תיגדע רוממות המורמים מעם

מאת: נסים גבאי gabbai@012.net.il 050-5206511

השופט העליון בדימוס מיכאל חשין, הרעיד השבוע את הציבור באמירתו המאיימת (לכאורה) כנגד שר המשפטים החדש פרופ' פרידמן: "מי שירים יד על ביהמ"ש העליון - אגדע ידו".

באמירה זו טבועות למעשה רבות מהנורמות הפסולות שאימצו להם לא מעטים ממנהיגי האומה, נבחריה ובכיריה, באומרם את אשר עם ו-על ליבם: "אנחנו ואפסינו עוד". "מה שמותר לנו אסור לאחרים".

כי מה רצה השופט בדימוס חשין לומר בתיאור מטאפורי חד זה?

חשין רצה להביע את סלידתו וחרדתו העמוקה מהמינוי של השר פרידמן כממונה על מערכת המשפט, לאחר שברור היה לכל כי אין שר המשפטים החדש רואה עין בעין את תפקודה של מערכת בתי המשפט - על ראשה נשיאת ביהמ"ש העליון דורית בייניש. חשין ראה בעצם המינוי איום ממשי ומיידי על מעמדם של חבריו שעדיין נמצאים ב"שירות סדיר" במערכת שזה עתה פרש ממנה.

שופט ביהמ"ש העליון לשעבר מיכאל חשין ראה עצמו מחויב להגן בגופו ובכל עוצמתו, כאילו באחריות אישית... על ביהמ"ש העליון.

השופט חשין ניסה כבר בעבר הקרוב מאז פרישתו לגמלאות, בפעם המי יודע כמה, להתברג לשיח הציבורי, ללא ספק כדי לתפוס עמדה פוליטית עתידית שאינה כל כך רחוקה מאופק ראייתו הסובייקטיבית. ראינו אותו כבר יותר מידיי פעמים בתקשורת, מביע עמדות בנושאים לא מעטים, ומשתתף באירועים כאלה ואחרים.

השופט חשין הרגיש כי יצא מכור היתוך סגור ויוקרתי, ועם פרישתו ממקדש השן שמנע ממנו בזמנו אפשרות תגובה מעבר לכתיבת פסקי דין, מצא עצמו כעת משוחרר רסן לומר את אשר על ליבו.

השופט חשין הציג עצמו קבל עם ועולם ברגע של כאב פנימי סובייקטיבי, כאחד האדם, ואת זעמו ותסכולו הביע בצורה נחרצת ולכאורה מאיימת, כדי להדגיש עוצמת וכוונת דבריו כנגד הרפורמטור שאינו מקובל כלל ועיקר על העליתא במע' המשפט.

השופט חשין עשה מעשה חמור ביותר, ודווקא בגלל תפקידו הרם לשעבר אסור שמישהו יקל ראש באיום המפורש (לכאורה) שהטיל כנגד פרופ' פרידמן כשר, ועל כל מי שינסה לפגוע בחבריו ובביהמ"ש העליון.

האיום (לכאורה) הוטל למעשה גם על כולנו כאילו והיינו נחותים ובורים מהבין את חריפות המינוי, תוך שהוא מנסה להבהיר לנו כי דברי התוכחה האלו ניתנו כנשק רק למורמים מעם, ואל לנו לחשוב לרגע להשתמש בביטויים מאיימים כאלה, אחרת נימצא מאחורי סורג ובריח.

אני מרשה לעצמי לחזור לאירוע הפרטי שלי (ולמי אין אירועים כאלה שהוא מכיר מאחרים בסביבתו), משפט הדרייפוס שהעלילה עליי המדינה בשנת 2000 .

