אני אתחיל: פשוט לשים לב ולא לזלזל. הכל חשוב. להקים חפ"קים רחוקים מאוזניים זרות ולהשקיע גם באמצעי שיבוש ניידים מקומיים, לחפש האזנות, לשפץ את כל הגדרות ואמצעי הביטחון, לגוון במסלולי נסיעה, לאבטח טוב יותר חניונים, להעביר קורס אבטחה של יום כל חייל, בו בין השאר ילמדו אותו למה צריך לשים לב (מעין "שים לב לחפץ חשוד" של ריגול נגדי), להעביר בסיסי מודיעין רגישים מאיזורים הומי אוכלוסין ודירות מושכרות לשגרירויות (כמו באמצע שיכון יוקרה של רבי קומות במרכז) ומרכזי אימוני לש"ב מכפרים ערבים. להעניש על שימוש לא חכם בסלולרי או שימוש בסלולרי בעיתות/איזורי קרב.

הבעיה מתחילה במשמעת לקויה של חיילי צה"ל, בכל הרמות. אני זוכר, כחייל צעיר ביחידה מסווגת, שלמדתי יותר על ייעוד היחידה בחירום בזמן סריקות הניקיון של יום ה' מאשר ממה שסופר לנו באופן מבוקר. אני גם זוכר ששמעתי מחברים ניחושים די טובים לגבי היעוד, שהתבססו על שיחות עם חיילי מפקדה מהיחידה. וכל זה לפני עידן האינטרנט, שבו כל אידיוט יכול להעלות מה שהוא רוצה לאן שהוא רוצה.
החיילים שלנו צריכים לזכור שהם נמצאים במסגרת צבאית: להקפיד על קלה כחמורה בהופעה, בדיוק, באמינות בדיווח וכיוב'. לא לפחד להעניש חיילים (ההורים שלהם לא נושכים) ולא לוותר על אף דרישה.
לדעתי, ברגע שצה"ל יפסיק להתייחס לעצמו כאל תנועת נוער עם נשק, וייזכר שהוא בעצם צבא, ישתפר המצב גם בנושא בטחון השדה.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

טוב.... האמת שכבר רס"ר ,אבל לא מחליפים "ניק" מנצח!

כמו למשל הפורום הזה שנטען פה בעבר ע"י אחד המנהלים שהוא מנוטר ע"י מאן דהו....

183

איך לא חשבו על זה קודם ?
קצת מזכיר לי את הבדיחה הזאת על ההוא שבה לועדת הצעות יעול ואומר" יש לי רעיון :נבנה מטוס שאף אחד לא יכול לראות !"
אומר יו"ר הועדה "וולאה רעיון מצוין ,איך חשבתה לעשות את זה ?"
אומר הבחור "טוב אני רק מביא את הרעיון הריאשוני על הדברים הקטנים תחשבו אתם."

"להקים חפקים רחוקים"
רחוקים ממה?
מי אמר לך שלאויב אין יכולת להאזין גם לאתרים שמרוחקים מאות קלומטר מהחזית ?
מה אתה באמת מדמין לך שהריגול נעשה ע"י הצמדה של כוס לקיר ומבט מחור המנעול?
על איזה חפקי"ם אתה מדבר ?
חפק יחדיתי ?
חדר מצב חטיבתי ?
פיקודי?
את השיקולים בבחירת מקום להקמת החפק אתה מכיר ?
מזה חפ"ק בכלל אתה יודע ?
(סתם להעשרה חפ"ק =חדר פיקוד קידמי)

יש לך רעיון יותר מעשי מלהצהיר על הברור לכולם ?

טוב.... האמת שכבר רס"ר ,אבל לא מחליפים "ניק" מנצח!

