זה שדיעותיו של רזון אינן מקובלות ע"י כ-ל החוקרים העוסקים בבריה"מ (שרובם, כמה מעניין, אינם
חסידי סטאלין והבולשביזם...), אמור ללמד אותך משהו על כך - אבל לא, בעיניך, מי שנגד רזון, הוא
בולשביק...
רזון בגד במולדתו, ולהשוות אדם שמניעי פעילותו כנגד ארצו הינם מפוקפקים (כן, לא כולנו קונים את
תיאוריית "רזון האידיאליסט הגדול") בלשון המעטה, לאלה שפעלו כנגד הנאצים, זו בורות וזילות של
אותם אנשים. בריה"מ בשנות ה70 לא מזכירה בשום צורה את גרמניה הנאצית (וגם לא את בריה"מ
של סטאלין, אגב...).
המאמר שהבאת מוויקיפדיה אכן מציג את גדולי המרוויחים מתיאוריית רזון (שאגב, הוא מגדולי אותם
רוויזיוניסטים, עליהם התגוללת כ"כ...), ובהם ראש ממשלת אסטוניה לשעבר, שכמו רוב המדינות
הבלטיות, הייתה פרו-נאצית מובהקת, ושיתפה פעולה בששון עם הנאצים. מחקרי בולשיט כאלה
נותנים לאותם משת"פים אליבי להצדיק את סיועם לנאצים, שממש כמותם, פעלו מתוך הגנה עצמית...
אחד החוקרים שמצוטט במאמר שהבאת מוויקיפדיה, הוא מכחיש השואה הגרמני, יואכים הופמן,
שהישווה בשעתו את פעילות היהודים הרוסים במלחמה, לזו של הנאצים. כדאי שתקרא מעט אודות
תומכיו של סובורוב, בטרם תתפעל מהם...

תיאורי חוקרים רוסיים על המצאות תכניות מגירה לתקיפת גרמניה, הוא חסר ערך כהוכחה. אין
צבא בעולם שלא מחזיק תכניות מגירה מסוגים שונים, ותכניות למלחמה עם השכנה החזקה ביותר
שלך, הן כמעט הכרח עבור צבא נורמלי. מכאן ועד לטענה שעמדו לממש תכניות אלה - המרחק
הוא עצום. כל שנה נפתחים עוד ארכיונים במערב, המגלים לנו תכניות מגירה שונות ומשונות של
צבאות המערב. רובם הגדול, כמה מפתיע, לא התקרבו ליציאה לפועל...

מכיוון שברור כשמש שלא הדיון מעניין אותך, אלא הויכוח (כמה מפתיע...), אני אעצור כאן, ואניח לך
להרשים אותי בעוד תגליות סמנטיות מרתקות...