08-12-2006, 17:21
|
|
|
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 35
|
|
שלום למגיבים. תחילה תשובתי למרלין. למדתי בבית ספר דתי ולאחר מכן הרחבתי את ידיעותיי בנושא גם באוניברסיטת תל אביב. ישנם עניינים בהם אני מסכים עם מוריי ודברים בהם אני חולק עליהם. בעניין זה אני מסכים עימם: הרוצה להוכיח את קיומה של ממלכת דוד ושלמה (או כל תיאוריה אחרת) עליו חובת ההוכחה, והוכחה זו אינה יכולה לבוא מקריאה פשטנית של התנ"ך. בדיוק כמו שאנו עושים עם טקסטים אחרים הנלמדים בחוג לתרבויות המזרח הקדום במקצועות אחרים, כגון אכדית או מצרית, כאשר רוצים להוכיח קיומו של נתון מסוים יש לבחון תחילה כל טקסט לגופו ורק לאחר מכן יש לנסות ולהצליב מקורות. בנקודה זו, עוד לפני הצלבת המקורות (והשימוש בארכיאולוגיה), מתגלה הבעייתיות הטמונה בשימוש בתנ"ך. לכל המוקדם, החל סיפורם של דוד ושלמה (סביב 1000 לפנה"ס) להיכתב כשלוש מאות שנה (סביב 700) לאחר האירועים, ולאחר מכן נתונים היו הספר והסיפור תחת עריכה מתמדת עוד כמה מאות שנים (בניגוד לכל אוסטרקון מצרי ישראלה). לא ברור כמה ידעו עורכי הספר בתקופות המאוחרות על תקופת דוד ושלמה ואולי אפילו אנחנו יודעים על תקופה זו יותר מהם. לסיכום, אם התנ"ך היה כשאר הטקסטים כתוב אכדית, מצרית או חיתית, ולא ספר יסוד לעם היהודי ולנצרות הטענות בדבר הבעייתיות שבו היו נתקלות בפחות התנגדות.
הערה לגבי הימצאותנו כאן. אינני רוצה להכנס לויכוח פוליטי, יש מספיק פוליטיקה גם מחוץ לארכיאולוגיה. אני מנסה בצורה שקולה לבחון את העדויות ולשפוט כמיטב יכולתי כל מקרה לגופו. מבחינתי (ומהצהרותיו של פרופ' פינקלשטיין בשיעורים, כך המצב גם לגביו), גם אם ה"ישוב היהודי" בארץ החל כמה מאות שנים לאחר דוד המלך, תחושת השייכות שלי לארץ אינה נפגעת.
לישראלה. דבר ראשון תודה רבה. דבר שני כמה הערות.
1. הממלכה בזמן דוד: אם אנו מקבלים את המסופר בתנ"ך, אזי החלו המוסדות האימפריאליים לפעול כבר בתקופת דוד. כך למשל שם דוד נציבים בארם דמשק (שמואל ב', ח', 6) ואחד מפקידיו הוא סופר (שם, 17), ואם יש סופר מן הסתם גם יש ארכיון.
2. השפעת הממלכה על סביבותיה: דוד מלך ארבעים שנה (מל"א ב', א, 11) ושלמה גם כן (מל"א ב', יא', 42). לכל הדעות מדובר בפרק זמן ממושך בו הייתה הממלכה המאוחדת יציבה ומשגשגת ולכן היינו אמורים לראות את השפעתה על האזור כולו. כך למשל בארץ היינו אמורים למצוא כמות גדולה של חומר כתוב, אך הדבר הבולט ביותר, כפי שמציין נדב נאמן לא אחת, הוא שעד כה לא נתגלו כמעט מסמכים כתובים ביהודה (מסמכים כתובים מתגלים לראשונה דווקא בממלכת ישראל, חרסי שומרון לדוגמה). גם מחוץ לגבולות הארץ היינו אמורים למצוא עדויות. כך לדוגמה על פי המסופר (מל"א א', יא' 1) התחתן שלמה עם אחת מבנות פרעה. זהו מקרה שאין שני לו בהיסטוריה המצרית (שמשך זמנה הוא אלפיים שנה): מלכי מצרים פשוט לא נתנו את בנותיהם לזרים. סיפור זה מעיד לא רק על מצבה הגרוע של מצרים בתקופה זו אלא גם על גדולתה של הממלכה המאוחדת. ובכ"ז, כפי שצוין לפני כן, אין כל עדות חיצונית לקיומה של הממלכה.
3) שמה של הממלכה המאוחדת: שמה של הממלכה המאוחדת אינו מופיע בתנ"ך. דוד ושלמה פשוט מלכו על ישראל (או "על כל ישראל" כפי שכתוב אצל שלמה). המונח בית דוד מעיד ככל הנראה על שם מייסדו, אך השאלה היא מה בדיוק יכולים אנחנו ללמוד מכאן. הדבר הבסיסי ביותר אותו ניתן ללמוד מאזכור זה הוא שהסיפורים\אגדות אודות דוד התקיימו כבר סביב המאה השמינית לפנה"ס, וגם זה כמו שאומרים "לא בא ברגל"; לדעתי, חוקרי "האסכולה הדנית" (= התנ"ך נכתב בתקופה החשמונאית ואילך + קצת אנטישמיות) היו מעדיפים להוריד לעצמם רגל ושאסטלה זו לא תתגלה. אך האם ניתן ללמוד מכך על קיומה של הממלכה המאוחדת? לא בטוח.
סופשבוע טוב ושבת שלום
דביבון ירוק
|