת וכו') נובעים מהכלל של "מראית עין". לפי ההלכה אוכל יבש (כמו בורקס/שניצל) ניתן לחמם בשבת על פלטה בתנאים מסויימים. האיסור הגורף הוא על מנת שלא יגיע איזה חכמולוג ויתווכח למה שניצל כן ומרק לא ולכן אסור לחמם בכלל.
לגבי חלב- מאותה סיבה, כדי שלא יהיו בישולי חלב בצבא.
הלכות אלו נקבעו ע"י הרב גורן ז"ל בשנות ה- 50 כשהיו הרבה פחות דתיים בצבא. ייתכן שהיום אפשר לשנות את הפקודות, אבל זה צריך להתבצע באופן מסודר (או כמו ששמעתי שאומרים בצה"ל של היום-"מושכל")...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי MONOCHROME אז אני במקומך הייתי אוכל את הנקניק הכשר למהדרין שלי בחדר שלי או אפילו בדרך מהשמירה לפריקת נשק או אפילו בפינת השימון, אבל אולי יש מקום להתחשב בזולת.

אני בד"כ מוצא את הפיתרון לדילמות שלי ע"י הצלבה בין שתי גישות,
צמצום עוצמת הנזק וגודל אוכלוסיה שיספוג אותו לעומת הטבה מירבית למירב האוכלוסיה.
סביר להניח שאם ייתי מוצא את עצמי בנקודה הזו, שווה לפני החוק, הייתי מגיע לאותו פתרון שאתה מצאת.
במצב הנוכחי של אפליה דתית וכפיה דתית - החוקים הכריעו בעד צד אחד עוד לפני שהגענו לשלב ההתחשבות באחרים.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

"לא צריך רבנות ראשית, לא צריך רב ראשי ולא צריך חזן ראשי, מישני ומשולש.
מה שצריך זה רק ק-צ-י-ן ד-ת שיספק את צורכי הדת."

ומי יכשיר את קציני הדת? שליש היחידה? האפסנאי? השק"מיסט?

"חיילי הרבנות הצבאית אינם מבצעים זיהוי חללים. הם אינם רופאים פאתלוגיים. תפקידם הוא לאסוף חללים ולהביאם לקבורה."

זה פשוט לא נכון. כאשר אין בעייה בזיהוי החלל - מבצעים זאת ברבנות

זה ראוי לציון (שליחת נציג להלוויה) כיוון שזו עבודה קשה ומסוכנת? אני יכול לחשוב על עבודות עבודות קשות ומסוכנות יותר.
להיות לוחם גבעתי בעזה, למשל.

האם הגדרה של עבודה בצה"ל צריכה להיות קשה ומסוכנת. אתה מציע להוציא את כל העבודות שאינן קשות ומסוכנות מחוץ לצה"ל? אגב, לאחרונה יש חידוש ברבנות הצבאית , משתדלים למנות רבנים שהיו לוחמים ביחידות קרביות. כדי שיכירו את הצרכים של חיילי צה"ל הדתיים שמשרתים בין היתר גם בעזה


דרגת תת-אלוף (לחזן הראשי) תהיה מכובדת אף יותר.

הדרגה היא אכן עניין מיותר. גם החזקתו בקבע של החזן היא עניין מיותר. מספיק רב סרן במיל.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

הוא באמת "מזייף", לא יכלו להביא חזן אחר שיקרא את ה-"אל מלא רחמים" בנעימה רגשנית יותר ולא כמו רובוט ?

מאכזב ביותר.......

ציטוט:

לירוני ((: אומר/ת: חחחחח לירוני ((: אומר/ת: ואי אתה פרוייקט כזה טוב בפסיכולוגיה. עידן משה אומר/ת: אמרתי לך.

בארץ וולגריה



מעשה במנהל בכיר שהתבקש לדפוק מסמר. זה נשמע פשוט, ולא דורש מאמץ מיוחד. אך לא למנהלנו רם המעלה, איש מעשים ורב חזון, הוא לא ידפוק מסמר סתם כך, רק מפני שאמרו לו! לא, הוא צריך לרדת לעומקו של עניין, ולצורך זה, אין כמו וועדה. מינה את עצמו כיושב ראש, והקים וועדה לענייני דפיקות מסמרים. ולא סתם נקט בלשון רבים, כי הוא יסודי, והוא יתייחס לנושא בהרחבה, ולא רק למקרה הפרטי שבנידון.

