מקלע דויד ועד שיגור לווינים.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Daniel310RO שמתחילה ב "מערכת הנשק המתקדמת DREAD יורה 120,000 כדור לדקה. ובשקט."
לגבי משגר הקליעים, אז זה לא כמו קרני הלייזר, או איזו קרן אקזוטית, אבל יש כאן תפיסה מעניינת, והכי חשוב – זה בכלל לא מדע בדיוני. זה נראה כמו אותו קלע על חוט שמסובבים מהר ומשחררים. רק שבגרסא המודרנית, ישנם 20 "אבנים" (למעשה כדורים מתכתיים בקוטר 0.3 או 0.5 אינץ) המשוחררים מהיקף דיסקה קשיחה בכל מחזור סיבוב. והדיסקה מסתובבת די מהר:
בפטנט נטען שמשתחררים 120000 כדורים לדקה, כאשר בכל סיבוב משתחררים כאמור – 20 כדורים. זה מחייב קצב סיבוב (f) של 6000 סיבובים לדקה, או 100 סיבובים בשנייה.
ד"א, לא מעטים באינטרנט בלבלו את קצב הירי – 120000 כדורים לדקה, כמו שמופיע בפטנט, עם מהירות סיבוב. כלומר, במקום RPM במובן rounds per minute, החליטו שזה revolutions per minute ואז קבלו מהירויות קליע הזויות לגמרי.
חזרה לחישוב המהירות: על פי הגדרות תדר זוויתי (angular frequency, w ), כשאני כותב w במקום אומגה,
w= 2*Pi*f = v/R
כאשר R זה הרדיוס של הדיסקה, v מהירות משיקית, f הוא 100 סיבובים בשנייה, ו-Pi זה ה- 3.14 המפורסם.
על פי הנתונים שראיתי, הרדיוס הוא בערך 0.5 מטר, ויוצא שהמהירות בה משתחררים הכדורים היא כ- 320 מטר לשנייה (שמתקבל מ- v = w*R ), ומהירות זאת, של כ- 300 מטר לשנייה, נמסרה גם במקור היותר רציני לדעתי:
http://www.newscientist.com/article.ns?id=dn7365
ציטוט:
St George says the projectiles travel at around 300 metres per second upon release from the weapon
|
זאת בניגוד, כאמור, למספרים אחרים שהופיעו ברשת לגבי מהירות הקליעים, והם גבוהים בהרבה.
הופיעו גם כל מיני תהיות לגבי הרתע, למשל. אבל, במערכת זאת, בניגוד לרובה רגיל, האצת הקליע והירי שלו אינם מבוצעים באותו שלב. קודם מאיצים את הקליעים למהירות הסיבובית הנדרשת, ללא שחרורם. בשלב האצה זה יש את המומנט הסיבובי הנגדי ש"ינסה" לסובב את הפלטפורמה עליה מותקנת המערכת הזאת בכיוון סיבוב הפוך. אני מנחש שניתן להתגבר על הרתע הסיבובי הזה על ידי האצה סיבובית של דיסקה מקבילה, בכיוון סיבוב הפוך.
כלומר לא נראה לי שיש בעיה רצינית של רתע סיבובי, וחוק שימור המומנט הסיבובי נשמר גם עם שחרור הקליעים כי לתנועת הקליע המשוחרר ביחס לציר הסיבוב ההתחלתי, מוגדר מומנט סיבוב. זה מוסבר יפה, למשל ב- Conservation of Angular Momentum :
http://www.lightandmatter.com/html_...html#Section5.1
טוב, בכל זאת יש סימני שאלה רציניים, כמו:
-- על פי חישוב פשוט (קצב ירי מוכפל באנרגיה קינטית של כל קליע) ידרוש הספק של לפחות 200KW של מנוע חשמלי בכדי לאפשר ירי, שזה 265 כוחות סוס!!! חתיכת מנוע חשמלי, ומאיפה יבוא כל ההספק החשמלי הזה?
-- תזמון שחרור הכדורים מהיקף הדיסקה צריך להיות מאוד-מאוד מדויק, אחרת הם לא יגיעו למטרה.
-- הצורה הכדורית של הקליעים – לא תאפשר טווחים גדולים. לא ברור מדוע צריכים דווקא צורה כדורית.
-- יהיה גם אפקט ג'יירו (gyroscopic inertia) כמו של סביבון, שיתנגד לתזות המערכת כל עוד הדיסקה מסתובבת.
ויחד עם כל סימני השאלה, טוב לראות פה קונצפט לא סטנדרטי (אם כי לא הכי חדשני) שאינו מתבסס דווקא על טכנולוגיות סופר-דופר מודרנית. גם אם לא יצליח כל כך, לא צפוי להיות פה הפסד מאות מיליונים של דולרים.
ולבסוף, לא בדיוק אותו הדבר, אבל הפרינציפ די דומה: האצת מסה למסלול מעגלי, וכאשר מגיעים למהירות הנדרשת – משוחררת המסה. מדובר על שיגור לווינים קטנים (כ-10 ק"ג) שלא על ידי רקטות. ההאצה היא באמצעות מגנטים של מוליכות-על (לא מכאנית), במה שקרוי Launch Ring. כמובן שהמהירויות בהם מדובר, והתאוצות הם בסדרי גודל מעל אלה של המערכת המכאנית שהוזכרה קודם, אבל "קצב הירי" במקרה הזה נמוך בהרבה....
ד"א, צוינו גם שימושים צבאיים:
http://space.newscientist.com/article/dn10180
|