ללא קשר לאשכול אודות חנוכה והארץ, ובפירוש בלי שאני מייחס לטור/בלוג (ועוד של ס. פלוצקר, שמישהו אחד כאן לפחות יוכל "להרחיב אודותיו") חשיבות של מקור היסטורי, אני מביא קטע שהובא ב YNET. אני מביא אותו גם כמקור לדיון אפשרי, אבל גם משום שבפרסומים הזמינים והפופולאריים יחסית נפקד מקומו של הדיון הזה - נפקדות שעומדת כנגד עיסוק די אובססיבי בנושא "היהודים ו(פשעי) סטאלין" אצל הגויים. אני מודה ששמות כמו לזר כגנוביץ (או שלמה מורל, שאינו מוזכר כאן והיה בכלל פולני) לא אמרו לי הרבה או בכלל, עד שנקלתי בהם בפורומים שבהם שוכנים לא מעט מכחישי שואה, ישראלופובים או הקבוצה ההולכת וגדלה של אלה המותחים קו של שוויון בין סטאלין להיטלר.

************************************************** ******************************************

היהודים של סטלין



הנה תאריך היסטורי עגמומי במיוחד: לפני כמעט 90 שנה, בין 19 ל-20 בדצמבר 1917, בעיצומה של המהפכה הבולשביקית ומלחמת האזרחים, חתם לנין על הצו לכונן "ועדה כלל-רוסית מיוחדת למלחמה בחתרנות ובחבלה", הידועה בקיצורה "צ'קה". בתוך זמן לא רב הפכה צ'קה למשטרת הביטחון הפוליטית הגדולה והאכזרית בעולם. המבנה הארגוני שלה שונה מדי כמה שנים, וכך גם שמותיה: מ-צ'קה ל-ג.פ.או, אחר-כך ל-נ.ק.וו.ד ומשם ל-ק.ג.ב. אין לדעת בוודאות למותם של כמה מיליוני בני-אדם אחראית הייתה צ'קה בגלגוליה השונים, אך המספר לבטח אינו נמוך מ-20 מיליון - כולל קורבנות הקולקטיביזציה הכפויה, הרעב, הטיהורים הגדולים, ההגליות, הגירושים, החיסולים והמוות ההמוני במחנות הכפייה (הגולאגים). שכבות שלמות של אוכלוסיה חוסלו: האיכרים העצמאיים, המיעוטים האתניים, בני הבורגנות, קצינים בכירים, אינטליגנציה, אומנים ואנשי רוח, פעילי תנועות הפועלים, ה"אופוזיציונרים" שהוגדרו בשרירות גמורה ואישי המפלגה הקומוניסטית עצמם, ובהמוניהם.




"אף מהפכה בתולדות האנושות", כותב ההיסטוריון ניאל פארגוסון בספרו החדש ועתור השבחים "מלחמת העולם", "לא זללה את ילדיה באותו תיאבון בלתי-מרוסן כפי שעשתה המהפכה הסובייטית". "האלימות הסטליניסטית", כותב ד"ר יגאל חלפין מאוניברסיטת תל-אביב בספר "הטיהורים הסטליניסטים", "הייתה ייחודית בכך שהופנתה פנימה".




לנין, סטלין וממשיכי דרכם לא היו יכולים לבצע את זממם בלי שיתוף פעולה רחב של עסקני טרור ממושמעים, חוקרים אכזריים, מלשינים, מחסלים, שומרים, שופטים, סוטים והרבה מאוד יפי נפש מהשמאל המערבי המתקדם, שהלכו שולל אחר משטר האימה הסובייטי ואף העניקו לו הכשר. כל הדברים הללו כבר פחות או יותר ידועים, אף שהארכיונים של ברית-המועצות לשעבר טרם נפתחו במלואם. אבל למי הם ידועים? בתוך רוסיה עצמה מעטים ביותר הובאו לדין על פשעיהם בשורות הנ.ק.וו.ד או ה-ק.ג.ב. במרחב השיח הרוסי כיום לא נדונה כלל השאלה "איך זה יכול היה לקרות לנו?". בניגוד לעמי מזרח אירופה, הרוסים לא התחשבנו עם עברם הסטליניסטי.