הוועדה דנה ודנה, והגיעה מהר מאד למסקנה שאין די נתונים להתוות דרך פעולה. אי לכך, מונתה וועדת בדיקה, שתפקידה לרכז נתונים על דפיקת מסמרים. לנתונים אלה מקורות וסוגים רבים, אך תחילה יש ליישב את העניינים העקרוניים, שכן מה יגידו אם סתם כך נדפוק מסמר? מונתה וועדת אתיקה, שתפקידה לדון בכל ההיבטים הנוגעים לדפיקה עצמה, ולהשלכותיה השונות. אבל אתיקה בלבד, אין לה מעמד ללא החוק. מונתה וועדה משפטית, שריכזה את החומר על החקיקה הרלוונטית במשפט העברי והבינלאומי, התעמקה בתקדימים שונים, אך התחושה הייתה כי רצוי להרחיב את הדיון גם להיבטים הדתיים של הנושא. מסיבה זו מונתה וועדת ההלכה, שמייד התפצלה לאשכנזית ולספרדית, כי, בין היתר, נבדלו בדעתם בשאלה האם דיני נידה חלים על פטיש שדופק מסמר, והאם פטיש מקבל טומאה. אך בתום דיוניה המליצה על קבלת מידע נוסף מהוועדה הבין-דתית . היות וקמו להן כל הוועדות האלה היה צורך מיידי להקים וועדת מעקב ותיאום. היו אף מקרים שחבר בוועדה אחת היה גם חבר בוועדה אחרת ונוצרו סיבוכים שונים כתוצאה מכך, ולכן הוקמה גם וועדת ביניים בין תחומית לגישור ופישור. עם הזמן, נוצר כמובן צורך בתיעוד, שכפול, וכדומה, ולצורך זה קמה וועדת התמיכה הטכנית, שמייד הקימה וועדות משנה למיכון משרדי, וועדת משנה לתקשורת ווועדת משנה לביורוקרטיה בונה. לידה קמה וועדת משאבי אנוש לניהול כל הצוות הזה, והיות ונוצר צורך בכוח אדם נוסף, שיש להכשירו, הוקמה מבעוד מועד וועדת ההכשרה וקידום כוח אדם. כמובן שבלי התאגדות מתאימה אי אפשר ולכן, ורק על מנת לשמור על הסדר הטוב, קמה וועדת העובדים, על תת וועדותיה (עובדים זוטרים, עובדים בכירים, הנהלה ובלתי מפלגתיים). בשלב זה נכנסה לפעולה וועדת ההיגוי שנעזרה רבות בוועדת הדוברות, מול אמצעי התקשורת. משנודע על הפרוייקט החלו לזרום מהציבור השגות לגביו. למשל – נטען שהמסמר יוצא דפוק מכל העניין. הוחלט אם כך להקים וועדה ציבורית אשר בה יינתן ייצוג הולם למסמרים, אך היו כאלה שמצאו שייצוג הולם לפטישים נשמע ציני מידי, ולכן הוחלט להפריד, ולהקים וועדה נפרדת לענייני פטישים. הנושא התחיל לצבור תנופה עם כינוסה של וועדת העקרונות ותת הוועדה לבעיות תפיסתיות שדנו בהיבטים המהותיים והפילוסופיים של עצם התפיסה של דפיקת מסמרים. הם נזקקו לתת וועדה לענייני דפיקות שכן לא היה ברור אם הנושא מוגבל למסמרים בלבד! וועדה טכנית דנה בשיטות הדפיקה השונות, וכדי לעשות את עבודתה נאמנה, מינתה וועדת לימוד ללימוד הנושא. הוועדה לקשרי חוץ תרמה רבות לחילופי ידע עם וועדות מקבילות במקומות אחרים. ברגע מסוים נדמה היה שכבר אפשר לזמן את וועדת הטקסים ולהכריז רשמית על התחלת העבודה, אך האות מוועדת התזמון לא ניתן היות ולא היה ברור אם אכן הייתה כוונה מעשית לדפוק את המסמר, דבר שעליו התבקשה לענות וועדת ההיתכנות. זו בתורה לא יכולה לדון מבלי שהוועדה הפריטטית להשפעות סביבתיות תמסור את חוות דעתה על ההשלכות האקולוגיות לוועדה התכנון. מה הסוף אתם שואלים? קראו על כך בדו"ח של וועדת החקירה!!





