בס"ד

מעולם לא השתתפתי בלחימה, כך שלא ראיתי את המראות במציאות, אני לא מכיר את התחושות, ההרגשות, וכל מה שעולה..
מלחמה..אקשן..גבורה..חיסולים..דממה..יריות..נשימות שקטות..המולה..
כל מני דמיונות עולים כשחושבים על מלחמה, לרוב, בטבעיות, ואולי גם כפועל יוצא של הגיל,
זה נתפס כמשהו.. מא-גניב..
עד שבפנים..

הייתי רוצה אם אפשר להעלות תמונות קשות (לא אני לא פסיכי)
כדי כן, להבין מה זה באמת, כדי להרגיש אולי קצת מה זה באמת, ומה עובר על מי ששם באמת.
קראתי ספר (אני לא זוכר את השם, זה על מפקד שהיה במלחמת יו"כ בגולן והוא ועוד כמה חיילים היו במוצב והוסרים כבר השתלטו על המוצב, והם פשוט היו בפנים בלי שהסורים שמו לב, ואז אחרי הרבה שנים הוא לא יכל יותר והוא הלך לפסיכולוגית, לא ממש תיארתי טוב ואני לא זוכר את שם הספר, אבל זה גרם לי קצת להבין מה מלחמה יכולה לעשות לבן אדם. קראתי גם סיפור שקוראים לו הר הקללה, וגם עזר לי קצת.. בשניהם שקראתי היו פעמים שהיה לי צמרמורת..)
אני באמת לא מבקש לראות מחזות מזעזעים, אלא באמת קצת לצאת מהדימויים ה"פלצניים" המתלהבים והילדותיים של יאלללה מלחחמממהה!!1
לשנות קצת את התודעה..


בקשה קצת מוזרה..כן.. ואולי בכלל עדיף שלא..
בכל זאת מי שיכול..
תודה.

חצי השעה הראשונה.

(והחלק בין הקרבות מייצג נאמנה את זה שבמלחמה הרבה פעמים לא קורה כלום).

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

"אחים לנשק"-ממש מציג\ממחיש בצורה יוצאת דופן את מלחמת העולם השנייה.

ואני מדבר על הירידה לחוף מהים, זה באמת מייצג? (בהנחה שמדברים על קרב)

להציל את טוראי ראיין מייצג קרב מסויים בצורה מדוייקת למדי, והצליח לעשות למספיק בוגרי הקרב הלם פוסט-טראומטי לאחר ארבעים שנה.
אבל מי שחושב שכל מלחמה נראית כל הזמן כמו הקרב שבפתיחה - טועה לגמרי.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ראיתי את הסרט לא מזמן, מה שראיתי בהתחלה זה רק דם, מים, מעיים ועוד דם. פשוט הוצג שם טבח והכי גרוע בלאגן. שאלתי היא, ברגע של התקלות של כוחות, הבלאגן כמו שמיוצג שם הוא נכון? אמיתי? אין ספק שזה כל מקרה לגופו, אבל בכללי, ככה זה נראה?

בדרך-כלל לא.
שדה קרב בשטח פתוח הוא בדרך-כלל משהו רועש, גדול וריק. אתה לא רואה הרבה חיילים, אתה לא רואה הרבה מדי את האוייב, אנשים נופלים אבל לא בצפיפות כזו.

מצד שני, בשטח פתוח בדרך-כלל לא מבצעים השתלטות על ראש-חוף.

ובמקרה של חוסר מזל - כן, בהחלט. ככה קרבות יכולים להיראות.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

נמחק ע"י ההנהלה.

לגבי חווית המלחמה אני יכול להעיד משירותי בשטחים שברגע שאתה בקרב (התקלות במחבלים ולא כיבוש מצב ) הכול מתחרבש ,אתה לא יודע איפה האויב ,מי יורה ,ואיפה החברים שלך ויש לך (לפחות לי היה ) הרגשה הכול רגע את נפגע .
אני לא יודע מי אמר את זה אבל "מלחמה היא ממלכת אי הוודאות"

אבקש שלא להענות לבקשה המקורית ולא להעלות תמונות זוועה או אפילו להציע קישורים לאתרים שמציגים תמונות שכאלו. מי שיעלה תמונה או שיתן קישור שכזה יחסם מהפורום ללא הודעה מוקדמת.