ואנחנו, היהודים? תלמיד ישראלי מסיים את בית-הספר התיכון בלא ששמע אי-פעם את השם "גנריך יאגודה", גדול הרוצחים היהודים של המאה העשרים, סגן המפקד של ג.פ.או והמקים והמפקד של נ.ק.וו.ד. יאגודה יישם בחריצות את פקודות הקולקטיביזציה של סטלין והוא אחראי למותם של לפחות 10 מיליון בני-אדם. סגניו היהודים הקימו וניהלו את מערך הגולאג. כשסר חינו בעיני סטלין, הודח יאגודה וחוסל, ואת מקומו תפס ב-1936 כראש התליינים ייז'וב, "הגמד צמא הדמים", שלא היה יהודי אך התברך באשה יהודיה פעילה. בתקופה האפלה ביותר של הטרור, כשמכונת ההרג הקומוניסטית פעולה במלוא עוצמתה - כותב ההיסטוריון (היהודי) סבאג מונטיפיורי בספרו "סטלין, חצר הצאר האדום" - "היה סטלין מוקף נשים יהודיות...הצעירות היהודיות היפות הללו כרכרו סביבו".




עם חבריו הקרובים ועושי דברו הנאמנים של סטלין נמנה גם חבר הוועד המרכזי והפוליטביורו לזר כגנוביץ'. מונטיפיורי מגדיר אותו

כ"הסטליניסט הראשון" ומוסיף: "הגוועים ברעב באוקראינה - טרגדיה שאין לה אח ורע בתולדות המין האנושי, להוציא את זוועות הנאצים והטרור של מאו בסין - לא נגעו לליבו של כגנוביץ'". יהודים רבים מכרו את נפשם לשטן של המהפכה הקומוניסטית וידיהם מגואלות לנצח בדמים. נזכיר רק עוד אחד: ליאוניד רייכמן, ראש המחלקה המיוחדת של נ.ק.וו.ד והחוקר הראשי של הארגון, סדיסט אכזרי במיוחד. ב-1934, על פי סטטיסטיקה שנחשפה, 38.5% מבעלי התפקידים הבכירים ביותר במנגנוני הביטחון הסובייטים היו ממוצא יהודי. גם הם, כמובן, חוסלו בהדרגה בגלי הטיהורים הבאים. ד"ר חלפין תיאר בהרצאה מרתקת, שנשא השבוע בכינוס מדעי באוניברסיטת תל-אביב, את גלי הטרור הסובייטי כ"קרנבל של רצח המוני", "פנטזיה של טהורים" ו"משיחיות של הרוע". מתברר שגם היהודים, כשהם נופלים בשבי של אידיאולוגיה משיחית, יכולים להיות לרוצחים גדולים, מן הגדולים שידעה ההיסטוריה המודרנית.




היהודים שפעלו במנגנוני הטרור הקומוניסטי הממלכתי (בבריה"מ ומחוץ לה) ועמדו לעתים בראשם, לא עשו זאת - מובן מאליו – כיהודים, אלא כסטליניסטים, כקומוניסטים, כ"אנשים סובייטיים". לכן, נוח לנו להתעלם ממוצאם ולהיתמם: מה לנו ולהם? הבה נשכח מקיומם. דעתי שונה. לא מקובל עלי שאדם ייחשב כבן עמנו היהודי כשהוא מפליא בגדולתו, ולא ייחשב לבן עמנו כשהוא מפליא בשפלותו. גם אם נתכחש להם, לא נוכל לברוח מיהדותם של התליינים "משלנו" ששירתו בנאמנות ובמסירות את הטרור האדום מיום כינונו הרשמי. האחרים הרי תמיד יזכירו לנו את מוצאם.





http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3342141,00.html

.

