מחליפו של הירש: נכין את האוגדה למלחמה

מפקד עוצבת הגליל היוצא, תת אלוף גל הירש, נפרד אחר הצהריים מפקודיו כשברקע האחריות הגדולה שהוטלה על כתפיו בדו"ח אלמוג - אחריות לחטיפת החיילים. על מלחמת לבנון אמר: "יש פער בין הלך הרוח למה שקורה בפועל. ימים עוד יעברו עד שיאוזן סיפור המלחמה ויוצב במקומו". מחליפו, תא"ל בכר: "נכין את האוגדה למלחמה - כאשר נידרש לה"

חגי עינב

מקור

"פער גדול ניכר בין הלך הרוח לבין שקרה בפועל. ימים עוד יעברו עד שיאוזן סיפור המלחמה, ויוצב במקומו הנכון". במילים אלה נפרד אחר הצהריים (יום ג') מפקד עוצבת הגליל הפורש, תת אלוף גל הירש, מתפקידו. "לא בכל צלחה דרכנו, רבות עוד עלינו ללמוד וללמד, אך עמדנו במשימות ופגענו קשות באויב. הוא אינו עוד על הגבול ואפשר שנבנה צימרים על קרקע פורייה ולא על חביות של חומרי נפץ", הוסיף הירש.

את הדברים אמר הירש בטקס חילופי מפקדי עוצבת הגליל המתקיים בבסיס בירנית שבצפון. את הירש מחליף בתפקידו תא"ל יוסי בכר - מינוי זמני של הרמטכ"ל דן חלוץ, שמינויים קודמים שלו נפסלו על ידי שר הביטחון. הירש, כזכור, הגיש את התפטרותו לרמטכ"ל על רקע דו"ח אלמוג, שבחן את תפקוד הדרג הצבאי במלחמת לבנון השנייה והטיל על כתפיו את האחריות לאירוע החטיפה.

מחליפו של הירש, תא"ל בכר, אמר בטקס: "אני מקבל לידיי אחריות כבדה ביותר, ואני מתכוון לעשות כל שביכולתי כדי לשמור על הגבול של המדינה עם לבנון. נשמור על הגבול תוך מתן שקט לתושבי הצפון ושמירה על חיי אנשינו, ובד בבד נכין את האוגדה למלחמה - כאשר נידרש לה".



הירש עוד מחכה להחלטה

ביום שישי האחרון קיים הרמטכ"ל, רב אלוף דן חלוץ, שימוע למפקד אוגדת הגליל הפורש, בעקבות הדו"ח שהגיש האלוף (מיל') דורון אלמוג, ובו הוטלה האחריות לחטיפת החיילים על כתפי הירש. בתום הדיון שנמשך מספר שעות, הודיע הרמטכ"ל כי החלטה בעניינו של הירש תתקבל בתוך כשבוע ומחצה, לאחר שיבחנו ביסודיות ההיבטים השונים הקשורים לפרשה.
השימוע נערך בנוכחות מספר אלופים מהמטה הכללי, וגורמים בצה"ל מסבירים שמדובר בהליך שגרתי שנועד לבחון את מסקנות אלמוג. עם זאת, לא מן הנמנע כי יש בדיון מעין פתח עבור תא"ל הירש לחזור בו מהתפטרותו.

"מדובר בנושא מורכב", הסביר ל-ynet קצין בכיר, "מצד אחד הרמטכ"ל קיבל את דו"ח אלמוג באשר לאירועי החטיפה, מצד שני אם בדיון יוצג הדבר כאילו האחריות של הירש מצומצמת, אזי הרמטכ"ל סותר את עצמו". בסביבתו של תא"ל הירש מדגישים כי לא הוא זה שביקש לערוך את השימוע ולפי שעה התפטרותו עומד בעינה.
בפני הרמטכ"ל והאלופים העידו חמישה קצינים מטעמו של תא"ל גל הירש. מדובר בשני קציני מטה מהאוגדה (קצין המודיעין וקצין אגף המבצעים), כמו כן שני מפקדי גדודים, סא"ל וג'די (מפקד גדוד "חרב") וסא"ל עודד (מפקד גדוד השיריון 82 שארבעת מחייליו נהרגו זמן קצר לאחר החטיפה בעת שטנק בו נעו בזמן המרדף עלה על מטען רב עוצמה). העד החמישי מטעמו של הירש הוא מפקד החטיבה המזרחית, אל"מ רביב.
הירש עצמו הסביר לחלוץ ולאלופים כי לא ניתן להצביע עליו כאשם באירוע החטיפה. כמו כן נקב במספר תהליכים שאירעו שבועות וימים טרם החטיפה שהציגו בפניו תמונת מצב מסוימת שאיתה היה צריך להתמודד. ההערכה היא כי אם ההחלטה שתתקבל תנקה את הירש מהאצבע המאשימה הברורה אותה הפנה לעברו האלוף (מיל') אלמוג, יודיע הירש כי הוא חוזר בו מהתפטרותו, למרות שבעת עדותו בפני הרמטכ"ל לא הזכיר כלל את הנושא. עם זאת, גורמים בצה"ל ציינו כי הסיכויים שהירש יקבל בעתיד תפקיד פיקודי קלושים, ולכן ההערכה היא כי יעדיף לפרוש.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