באשר לשאלתך. מלחמה זה חרא. שום רעל ומוטיבציה לא יגרמו לך לשמוח כשחבר שלך מאבד את הראש. פיזית. או כשהוא נקרע לשניים. אין שום דבר מאגניב בחלקי מוח ושפריצים של דם. אפילו אם הם של האוייב.

קראת ספר מצויין. רסיס ממגש הכסף, שמו, שנכתב ע"י מנחם אנסבכר שהיה מפקד המוצב בתל סאקי במלחמת יו"כ ומתאר בספר את הטיפול הפסיכולוגי בפוסט טראומה שיש לו מהארועים הללו.
אין שום סיבה שתחפש תיאורי זוועה כדי לבדוק את עצמך.
עם זוועות הקרב מתמודדים בדרכים אחרות.
תוכל להעמיק לחקור את המוטיבציה שלך במכינה קדם צבאית. יש היום די הרבה כאלו למלש"בים בוגרי כיתה י"ב חילונים או דתיים. אם אתה עדיין תיכוניסט כדאי לך להצטרף לקבוצה של "אחרי".

ספר מצויין שאני יכול להמליץ לך לקרוא הוא "זעקת הקרב" מאת ליאון יוריס. כאן יש מוטיבציה אבל היא לא נובעת מלאומנות ופטריוטיזם. בנוסף מהספר הזה תוכל ללמוד עד כמה זה נורא להילחם.

כל הנ"ל לא בא למנוע ממך להיות חייל קרבי. להפך. במצבנו אין לנו ברירה אלא להמשדיך להילחם. לוחמים בעלי רוח חזקה ומוטיבציה מבוססת והתלבטויות שנפתרו באשר למוסר הם בדיוק מה שעם ישראל צריך.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

לדעתי האישית, אין ולא תהיה אף פעם תמונה או סרט שממחישים את הפחד, הבלבול ושאר התחושות שמרגישים בזמן שיורים עליך, חברים שלך נפצעים ואנשים חפים מפשע נפגעים ללא גל עוול בכפם.

לבקש ללמוד על "תחושות במלחמה" דרך תמונות שווה לנסיון להבין מהו סקס דרך אתרי פורנו. בכל מקרה התמונה תהיה מעוותת. לדעתי יש לך משיכה לתמונות "זוועה" אותה אתה מציג במסווה של סקרנות מדעית. אני לא מתקרנף ומודה שיש לתמונות האלה איזו משיכה, אבל במציאות, כשהתמונות הופכות תלת מימדיות ונוסף להן ריח מבחיל וזעקות פצועים- אתה מצטער שא"א פשוט ללחוץ על ה- X האדום בפינה למעלה. קיצורו של דבר, עזוב אותך משטויות, ידידי.

צודקים, בנוגע לתמונות כבר אמרתי שזה בטח מוזר.. ולא חיפשתי תמונות זוועה..
למשל, התמונה שבכלל גרמה לי לחשוב על זה פתאום,
באשכול של YGH על קטסטרופה בגרוזני
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=156097
ויש שם תמונה של הכלי השרוף והחייל ששוכב ליד.. זה הכל.. פתאום גרם לי להרגיש.. כן זה בעצם מלחמה..
מצטער אם בקשתי לא הובנה כראוי.
ליובל, אל תנסה לנתח את מה שאני, כי אני ממש לא בקטע הזה (ראיתי פעם טוראי ריין, ואני עדיין זוכר את הזעזוע שלא יכולתי לשכוח כשהגרמני הורג אחד עם הסכין..) לא אין לי משיכה לדברים כאלו, ממש לא, אני גם לא הטיפוס שאוהב ללכת מכות, ולא אחד שאוהב דם, כלום מכל הדברים האלו, להיפך, לא, זה לא היה מסקרנות או משהו.. בכל מקרה..

