קורה לכם שהשבוע מתחיל ברגל שמאל, פתאום הוא עובר במעבר הכי חד(שאני מכירה לפחות) למצב טוב-יותר מדי טוב?..
הרגשתי מאוד רע בתחילת השבוע(שעבר), ובמהלכו הפכתי לכל כך שמחה ולא הייתה לזה סיבה ממשית, סתם ככה פתאום ומי שקרה בת.ז וראה שאני בפנימיה, אז אפילו בפנימיה שמו וכשאני שמחה ככה פתאום(ובכלל), זה קצת מוזר ואפילו זכיתי להיות "כוכב השבוע" משום שזה נדיר לראות אותי במצב כל כך טוב.. בקיצור, הנה שבוע חדש ואני קצת מדוכדכת.. לא יודעת אם יש לזה סיבה ממשית או שזה סתם יעבור..אני יודעת שהמון שאלות מעסיקות אותי כמו, למה אין לי חבר?, מה אני אעשה כשאעזוב את הפנימיה..זה עוד מעט..אני פוחדת..מבולבלת..הרבה דברים יושבים לי על הלב ובא לי נורא לבכות. אבל אני לא רוצה לחזור ולהיות הילדה שמסתגרת בחדר ושכולם מכירים אותה כ"הנה הילדה הכי דכאונית בפנימיה".. וזה לא שאני לא מדברת עם מישהו, גם כשאני מדברת אני מרגישה לבד, כאילו אף אחד לא מבין אותי..
ואמרתי בפעם הראשונה שכתבתי שאני תמיד מרגישה "חופרת", אז הנה ההתנצלות מגיעה..סורי אם חפרתי..
אז מה אני רוצה מכם בעיקרון?...לא יודעת..שתקשיבו, תמיד כייף שיש מקום שאפשר לייעץ ולהתייעץ..
מה עושים כשמשתלטים עלייך מצבי רוח כאלה, ואל תגידו שזה יעבור כי זו תקופה..לצערי זה קורה לי כל הזמן..כאילו כל החיים שלי זו תקופה מזה אחת גדולה..טוב, עכשיו באמת חפרתי..

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

פשוט אין לי מילים לתאר לך כמה אני מזדהה איתך.
איתי זה מעבר.
החברות הכי טובות שלי, הכי הכי טובות שלי, בגלל שקצת נסגרתי והתרחקתי, תקעו לי סכין בגב ופשוט עזבו. לתמיד.
ועכשיו אני גם תקועה בלי חברות, והמצב כל הזמן חרא ובא לבכות.
אם רק היה לי פתרון לתת לך.
ראיתי בחתימה שלך "תן חיוך הכל לטובה".
המשפט הזה ממש חשוב,
ואם הקדשת לו תווים בחתימה שלך מסתבר שהוא קצת נגע בך,
אמר לך משו.
אז כדאי שתנסי לחיות על פניו ולחפש בכל מה שקורה את הניצוץ האופטימי.
ככה זה, ברגע שאת מחפשת את מוצאת. ברגע שלא-לא.
חוץ מזה התרון הוא להשתדל תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה.
להשתדל להיות כמה שיותר עם האנשים שעושים לך נחמד על הלב ולחכות שזה יעבור.
מתישהו זה עובר.

"אני לוקח מעצמי את הרצון תמיד להיות ראשון

ומהבוקר שאחרי אני מתחיל לחיות נכון.."

תודה שהגבת.
לא התרחתי מהחברות או משהו..ההפך, אני מתקרבת לחדשות. אבל התחושה הזאת של "התמיד לבד" וגם המשפט הזה "תן חיוך הכל לטובה"..כל כך קשה לי איתו..אם הייתם יודעים מה עברתי, לא הייתי אומרת שזה הכי גרם/גורם לישון ולחייך..נכון שהתבגרתי מאוד בזכות זה, אבל לחייך כל הזמן..אי אפשר-וגם להיות בדיכאון!!!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אף אחד לא מושלם, ואי אפשר לעשות הכל מעולה.
אבל צריך להשתדל כמה שיותר.
על התגובה כמובן שאין לך מה להגיד תודה.
אני חושבת שככל שתתקרבי יותר לאנשים חדשים ותתחברי איתם זה יעזה לך יותר טוב כי את רואה שאת מתפתחת.
אם העבר מהווה גורם כל כך כבד בבעיה שלך תמיד אפשר להתנתק ממנו קצת, לפתוח דף כמה שיותר חלק ולהתחיל למלא אותו בחוויות נעימות שקצת יפצו על מה שעברת.
גם אני עברתי דברים,
ואת כל כך צודקת, זה מאוד משפשף ומבגר.
ולמרות שקשה לי עם הדברים שעברתי ואני עוברת,
מסתבר לי שהם עיצבו לי את האשיות,
ובלעדיהם לא הייתי מי שאני היום.
העניין הוא לדעת לשים את הגבול בין העבר להווה.
להשתדל שהעבר ישאר רק זיכרון, ולא משו שמרחף כל הזמן באוויר.

