הר סהרונים ופרסת נחל נקרות, סיפור מסלול.
הר סהרונים ופרסת נחל נקרות
ישנם שלושה מסלולים באורכים שונים כאן: מסלול קצר - הר סהרונים, שלוחת סהרונים, עין סהרונים. מסלול בינוני – הר סהרונים, פרסת נקרות, מעלה דקלים, עין סהרונים. מסלול ארוך – הר סהרונים, פרסת נקרות, נחל ארדון, חניון רמת סהרונים.
משך הטיול: מסלול קצר – 2-3 שעות. מסלול בינוני – 4-5 שעות. מסלול ארוך – 6-7 שעות.
אורך המסלול: מסלול קצר – כ 3 ק"מ. מסלול בינוני – כ 7 ק"מ. מסלול ארוך – כ 9 ק"מ.
מפה: מפת סימון שבילים הר הנגב - מזרח.
סימון השביל: מסלול קצר- ירוק - הר סהרונים. מסלול בינוני – ירוק בהר סהרונים, כחול בפרסת נקרות, אדום במעלה דקלים. מסלול ארוך: ירוק בהר סהרונים, כחול בפרסת נקרות, שחור בנחל ארדון עד רמת סהרונים.
יש להצטייד במים מראש, אין נקודות למילוי מי שתייה לאורך המסלול.
איך מגיעים:
ממצפה רמון יורדים דרך מעלה העצמאות למכתש רמון. נוסעים כ - 13 ק"מ עד שלט המפנה שמאלה לכניסה לנחל גוונים. נוסעים בנחל כ3- ק"מ, עד שהנחל נפגש עם ציר הנפט. פה משאירים את הרכב (עם הנהג שיבוא לאסוף אתכם בקצה השני J).
נקודת איסוף:
המסלול הקצר והמסלול הבינוני - בחניון עין סהרונים. חוזרים דרך נחל גוונים לכיוון מצפה רמון, ואחרי כק"מ פונים ימינה ע"פ השילוט לעין סהרונים, וממשיכים לפי השילוט עד אל החניון.
המסלול הארוך - בחניון רמת סהרונים. יש לנסוע עפ"י השילוט עד לחניון. קיים שביל סלול לחניון.
סיפור מסלול:
נכנסים עם הרכב לנחל גוונים. בכניסה לנחל יש תופעה גיאולוגית מעניינת שנקראת "הקיר ההפוך". זה קיר סלע המורכב מסלעי גיר וסלעי דולומיט. הקיר נמצא בין שני קווי שבר, ואחד מהם גרם לתזוזה קיצונית של קטע הסלע והשכבות התהפכו ועכשיו הן נוטות דרומה, כששאר שכבות המצוק פונות צפונה.
ממשיכים בערוץ נחל גוונים, ומשמאל רואים סלעי דולמיט אדמדמים, שהם מהסלעים הקדומים ביותר החשופים במכתש רמון. עוצרים בציר הנפט.
מסלול קצר:
מתחילים בטיפוס אל האוכף שנמצא מערבה מהר סהרונים. בראש האוכף פונים שמאלה ומטפסים בשביל המסומן אל פסגת הר סהרונים. לאורך הטיפוס חפשו מאובנים, האזור מלא בהם.
מגיעים אל הפסגה. מכאן יש תצפית יפה אל מזרח מכתש רמון, הר ארדון, בקעת ארדון, גבעת געש ונחל רמון. שימו לב שעל גב מפת סימון השבילים שלכם יש מפות תצפית שיכולות לעזור לכם להתמצא בשטח מהתצפיות.
ממשיכים בשביל לכיוון צפון מזרח, אל עין סהרונים.
מסלול בינוני:
בנקודת התצפית, באמת לפנות לצפון מזרח, פונים לדרום מזרח.
השביל יורד אל תוך החלק הקניוני של "פרצת רמון", הנקודה שבה יוצא נחל רמון מתוך המכתש ונשפך החוצה.
ממשיכים מעט דרומה ומגיעים לחיבור של נחל רמון עם נחל נקרות.
