לאחרונה סרקתי את אלבום התמונות של החותן שלי, מאיר גינוסר. מצרף לכם כמה תמונות שלדעתי נחשפות פעם ראשונה. מאיר שירת בחטיבת יפתח והתמנונות הם בין השאר ממבצע דני וממבצע יואב.

http://www.palmach.org.il/

תמונות באיכות מצויינת יחסית למשהו שצולם במצלמה אישית. כמה הערות:

תמונה 3 - צולמה לייד מסגד הכפר "ביר מעין" שהיה על גבעת מיכלי המים של רעות. הערבים האמינו שקבור בו קדוש תנכ"י (יעקב אם אני לא טועה) וחמשת בנותיו נקברו באזור סביב. הכפר נכבש בסוף המבצע - בהתקפת נגד ירדנית על הכפר אל בורג הסמוך (גבעת תיתורה בפאתי מודיעין) קיבל אחד מעשרת גיבורי ישראל את העיטור שלו על השמדת טנק ירדני. מאיזושהי סיבה במפות עד לפני 15 שנה היה מופיע המסגד הזה כקיים, למרות שאין ממנו שריד.

תמונות 5-6: צולמו בוודאות ליד מחנה צבאי בריטי. לדעתי בסרפנד/צריפין. קשה שלא לזהות את צריפי העץ הטיפוסיים לבה"דים.

.

מצחיק שאני גר ברעות ולא ידעתי איך קראו לכפר הערבי שפעם שכן פה... כל שכן, לא ידעתי שהיה כאן מסגד (שלפי התמונה) נראה די גדול.

תמונות מעולות.

לגבי המעטפות- ראואים בברור חותמות באנגלית משנת 1956 : "אבו זניימה" ו "פורט תאופיק".

אבו זניימה היה שדה נפט שהייתי בו ב- 1967. המקום פשוט מקסים ואילו פורט תאופיק נמצא ממש על התעלה.

לגבי תמונת שלושת החברה לרגלי מגדל מים- ההימור שלי שהם עומדים למרגלות מגדל המים ביד מרדכי.
אנשי הגדוד השלישי של יפתח לקחו חלק בתקיעת "טריז בית חנון" מכיוון ניר עם לכיוון הכפר בית חנון והיו הראשונים להיכנס ליד מרדכי לאחר שהצבא המצרי יצא המנוסה מאזור מג'דל בחחשו להיות מכותר.

עכשיו תחזור לחותנך ובקש ממנו לפרט ככל שיוכל על כל תמונה: מי מצולם, היכן ומתי.
לגבי תמונות 5-6, אינני בטוח שמדובר במחנה צבאי בריטי. צורת הבנייה של הצריפים האלו היתה נפוצה גם בקיבוצים.
התמונה של צוות המרגמה "3 יורה על בית שאן צולמה באזור גבעות יששכר, קיבוץ שדה נחום.
הישוב לרגלי המצוק - בית הערבה ?

מחנה העובדים במפעלי ים המלח.
כך על כל פנים אני רואה את זה.

אם אפשר לפרט כמה שניתן על התמונות והמבצעים

תודה גבר

אחלה תמונות

אני רואה שם PIAT...נשק מאוד לא נוח(לדעתם של הבריטים..הם ממש קינאו באמריקאים ובגרמנים)
MG34...היה נפוץ עד סוף שנות החמישים בצה"ל...השאלה היא מה החיילים חשבו עליו?..

ויותר מכך-הוא היה לא אמין במיוחד. בתיאורי קרבות ממלחמת הקוממיות מאוזכרות החטאות רבות מטווח קרוב, תקלות ופגיעות שבהן הרקטה לא התפוצצה. ועם זאת, הוא היה הנשק נ"ט המרכזי, בין השאר משום שיוצר במחתרת על ידי ההגנה. בזוקות, למשל, היו נדירות למדי. ה-MG34 היה נפוץ משום שזה מה שהצ'כים סיפקו...הוא אכן עלה על הברן אך היות והברן היה מוכר היטב ללוחמים והMG לא, היו איתו בתחילה בעיות בתיפעול מעצורים וכגון אלה.

היה כנראה המקלע המועדף על החברה בפלמח, ומה שאחריו.
היה קצת בעיתי עם חול בגלל מורכבותו הטכנית, אבל השאיר את הבזה הברן וההוצקס מאחור.
לי כילד יצא לירות קצת בכלי- היו לנו בקיבוץ כמה כלים ואבי היה מדריך נשק של הקיבוץ.
אבל האמת- מה שהכי הדליק אותי היה סמל הוורמאכט שלא גורד מאחד מהם

זה לא בדיוק ענה לי על השאלה....אבל למה לא להשתמש בMG42?...קצב האש שלו הרבה יותר טוב וחוץ מזה היו עוד אלטרנטיבות כמו RPD
וBAR

במלחמת השחרור לא היה לחיילים כפתור להחלפת נשק.