אשמח לשמוע את תגובתך לדבריי.

"אני לוקח מעצמי את הרצון תמיד להיות ראשון

ומהבוקר שאחרי אני מתחיל לחיות נכון.."

זה מאפיין את השלבים של גיל ההתבגרות.
קצת תנודות ורגשות משתנים כמו מקפצה...יעבור

תפסיק כבר עם הגיל ההתבגרות שלך הזה..
צא מהתאוריה הזאת.
היא לא נכונה.

"אני לוקח מעצמי את הרצון תמיד להיות ראשון

ומהבוקר שאחרי אני מתחיל לחיות נכון.."

זה כן נכון!!!

וד"א
אני יותר חזק

אל תגיד סתם אם אתה לא יודע.

"אני לוקח מעצמי את הרצון תמיד להיות ראשון

ומהבוקר שאחרי אני מתחיל לחיות נכון.."

לרגע עליתי בדף למעלה כדי לבדוק שאנחנו אכן בפורום משבלב ולא מה שבראש...

אז מה אנחנו אשמים?

"אני לוקח מעצמי את הרצון תמיד להיות ראשון

ומהבוקר שאחרי אני מתחיל לחיות נכון.."

כן את אנושית.

לי זה מוכר במיוחד עכשיו, אבל אצלי זאת באמת תקופה. אם זה ממש מפריע לך כשזה מגיע למצבי רוח רעים, נסי לחשוב על דבר טוב אחד שקרה לך.. לי אישית זה לא משנה מצב רוח, אבל זה עוזר לי לשמור על שפיות.

והתקפים פתאומיים וחדים של אושר זה דבר נפלא..

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

אני לא סובלת שאומרים את זה..האדם מתבגר כל הזמן ותמיד ילוו אותו מצבי רוח משתנים.

יש דברים שאדם עובר והם ילוו אותו לכל מקום שילך..נכון שלא צריך לתת לזה להשתלט לך על החיים, אבל זה קשה. באמת שזה קשה..
אני מנסה כל כך למלא את החיים שלי בחוויות חדשות, נעימות, ומשום מה פוגעת קצת יותר..
אני מודה שאם לא הייתי חווה את מה שחוותי, אולי לא הייתי כזאת בוגרת. אבל אני מסתכלת על חברות שלי, שהן בנות גילי, יוצאות עם אנשים בני גילם ואני לא, התבגרתי מהר מדי...הפסדתי את הילדות..על זה אני מלקה את עצמי בלי הרף..מה היה טוב במה שעברתי???? אני כל הזמן שואלת ולא מצליחה לענות.. אז זה ביגר אותי, אני מודעת לעצמי יותר אבל מה לעזאזל(ככה כותבים?) אני אמורה לעשות עם זה??? זה עדיין משפיע עליי, וזה לא כי רק מתבגרת, ברור שיש לזה קצת השפעה..
לא יודעת אם עניתי לך בכלל על השאלה..פשוט הוצאתי הכל..בנתיים

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

זה עוזר לפעמים.
ברור שזה מבגר ומעצים,
אני ממש מבינה אותך רוב החברים שלי יותר גדולים ממני,
קצה לי מאוד עם ילדים בגילי הם לא בוגרים בד"כ.
תמיד אנשים אומרים על ילדות קטנותצ "בטלח היא איזה אהבלה בת 15"
ומה שהם לא יודעים זה שאני בעצמי בת 15 ולפעמים גל לא מאמינים לי.
לפעמים זה מרגיש כאילו אני מסתכלת על הכל "מלמעלה" ואומרת שהן תנוקיות והכל
אבל אני בטוחה שעוד שנה שנתיים הם יסתכלו על העתיד ויגידו שהן היו תינוקיות.
מה שאני מנסה להגיד זה שאת לא צריכה להרגיש רע עם זה שאת יותר בוגרת,
בפנמיה שלך צריך להיות כמה רבדים של גילאים, לא?
חוץ מזה בכללל בן אדם יש את הצד הפחות בוגר, הצד שמחפש לעשות צחוקים ולצפצף על העולם ולעשות שטויות.
אולי הגיע הזמן שתתני לצד הזה קצת יותר חופשיות, שיחשף יותר לאור יום ובפני החברים שלך..
קצת לעשות שטויות להשתחרר.
פעם ראיתי באיזשהי תוכנית שהם היו הולכים למקום כזה שיש בו פסי רכבת וכל פעם שהיא היתה עוברת הם היו צורחיםם חזקק עד שהיא עברה לגמרי. ובואי נגיד שרכת זה דבר ארוך שעושה הרבה רעש..
מאז רציתי המוזן זמן לעשות את זה ותמיד ל אמצאתי זמן או מקום.
בקיצור גם אם את טיפה יותר בוגרת ומצפה מעצך ליותר,
תרשי לעצמך להרפות קצת לפעמים ולעשות קצת שטויות!

