שלום לכולם,
התעוררה אצלי שאלה מאוד מסקרנת ומעניינת בקשר להפטרה של פרשת מקץ (חלום שלמה 'ויקץ שלמה והנה חלום').
ההפטרה אמנם מותאמת לפרשה עצמה והיא ממש ראויה לקריאה אולם לעולם היא לא תקרא כיוון שפרשת מקץ יוצאת תמיד בחנוכה (השנה זה בשמיני של חנוכה, שנה שעברה בשישי וכל פעם בזמן שונה אבל תמיד בחנוכה) חיפשתי בספרים ומצאתי אישור שמקץ לעולם תחול בחנוכה, אך לא מצאתי סיבה מדוע עדיין משמרים ומדפיסים את הפטרת מקץ אם לעולם לא יהיה שימוש בה? (בשבת חנוכה מפטירים 'רוני ושמחי' [מעשה המנורה] או 'ויעש חירום' [חנוכת המקדש]).
אולי ייתכן אפילו שהפטרת מקץ נקבעה לפני הפטרת חנוכה ולכן היא נשמרת? למי שיש פיתרון\רעיון אנא הגיבו.

שבת שלום.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

קריאת ההפטרות החלה בתקופת השלטון ההלניסטי כאשר גזרו על קריאת התורה (ומכאן השם-"נפטרים"
מחובת קריאת התורה ע"י קריאת פרק בנביא). חג החנוכה נקבע, כנראה, כבר כשהיו הפטרות מסודרות.
מחזור קריאת התורה בתקופות קדומות לא היה כמו בימינו- חד שנתי, אלא תלת שנתי ולכן, יש אפשרות שפרשת "מקץ" לא נפלה תמיד על חנוכה.
כמו כן, ייתכן שכאשר היה קידוש החודש קיים (בטרם היו לוחות שנה קבועים) היה מצב בו פרשת "מקץ"
לא נקראה בחנוכה.
אגב, פרשת "ואתחנן" היא תמיד שבת "נחמו" כך שזה סותר את מה שכתבתי הרגע...

מפרשים ורבנים מצאו רמזים לחנוכה בפרשת "מקץ". למשל: ר' נפתלי מרופשיץ אומר על הפסוק "ותרב
משאת בנימין ממשאת כולם חמש ידות" כי כאן יש רמז לתפילת "על הניסים"- מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך- הרי חמש "ידות"

שבוע טוב.

יש רמז בשם הפרשה לזה שהיא תמיד חלה בחנוכה.
מקץ זה ר"ת של: מצאו קד צמן.

(לא לקחת רציני מדי )

קודם כל, לשניים מקרא ואחד תרגום נוהגים לקרוא את הפטרת הפרשה, גם אם בשבת ההפטרה היא אחרת מסיבות כלשהן (ראש חודש וכדומה) וכך גם בפרשת מקץ. שנית, (ואת זה גם אני לא ידעתי, זה מחיפוש בגוגל) יש מקרים נדירים מאוד שכן קוראים את הפטרת מקץ כמו שמוזכר בויקיפדיה, וגם כאן . אין לי מושג באיזה שנים זה כן קורה, אשמח אם מישהו יסביר גם לי.

..

ללוח השנה העברי יש 14 סימני קביעות- "שבלונות" שעליהן מתבססות כל השנים.
כל סימן מורכב משלוש אותיות:
הראשונה- מתי היום הראשון של רה"ש (יכול להיות ז,ב,ג,ה).
השניה- סוג השנה: שלמה, חסרה, כסדרה (ש,ח,כ).
השלישית- מתי היום הראשון של פסח (יכול להיות ז,א,ג,ה).
קיים חישוב סטטיסטי לגבי שכיחותו של כל סימן קביעות.
כנראה שקיים סימן קביעות מסויים (ונדיר מאוד!!!) שבו פרשת "מקץ" לא חלה בחנוכה.
אני אנסה למצוא אותו ואז גם אוכל לומר באילו שנים בתקופתנו זה קורה.

קיימות רק שתי שנים בהן יכול להיות מצב שפרשת "מקץ" לא תחול בתוך ימי החנוכה.
קביעות "זחא" ששכיחותה 4.33% מהשנים. בפעם האחרונה זה היה בשנת תש"ס.
קביעות "זחג" ששכיחותה 5.8% מהשנים.
השנה הבאה בה יקרה מצב שתיקרא ההפטרה "וייקץ שלמה" היא תש"פ (2020)!
שנהיה בריאים עד אז...

מקור: "שערים ללוח העברי" מאת ר' רחמים שר-שלום

נהנתי והשכלתי! אגב, נאמר פה גם על פרשת ואתחנן שהיא ראשונה מ"שבע דנחמתא", גם זה תמיד? (גם ב"דברים"-פרשה לפני ט' באב נכתב "איכה אשא לבדי..." אם איני טועה, ונוהגים לקחת פסוק זה כרמז לפני ט' באב ואפילו קוראים אותו בניגון של 'איכה' אז גם זה תמיד לפני ט' באב?)

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

פרשת דברים היא תמיד השבת לפני ט' באב (והפטרתה קבועה-"חזון ישעיהו"). אתה צודק
לגמרי לגבי הקריאה בתורה.(אוסיף רק, שכיוון ש-"איכה אשא לבדי" הוא הפסוק הראשון של עליית לוי, נהוג לקרוא ללוי מפסוק אחד קודם ולהמשיך "איכה").
פרשת ואתחנן היא תמיד שבת "נחמו".
בשורות טובות.

ולכן ההפטרה של פרשת ואתחנן היא ההפטרה הראשונה מ"שבע דנחמתא" (אין לה הפטרה אחרת)

..

גם אני החכמתי.

..