נחל נקרות הוא חלק חשוב ממערכת ניקוז המים של מכתש רמון. הנחלים הראשיים של המכתש ובכללם נחל רמון ונחל ארדון נשפכים אליו והוא מוביל אותם אל מחוץ למכתש. הנחל מתאפיין, כנחלים רבים בהם יש זרימה רבה, בעיקולים רבים, במכתשות ובחלוקי נחל. כאן אפשר לעצור למנוחה.
אחרי הפרסה נגיע למעבר צר ועמוק באורך עשרות מטרים המהווה גם הוא עדות לזרימה העזה שעברה פה. כ-300 מ' אחרי המעבר נפרדים מנחל נקרות ועולים בערוץ אל מעלה דקלים.
מעלה דקלים הוא קטע ששרד מ"דרך הבשמים", הדרך הנבטית המפורסמת, בה הובילו הנבטים את הבשמים והתבלינים באורחות גמלים וברגל. הדרך נמתחת מפטרה ועד לעזה, וחוצה את מצפה רמון. עולים דרך סלעי הגבס והדולומיט, ומגיעים לחאן סהרונים, שהיה בזמנו תחנת דרכים על דרך הבשמים. כמה מטרים מהחאן נמצא עין סהרונים – מעיין השופע כל עונות השנה. ליד עין סהרונים נמצא חניון עין סהרונים.
מסלול ארוך:
במקום לעלות במעלה דקלים ממשיכים מנחל נקרות לנחל חרירים. הולכים בנחל עד אל החיבור לנחל ארדון.
כאן פונים צפונה לנחל ארדון ממשיכים את ההליכה בנחל ארדון צפונה. לאורך הנחל נבחין במשטחי חול ובהם פסים ישרים העולים ישירות מעלה. אלה הם דייקים מגמאתיים שחדרו אל הסלע בתקופת היורא. (לפני כ170- מיליון שנה). הדייקים נוצרו כאשר סלע מגמאתי עלה ממעמקי האדמה ופרץ לו דרך למעלה דרך הסדקים בסלע.
ממשיכים במסלול עד ההגעה לחניון "רמת סהרונים".
צמחים שכדאי לחפש לאורך המסלול:
עצי שיטה, שיחי רותם, רכפתן, אשל, סילון קוצני.
שתיים שלוש מילים על "מכתש":
מכתש היא מילה שקיימת רק בעברית, ולא בכדי. תצורת הטבע שנקראת "מכתש" קיימת אך ורק בישראל. ישנם בארץ 3 מכתשים שפתוחים לקהל המטיילים: מכתש קטן, מכתש גדול ומכתש רמון. בנוסף, ישנה בקעת תמנע, שהייתה, כפי הנראה, אף היא מכתש, אך דופן אחת שלו נבקעה ועברה אל הגדה השנייה של השבר הסורי-אפריקני.
תגידו – אבל מה עם כל הקניונים בחו"ל? הקניון הגדול וכאלו? צודקים. מבחינה מבנית, מבחינת המראה, מרוב הבחינות, הם נראים אותו הדבר. אבל ייחודו של מכתש הוא בדרך היווצרותו.
כל מכתש היה פעם הר. הר של ממש, גדול וגיבור. ההר הזה נוצר כאשר תנועות טקטוניות דחסו שכבות סלע עד שנוצר בהן קיפול. שכבות הסלע שנדחסו הורכבו משכבת סלעים רכים (גיר ודומיו) ומעליה שכבת סלעים קשים.
עם השנים, שחקו איתני הטבע את השכבה העליונה של פסגת ההר (הנקודה הפגיעה ביותר), וגם פרצו נקודה בצד. ברגע שנשחקה השכבה, החלו המים לזרום אל תוך ההר, ואז החוצה ממנו דרך פרצת הצד, כשהם לוקחים איתם את השכבות הרכות שנמצאות בבטן ההר. מה שנוצר היא מעין קערה, שדופנותיה צידי ההר.
הייחוד הגדול במכתש, הוא שהיסחפות השכבות הפנימיות מגלה את השכבות העתיקות, כך שכשעומדים בתחתית המכתש נמצאים למעשה כמה מילוני שנה אחרוה בזמן, ומסביב רואים את כל התקופות והזמנים על קירות המכתש. לכן נקראים המכתשים "מוזיאונים גיאולוגים".
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י Noa_A בתאריך 29-03-2007 בשעה 23:49.
|