באחד מימי השבוע נדרשתי להגיע לירושלים במסגרת עיסוקי כשעבורי מרבית הנסיעות לירושלים הן הזדמנות נפלאה לעצור לפחות בשוק מחנה יהודה לבצע סיבוב קצר ברגל (רצוי שזה יהייה יום חרפי במיוחד) לספוג קצת מן האוירה המיוחדת ולשוב חזרה לאיזור השפלה, אם יש לי מספיק זמן לנצלו לצרך ביקור באתר כזה או אחר מאותם המקומות שתמיד עוברים לידם ואומרים.... בפעם הבאה.....

הפעם למרות שזמני דחק החלטתי שאחרי לא מעט שנים הגיע הזמן לבקר שוב במוזיאון אסירי המחתרות הממוקם בסמוך למגרש הרוסים (אין עקרונית בעייה של חנייה ואיתור המקום) ולנצל את העניין לפגישה עם "SOLOAVIA" ידידי מהפורום השכן אשר צילם גם הוא לא מעט תמונות שללא ספק איכותיות בהרבה משלי...


למי שלא היה/מכיר - המוזיאון ממוקם למעשה במבנה אשר נבנה בשנת 1864 (שנת סיום הבנייה) ושימש במקור כאכסניה לצליינים נוצריים שעלו לירושלים, בשנת 1917 עם כיבוש העיר בידי הבריטים ריכזו האחרונים את מרבית מבני השלטון שלהם באיזור מגרש הרוסים כשאת המבנה המדובר הם הסבו לצרך שימוש בו כבית סוהר מרכזי.

למרות שבבית כלא זה שוכנו בעיקר אסירים פליליים בתקופת מאבק המחתרות בשלטון הבריטי נכלאו במקום לא מעט מאנשיהן במקום הזה כשחלקם אף הוצאו להורג בחדר הגרדום שבו !
בבית הכלא שוכנו ביחד אסירים מכל המחתרות שפעלו בארץ הן של ה"הגנה" הן מהאצ"ל והן מהלח"י.

בהקשר לאתר הנ"ל ידועים מספר סיפורי גבורה כשבין הבולטים ביניהם הוא סיפור התאבדותם של משה ברזאני ומאיר פיינשטיין זכרם לברכה אשר היו אמורים להיות מוצאים להורג וכן סיפור חציבת המחילה דרכה נמלטו מספר אסירים מתוך הכלא.

התמונות המובאות כאן צולמו כאמור במהלך ביקור שמפאת קוצר הזמן היה קצר מאוד אך לטעמי הן בכל זאת יכולות להעביר את הרושם והתחושה הכללית שניתן לחוש בעת ביקור באתר.

אגב ראוי לציין כי האתר מתוחזק בצורה נהדרת והמוצגים האותנטיים שבו שמורים להפליא ! כל הכבוד !

אז ככה:

החלטתי דווקא לפתוח בצילום של ה"סתתיה" היות והנושא מתקשר לאשכול אחר שפורסם כאן בפורום (ואני מודה שהרעיון הראשון שלי היה בכלל להעלות את התמונה הנ"ל כחידה וממנה לגלגל את האשכול הזה)...

ה"סתתיה" נמצאת סמוך לשביל הכניסה למבנה הכלא ושם למעשה עסקו האסירים בחציבה וסיתות של מציבות עבור החללים הבריטיים (חיילים ושוטרים)שנפלו באיזורינו במהלך מלחמת העולם השנייה והעימותים בא"י. במקום מצויות עדיין מציבות וחלקי מציבות ונראה שכאילו העובדים יצאו להפסקה ותיכף יחזרו (ובכלל הדמיון עובד "שעות נוספות" בעת הביקור באתר הזה) יש לציין כי בית העלימין הבריטי ממוקם ממש לא רחוק - בהר הצופים:




מה"סתתיה" נחזור קצת אחורנית לעבר שער הכניסה למתחם הכלא שנראה כך:




מיד עם הכניסה מימין לשער מוצבת שריונית בריטית ובהמשך מוצבות שתי מציבותיהם המקוריות של משה ברזאני ומאיר פיינשטיין ז"ל :




מתקרבים לכניסה למבנה הכלא כשמשמאלינו ניצב מבנה אשר שימש למגורי סגל השומרים הבריטיים (שימו לב לבנייה היפה):



והנה השער - שער הכניסה למבנה עצמו כשאהבתי במיוחד את העיצוב/שחזור של הכיתוב באנגלית, עברית וערבית בלא מעט נקודות בכלא ששומר וחלקו שוחזר בדייקנות על פי עדויות של אסירים ששהו במקום באותן שנים - פשוט יפה ואמין :