רצה הגורל וכל מסכת חיי הלוחמנית עלתה לאחרונה באחד הדיונים שלי בביהמ"ש, דבר שבלשון המעטה לא מצא חן בעיני המדינה. מאחר והאמת הייתה מאז ומעולם נר לרגליי, לא הייתי מוכן לקבל את גישתה המתחסדת של המדינה, שלא לדבר על כוחניותה - והצלחתי אחרי מאמצים רבים להגיע עם ויכוח עקרוני זה עד לדיון מיוחד שאמור להישמע בביהמ"ש העליון ביום 02.07.07.

בדיון זה יהיה הרבה מה"אני מאשים" הפרטי שלי כאזרח שומר חוק, נגד מדינת ישראל המתירה לעצמה כרצונה לפגוע בכל דבר שזז, שאינו לטעמה או לטעם מורמיה מעם.

מילה קצרה על האירוע שהביא עליי את משפט הדרייפוס שלי, וראו כיצד משפט בוזגלו יעבוד כאן פאר אקסלנס עם השופט העליון בדימוס חשין.

אין כל סיכוי בו נראה את השופט העליון בדימוס חשין, עומד לדין פלילי על איומים !!

במקרה שלי בשנת 2000 חגגה אטימותה הרשלנית והמחדלית המתמשכת של המדינה לאורך כשנה, בתהליך גיוס שגוי של אחד מילדיי שעמד להתגייס לצה"ל.

בקצרה... הבן הזה, באישור רפואי, לא יכול היה להימצא בתוך טנק... ולמרות הכל... הוכרח להתגייס אך ורק ל... חיל השריון.

צבא... הבנתם?!

פעלתי לאורך כשנה כאבא וכפעיל ציבור המכיר את רוב נבכי המערכת הציבורית. שורה תחתונה... באחד המכתבים האינסופיים שלי למערכת העקומה, הוספתי משפט מנוסח ומתוכנן היטב שלא יהווה איום... אבל עם מסר מעורר, ובו הכרזתי שאגן על בני בכל מחיר כדי שהצבא לא יהרוג לי אותו.

את הבן הצלתי ממוות בטוח (סיפור ארוך) אבל הואשמתי ב... באיום לרצוח ראש ממשלה.

לא אפרט כאן עשרות העיוותים שנחרצו נגדי... ורק אציין בגאווה כיצד ראה זאת הציבור ע"י נציגיו: בכירי מע' המשפט בישראל ראו במשפט הדרייפוס שנעשה לי, סיבה למסיבה לתבוע את המדינה בהרבה מיליוני שקלים.

מה שחשוב הוא, שמעולם לא איימתי על זולתי... מעולם לא הרמתי יד על אדם... ומעולם לא עברתי על החוק... אבל כל זה לא מנע ממני להילחם על כל עוולה שהמערכת עוללה לאזרחים... ולא מנע מהמערכת להרוס לי את חיי... למנוע ממני להמשיך בכמה פרוייקטים ציבוריים ופרטיים שעמדתי לקטוף את פירותיהם בענק... וקצרה היריעה עד היכן היה הנזק שהמדינה המרשעת והאווילית עשתה צעדיה חזרה לימי הביניים... באותו ניסיון (שהצליח מבחינתם) לרצוח אזרח שמאוד הפריע לאורך שנים למערכת.

למי הפרעתי?
למשטרה. סיפור ארוך שנים, אשר בהיותי עורך ומנהל עיתון מקומי במשך כעשור בנתניה, הוצאתי אותם מדעתם, הכל... במסגרת חוקית ועיתונאית.
לפרקליטות. שנאלצה להתמודד מולי באינסוף תלונות כנגד אישי ציבור שהגשתי לטובת רווחת כולנו, ועד עתירות לבג"צ שחלקן אפילו הצליחו.
למשרדי הממשלה. שלא רוו נחת מדיו מאמריי הקשים נגדם.
לשופט ביהמ"ש (עובדות ייחודיות) שהגזים בטעויותיו מסיבותיו הוא... וזה כבר לא לדיון מקדים כאן.

אז... יכולתי לסמוך על מישהו?! נראה לי שאפילו המזל ברח במקרה שלי לאזור בו אין קליטה...