א. להעניש בחומרה חיילים שמבצעים עבירות ביטחון שדה, אבל פה יש לי גם הסתייגות קלה - צריך לדאוג שיהיו אלטרנטיבות טובות להעברת מידע - לדוגמא המחשבים בצה"ל - האבטחה של המחשבים היא טובה מאוד, הבעיה שלחלק מהיחידות היא טובה מידיי - הרבה פעמים צריך להעביר מידע בין מחשבים, למי שנמצא בבסיס במרכז עם משרד ממוזג אין בעיה להעביר מידע דרך הרשת ועוד כל מיני דרכים חוקיות ופשוטות, אך מי שנמצא במוצבים שבקושי יש בהם חיבור חשמל והקו רשת הוא חתיכת חוט דקה ומסכנה שמשמשת 10 מחשבים, שלא נדבר על מוצבים שאין להם בכלל רשת, אין לא שום אפשרות להעביר קבצים אז הוא נאלץ למצוא דרכים חלופיות שבסופו של דבר עלולות לגרום לזליגת מידע החוצה.

ב. לאכוף את עיניין הוצאת מחשבים עם חומר סודי עליהם הביתה - כל שבוע בערך מופיעה כתבה בעיתון על קצין אחר שנגנב לו המחשב.

ג. ולפי דעתי הכי חשוב (וגם הכי קשה לביצוע) - להיות הרבה יותר מוכנים! אם חייל יודע בידיוק מה הוא צריך לעשות במקרה של מלחמה/מבצע, והכל מתנהל על פי תכנון מדוייק אין כמעט צורך בפריצות לקשר. אז ברגע שיש לך מלחמה שכל שנייה מחליפים פקודה אז מן הסתם אין סיכויי שלא יצטרכו לפרוץ בקשר.

אני אישית חושב שצריך להשקיע יותר במיסוך, ובמניעת הפצת פלט ממחשבים צבאיים.
הרי לא יתכן שליחידות מסוימות לא ניתן להכניס מכשירים סלולריים מפאת בט"ש וליחידות אחרות יהיה מותר, בסה"כ חייל לא צריך להיות צמוד לסלולארי שלו 24 שעות ביממה ובטח שלו סלולארי עם מצלמה לדוגמא

סגירת אתרים כמו פרש?

* מחסום פה

הלוואי וזה יקרה אילן

המצב פה כ"כ חמור עד שאף אחד לא שם לב כבר (כולל "מנהלים")
183

מאת ליאור הנר
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
כך סיפר בכנס בכנס לוחמת מידע מקוונת שי בליצבאו מחברת מגלן; האלוף במיל. עמידרור: האינטרנט הוא אתגר עבור ארגוני מודיעין. אני לא אופטימי לגבי הצלחתם
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]


הדמות של סוכן חשאי החובש כובע אלגנטי ועוטה מעיל גשם ארוך כדי להסתיר את אקדח ה-9 מילימטר שלו כבר מזמן לא תקפה. היום חלק גדול מאוד מאיסוף המודיעין מתבצע ממשרדים סטריליים במיקום לא ידוע כשכל המידע כבר מזמן אינו זורם במעטפות חתומות שמשמידות את עצמן אלא בכבלי נחושת או סיבים אופטיים על גבי הרשת. מלחמת המידע עברה בשנים האחרונות לאינטרנט במלוא הכוח ולפי ההתבטאויות של העוסקים בדבר, הממשלות וארגוני הביון עדיין לא ממש יודעים איך לאכול את זה.

"עבודת כריית המידע מהאינטרנט היא אומנות ולא כל אחד שניגש למחשב יכול לעשות את זה", הסביר אמש אלוף במילואים יעקב עמידרור, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן בכנס לוחמת מידע מקוונת שאירגן מכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט באוניברסיטת תל אביב. "צריך לבנות אנשים שיגיעו לרמה גבוהה של קבלת מידע מהאינטרנט", ציין עמידרור. "העולם הזה שינה לגמרי את פני המודיעין, מדובר בים ענק שדגים יכולים להיטמע בו בקלות. סוכן זר שיושב בתל אביב יוכל לדווח הביתה בקלות ויהיה קשה מאוד לתפוס אותו. ניתן ליצור דרך האינטרנט רשתות שקשות מאוד לאיתור. מדובר באתגר בלתי רגיל למודיעין והוא יותר קשה בסדרי גודל בהשוואה למה שהיה מוכר בעבר", חשף עמידרור. עם זאת, עמידרור מקווה שבסופו של דבר ועם הקצאת משאבים, מדינות יצליחו להשתלט על האינטרנט בזכות יתרונן במשאבים.