הנשק בשימוש היה מה שאנשי הרכש הצליחו לקנות ולהבריח מאירופה. המגל"ד MG34 הגיעו כחלק מעיסקת הנשק הצ'כי והיו בעלי קצב אש אדיר ומשקל נמוך ביחס להוצ'קס, הבזה.

מטעמי אחידות הכלי יצא מצה"ל כבר בשנות החמישים המוקדמות אך הועבר לנשקיות של ישובי הספר. הבזה לעומתו שרדה עד שנות השישים לפני שהועברה גם היא לקיבוצים ומושבי הספר.

טל

אבל בינתיים אציין שאבי טוען כי הרובה הצ'כי היה מועדף עליו בשל אפס תקלות כדבריו בעת ירי.
הרובה הזה הלך איתו בכל שלבי לחימה בפלמ"ח עד סיום 48.
תמונות והסברים, בהמשך.

ממה ששמעתי הרובים הגיעו לא מאופסים כי הצ'כים שנאו את הגרמנים

הצלחת לנסח תשובה מתאימה אחת לאחת ולחסוך לי הקלדה
וחוץ מזה לא זיהיתי שום פיאט בתמונות

מטול הפיאט בתמונה השניה, ללא הפצצה. (בבית שאן)

טל

שוקראן

לפני שנתחיל - הטייס אלי פיינגרש [אייל] מסביר לאבי כיצד הוא מבצע 'בזים' מעל אנשי הפלחה בגבעת ברנר וכיצד הוא מסובב את מגדל המים בחצי גובה . אבי נדהם מתיאורי האקרובטיקה.
גבעת ברנר נחרדה ולא נדהמה לטובה ואף רצו לזרוק את מחלקת הטייס מהקיבוץ.
בסוף נרגעו ולא זרקו אותם.
היה מעניין אז.

רמז: הוערץ על ידי הכנופיות המקומיות.

(שנהרג בקסטל ונקבר בהר הבית)

מי רוצה לנסות?


ועוד חידה - מה כתוב כאן? [אני לא ממש יודע ערבית. אני חושב שזה מקדש דווקא:

הוא לא נראה כמו פאוזי אל-קאוקג'י...


סחטיין על התמונות הנהדרות!

זה קאוקג'י.
לאבי היה נוהג לשמור תמונות ומסמכים שמצא במפקדות ובאיזורי הלחימה שהיה בהם.
עוד מעט אעלה מספר תמונות של פידאיון באימונים ולחימה כפי שצולמו על ידי אנשיהם ותמונותיהם בידי.
תודה בכל מקרה.
רוב התמונות בגודל בול כי כך ייצרו אותם אז. אם מישהו יוכל להסביר בפרטי איך תהיה הדרך הקלה להגדילן ללא מעבר ה 250 קילובייט - אשמח.
יום טוב בינתיים.

תמונות שנתפסו במהלך לחימה:

נהדר. תוכל להעלות בבקשה תמונה גדולה יותר כדי שנוכל לראות טוב יותר את סמל הגמל המעופף על החרטום? תודה.

אני מניח שאחרי הסריקה התמונות יצאו גדולות, העלאת התמונות לפרש מקטינה אותם לרוחב 800 פיקסלים.
כדאי להעביר אותם דרך פוטושופ או אם אין אז paintbrush-שיש בכל וינדוס, ולגזום את המסגרת הלבנה מסביב. מה שישאר זה תמונה מספיק גדולה וברורה.
תמונות יפות, דורון.

אם לא בא לכם תגידו.

תודה על התמונות המצויינות.
נועם, אתה זקוק לשיעור בסיקה ועיבוד תמונה. פנה אל פורום תמיכה גראפית. בכל מקרה התמונה הזאת נראית מהמלחמה האחרונה (לפחות עפ"י הציוד שעל החיילים)

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ראשית אנסה, שנית לפי מספר תמונות שבידי זה היה מן תרגיל שהטנק נוסע מעל ראשי החיילים הנמצאים בבורות מתחתיו וזה כמובן לאחר 48.

מכיוון שתמונות מטוסים עשו פה את הרושם הכי גדול שוב אעלה כמה אחרות ועוד כמה עם הסברים ככל שאוכל. [האחראי לא בארץ..]




כאן מדובר לפי הכיתוב מאחורי התמונה בפתח של סליק בחורשת עין השופט [שנת 1946 - היא שנת החפירה ואבי עסק גם בזה בהיותו גם חרט במקצועו].





כאן מדובר בהטסת גופות חבר'ה שהלכו לפטרה בשעתו כך אני מבין. [אלו השנים בהן אבי פיקד על אילת] וכן ביקור דוד בן גוריון ופולה [עם המטפחת ראה תמונה למעלה בעיר אילת].