היהודים האלה, כפי שכותב פלוצקר, לא עשו את מה שעשו כנציגי העם היהודי ולמענו, כשם שזוכי פרס נובל היהודים לא עסקו במחקר מדעי או כתיבה ספרותית לקידום מעמדנו באומות העולם. אני לא גאה כשיהודי זה או אחר זוכה בפרס נובל, אני כן גאה על כך שחלקם של היהודים בקרב זוכי הפרס גדול כל כך. אני לא מתבייש כשיהודי נתפש בדבר עברה, או לוקח חלק במעשי רצח שפלים כשזה לא נעשה בשם היהדות. אם יוכח שחלקם של יהודים במעשי זוועה גדול באופן יחסי לחלקם של הגויים אמצא בזה אות מבשר רע. אז אין לי בעיה עם זה שבמהלך לימודי ההסטוריה תצויין יהדותו גם של מי שאין להתגאות במעשיו, אבל לעשות מזה עניין?

ובכל מקרה הרושם שלי הוא שפלוצקר קרא את ספרו של מונטיפיורי (שאני לא קראתי) ו"התלהב" יתר על המידה.בכל מקרה הטור הזה הזכיר לי שהשמות שהוא העלה בצורת רשימה (וזה מה שנדיר בפרסומים הפופולריים בעברית) מאוד מאוד מוכרים בקרב צרכני היסטוריה מסוג מסויים. אישית נתקלתי כמה פעמים מביני עניין בשם "שלמה מורל" ועד היום איש (בישראל) לא ידע על מה אני מדבר. על כגנוביץ ידעו להגיד שהוא היה "קליבר רציני" או איזה ממונה ראשי על רכבות/אוקראינה וכו', אבל בממוצע החברה האלה לא זוכים כאן ל"מעמד" שלו הם זוכים בקרב המוני כותבים בעולם האנגלו-סאכסי.

.

לאחמדיניג'ד יש גם כך מספיק תחמושת נגדנו.
מכל מקום, ספרו של מונטיפיורי הינו מחקר הסטורי מעמיק ומפורט.
המענין הוא כי כל כל אחד מ"הצדיקים" ששירתו בצ'קה ובנ.ק. ו. ד.ה זכה לקבל , כל אחד בתורו,כדור בגולגולת מאקדחו של בלוכין.

העובדה שיהודים היו חלק מהמנגנון הבולשביקי לא נבעה מכך שהיו צמאי דם אלא מהסיבה שבאמת
רצו לפעול לפי הסיסמה "עולם ישן עדי היסוד נחריבה....את עולמנו אז נקימה, לא-כלום אתמול הכל-מחר".
גם פליקס דז'רז'ינסקי מייסד הצ'קה (שהיתה ברבות השנים לקג"ב) היה יהודי.
אגב, שמעתי פעם אנקדוטה (ואולי רק אגדה אורבנית) כי פעם באחד מדיוני הפוליטביורו פנה קגנוביץ'
לאחד מעמיתיו ולחש לו "חכה חכה, רק ייצא הגוי הזה (בוכארין) מהחדר ונוכל להתפלל מנחה".
עצוב מרוב שזה מצחיק...

בהחלט מעניין.

יהודי בסוף המאה ה-19 תחילת ה-120. כמעט ולא מצא עצמו במפלגה שקיבלה אותו כשווה. האנטישמיות העממית והממוסדת שרתה בכל אירופה המערבית ובעיקר במזרחית. המחשבה והמפלגה היחידה שראתה ביהודים שווים הייתה הקומוניסטית. מה הפלא איפא שהיהודים הלכו שבי אחרי האידיאולוגיה הזאת. הרוסים צודקים באומרם שהמפלגה הקומוניסטית הייתה בתחילה מפלגה יהודית. קומוניסטים יהודים היו, במספרים גדולים, גם בשאר ארצות אירופה וגם באמריקה.
כיוון שהיהודים הם אנשים רציניים, לא שותים כמו חבריהם הערלים, ובד"כ היו גם יותר מלומדים מיתר חברי המפלגה, הם הגיעו לעמדות בכירות בתחומים רבים. המשטרה החשאית הייתה אחד התחומים הללו.
אני לא יודע בדיוק מה צריך לגרום לנו להתבייש בכך שיהודים שירתו את מנגנון החושך הסובייטי. 70% ממנו היו גויים מסוגים שונים והם לא מתביישים בכך.