כל הזכויות שמורות

אדיר!
האם תרשה לפקסס את זה למשרדי חברי הכנסת?

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

מזכיר את כנסת ישראל.

http://hazofe.co.il/web/newsnew/kat...=59812&Modul=24

הנושא נשמע חמור, אבל האם זה קשור לפורום הזה ? זה נראה יותר מתאים לסדיר ומתגייסים, בגלל שאין פה בעצם שאלה בטחונית, וסדיר ומתגייסים יותר מתעסק בבעיות פנים צהליות

(ח)זן נדיר

יום ראשון, י"ח בניסן התשס"ט, 12 באפריל 2009, 07:30


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://dover.idf.il/IDF/Rsrc/images/geresh.jpg]
החזנות מחברת בין אנשים מכל המינים, דרכה אפשר לממש בדרך נוספת את החיבור שבין חילוניים לדתיים, צבא וחברה, על בסיס מכנה משותף יהודי שורשי
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://dover.idf.il/IDF/Rsrc/images/geresh2.jpg]


רס"ן שי אברמסון היה בטוח שיסיים את שירותו הצבאי באט"ל ולא תיאר לעצמו שיכולות השירה שלו יזכו להכרה בצבא. עד שפגש ברמטכ"ל • קטע חזנות מרגש שביצע בטקס שבו נכח האחרון, לא השאיר אדיש את רא"ל גבי אשכנזי, שמצידו המליץ לו לממש את כישרונו בצה"ל • כיום משמש רס"ן אברמסון כחזן הצבאי הראשי

ארנון בן-דרור, דו"צ

לרב-סרן שי אברמסון, ראש מדור אמל"ח תקשוב באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, היו תוכניות להמשיך ולהתקדם בסולם הדרגות במערך הטכנולוגי הצה"לי; אך לרא"ל גבי אשכנזי היו תוכניות אחרות. בטקס הפרידה ממפקד זרוע היבשה הקודם, האלוף בני גנץ, שנערך בתחילת השנה שעברה הוזמן רס"ן אברמסון על-ידי מארגן הטקס, סא"ל זוהר ולוסקי – שגילה את יכולת הזמרה של שי כאשר זה התבקש לשאת תפילת "אל מלא רחמים" בביקור של משלחת צה"ל במחנות ההשמדה בפולין - לשאת את התפילה לשלום המדינה. כשעלה הרמטכ"ל לשאת את דבריו, הוא הקדים ואמר: "מאוד נהניתי מהחזן המדהים הזה", פנה אל אברמסון המופתע ואמר לו: "קולך מדהים ואם אין לך אופק באלר"ם (היום אט"ל) אז בחזנות אצלנו יש לך".

עוד בזמן האירוע פנה לשי ראש אכ"א דאז, האלוף אלעזר שטרן, וזימנו למבחן בד לתפקיד החזן הצבאי הראשי. את הבחינות, בהן התמודדו מועמדים רבים, הוא עבר בקלות, ומכאן לא רחקה הדרך להפיכתו לחזן הצבאי הראשי החדש של צה"ל. "כשהרמטכ"ל פנה אלי פתאום הייתי בהלם וחשתי התרוממות רוח. הייתי מאוד נרגש מכך שהשירה היהודית נגעה ללבו של הרמטכ"ל וכי הוא מצא לנכון להתייחס לכך בטקס שכל כולו היה פרידה מהאלוף מבני גנץ".

לאחר תקופה קצרה היה רס"ן שי אברמסון לחזן הצבאי הרביעי בסך הכל בהיסטוריה של צה"ל, והראשון שלא צמח בשורות הרבנות, אלא הגיע מרקע אחר לחלוטין. או שאולי בעצם לא כל-כך אחר. שי - נשוי ליעל (קצינה בחיל האוויר) ואב לשלוש בנות - הוא בנו של רוני אברמסון, שהיה סולן בית-הכנסת הגדול בירושלים ומנהל התזמורת הקאמרית הישראלית משך שנים. בטקס הפרידה מהאלוף גנץ היה בין הנוכחים בקהל. אביו, כמוהו, אומר שי, התרגש עד מאוד והתמלא גאווה. הזמירות וקטעי החזנות ששמע בבית מאביו הם אלה שעיצבו את אהבתו לחזנות, שהייתה לו משך שנים תחביב בלבד.