"אני לוקח מעצמי את הרצון תמיד להיות ראשון

ומהבוקר שאחרי אני מתחיל לחיות נכון.."

הרעיון עם הרכבת נשמע נחמד אבל אני במקום זה הולכת לבד לים או משהו כזה..תמיד לבד.. אני לא אוהבת הכי בעולם לצאת עם אנשים...ברור שאני יוצאת, אבל כמו שאמרתי, גם כשאני יוצאת או מדברת אני מרגישה לבד אז לא הכי משנה..
איזה קטע שאת בת 15...בחיי שאת נשמעת יותר גדולה ממני ואני רק בת 17 וחצי..
טוב, נראה לי שאני באמת ארפה מזה קצת ואנסה להעסיק את עצמי בדברים אחרים, אקח איזו חברה להליכה בים או משהו..
תודה שייעצת, לכל מי שייעץ..עזרתם לי

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

חח מלבד כמה שגיאות כתיב שנוצרות עקב הקלדה מהירה בחושך באמת שאני משתדלת :]
כנראה שלהרפות קצת זה הפתרון הכ יטוב,
לצאת טיפה מהמסגרת והמציאות.
לפעמים, כשאת במשהו הרבה זמן, גם הדבר הכי רע, את מתרגלת אליו.
להבדיל אלפי הבדלות פעם אחת ראיתי בתוכנית טלויזיה עני אחד שנתנו לו מליון דולר ועקבו אחריו עם מצלמות [בהסכמתו כמובן] כדי לראות מה הוא עושה..
כמובן שהדבר הראשון היה להשכיר חדר במוטל. מדובר לא סתם על עני אלא על הומלס.
ואז בלילה הוא בא לישון במיטה ופשוט לא היה לו נוח. הוא ירד לשכב על הריצפה וישן על הרצפה, בשכנות למיטה.
מה שאני מנסה להגיד זה שלפעמים קשה לצאת מדפוסי התנהגות מסויימים,
ואז מתרגלים לדברים שהם לא תמיד הגיוניים ונכונים.
אז קצת להרפות ואל לחשוב על זה יותר מידי.
חצי הכוס המלאה, זוכרת?

תמיד כאן אם צריך וגם אם לא

"אני לוקח מעצמי את הרצון תמיד להיות ראשון

ומהבוקר שאחרי אני מתחיל לחיות נכון.."

אני בדיוק אותו דבר. זה רגיל לגמרי, לפעמים המצב רוח שלי משתנה פעמיים ביום.

No sig FTW.

תראי כולנו בני אדם,לכל אחד יש תתקופות שלו...
למשל אני,הייתה לי תקופה כלכך יפה!ועכשיו 3 שנים של יובש...(פתחתי על זה פה אשכול,תסתכלי בעצמך)תאמיני לי אני מבין אותך המצב חרא.יש שיר שקצת מעודד אותי ובתוכו יש "ועם הזמן,אתה אומר,זה רק ילך ויסתדר,מחר בבוקר נתעורר ליום חדש..נפלא"אני אומר את זה לעצמי בכל פעם שאני נכנס לבעסה או רחמים עצמיים-מצב שאני שונא להיכנס אליו.אלה הדברים שיחזיקו אותך לא ליפול ולהיכנס לדיכאון על כל מה שקורה..תקווה לעתיד יותר טוב!

בהצלחה!מקווה שעזרתי!

אהובתי!
תיראי מאמי... להגיד שזו תקופה והיא תעבור זה לא נכון... כי הדברים האלה בעים כי משוה מציק לך... את צריכה למצוא את מקור הבעיה כמו שאומרים.. כי החיים בנויים מתבניות ואם תבנית אחד לא נילאת עד הסוף כל הבניין שלך עומד עקום.. אז צריכה לראות מה הבתנית שלא מילאת עד הסוף לסגור אותה כדאי שהבניין יעמוד ישר..(איזה מטפורה הבאתי פה חחח)
ואני יודעת כמה זה קשה אבל צריך לעשות את זה...לפעמיים עושים את זה לבד.. ולפעמיים דווקא לדבר עם אנשים יגרום לך להבין את הבעיה..
וחוץ מזה לבכות זה טוב... זה עוזר.. זה מנקה...
ואת לא ילדה דיכונית בכלל.. פשוט עברת דברים לא קלים.. אבל גם למדת מהם.. וזה הכי חשוב!

ותיזכרי.. אני תמיד פה! גם ב-2 בלילה..

אוהבת אותך הכי בעולם!