להלן קטע מתוך אשכול מהפורום הישן ובו תאור של אפקטיביות הפעלת מיסוך עשן
האשכול :
ttp://www.fresh.co.il/dcforum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=Army&om=7888&omm=5&viewmode=threaded
במלחמת של"ג הייתי מילואימניק, ולחמתי ביחידת נ"ט מוצנחת. בבוקר 11 ליוני הגדוד שלנו, בפיקודו של ג.ה., היה מספר קילומטרים צפונית לכפר עמיק אשר בצפון מערב בבקעת הלבנון על הציר למרגלות ג'אבל ברוך - "ציר מיכה", הנע צפונה. היינו פרוסים לחסימת הציר בפני כוחות סוריים מצפון וממזרח על הציר ובתוך הביצה, כלי רכב של הפלוגה שלנו (ג'יפים עם טאו) היו בעמדות המתנה בביצה, הפלוגה הייתה פרוסה בכיוון צפון ומזרח. באיזור הייתה גם מחלקת טנקים מיושנים, שלא השתתפו בקרב. באותו יום לא הייתה פעילות מיוחדת. בסביבות 10 בבוקר מתוך הכוח שלנו ביצע צוות מצומצם קיצור טווח בשטח פתוח וחשוף לכיוון כוח טנקים סוריים (כנראה טי-62) אשר חנה ממזרח, ירה ופגע בשני טנקים סוריים ואז ביצע נסיגה חזרה לאזור הביצה ללא נפגעים. בסביבות 12:00 בצהריים (שעת כניסת הפסקת האש עם הסורים לתוקפה) הכוח שנמצא בנקודה גבוהה יותר, קרי על מדרון ג'אבל ברוך, וכן חפ"ק המגד, זיהו את טור הטנקים המתקדם לעברינו והתארגנו תוך חלוקת גזרות, אך כל ההתארגנות היתה כנראה ברשת הפלוגתית ולא הועברה ברשת הגדודית לפלוגות אחרות. בפלוגה שלנו, לפתע, ללא הכנה, נשמעה בקשר פקודת המג"ד: "תחנות זכר, כאן קודקוד זכר, מגע בחזית, אש!". עלינו לעמדות אש בצורה חפוזה, ולעינינו נתגלה טור טנקים (רק מאוחר יותר, לאחר כמה שעות, נודע לנו שאלה היו טי-72 ) אשר נע על הציר, ובמקביל אליו, לקראתינו - מנקודת ראות שלנו, זה היה נראה כמו ר הפוכה. הטנק הראשון היה בטווח של כ- 800 מ מאיתנו, סורים היו חשופים לחלוטין ולא מודעים לקיומינו. אנחנו ירינו מיד במה שראינו - הכוונים לא חיכו אפילו לסיום פקודת האש, אלא פתחו בירי מיד בתחילת פקודת האש, הכוח הפרוס על מדרון ג'אבל ברוך עבד יותר מסודר. סך הכל, מכת האש היתה אדירה באופן אשר טרם נחזה בעבר, עשרות קנים ירקו אש בו זמנית לעבר כל מה שזז. היו כמה החטאות, כנראה עקב התרגשות הכוונים, וחוסר כיול המשגרים. אבל רוב הטילים פגעו במטרות. הטנקים הסורים הקדמיים חטפו מספר רב של פגיעות, כאשר הראשון בטור חטף את הכמות הרבה ביותר, ונדלקו מיד. בניגוד למה שחששנו לפני המלחמה, לטילי טאו רגילים (לא משופרים) לא הייתה שום בעיה לחדור שריון של טנקים אלה, לא מהחזית ובטח שלא מהאגף - מאחר והירי בוצע על ידי שלושה כוחות הפרוסים על חזית של כ-1 ק"מ, בסבירות גבוהה ביותר נפגע כל אחד מהטנקים מכמה כיוונים.
השיריונרים הסורים בתרגולת מצויינת פתחו עשן למיסוך אשר יחד עם העשן שעלה מכלים שנפגעו הסתיר את הטור מעיננו, כך שהתקשנו לאתר מטרות. כמו כן פתחו הסורים באש תותחים ומקלעים 360 סביב, מאחר ולא ידעו מהיכן יורים עליהם. אנחנו יכולנו לראות רק את הטנק המוביל, הוא התפוצץ והצריח עף לשמים בתוך פטרית אש מרהיבה לגובה של כ-30 מטר (כנראה, התפוצצות התחמושת). הטנק הזה המשיך לבעור במשך שעות, לבעור תוך שהתחמושת ממשיכה להתפוצץ בחזיונות מרהיבים, ולהערכתי לא נותר מהטנק הזה שום דבר למעט גוש מתכת מותכת וקרועה. סך הכל, פגענו בקרב זה ב 12-9 טנקים. במהלך הלילה כוחותינו רצו לגרור לשטחינו את שאריות הטנק שהיה הראשון בטור הסורי, אך כוח הטנקים, אשר אמור היה להכנס בחשכה ולגרור את שאריות הטנק, חשש לבצע את המשימה - לכן, וגם בגלל שלהערכתי לא ניתן היה לגרור את גוש הפלדה המעוות מאחר ולא נשארו לו זחלים לעמוד עליהם, המשימה בוטלה לבסוף. אך אכן בוצעה גישה בחסות החשיכה בכדי לבדוק את שאריות הטנק, אשר להשערתי לא נשאר הרבה מה לצלם או לקחת "מזכרות", לאחר שהטנק בער והתפוצץ במשך שעות. במשך הלילה נשמעו טנקים סוריים נוסעים על הציר במרחק של 2-1 ק"מ מאיתנו (כנראה במשימות חילוץ של השאריות מהטנקים שנותרו בשטח).