11-03-2007, 13:47
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
מכפילי הכוח במלחמת העצמאות, היו הרבה פחות ממכפילים... זו הייתה מלחמת חי"ר בעיקרה
חיל האוויר שלנו נפל מספרית מזה של האוייב ולא יכול היה לתת כיסוי אווירי מלא (ולכן היו לנו אבדות
אזרחיות בת"א בהפצצות אוייב ספוראדיות), אבל גם חיל האוויר של האוייב לא היה בעוצמה שמשנה
מערכות.
השריון שלהם ושלנו היה זניח ומועט (בעיקר דובר טנקים קלים במספרים קטנים). הארטילריה שלנו
רק נולדה במלחמה הזו, והישגיה היו בעיקר בהקשר ההפחדה, ופחות ביעילות (הסורים בדגניה נבהלו
מהתותחים, הלא-מדוייקים, שירו לעברם - ובצפת היה אפקט מרשים למרגמה המאולתרת,
ה"דווידקה"). מעשית, לא היה לתותחים, לא שלנו ולא שלהם, יכולות הכרעה בקרב, מהסוג שנראו
במלחמות העולם, למשל.
היכולת הכלכלית שלנו הייתה גבוהה משל האוייב, שאמנם הורכב ממדינות ריבוניות, אבל רובן היו עוד
בחיתוליהן, ומנגנוני "המדינה בדרך" שלנו, עלו על אלה שלהם. מערכות הרכש שלנו בחו"ל, היו טובים
בהרבה משלהם, היכולת שלנו לחמוק מהאמברגו הבינ"ל על אספקת נשק למזה"ת, הייתה טובה לאין
ערוך מזו שלהם.
סיוע מעצמתי עקיף היה לנו בדמות מכירת נשק מצ'כיה. בנוסף, ארה"ב נהגה במדיניות של עצימת
עין וחצי בכל הנוגע לגיוס כוח אדם איכותי למח"ל, ובכל הנוגע להעברת תרומות ענק מיהודי ארה"ב
שיועדו לרכישת נשק בארה"ב והברחתו לארץ (דבר שהיה אסור עפ"י חוק, ואיפלו נעשו כמה
מעצרים סמליים בנושא...).
האוייב, לעומת זאת, היה תלוי בבריטים, שהיו מוגבלים ביכולתם לתת סיוע צבאי, בגלל חוסר הנחת
האמריקני מכך (לטרומן היו בחירות בשער, ויריבו היה רפובליקני פופולארי ממדינת ניו יורק,
תומס דיואי, שלא חדל מלהכריז על תמיכתו ביהודים...). הבריטים אמנם היו מעורבים בלחימה
עקב שירות חלק מאנשיהם בלגיון הערבי, אבל מעשית הם לא יכלו לעשות יותר מזה - אפילו
שליחת נשק ללגיון הפכה בעייתית, וגלאב (מפקד הלגיון הערבי, שהיה בריטי) טען בסוף 1948,
שאם לא תסופק תחמושת בהקדם, לא תהיה ללגיון שום יכולת להגן על הגדה המערבית, ועל כן
יש להחליט (כשהמחליטים היו עבדאללה ונציג הבריטים בירדן, אלק קירקברייד) : אספקת
תחמושת, או שביתת נשק.
בקיצור, הנצחון שלנו הוא הישג עצום - אבל לא בגלל מיתוס המעטים מול רבים, אלא בגלל
המציאות שבה יישוב זעיר ונטול משאבים טבעיים, הצליח להפיק מעצמו קרוב למאה אחוז
מהפוטנציאל שלו.
|