מכאן רצף של תמונות שצולמו בתוך המבנה עצמו כשלחלקן צירפתי הסבר וחלקן פשוט מדברות בעד עצמן, תהינו בסיור:

מיד עם הכניסה מצד ימין נמצאת ויטרינה ובה מספר מוצגים אותנטיים ומעניינים מ"הווי" בית הכלא כגון מכונת כתיבה, אזיקים בריטיים, אלה ועוד... מעניין במיוחד הוא יומן הרישום היומי של (כנראה) קציני המשמרת פרט לכך על הקיר ממול תלוי תקנון בתי הכלא הבריטיים בשפה העברית כשהתמקדתי דווקא בקטעים מאוד מסויימים ממנו..... :







צילום כללי של אחד ממזדרונות הכלא ושל פינת כיבוי אש טיפוסית ושמורה יפה:




צילומים של המטבח, הנגריה (שימו לב לארון המתים) ושאר חדרי עבודה בהם הועסקו האסירים וכן של מרפאת הכלא ומספר חדרי מגורים אופיניים:





החצר - לכלא היו למעשה שתי חצרות האחת יועדה לאסירים הערביים (כולל כמקום תפילה) והשנייה ליהודים, למעשה בהתחלה לא היתה קיימת הפרדה בין שתי קבוצות האסירים ואף ידוע שהקשר בין האסירים היהודיים והערבים היה טוב אך המתיחות ביניהם גברה ככל שימי המנדט הבריטי הלכו והתקרבו לקיצם (למעשה המתח הכללי בארץ גבר גם הוא) לאחר מספר פעמים בהן התרחשו קטטות המוניות בין היהודים לערבים כשאחת מהן (שכונתה "טושה") אף נמשכה שלושה ימים ברציפות ובמהלכה נרצח חובש הכלא היהודי אברהם שוילי ז"ל הוחלט כאמור על הפרדה בין הקבוצות כשלכל אחת הוקצתה חצר טיולים.
חצר הטיולים של הערבים שימשה בין השאר כמקום בו בוצע עונש המלקות.
האסירים היו זכאים לשני ביקורים יומיים בחצר הטיולים כשכל אחד נמשך כחצי שעה.

שימו לב לשני פרטים מעניינים - במתחם הכלא עדיין ניתן למצא לא מעט פרטים משניים מקוריים כגון מכסי ביוב כפי שצילמתי באחת התמונות ופרט מעניין נוסף הוא שעל רצפת שתי חצרות הטיולים נראים בבירור מוקדי פיצוץ של מה שלדעתי הם רימוני יד (ע"פ צורת פיזור הרסס ועומק המכתש הרדוד) !
מתי הושלכו לחצר הכלא רימוני יד? האם במהלך כיבושו על ידי ה"הגנה" במבצע "קלשון" ? מעניין !




שימו לב לעמדת השמירה הצופה לעבר חצר הטיולים /ההלקאה ולמיגון התיל מפני טיפוס:




והנה עוד פרט מעניין - על אחת המרצפות של חצר הטיולים המיועדת לאסירים היהודים מצאתי את הכתובת החרוטה הזו משנת 1947:




ואם בחריטות ואבנים עסקינן - באחד החדרים הצפוניים של הכלא (חדר 23) שוכנו אסירי מחתרות אשר אט אט חפרו מחילה ארוכה לעבר הרחוב העובר כ 10 מטר מגדר הכלא ואף חלקם הצליחו להמלט דרכה !
בחדר זה עדיין נמצאות מספר רצפות עליהן חרוטים שמות של אסירים יהודיים כשחלק מהם אף הוסיפו חריטה של סמלי המחתרות להן השתייכו ! מדהים ומרגש ביותר !!!


והנה השלט המוצב בכניסה אל החדר ועליו חקוק סיפור המעשה (סליחה על איכות הצילום - אינני צלם מקצועי)...