אתגר נוסף לארגוני הביון הוא העובדה שכבר אי אפשר לבצע סינון של אזרחים חשודים לפי מיקום. "האינטרנט גרם לכך שכדי לשמוע אידיאולוגיה לא צריך להגיע למסגד או לנקודת התארגנות כלשהי", הסביר עמידרור. "איבדנו את היכולת לאבחן את אותם אנשים חשודים - המידע יכול להגיע לכל מקום בעולם". לדברי עמידרור, גם אם המדינות ייצרו מערכות טובות יותר ממה שקיים היום, זה יהיה מאבק קבוע בין מי שרוצה להסתתר לבין מי שרוצה לאתר אותו - "האינטרנט מבטיח למודיעין חיים ארוכים של אתגר הדדי אבל אני לא אופטימי לגבי ההצלחה של ארגונים כאלה".

מה שבכל זאת אפשר כבר לגלות הוא המידע הגלוי שעובר ברשת מבלי לחקור את מה שמכונה "הרשת העמוקה", המידע שאינו מופיע במנועי חיפוש רגילים כמו רישומי תכתובות, מאגרי מידע חסויים ומידע מוצפן. לדברי הנואמים בכנס, ישראל הרבה יותר גרועה בהסתרת מידע מבצעי ודליפות רבות, כמו תמונות או סרטונים שחיילים מצלמים דולף לאינטרנט במהירות רבה וחושף מידע מסווג רב.

"במלחמת לבנון השנייה גילינו שהיה מידע קיים וזמין מפעילות מבצעית בבינת ג'בייל או דבל לדוגמה", הסביר שי בליצבלאו, מנכ"ל מגלן-טכנולוגיות העוסקת בהגנת מידע ובדיקות דליפת מידע. לדבריו באמצעות חיפוש מודיעין ויזואלי ברשת האינטרנט אפשר למצוא מידע מהימן ועדכני.

"ביטחון המידע, כפי שנחשפנו אליו, נמוך מאוד בצד שלנו, בטחון המידע מהצד היריב הוא דווקא גבוה ביותר", טען בליצבלאו. "לחיזבאללה היה ציוד מתוחכם בשטח שכלל מצלמות אבל לא הועברו תמונות לאינטרנט. בצד הישראלי מודיעין טקטי רב נחשף כמו תדרים של רשתות קשר, עזרים מבצעיים, מרשמי קרב, אורח חיים בזירת הלחימה, מידע אישי ואמצעי לחימה ייעודיים", ציין בליצבלאו. בדוגמאות שחשף היה ניתן לראות תמונות שאסף מאתרים שונים ברשת שהציגו חיילים בפעילות מבצעית ותרשימים שונים מחמ"לים. לדבריו המידע הגיע לרשת מהר מאוד לאחר שצולם בזמן שהכוחות היו בשטח.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasen/images/0.gif]

http://www.haaretz.co.il/captain/pa...0&itemNo=800660
הייתי במושב הראשון. עמידרור, לדעתי, לא חידש הרבה. אבל הדברים של בליצבלאו והבחור מוורינט, נקלבאום, היו בהחלט מעניינים.
התמונות שבליצבלאו הראה ממש המחישו את המצב - היה די מפחיד לגלות שאפשר בקלות לראות תדרים בחמ"ל בלי שום תוכנה מסייעת - הטוויסט בעניין היה שכל התמונות שהוא הציג לנו היו של קצינים.

לדבריו, במסגרת פרויקט אחר שלהם הם הצליחו בין היתר לגלות בזמן אמת מידע על תרגיל חטיבתי שכלל בין היתר אימון על מודל סודי של סיירת מטכ"ל.