בקיצר... זו כתיבה בסגנון "זהבי עצבני"
מין טכסט לא אקדמי, ולא ממש מדוייק, שלכל אדם הגיוני מותר לכתוב מדי פעם...
בשיווק אני "קצת" מבין ואפילו, ר"ל, ב"צרכנות". אני אדם של מעשיות והאוטופיה לא רק שרחוקה ממני, אלא שככל שעובר הזמן היא הופכת למאוסה בעיני משום שהיא הופכת אנשים הגיוניים למרירים. בכצם סתרת את עצמך: ישנו מבחר גדול של חנויות ש"שמות זין" על הקונסנזוס ההוא, ובעוד 2-3 שנים יהיו כפול. פרט לטיב טעם שיש לה נציגות ברוב מרכזי האוכלוסיה, יש לך בתי עסק המנוהלים ע"י מיעוטים (אני לא מדבר על המכולת של שריף בלקיה... אני מדבר על יפו, פורידיס והגליל המערבי) ובוודאי שרשתות הסופרמרקטים של ה"רוסים" כמו קארלברג, מעדני מניה, טיפ טופ סנטר ועוד רבים שצצים ונופלים חדשות לבקרים. רק במרחק הליכה מהבית שלי יש 3 כאלה.
אלא מה? רובם לא ממש מצליחים ובעצם מתפרנסים מבלעדיות על מכירת מוצרי בשר לא כשר לאוהבי המטבח האוקראיני, שלל מוצרי אלכוהות מיובאים שאצלם המחיר הוא השורה התחתונה, ומוצרים משומרים המיובאים ממזרח אירופה. הקצב בו חנויות כאלה פושטות רגל (למרות העיצוב המינימלי, הצפיפות והמיקום בחללים שהם זולים להשכרה מלכתחילה), מעיד על כך שאלה שאתה בז להם, כלל לא מעוניינים בסוג כזה של צרכנות!
טיב טעם פורח, אבל זה בגלל האווירה של סופרמרקט באאוטלט אירופי ועוד טריקים שיוקיים שלהם ולאוכל לא כשר/פתיחה בשבת אין שום דבר. בתי העסק בפורידיס פורחים כי הם פשוט זולים (חיים על הגל של מחירון מופחת למוצרי מזון למיעוטים וחרדים), כך שבעצם מה שאתה עורג לו, חי וקיים. במרכזי הערים, פרט לטיב טעם סיטי בכל ת"א, אין טעם לעסקים כאלה לפעול משום שרוב האוכלוסיה, לדאבונך, באמת לא רוצה שימכרו לה חמץ בפסח. תקרא לזה פרימיטיביות, תקרא לזה עדר, אבל בפועל תופעה מתרחבת היא הגעגועים של אנשים לימים של "פעם" - בין אם זה נכון או לא, המעבר לתרבות ה"סבבה" (שבה ישנה חשיבות רק לתאווה הרגעית, וכל מה שקשור לחינוך לטווח ארוך, ערכים תרבותיים קצת מעיקים רגעית ועוד, אינם באים בחשבון) נתפסת כתופעה שבסופו של יום, אחרי שכולנו גמרנו להתלהב מקניון ארנה וקסטרו שפתוח 24 שעות ביממה, מביאה איתה כספיח ערכים מוספים מאוד לא חיוביים.
כשאתה אומר "לא מבין מה הקשר בין חוזקינו לכשרות" וכו', אתה אולי מדבר על עצמך. אצל רוב האנשים, ובטח אצל מי שמגדל ילדים (ותרשה לי להניח שאין לך ילדים), הזילזול בערכים אינו כל כך מובן מאילו. הם רוצים את מה שהם מכירים, ואת מה שמבחינתם מוכר ועובד. מספר יוצאי ברה"מ שמתקרבים ל"חבילת התרבות היהודית הפופולרית" (לא לאכול חזיר, לערוך ארוחת חג בדיוק בערב חג, אזכרה בתאריך עברי ושאר "שטויות") הולך וגודל והכוון הוא חד צדדי. במינימרקטים ה"רוסיים" הלא כשרים פתאום מוכרים מצות ועוד בערימות (תופעה שפשוט לא הייתה לפני 3 שנים) ולא מעט ילדים של דימא ולודה, נקראים "רחלי", "איתן" ו"יהודה". יוצאי ברה"מ, שאין להם שום סיבה "ללכת אחורה" תרבותית, משום שאיש לא מצפה זאת מהם, עושים גם עושים זאת! אנסטסיה מיכאלי, תושבת אחד הרחובות לידי, מדברת לילדיה עברית, קוראת להם בשמות תנכ"יים ואת חלקם שולחת לגן הדתי - הצמוד ליחילוני. מהיכרות שטחית אתה, וטובה יותר עם הילדים, היא לא מנסה להיות "יותר קאתולית מהאפיפיור", אלא פשוט הגיעה למסקנה הזאת לבד.
בקיצור: רובם של האנשים לא מעוניינים במה שאתה מציע. זה בדיוק כמו פורנו - כולם אומרים שזה מגונה ומעטים מאוד (פרט לאלה שהבת שלהם מועסקת שם) יסכימו לכך שהעניין יאסר בחוק, אבל יאסר באמת. המציאות תזקה מהאוטופיה, ותמיד הייתה כזאת. מי שמאמין באוטופיה מעבר לשיחות סלון פלצניות, נכונו לו מפחי נפש רבים, משום שבדיוק כמו מי שמאמין בביאת משיח בן דוד, גם הוא מאמין במשהו שאינו ומעולם לא היה קיים.
_____________________________________
.
נערך לאחרונה ע"י g.l.s.h בתאריך 06-04-2007 בשעה 12:12.
|