לאחרונה מתגבש אצלי הרעיון לעשות את החלק הדרומי של השביל(כחודש בערך) לבדי. שאלתי היא האם יש נסיון למישהו פה בטיול לבד? מה מידת הסכנה בעניין? לגבי מים? שינה בשטח וכו'.
אשמח אם מישהו יעזור.

אשמח להפנות אותך לשאלה דומה שכבר נענתה בעבר:

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=303406

מאילת צפונה על השביל עם קצת חריגות וטיפוס.
האם זה בטוח? בגדול טיול לבד לדעתי הוא אף פעם לא בטוח למרות שזה לא עוצר אותי, אך נפריד לשניים:
יש את התרעות הפיגועים עקב הקרבה לגבול. אמנם אני הכרתי את רובם ואת הגזרה, בכל זאת יצרתי קשר עם מ"פ הגזרה,תדריך והחלפת טלפונים/דרכי תקשורת ובמהלך נקודות יצרתי קשר עם עמדות, סיורים( ובמקרה של הרי אילת גם הסמג"ד המרחבי). לדעתי רצוי עם נשק חם, מכיוון שאני כרגע ללא, הייתי עם אמצעים אחרים קרים. בקיצור: הכרת האיומים, כוחות צבא, דרכי תקשורת והגנה עצמית (למרות שעדיף ניתוק מגע).

לגבי בטיחות בטיול, ישנם קטעים קשים להליכה לכיוון צפון, ונפילה בשטח כשאתה לבד, באזורים ללא קליטה טובה עלולה להיות קטלנית. אל תלך בשום מסלול מעבר לרמה שלך והתחשב בסוג וכמות הציוד שעליך - ירידה/עליה על צוק בלי כלום לא דומה לאותו מסלול עם תרמיל של 25 קילו על הגב. אני אישית הייתי עם תרמיל כבד (מידי) אבל גם עם זוג מקלות הליכה שבלעדיהם יש מקומות שלא הייתי עובר. קח בחשבון שעכשיו מתחילה התקופה שבה כל מיני מזיקים (חרקים, נחשים, עקרבים) התעוררו כבר, הכר את הנושא ודרכי התמודדות.

מים - לי לא היו בעיות, אבל בחרתי לעשות זאת בתקופות קרירות (ינואר-פברואר). ובכל זאת לכל מקטע בין נקודות מים הייתי עם לפחות עשרה ליטרים כולל לבישול. אישית תמיד יש לי אמצעי טיהור ובתקופה ההיא היו לפעמים גבים ומקורות מי גשמים.

אוכל - לא חושב שזו בעיה, מה שעל הגב מספיק, אני גם לא אוכל הרבה במהלך יום הליכה. מה שהיה לי בתרמיל הספיק לשבועיים.


שינה בשטח - אני משתדל להקים אוהל בכל מקום, למעט היכן שהמיקום לא מאפשר. אם לא הגעת לחניון לילה/יום בזמן, לא להמשיך בלילה אפילו בשטח מישורי אם הוא סלעי. אם לא בחניון אני אישית מעדיף לחנות במקום לא נראה ופחות נגיש לסובבים (מסווה) , למה? כי אני חולה, אבל מעבר לכך יש בדרום חציות גבול, מבריחים, שיירות עובדים זרים וכו', אפילו מקרי שוד. כמו כן,בימים גשומים יש לשים לב לתוואי השטח ולדרכי הניקוז שלו כך שלא בטעות תחנה במקום שעלול להישטף.

ציוד - אני תמיד מגזים, אבל מעבר למה שהוזכר, עזרה ראשונה (טובה ומותאמת אישית), חבל טוב למקומות שבהן נקודות עיגון, או אפילו לתרמיל למקרה שיש צורך בשלשולו/העלאתו. תרמיל טוב, נוח ומאוזן היטב. נעליים עמידות, נוחות ושידעו להתמודד עם סלעים ובולדרים. לדעתי - מקלות הליכה. לגבי אוהל, כל אחד וטעמו, בחודשים הבאים אפשר לוותר אם השק"ש איכותי. ביגוד, אין משהו מיוחד שצריך אם חונים בלילה, פשוט התאמת בגדים תחתונים וגרביים כמו בכל מקום. אני אישית ממליץ על כפפות טובות למקומות שמצריכים טיפוס כשאתה עם תרמיל, כדי שתהיה אפשרות לאחיזה טובה.

זהו בגדול, תכין היטב את הציר, רשימת ציוד, תקשורת וכו'. אם אתה לא בטוח וללא ניסיון, עדיף לוותר.

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

לגבי הבטיחות - יש לי רשיון לנשיאת ואחזקת אמ16(אני לומד במקום שהצבא מאמן אותנו להגנה אישית), אבל לא נראה לי שאני אקח אותו איתי, הוא ממש מסרבל את ההליכה במיוחד עם משקלים. בקטע הזה אני פחות חושש. למרות שמן הסתם נשק קר לא יזיק. זה באמת קריטי?

עכשיו לנושא היותר חשוב הטיול עצמו. אני בכושר טוב(לפני גיוס) ודיי מוצק פיזית, איך אני יודע להעריך מסלול? יש לי נסיון בהליכה עם משקלים, איך מתבצעת הערכה לקושי שלו וכו'?