כמו כן החבר'ה של הפלי"ם בקיסריה - שנת תש"ו [כך כתוב על התמונה מאחור]
וכן - ההשבעה לצה"ל במטה הפלמ"ח מלון ריץ תל-אביב יולי 1948 - מחזיקות את הדגל לאה רבין ואידה ליטבינוב.






מקווה שסריקותיי נראות טוב ויותר ושירשורי גם. צריך וכדאי לשמר את ההיסטוריה שלנו.

כן ירבו !!!!!

הייתי מעדיף סריקה טובה יותר אבל זה מה שיש.....

אוכל לייעץ לך כמיטב יכטלתי ב"פרטי".

השאלתי ברשותך 3 מהתמונות היפות שפרסמת ובשימוש פשוט ב- Photoshop Elements עשיתי להן "מניקור-פדיקור" מבלי לשנות את תוכנן.

הנה התוצאות: (אגב בתמונה האחרונה שם נראים חיילים דוחפים תותח שימו לב לחייל האחרון בצד ימין - תמיד יש אחד כזה בקבוצה.... שלוקח "טרמפ" במעלה הגבעה.... ( לא - לא נראה לי שזה לאיזון.........)

אגב - מישהו כאן כתב שבתמונה השניה נראים רבין ומוסה פלד. לי זה נראה כהזיה. לא רבין ולא מוסה.

נראה לי שהתמונות הללו צולמו בסביבות מבצע קדש 1956 (הפיפר למשל ) ובתחילת ואמצע שנות ה- 60 הטנקים והתותחים וחלק מגיפ"י הסיור.

לא יכול להיות במבצע סיני אז כבר לא סומנו האותיות על המטוסים.
א=אימון דהיינו תקופת מלחמת העצמאות.

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

אינני בר סמכא לסימונים האלה.

ומה בדבר הפיפר השני שהנחתי כי צולם בסיני בתקופת מבצע קדש ? האם שלושת הפסים הלבנים על כנפיו מעידים על תקופה ?

אכן שלושת הפסים מעידים על מבצע קדש, אבל הם היו צהובים, תמונת השחור/לבן מטעה.
ובמקרה מצאתי אצלי תמונה של אותו פייפר, שנראית באותו מקום בדיוק:

במלחמת העצמאות היו הפסים לבן כחול לבן.
במבצע סיני צהוב שחור צהוב שחור.

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון ...התמונה הזאת נראית מהמלחמה האחרונה (לפחות עפ"י הציוד שעל החיילים)...

"שרמן" במלחמה האחרונה ?!

אני מהמר על רבין ומוסה פלד...

A friend in need - is a friend indeed

בתנאי שאף מטוס לא יחכך שוב מנוע באיזור גורר מזוודות על המסלולים באירופה.
J-R תודה על המחמאות.
חוזר לארכיון לחפש עוד.

אני מהמר על תחילת שנות ה- 60 אולי אף ערב מלחמת ששת הימים או בסביבת התקופה הזאת.

פשוט מעורר הערצה.

אין מקום רחוק מידי.

מי זה בתמונה אביך ומה שמו ומי זה אלי אייל ???
אני בקשר עם אלי אייל עד היום. בוודאי היה שמח לקבל תמונה זו.

לעמוס שלום רב,
תודה עבור המסר. התמונה היא מתקופת מחלקת הטייס של הפלמ"ח בנען (1946-7). הצילום המבויים צריך להמחיש טיסה מסוכנת כלשהי. היות שאז לא ידענו דבר על קרב אוירי, ייתכן שאני מדגים לחבר פלמ"ח, שהוא גר בשכנות שלי, טיסת מבנה או סתם פוזה אוירית והוא כמובן צריך להתרשם ממנה בהתפעלות או בפחד.
כל טוב אלי

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

ולאחר כיבוש באר שבע החבר'ה מצטלמים לזיכרון:



מקווה שאתם נהנים.
שתהיה לנו רוח הקרב שהייתה להם אז בפלמ"ח.

נועם וגדי - האם דיברתם כבר עם מוזיאון הפלמ"ח?

אליך ועם שלחתי הודעה פרטית עם המספר שלהם. נתתי להם את הטלפון של גדי.
יש התקדמות?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

שאמי התנדבה לעבוד בהקמה שלו.
לך תדע.

לוחמים של גדוד הקומנדו של משה דיין. אני חושב שאחד הנוסעים הוא מלוחמי דגניה, מי שהיום מחזיק את המוזאון הקטן במושבה כינרת (יש תמונה מפורסמת שלו חבוש ראש ועם שמייסר לאחר הקרב בדגניה). אני חושב שיש לי בבית תמונות וסטרטונים שלו שצילמתי לפני שנה בערך.

.