חזרנו לאיום המפורש (לכאורה) של השופט בדימוס חשין... לגדוע ידו של מי שירים יד על ביהמ"ש העליון.

אותו לא יתבעו.
אותו לא יהרסו.
למרות הכל הוא חלק מהמערכת...

כי השופט חשין רואה את ביהמ"ש העליון (שד"א אני מאוד מעריך אותו) כבייבי שלו, ועומד דרוך להגן עליו בכל מחיר.

השופט חשין רואה כיצד הנשיאה בייניש עומדת להיות מנוגחת ע"י שר המשפטים החדש פרופ' פרידמן... ומיד הוא יוצא להגנתה... בהתקפה חסרת תקדים.

השופט חשין, שהוא אזרח מן השורה לכל דבר, אינו יוצא למלחמה הפרטית שלו נטול גיבוי של המורמים מעם. הוא הרי מגיע משם... הוא הרי נמצא שם... בדימוס או שלא.

חמור ביותר !!
הזוי מאוד !!
קשה לצפייה !!

שופט עליון שישב על הכס הגבוה ביותר של מדינת ישראל עם עט בידו ונייר שיכול היה לכתוב בו כרצונו (וללא עוררין...), מעלה יותר מספק לגבי מי שאנו מטילים עליהם את כל יהבנו וביטחוננו כי יגנו עלינו בדקה ה-90 של כל איבוד העשתונות שיש ביתר המערכות.

השופט העליון בדימוס חשין ניפץ בהינף יד ופה מיתוס הרמטי בו שהו שופטינו כאילו בבועה מוגנת ומוערכת. אין לי שום כוונה לשחוט ברגע זה את הפרה הקדושה היחידה שנותרה לנו אבל אני מכריז בזאת שגם שופטי ביהמ"ש העליון הינם בני אדם בשר ודם. יתרה מזאת. שופטי ביהמ"ש העליון שעל פיהם יישק (סופית) כל דבר ועניין בחיינו, עלולים לטעות ואפילו לחרוג מכללי חוק ונורמות סבירות.

טוב... לא גיליתי את אמריקה... ובזה גם לא הטלתי דופי בשופטי ביהמ"ש העליון. אבל תמיד כדאי בכל שיחה של רוממות רוח, לשקול ולחשוב לפני שאומרים את הדברים... לא לפני שספרנו עד לפחות 10.

העניין השולי הזה שרוב הציבור אינו מבין את חומרתו, ניבט דרך חרך ראייתי, כאירוע מהמדאיגים ביותר שחוויתי מבחינה ציבורית מאז יצאתי לאוויר העולם... אי שם חצי שנה לפני הקמתה של המדינה.

כאשר המדינה רודפת אזרח חסר ישע עד חורמה, וללא משפט צדק - לאזרח נותרה ברירה אחת בלבד: להתאבד.

אני מתנצל שקורצתי מחומר שונה, ולכן בחרתי בדרך האחרת... דרך של ניסיון נואל להעיר את כולם... ואפילו את התקשורת החוטאת בענק (יותר מ-30 שנה שאינם נותנים לסיפורים שלי גיבוי...) ? ותוך זרימה בחיים משפחתיים שקטים, עבודה להעברת הזמן, ומחשבות נעימות שיזיזו הצידה טרדות הנושאים הכבדים... אני שורד, ומנסה אפילו לצבוע את החיים בוורוד.

לסיכום: כאשר אדם בעל שיעור קומה כמו השופט חשין, שהוא למעשה הגורם העליון במדינה לנווטה לחוף מבטחים, אומר את מה שאמר בטון כה מפחיד... כבר אין מילים לומר... אין אוויר לנשום... ואין סופרלטיב להביא כהסבר סביר ומניח את הדעת.

הרי הוא האיש שעליו כל יהבנו.

אם בארזים נפלה השלהבת - מה יגידו אזובי הקיר?!