זה כמו ההחלטות שלו במלחמה, בתחילה הוא סירב להתפטר אחר כך החליט כן להתפטר ואז שוב ניסה להתחרט אבל זה כבר היה מאוחר מדי.

שנתחיל בנוסח שאלות של "מה היה קורה אם" ?

אכן הייתה כוונה להדיח את הירש מאחר ואישר ביום פרוץ המלחמה את כניסת הטנק מגדוד 82 לשטח לבנון ללא קבלת אישור מסודר, שבמקרה זה היה צריך להגיע ישירות משר הבטחון מאחר ומדובר במרדף חם אל תוך שטח מדינה ריבונית שכנה. בדיעבד התברר שלא רק שהירש לא פנה כלל לקבל את האישור הנדרש אלא גם אישר כניסה רכובה ורגלית ללא תכנית או מטרה מוגדרים (מה הוא בדיוק רצה? שמחלקה מגדוד 50 וזוג טנקים ללא סיוע ארטילרי או אווירי יתקדמו ק"מ וחצי לתוך לבנון, יכבשו ויטהרו את עייטא-א-שהב? כוחות גדולים כמעט פי 10 לא הצליחו במשימה "הפשוטה" הזאת במשך יותר מחודש), אישר תנועת טנקים על ציר שהיה חשוד שנים כממוקש (מה שהוביל לעלייתו של הטנק על מטען הגחון 70 מטרים מגדר המערכת ומותם הצפוי והמיותר כל כך של 4 לוחמים אמיצים), לא נכח אישית בהחלפת הקו כמתבקש על מנת לוודא שהחילופים מבצעים כראוי ושהמפקדים מכירים את הגזרה, לא וידא יישום של ההנחיות שלו עצמו ביחידות התעסוקה ועוד מחדלים לרוב, שבאחריות להם נושאים שווה בשווה הוא ומח"ט הגזרה חן לבני (שעוד לא פגשתי נפש אחת שאמרה דבר אחד טוב על תפקודו במלחמה) כל זה כמובן עוד לפני מחדלי המלחמה עצמה ולא סתם שניהם הודחו מתפקידם (על הדחתו של לבני אף אחד אפילו לא טרח לערער). מי שנשכב על הגדר ומנע את ההדחה בעת המלחמה היה אודי אדם שעשה זאת מתוך ג'נטלמניות וקולגיאליות לפקוד בכיר (ואולי גם כי הבין שאם יתיר את ההדחה אזי ימצא את עצמו חיש מהר כבא בתור). מיותר לציין שהירש לא השיב למפקדו אדם בקולגיאליות דומה כאשר הטיל עליו את האחריות להססנות ושינוי הפקודות במהלך המלחמה עצמה, תחילה במשתמע ולאחר פרישת אדם אף במפורש, בכל פורום צבאי אפשרי (ראו למשל הכתבה במוסף 7 ימים בידיעות אחרונות של סוף השבוע). קיצר, שמח בצמרת הצבא.

בהתחלה אמר חלוץ : הירש - הבייתה , אדם כמפקד טוב שמגבה את חייליו ,אמר - שלילי
אחרי זה אדם הולך הבייתה , הירש נשאר
ומייד לאחר מכן , אלמוג אמר גם כן פחות או יותר - הירש הבייתה
ועד שהוא מחליט לפרוש , חלוץ מבקש ממנו להשאר
זה רק אני או שהעקביות של רא"ל חלוץ פשוט יוצאת דופן ?!

בואו נסכם ברמת השורה התחתונה :

1. מפקד האוגדה הלך הביתה - בסדר גמור, זה לגיטימי ואפילו מוצדק.

2. מפקד האוגדה בטוח שהוא היה לגמרי בסדר וכל השאר לא בסדר - גם לגיטימי, כל אדם זכאי לדעתו.

3. הרמטכ"ל ביקש להדיחו, ואח"כ להשאירו, ואח"כ להזיזו, ובסוף נשארנו בלי פואנטה - הגיע הזמן שלרמטכ"ל תהיה פואנטה.

! This is Sparta