מעל לכל חדר/אולם מצוי שלטים (שלדעתי חלקם מקוריים) שכאלה:


עולי הגרדום:

כאמור בכלא זה קיים חדר גרדום בו הוצאו להורג במהלך התקופה עשרות אסירים אך למיטב ידיעתי לא היו ביניהם יהודים !
האסירים היהודיים שהוצאו להורג נשלחו לשם כך לכלא עכו (אם אינני מדייק אנא תקנו ).
עם זאת היו שני אסירים יהודיים אשר גזר דינם היה אמור להתבצע בכלא זה והם - משה ברזאני ומאיר פיינשטיין ז"ל, השניים הוכנסו בטרם ביצוע גזר הדין לחדר המתנה מיוחד (אחד מתוך שניים)הממוקם בסמוך לגרדום ושם זכו ע"פ החוק וזכויותיהם כאסירים נדונים למוות לביקורו של רב אשר היה אמור להתפלל עמם ולשוחח עמם בטרם ביצוע גזר הדין, במקרה של השניים הכניס להם הרב מספר מצרכי מזון כשביניהם היה מטען חבלה קטן אשר הוסלק בתוך גוף/קליפה של תפוז לאחר עזיבת הרב את הכלא אחזו השניים במטען החבלה/רימון התחבקו תוך שהם מצמידים אותו אל חזותיהם הפעילוהו ומצאו את מותם בטרם הועלו לגרדום.

זהו תמצות הפרטים הקשורים למעשה אמיץ ונורא זה !
בתמונות הבאות נראה החדר בו התאבדו השניים, קיר ההנצחה שבמקום, צילום המכתב שהותירו אחריהם וחדר הגרדום הסמוך ...
בהמשך תמונת חדר ההנצחה לזכרם של עולי הגרדום בו ניתן לעיין בסיפורו של כל אחד מהם.





עד כאן...

כאמור - המוזיאון ממוקם במרכז העיר בסמוך למגרש הרוסים ובית המשפט, אין בעיית חנייה ואין איש שלא ידע להסביר לכם איך למצא אותו !
הביקור במקום מרגש ועם מעט דמיון קל אפילו "להזרק" לתקופה ההיא.......
אישית אני ממליץ וחושב שכל חובב הסטוריה של א"י ותקופת המחתרות חייב לעצמו ביקור במקום(כשביקור ממצה עשוי להמשך כשעה וחצי לפחות) !

מחיר הכניסה למבוגר הוא 10 שקלים ולחיילים/אנשי קבע בחינם.
טלפון המוזיאון - 026233166


בברכה.

לבני.

.

להרחבה, אני ממליץ בחום על "בימים אדומים" של מתי שמואלביץ' . הוא מספר שם על הקטטות ההלשנות, וכל ה"הווי" של הכלא והבריחות וגם על פעולות שהוא השתתף בהן (בינהן גם הפשיטה על הרכבת בחיפה) מומלץ בחום.
אחד הדברים שהוא מספר שאני חושב שכדי לכולנו לזכור, ולהתייחס בהאם בימנו.
הוא ראה את מנהיג הערבים מתחנף לבריטים, אז הוא שאל אותו למה אתה עושה את זה וככה הוא ענה לו: "נשק את ידו של אויבך, כדי שבבוא היום תוכל לנשוך אותה..."

"זכותנו (על ארץ ישראל) היא נצח, והיא שלמות, ואין עליה ויתור, ואין קיצור דרך לציון, וציון היא כולה שלנו!". (זאב ז'בוטינסקי)

אבל איך שהוא מצליח להשאר שם בלי להיות "מבוקר". סקירה מצויינת!

אגב: מעניין שבתמונות של עולי הגרדום לא כללו את "שני אליהו" שלרוב נחשבו ככאלה (למרות שהם לא נשפטו ע"י הבריטים ולא פעלו בארץ). אני מניח שהתמונה התחתונה הימנית היא של שלמה בן יוסף (שונה מהתמונה הרגילה שלרוב נכללת).

אגב, מידע מעניין ומרגש מאוד על כמה מעולי הגרדום (או במילים אחרות: הסיפורים שמאחורי הפרצופים בתמונות) מצאתי לא מזמן כא,ן בקישורים דרך ויקיפדיה:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2...3% D7%95%D7%9D

.

אני מכין עכשיו סקירה על האתרים שנמצאים רק ב8 קילומטרים הראשונים של כביש 38 מהפנייה אליו מכביש מס' 1 (לכוון בית שמש) ועד למשטרת הרטוב/ערטוף....

הגדרתי לעצמי שאני מתמקד רק באתרים הסמוכים לכביש וזה פשוט לא נגמר... מדהים.

סתם על רגל אחת - אתר ההנצחה לגדוד החמישי, דרך בורמה, שרידי א.התעשייה של המושבה הר טוב, המוזיאון בנחם, בית הקברות של המושבה הר טוב (שרק השבוע מצאתי היכן הוא נמצא בשטח), משטרת הר טוב ועוד... כל זה על מסלול ישר של פחות מ 10 ק"ם ומבלי להתרחק יותר מדי מהציר הראשי !


מדהים לא?