כיום, כאמור, הפך התחביב למקצוע לכל דבר, ושי אסיר תודה על כך. "אני רואה בזה זכות אדירה. לרגש את הקהל ואת המשפחות השכולות - אין גדול מזה", הוא אומר. "להיות רמ"ד אמל"ח כל אחד יכול, אבל להיות בתפקיד שבו אתה פוצח בקולך ומרגש אנשים זה הרבה מעבר לזה". חשיבות נוספת שיש לתפקידו, לדבריו, היא היכולת לקרב בין אנשים. "החזנות זה משהו שמחבר בין אנשים מכל המינים, דרכה אפשר לממש בדרך נוספת את החיבור שבין חילוניים לדתיים, צבא וחברה, על בסיס מכנה משותף יהודי שורשי", הוא אומר.

את רגעי האושר המיוחדים ואת התחושה כי מקומו הטבעי הוא בחזנות מקבל שי מהתגובות לקטעי החזנות שלו. "יש אנשים שבאים אלי אחרי הטקס ואומרים: 'נכנסת לי לנשמה, דקרת אותי עם הקול שלך'. האמירות האלה מאוד מחזקות אותי ואומרות לי שזה מה שאני אמור לעשות בחיים". התגובות האלה, הוא אומר, מגיעות בעיקר מהדור המבוגר יותר. "האנשים מהדור שלי ומהדורות שלפני – דתיים וחילוניים כאחד - גדלו על זה, ולכן ההתרגשות אצלם היא רבה יותר בדרך כלל".

עכשיו, כשהוא כבר יותר מחצי שנה בתפקיד ושנים רבות עוד מצפות לו (כאמור, שלושה חזנים ב-60 שנים), הוא מתפנה להתחיל ולקדם את תוכניותיו השאפתניות, ביניהן הקמת מקהלת חזנים צבאית, שכבר נמצאת בשלבי אתחול. בנוסף הוא רואה בחזנות "כלי לקידום התודעה היהודית בצבא, באזרחות ובתפוצות". "תחילה היססתי לגבי התפקיד, מכיוון שיש בו הרבה מאוד נופך של אבל" ,הוא מתוודה, "אך מהר מאוד הבנתי איזו זכות גדולה זו להיות החזן הצבאי הראשי".


אלוף בחזנות

בתחילת השבוע שעבר (ב') נערך במכללה לביטחון לאומי שבגלילות טקס הענקת דרגת סגן-אלוף לרב-סרן שי אברמסון, החזן הצבאי הראשי של צה"ל, במעמד ראש אכ"א, האלוף אבי זמיר והרב בצבאי הראשי, תא"ל אביחי רונצקי. האלוף זמיר שיבח את רס"ן אברמסון ואמר כי: "שי מקרין מתוך אישיותו וקולו נעימות, אהבת הארץ ואהבת האדם". תא"ל רונצקי, מפקדו של החזן הצבאי הראשי, הדגיש בברכתו לרס"ן אברמסון כי: "הזמרה של שי היא הרבה יותר מקישוט ומרקע. זהו משהו משמעותי שהוא העשייה עצמה", ותיאר את התייחסות המקורות לעניין הזמרה והניגון. ראש ענף חינוך בזרוע היבשה, סא"ל זוהר ולוסקי, שהיה זה שהזמין את רס"ן אברמסון לשאת את התפילה לשלום המדינה בטקס הפרידה מהאלוף בני גנץ, הפתיע את שי כאשר הקרין על המסך סרט ובו קטע מתוך אותו טקס, בו מביע הרמטכ"ל את התרשמותו הרבה מזמרתו של שי.

גרתי בשכנות לשי אברמסון לפני מספר שנים, כאשר גר בגבעת שמואל. מדובר באדם מקסים, שקט, חייכן ואיכפתי לזולת. משמח לראות איך הוא התקדם בצבא, בטוחני כי הוא מהווה דוגמא בתוך המערכת כפי שהוא מהווה מחוץ לה.

הוא בדרך, הוא בדרך לכאן - א יידישע רסטהמאן.

שמעתי אותו בטקס של הר-הרצל, הבחור חזן בחסד.

! This is Sparta