06-01-2007, 22:58
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
תומך או לא תומך (ואין מה להתבייש באי תמיכה בשרון בשנותיו האחרונות...) זה לא העניין
בתגובה להודעה מספר 9 שנכתבה על ידי Spinoza שמתחילה ב "תן לי לנחש, אתה לא נמנה עם תומכיו של שרון, נכון?"
שרון, בסוף דרכו, ייצג שחיתות אישית, נפוטיזם, רודנות-למחצה - וכעת מסתבר לנו שגם התנהלות
של לשכה ביזנטינית, שכל תכליתה היה להגן על עצמה.
אני לא חושב ששרון הגה את ההתקפלות ברגע של חולשת דעת. אני בכלל לא חושב שהוא הגה
אותה, אבל אין לי צל צילו של ספק שהוא תמך בה, ברגע שהוסברו לו הסיבות להמצאתה (זה יציל
אותו ואת בניו מכתבי אישום חמורים במיוחד). העניין הוא שהאיש הזה המשיך במסלול של יישום
התכנית הזו, תוך רמיסת כל מה שמזכיר דמוקרטיה, כשבאותו שלב - זה כבר בכלל לא היה הוא. מי
שמאמין לאלוף בן, שמצב בריאותו של שרון, נודע להם רק בדיעבד - שיבושם לו. האיש הזה לא היה
מסוגל לדבר יותר ממילה וחצי בלי להזדקק למישהו שילחש על אוזנו, בחודשים האחרונים. שרון הוחזק
על הכסא לא רק כדי להעביר את אותה מדיניות - אלא כדי להמשיך הלאה, מתוך הנחה שהוא היחיד
שיכול להעבירה, רק מכוח שמו. סביב רעיון זה הקימו סביבו מפלגה שהייתה ונותרה כלום (גם כשיורשו
בתפקיד הוא ללא ספק במלוא כושרו וחושיו), והתקווה של אנשיו הייתה שימשיכו למשוך בחוטי
המריונטה הזו. ההתמוטטות שלו טרפה להם את הקלפים (וגם עליה שמענו רק כשהתברר שאין דרך
להסתירה - בל נשכח איזה הצגות בריאוּת עשו אחרי ההתמוטטות הראשונה...), והעובדה שהם אכן
עצובים, היא לא רק עליו - אלא גם ובעיקר על עצמם (חלקם מצאו עצמם נדחקים החוצה).
בקיצור, יש ויש מקום לתהות על עיתונות שבמשך שנים הסתירה מצב בריאותו של אדם, רק מתוך
תמיכה במדיניות שקוּדמה בשמו...
|