לינק.

ציטוט:

תעלומת הקרב מול מגדל הזבובים. האם הספינה הטבועה שנמצאה מול חופי עכו השתתפה בקרבות בין כוחות נפוליאון לצי בריטניה במאה ה-19, ובשירותו של איזה צד? אולי פגז התותח שנמצא תקוע בקרקעיתה יסייע בפתרון התעלומה. באחד מימי החפירה התת ימית מול חופי עכו, שבה נחשפה ספינה בת כ-200 שנה, אותת סטודנט מאנשי הצוות לדבורה צויקל. היא מיהרה לצלול למקום שבו היה הסטודנט והבחינה בכדור תותח שהיה תקוע בשדרת הספינה. ייתכן שהכדור, העשוי ברזל, היה הגורם לטביעתה. צויקל ושותפיה למחקר במכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה מנסים להבין מי ירה את כדור התותח. תשובה לשאלה הזאת תשפוך אור על זהותה של הספינה. הם משערים כי היא השתתפה בקרבות שהתנהלו באזור עכו בין הצבא הצרפתי לצי הבריטי בעת המצור שהטיל נפוליאון על העיר בסוף המאה ה-18 (מצור שנכשל), או בהתנגשויות נוספות בין הבריטים לצרפתים במחצית הראשונה של המאה ה-19. ב-1799, אחרי שכבש את מצרים, התקדם נפוליאון עם צבאו צפונה לאורך החוף. אל עריש, עזה ויפו נפלו בידיו בקלות יחסית, והוא התקדם אל עכו, שבה ראה שער לסוריה ולבנון. אבל העיר היתה מבוצרת היטב ונעזרה בצבא טורקי שנשלח להגן עליה. הבריטים, שמסעו של נפוליאון במזרח התיכון נועד לערער את מעמדם באזור ובסופו של דבר לנתק אותם מהודו, שלחו לעזרת מגיני עכו כמה ספינות קרב בפיקודו של האדמירל סידני סמית. אחת הספינות הבריטיות, "תזאוס", היתה מצוידת ב-80 תותחים. לאחרת, "טייגר", היו 74 תותחים. שתי אלה הפגיזו את לוחמיו של נפוליאון, ולצדן פעלו כמה כלי שיט קטנים יותר, שסיירו מול החוף כדי למנוע ניסיונות הימלטות דרך הים. על פי מפה ששירטט אחד מחייליו של האדמירל סמית ב-1799 - מפה המתארת את המערך הבריטי סביב חופי עכו - בדיוק במקום שבו נמצאה הספינה הטרופה הטביעו הבריטים את אחד מכלי השיט שלהם. היתה זו הכניסה לנמל עכו, וד"ר יעקב כהנוב, מנהל המכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה, שמנחה את צויקל בעבודת הדוקטורט שלה, מניח שהספינה הוטבעה שם כדי למנוע מכלי שיט צרפתיים קטנים את הכניסה לנמל. דבר הימצאה של הספינה הטרופה באתר אינו חדש. היא התגלתה עוד ב-1966, כשצוות חוקרים בראשות פרופ' אבנר רבן המנוח עבד במקום. הספינה, שנחשפה במקרה, תועדה בחפירה קצרה. ב-1975 וב-1981 נערכו שתי חפירות קצרות נוספות, שהניבו דו"חות יסודיים אבל סותרים. באחד מהם נכתב שבקצה הסוללה שמול בית הספר לקציני ים בעכו, שתחילתה ב"מגדל הזבובים" שעל החוף (שרידי מבנה מבוצר שנבנה ככל הנראה בתקופה הפרסית ושימש להגנת הכניסה לנמל או כמגדלור), נמצאה ספינת מלחמה באורך של כ-40 מטר. הדו"ח האחר דיבר על ספינת סוחר שאורכה 25 מטר בלבד. צויקל קראה את שני הדו"חות והחליטה לנסות ליישב את הסתירות. לדעתה, כל אחד מהדו"חות עוסק בספינה אחרת. כדי לרדת לעומק האמת תוכננה עונת חפירה ממושכת, שהתקיימה בסתיו בסיוע בית הספר לקציני ים בעכו. הספינה שנחשפה היתה מרשימה ביותר. השרידים שנותרו ממנה אחרי כ-200 שנה במעמקי הים מגיעים לאורך של כ-27 מטר. רוחב השרידים הוא כחמישה מטרים. בהסתמך על ממצאים אלה, החוקרים משערים כי אורכה המלא של הספינה היה 34 מטרים, ורחובה תשעה מטרים. בניגוד לנהוג באזור הים התיכון, היא לא נבנתה מעצי אורן אלא מאלון. מכיוון שאלון הוא עץ קשה יותר לעיבוד ויקר יותר מאורן, נראה כי בעליה של הספינה היה גוף שלטוני, שביקש לבנות כלי שיט עמיד ואיכותי. על סיפון הספינה נמצאו כמה כדורי עופרת, חלקם שלמים ואחרים נושאים סימני מעיכה שמעידים כי הם נורו ופגעו בדבר מה - בים או ביבשה. ממצאים נוספים שהועלו מבטנה הם מכלים, שייתכן כי שימשו לאחסון אבק שריפה, נאדות עור, אבזמי מתכת, מקטרות חרס, קערות וצלחות מחרס. לכל אלה נוסף כדור התותח שהיה נעוץ בתחתית הספינה. ממדיה של הספינה וחלק מהממצאים מעידים לכאורה שמדובר בספינת מלחמה, אבל החוקרים אינם ממהרים להסיק מסקנות. גם זהותה עדיין אינה ברורה. בנייתה של ספינה כזאת אורכת זמן רב ודורשת משאבים ומיומנות. אבל ידועים מקרים לא מעטים של ספינות שנבנו כדי לשרת את הצי הבריטי ועברו מאוחר יותר לבעלות צרפתית או אחרת, או של אניות שהוסבו מתפקיד קרבי לאניות סוחר. כדור התותח שנמצא בתחתית הספינה הועבר לבדיקה במעבדות הטכניון, שיוכלו להבהיר, אולי, כיצד והיכן יוצר ומי ירה אותו. בינתיים מנסה צויקל להשיג עדויות היסטוריות - מכתבים, קטעי יומן, דו"חות צבאיים ועוד - עם המפה הבריטית יקרבו אותה לאמת על הספינה. בעזרתם היא מקווה לדעת היכן נבנתה הספינה, באיזה צבא לחמה ומתי טבעה. בקיץ תחזור לצלול בעכו, כדי להעלות מקרקעית הים עדויות נוספות על כלי השיט המסתורי.