הבקשה שלך מאוד לא שיגרתית ונובעת מחוסר הבנה שמה שאתה מבקש זה דבר שעלול לסכן את בריאות הנפש שלך ואני רציני מאוד.
אני מציע לך לנסות לגלוש באתרי טבע ונוף במקום.
וחוץ מזה אף סרט לא יכול להמחיש את המציאות כי במציאות אתה נחשף למשהוא מחריד שקשה להבין ולעכל מה שקורה שם.
פשוט רד מזה.

אני לא פסיכולוג, אבל האשכול הזה מעלה סוגייה מעניינת: באמת שלא בעיה להשיג תמונות קשות, אפילו אחד המנהלים פרסם לאחרונה קישור לתמונות של גופות מהפיגוע במלון פרק, אבל הבחור דווקא בחר לבקש אותן מאנשי הפורום, ותוך כדי בקשה הוא מביע הסתייגות והיסוס...מה זה מסמל? מעניין, לא?

לא מאיימים על יונה בעלה של זית

באמת למה?
רוצה לנתח למה בן אדם שאתה לא מכיר, לא ראית ואין לך מושג אם זה בן, בת, בן 80 או בן 11 רצה את מה שהוא רצה?
יאללה גבר לך על זה.. למה?
אם תאיר את עינינו למה, יש מצב שאני אאיר את עיניך בחזרה למה..

ולמי שהגיב מעליך,
1)תודה על הדאגה,באמת לא רק באתי וביקשתי תמונות אלא שאלתי מה דעתכם על זה בכלל..
ואולי באמת עשיתי טעות בבקשה שלי, וזה לא כדאי.. בעצמי אמרתי..
2)אם זה כ"כ פוגע בבריאות הנפש איך YGH הרשה לעצמו לפרסם תמונה כזאת פה?
או את התמונות של מלון פארק?..
לפגוע בבריאות הנפש של כלל הפורום..
וכבר הבהרתי שלא חיפשתי תמונה של ראשים כרותים אלא כמו שהוא הראה באשכול שלו,
לא מחפש סרטים מזעזעים ופוגעים בנפש של אנשים צורחים ואברים עפים וכל מה שיכול לעשות לכם בראש..
אלא, להמחשה: כמו להסתכל בתמונות מעמונה ולהבין, טיפה. רק מלדעת שפתחו לאנשים תראש זה לא עושה כלום, אבל כשפתאום רואים תמונות קצת קולטים, (ואני לא מביע שום דעה פוליטית רק מביא דוגמא, אז לא להיכנס לזה) כנ"ל על הצבא, לא איזה משהו שהורס תנפש אלא שקצת מבהיר - במיוחד למי שלא צריך לעשות צבא, ורק מדבר על אחרים - שזה לא "קול" ולא "שווה"..
3)כאילו יש הבדל תכלס בין לפרסם ולהסתכל על זה לבין לבקש..
הרי כל מי שנכנס לאשכול של מלון פארק והתסכל על התמונות זה כי הוא רצה, ומי שמפרסם תמונות כאלו עוד יותר, מביא את זה לכולם, את הדבר הנוראי הזה, סתם כי זה בקשה לא שגרתית, לא נוחה.. מוזרה.. למה שבן אדם ירצה דבר כזה.. שיחפש בחורות אם כבר..
נראה לי שפורנו פוגע פי אלף בנפש ובאישיות של הבן אדם..וגם חצי מהסרטים.. פשוט זה שגרתי.. רגיל..

אם יש עוד מישהו שמנסה להראות כמה הוא חכם, שיקרא את ההודעה הזאת ויוריד מהפרק כמה אפשרויות או ניתוחים מעניינים שהוא חושב להציג עלי.
ובכל מקרה שיהיה לו בהצלחה, דווקא תירגול לא רע לפסיכולוג המתחיל.