בעקבות ויכוח עם חברים, התעוררה בי שאלה, כולם מכירים את המדיניות של הקפדה ואכיפתם של חוקי הדת בצבא (כשרות, שבת וכו'...).
לפי ההיגיון, מאחר וצה"ל הוקם על בסיס ההגנה שלא בדיוק היה לה צביון דתי, גם לצה"ל בימיו הראשונים לא היה קשר הדוק עם הדת כמו היום. מעניין אותי לדעת מתי הונחלה בצה"ל המדיניות הנוכחית, הרי השינוי הזה חייב היה להתרחש מתישהו. אולי חברי הפורום היותר מבוגרים זוכרים אם בתקופת שירות החובה שלהם הייתה הקפדה על חוקים דתיים?

וחג שמח לכל חברי הפורום.

מימי בן-גוריון

בן-גוריון החליט על האופי של הצבא ועל הסדור של "תורתו אומנותו" שנתן לתלמידי הישיבות פטור מהצבא.
כמובן שבהתחלה לא כל הצבא הסתדר עם הדת ויש ספור על הרב גורן זצ"ל שבדק מטבח צה"לי ואחרי שהוא ראה מה שקורה שם הוא שרף את כל המטבח לא יודע אם הספור אמיתי אבל זה ממחיש שפעם בצבא לא תמיד הקפידו

הסטטוס קוו אינו אופייני דווקא לצבא, אלא לכלל התחומים בהם המדינה פועלת. הבנות אלו הושגו עוד ב- 47', כחלק מגיבוש הסכמה ביישוב היהודי לקראת הקמת המדינה.

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8304
ההגנה היתה ארגון התנדבותי- אני מניח שהיו בה תאים דתיים, חילוניים (מובן שלא היו דתיים בגרעיני הפלמ"ח של השומר הצעיר, למשל), ומעורבים.

מכתב הסטטוס קוו היה "מס שפתיים" לאגו"י בימים שלפני החלטת האו"ם על חלוקת הארץ. להסתדרות
הציונית ולב"ג היה חשוב שתהיה לפחות הסכמה פאסיבית של החרדים ולא התנגדות קולנית להקמת מדינה יהודית, שעלולה היתה לסכן את כל המהלך של הקמת מדינה.
הסיפור על ניסוח מגילת העצמאות ("צור ישראל") במקום להזכיר את האל במפורש מראה עד כמה היתה רתיעה מהדת.
רק הודות לרב גורן נקבעו המסמרות ההלכתיות בצה"ל. עובדה, שבשנים לאחר פרישתו מהרבנות חלה סטגנציה רצינית בצבא. וואקום, כידוע, אין בטבע (אבל אפסיק כאן כדי שלא לגלוש לפוליטיקה).