14-02-2007, 15:24
|
|
|
חבר מתאריך: 24.06.05
הודעות: 146
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
ב. כשלון בניסוי האחרון שדווח עליו בארה"ב (ניסיון יירוט סקאד עתיק הצליח - ואח"כ כשל ביירוט טיל
שדימה טק"ק מתקדם מהסקאד). גם לו הצליחה ב50 מ50 ליירט מטרה בודדת, זה לא היה משקף כלום
לגבי היכולת להתמודד עם מטח. זה נורא יפה לצפות מהאיראנים "לשחק לפי הכללים" שהוגדרו להם
ע"י מינהלת חומה, אבל מה לעשות שהפרסים האלה מעדיפים לקבוע בעצמם איך לשגר?...
ג. הניסוי האחרון מוכיח שוב שהחץ מסוגל ליירט טיל אנקור שחור בודד. ברכות. ההדגשה מיותרת, שכן
הניסוי לא הוכיח שום דבר כזה, לפחות עפ"י מה שפורסם לגביו אובייקטיבית (יוצריו כמובן טוענים שהוא
יכול ליירט הכל - אבל זה בגלל שאחרת ידרשו מהם להסביר למה הושקע כ"כ הרבה מאמץ בפרוייקט
הזה).
ד. גם שלוש סוללות טילים לא מסוגלות להתמודד עם מטח גדול, נקודה. הסיבה לביטול הABM
האמריקני המקורי ב72', ולחתימת החוזה האמריקני-סובייטי בהקשר הזה, הייתה ההבנה שאין דרך
להתמודד עם "הצפת המערכת" במטח גדול, באמצעות שיגור טילים לפגיעה בטילים אחרים (הטיל
המיירט תמיד יהיה יקר בהרבה מטיל המטרה).
"אחוזים גבוהים" זו נחמה קטנה מאוד לניצולים מהשואה הגרעינית שתתרחש, אם טיל אחד יחדור
מבעד למערכת הזו. מעבר לכך, אחוזים גבוהים זה רק אם ישוגר טיל בודד או מטח קטן. מטח גדול
מעלה את הסיכוי לחדירת המערכת לקרוב למאה אחוז...
היחס שאני נותן נטען בשעתו ע"י דב רביב (שיש לו הכרה כלשהי של פרוייקט החץ...), ואיש לא
התייחס למלחמת המפרץ.
הדיונים המקצועיים בפורום צבא ובטחון הם יותר ממעניינים, אבל אני מציע לך לקרוא עוד קצת בנושא
במקום להסתפק במחיאות כפיים סוערות. אריה סתיו, ראובן פדהצור ואחרים, הם לא בדיוק בורים
בנושא הזה - והם חושבים 180 מעלות ממך (יש גליון שלם של נתיב מ1998 שהוקדש לנושא הזה -
והוא יצא לאור לפני עידן השיהאב...).
|
ב. אתה טועה ומטעה. הכשל ביירוט ה SRALT נבע מתקלה נקודתית באחד ממכלולי הטיל. אני מסכים שיכולות לקרות תקלות גם בכל אחד מהטילים שנמצאים בסד"כ המבצעי, אבל זה לא אומר שהחץ לא יעיל כנגד איום טילים מתקדמים מסקאד B (ואפרופו, התקלה במקרה זה, בסבירות של 90% לערך, לא יכולה להגרם לטילים המבצעיים). זאת ועוד, ה SRALT לא מייצג טילים מתקדמים בזירה. מדובר בטיל ניסוי שנועד כדי לבדוק משהו ספציפי בניסוי USFT#2 - ומדובר בהצלחה במקרה זה, אף על פי שלא התרחש יירוט בפועל.
"הכללים" לפיהם אתה טוען כי האיראנים לא ישחקו מבוססים על הערכות מודיעין (ונתונים אחרים כמו יכולות מוכחות של הטילים הפרסיים, נתונים שנאספו בניסויים, סד"כ אויב וכיו"ב) של מספר גורמים. תו"ל יירוט הטק"ק נכתב ומעודכן בהתאם לנתונים אלו. אין כאן מאה אחוז, אבל מה שאנחנו עושים זה להערך הכי טוב שאנחנו יכולים, וזה כמובן יותר טוב מלשבת כאן ולחכות לנפילת הטק"ק הראשון.
ג. יירוט אנקור מתמרן "שיאהב סטייל" קשה יותר מיירוט השיאהב עצמו. לאורך הספקטרום של ניסויי היירוט נבחנו יירוטים בלב המעטפת ובקצוות. אני שואב מכך את ההערכה הלא גסה בכלל לדעתי, שהחץ (ומפעיליו) מסוגלים להתמודד עם יירוט טק"ק בודד. אומנם לא ניסינו את המערכת תחת מטח, אבל בסימולציות המתבצעות על בסיס יומי העסק הרבה יותר מעניין מטק"ק בודד. הסימולציות עצמן מבוססות אחד לאחד על יכולות המערכת (ומערכות נוספות המשתתפות ביירוט). לבוא ולכתוב "לא ניסינו את זה מול כמה טילים אז אנחנו לא בטוחים שזה עובד" זה כמו לכתוב "לא הנחתנו איש על הירח קודם לכן אז אנחנו לא יודעים אם זה עובד" או "לא פוצצנו מצרר על אוכלוסיה אזרחית אז אנחנו לא יודעים אם זה פוגע בבני אדם" וכו'.
ד. אהבתי את הנקודה בסוף המשפט הראשון בסעיף זה. מה זה "לא מסוגלות להתמודד עם מטח גדול" ? מה זה מטח גדול ? מה המטח הכי גדול שהסורים מסוגלים לספק ? והאיראנים ? יש פה עוד כל כך הרבה גורמים שלא קשורים אפילו ליירוט ממשי של הטק"קים עצמם ! מה עם נפילת טק"ק באיזורים לא מאוכלסים ? מה עם יירוטים של מערכות אחרות בזירה ? מה עם ציד טק"ק וסגירת מעגל ? זה לא שחור ולבן, ומעולם לא היה !
מאז 72 עבר המון זמן ונעשה הרבה בתחום ההתמודדות עם מטחים ו-"הצפת המערכת", וזה נכון לכמעט כל המערכות ליירוט טק"ק היום בעולם, רבות מהן שואבות את המידע מישראל ו"עולות אלינו לרגל".
אין מאה אחוז. אני לא מכחיש. אבל המצב לא קודר כפי שאתה מתאר אותו.
אני לא מזלזל באף דיעה שאני שומע או קורא, אבל הנטיים שלי היא להצמד לעובדות.
|