לפי מה שאתה אומר כרגע להוציא את התסריט של לינה בשטח בלי אוהל? כל הטיולים מאז שאני זוכר את עצמי בטיולים נורמאלים ישנתי בשק שינה בחוץ.

אין לי נסיון כ"כ בטיולים לבד, אבל בטיולים יש לי הרבה נסיון. מה אתה ממליץ?

וזה לכל היותר, כמובן ויש מטיילים שטוענים שגם המשקל הזה מוגזם. אני אישית לא אוהב לטייל לבד או בכלל בלי נשק, אבל זה רק אני...
ספציפית באזור הדרום יש התרעות נקודתיות בקרבת הגבול המצרי באזור אילת (פיגועי ציר ה-ח) , צפונה מזה אין בעיות. הקטע שקרוב לגבול ממש קצר והשביל חותך מזרחה מעין נטפים/הר-יואש, במזרח יש שוב קרבה לגבול הירדני בקטע שבין פארן לספיר, אבל שם רגוע בהרבה.

לגבי קושי מה שמשפיע על הוא בעיקר התוואי: עליות/ירידות תלולות,סוג הקרקע/סלעים מרובים, אבל גם מרחק בין נקודות מים, מזג אוויר ועוד. עיין בספרי מסלול ומפות סימון שבילים. בגדול כל מה שמוגדר כמסלול שחור - אכן קשה בפועל בעיקר עם תרמיל, השאר סביר למנוסים. אם אתה עושה זאת מדרום לצפון מניסיוני זה הרבה יותר קשה מכיוון שעולים והרבה מההתחלה.
לגבי אוהל זה תלוי בך, אין חובה לאוהל, בטח שלא באביב-קיץ (ויש שיאמרו שאין צורך). לי אין שק"ש יקר ואני לא אוהב רוח וחול שעפים עלי בלילה, אפילו אם לא גשום.
תעבור על הפורום ש- YGH נתן, יש שם קישור לקבצי תיאור מסלול שהוא כתב.

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

אני ממש מודה לך, עזרת לי מאוד.

כשהלכתי את השביל בפעם הראשונה, הייתי לבד בכל הימים למעט חמישה. זה יוצא כשלושים ושניים יום לבד.

כמעט השתגעתי. באמת. לא היה לי MP3 - זה היה ב-1999 - היה מזג אויר קשה חלק מהדרך, והיו לי יבלות. המון. הלחץ הנפשי הוא די כבד.

לגבי סכנה - הסכנה העיקרית היא הקור בלילה ומכות חום\התיבשות ביום. מעבר למה שגרימריפר אמר, הסיכוי להיתקל במחבלים די קלוש; כמו שלימדו בצבא, מחבלים בדרך-כלל מחפשים את המקום בו יש מקסימום בני אדם, עיר, ומבריחים משתדלים שלא תראה אותם. סכנה נוספת היא כמובן ליפול ולהיפצע בלי יכולת להזעיק עזרה, ופה מומלץ מאוד לא ללכת יותר ממה שאתה מסוגל.
קנה מקלות הליכה, וקרא את כל השרשורים ב-http://www.hike.co.il, בפורום שביל ישראל של האתר.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

תודה רבה, האתר עזר לי מאוד.

למה אתה רוצה לטייל לבד?

זה כיף. זו חוויה שונה לחלוטין מאשר ללכת בחברה. אני אישית מאוד אוהב לטייל בלילה לבד.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

מחזקת. אחת החוויות החזקות!

כל בנאדם והסיוטים שלו.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אני לא חושב שזו כוס התה שלי, אבל אני מבין למה אתה מתכון

שזה יותר מאשר לבד...

בשבילי הדרום היה בסוף המסע, מה שאומר שנפשית אתה מצד אחד רגיל לבדידות ומצד שני רגיש יותר.

מעבר לכל מה שהשקיעו וכתבו כאן, אוסיף בקצרה: תחשוב טוב טוב האם אתה בנוי להליכה של ימים שלמים בנוף מונוטוני מאוד, שקט מופתי ואין סוף הליכה. 3-4 הימים הראשונים מאילת צפונה (ובמיוחד ה-2 הראשונים) הם מאוד מגוונים ומאתגרים (ויש שם גם לרוב מטיילים אחרים) וכאן הבעיה: ממש אחרי זה מגיע האזור של פארן, דרומית לצופר (מקביל לערבה, ממואה דרומה) ובכלל כל מה שצפונית לתמנע. אלה 3-4 ימים מאוד מתישים נפשית (קח בחשבון שבמקום כ"כ שונה ולבד כל יום הוא כמו שבוע בחיי היום יום. אני לא מגזים!). אחרי מצפה רמון יש עוד 3-4 ימים כאלה (מרמון צפונה לעבדת ומשם למכתש הגדול). הקטע של המכתש הגדול והקטן אולי יותר מגוון, אבל להערכתי כאן כבר ממש עשוי להיות לך קשה: אין קליטה (בטח לא במכתש הקטן), החום דופק את הראש ויש מין שקט מוזר שיום שלם שלו יכול לשבור גם מי שרגיל בטיולים לבד. אישית שנים טיילתי לבד אבל בעיקר בגלל שרציתי להגיע למקומות שאחרים לא התעניינו בהם: במיוחד אתרים בשומרון (עד 1999). שם היה מין מתח בטיול שנתן גיוון. בכל זאת בדרום הרגשתי הרבה יותר בודד.

.