לראשונה מנצח נאשם בזירה התקשורתית - ולפתע נזעקת הגילדה המשפטית להגן על הסוביודיצה ועל עצמה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3359664,00.htmlרוני רימון פורסם: 01.02.07, 13:54

לפחות ביחסם לסיקור התקשורתי של הפרשה, התגלו שלושת השופטים של חיים רמון כצבועים. "בתיק נחצו כל הקווים האדומים", הם כותבים בהכרעת הדין . "המושג סוביודיצה דורדר לתהומות שלא היכרנו...התקשורת עשתה ניסיון ליצור בציבור את התחושה שהמשפט מתנהל בתקשורת ולא בבית המשפט... תחושתנו הייתה שנעשים נסיונות - לעתים על-ידי מסרים מוסווים, לעתים בבוטות - להטות משפט". הדברים מכוונים מן הסתם לחיים רמון, פרקליטיו וידידיו. וזוהי לטעמי חוצפה.
מדוע אין השופטים מציעים להעמיד לדין את היועץ המשפטי לממשלה, שהפר בפומבי את חוק הסוביודיצה כאשר הביע את דעתו בראיון לערוץ 10 על מעשיו של רמון, והטיח: כיצד אתם הייתם חשים אילו אשה הקרובה לכם הייתה עוברת את מה שעברה המתלוננת? אם זו לא התערבות בהליך משפטי - איני יודע התערבות מה היא.

ומה על נשיאת בית-המשפט העליון, שפתאום, דווקא בימים אלה, מצאה לנכון להביע דעתה על נושאים של הטרדה מינית, כביכול בלי קשר למשפט רמון, ובעצם רמזה לבית-משפט השלום מהו פסק הדין המצופה ממנו? (בפרט מתחדדת השאלה, כאשר אחת השופטות במשפט רמון מועמדת למשרה בבית-המשפט המחוזי - ומי אם לא הגברת בייניש יושבת בוועדה לבחירת שופטים?)
אבל הצביעות הגדולה מכולן היא היחס השונה והמפלה שמעניקים השופטים למאבקו התקשורתי של נאשם, לעומת זה של רשויות החוק - המשטרה והפרקליטות. שהרי, בחקירתם

ובמשפטם של בכירים, המציאות היא שהם מורשעים על-פי רוב תקשורתית עוד בטרם החל הליך כלשהו, עוד לפני שבכלל הוחלט על הגשת כתב אישום. אנו מורגלים לכך שהמשטרה מדליפה מחדרי חקירות, שהיא מזמינה תקשורת בעת מעצרים של בכירים. אנו מורגלים להדלפות מצד הפרקליטות על כוונותיה לגבי התיקים השונים. אנו מורגלים לכך שהבכירים כבר מורשעים בתקשורת, ואחר-כך מופתעים, לכן, כשהם מזוכים...
משפט רמון הוא אחד המקרים היפים בהם הצליח הנאשם להתגונן בפני הרשעתו התקשורתית. ואז, ורק אז, נזעק בית-המשפט להלין על כך. מתי לעזאזל נזף בפעם האחרונה בית-משפט במשטרה על הדלפות? מתי המליץ לאחרונה שופט כלשהו במדינת ישראל להעמיד לדין את מפירי החוק מטעם רשויות החוק? זה לא קרה מעולם.
מכאן קביעתי כי בית-המשפט נהג בצביעות בכל הנוגע לחיים רמון. זכותו של רמון לאיזון תקשורתי. נמאס כבר לראות בכירים שזכותם לחפות נרמסת על-ידי המשטרה והפרקליטות. מפחיד לחשוב שבפעם היחידה שבה הנאשם ניצח בזירה התקשורתית - נזעקת הגילדה המשפטית, השומרת היטב על חבריה, בצעקות שבר להגן על עצמה, שמא, חלילה וחס, יטלו ממנה את ההגמוניה על אופי הסיקור התקשורתי.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3359664,00.html
__________________________________________________ _____________

צודק ב100%, כל מילה חקוקה בסלע.
ניסיון לאנוס את החוק על המציאות. שיטת המשפט הישראלית, הנה שאובה מהתפיסה הבריטית-"החק המקובל" כאשר העם שופט את עצמו, וזאת מן הטעם הפשוט שרק העם יודע את הילכותיו והנהוג והמקובל בו.
פסק דין זה אשר נתין כנגד רמון מלמד כי ישנו נתק בין החוק לבין המציאות, כאשר בית המשפט עושה מלאכה בלתי הגיונית של כפיית חוק בלתי רציונלי על מצב עובדתי חדש.
לו היה עניינו של רמון נדון בפני מושבעים, אין ספק כי התוצאה הייתה אחרת.
שיקול הדעת הרחב אשר ניתן לשופטי ישראל, היה בידי בית המשפט לכלי אשר באמצעותו לא השיגו דבר מלבד פסק דין אפסורדי...חבל.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

"מורמים מעם" מה זה? מי הם? משרתי ציבור האזרחים.
ציבור האזרחים הוא זה שמשלם את משכורתם.
לא יכול להיות מינוי לכול החיים.
האם רק המוות יציל אותנו משופט רע?
הגיע הזמן שיתחילו לעבוד.
בשלום השופטים עובדים קשה (רובם) עשרות ומאות משפטים ביום.
ישבתם פעם בדיונים על עברות תנועה? עשרות עומדים בטור.
שם נעשה משפט לא צדק. לא ניתן לעשות צדק בכמה דקות.
במחוזי עובדים פחות ובעליון לא עובדים כלל.
בעליון יש יותר שופטים מאשר ברוב בתי המשפט בארץ.
מה היה אילו בהיכל הפאר של בית המשפט העליון היו עוד כמה אולמות צדדיים בהם היו שופטי העליון עובדים על עוד כמה תיקים נוספים. כך היה נכסך מציבור גדול עינוי דין.
השופטים צריכים לעמוד לביקורת כמו כל עובד ציבור.
למנות ועדה ציבורית (לא פוליטית) או כל רעיון אחר שיבקרו את השופטים ואת הגרועים להעיף.
יש להכניס שעוני נוכחות לשופטים כמו בכל מקומות העבודה ומשכורתם תיגזר בהתאם לשעות עבודתם.
לכן את "המורמים מעם" יש להוריד לגובה העם.