ותודה לך ולשאר המגיבים עד כה על הפירגון !

ההנאה כולה שלי!

אבל נכון שלא בארץ אלא בקהיר.

הם התנקשו בבריטי, אבל הרשות ששפטה אותם היתה הרשות השופטת של מצריים! (שופטים מצריים, תובע מצרי וכו'). הבריטים היו בעלי השפעה במצריים מתוקף חוזים עם המדינה, אבל מצריים היתה מדינה ריבונית עצמאית. פרט מעניין בסיפור הוא העובדה שהם נתפסו בידי הציבור שם כגיבורים ועורכי דין מצריים התחרו ביניהם לגבי ייצוגם כנגד "הכובש הבריטי".

.

שבו התאבדו ברזאני ופיינשטיין. זה היה סא"ל אליעזר בן-עמי, שהיה המג"ד שלי בסדיר.

אגב מוזאוני מחתרות, לאחרונה אני מנסה להגיע למוזאון אצ"ל בשוני (שומי) ואי אפשר לתפוס אותם,
לא בטלפון ולא במקום...
הדבר די מרגיז בגלל שבביקור האחרון שלי שם נתקלנו בתופעה המחפירה של פיקניק על אנדרטת
הפורצין של כלא עכו (שמורכבת ממצבות הקבורה המקוריות שלהם).

אהלן

תגיד לי בבקשה, אתה יחצ"ן של כל המקומות האלה שכתבת עליהם ?

אם כן אז אני בהחלט מבין מאיפה הרמת הכתיבה הזו ובהחלט מסוגל להבין את רמתך האישית כיחצן .

ואם אינך יחצן כלל , אני בהחלט ממליץ לך לשנות מקצועך .

אני פשוט מתפעל מחדש לכל מאמר או סקירה שלך .

המשך כך !!!!!


בברכה

illi

בכל אופן לא יחצן רשמי מטעם אף אחד...
אלא אם תקרא לרצון שלי לעורר עניין באתרים האלה ולגרום אולי למישהו אחד שבמקרה (או שלא במקרא ) ייקלע לפורום הזה יקרא וירצה בעקבות זאת לבקר במקום זה או אחר .

ובעניין "אופי" כתיבתי - תודה ! זה כנראה משהו שקיבלתי בבית......

וטוב שהפסקת בשלב מסויים היות וזה כבר התחיל להיות די מביך עבורי .....

סקירה מעוררת התפעלות.
אנחנו ברי מזל ששולחים אותך לטייל בכל מיני מקומות, לא כל שכן על שאתה סקרן.

תודה

ה"טיול" הבא שלי הוא כנראה לאזור הצפון הרחוק...
נראה מה נביא משם "על הדרך".

ושרק יהיה לנו שבוע טוב !
לבני.

צריך להודות שהמוסיאון (כך במקור) הזה הוא מסוג האתרים שאף פעם לא מגיעים אליהם. הם ממש מתחת לאף, עוברים לידם 90 פעם לפחות בחודש, ותמיד הם נמצאים ב"צריך להיכנס פעם"....

תודה ללבני שנידב לי את ההזדמנות. אין בעיית חניה למי שמוכן להשאיר את רכבו בחניון העיריה בכיכר ספרא. יש שם מקום בשפע, והמוסיאון נמצא בדיוק מאחורי הבניין.

ועכשיו לתמונות שלי (המצלמה שלי מעט יותר חדשה מזו של לבני. בניגוד ללבני - אחרי השומר לא רץ. הוא בטח חשב שליבני הוציא את המוויקה מאחד מארונות המוצגים).

מפת מעברי הביוב באזור הכלא - סייעה לאסירים לברוח מן הכלא ע"י פריצה אל צינור הביוב וממנו אל הרחוב.


כמו של לבני...


הנגריה וארונות הקבורה


בית הדפוס


נזקי הפיצוץ בחצר - לבני אומר שאלו פיצוצי רימונים


חדר הגרדום. משני עבריו - תאי הנידונים למוות


שחזור הרימון שבתפוז



ומעל הכל - מדובר במבנה יפה... ועדיין - זה צורם שדווקא שם בחרו לקיים תערוכות של אומנים שונים. לא ראוי לטעמי.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

.........

לא יפה - בפעם הבאה אני לא לוקח אותך...

למה לא יכולים לעשות הפרדה בין דברים - אחרי הכל, זה אתר הנצחה.

נראה לי שהרעיון הוא למשוך קהל.

אני חושש שלא הרבה מבינינו רואים בכלא יעד תיירות מועדף. מיקומו של האתר, בצל בניין העיריה, ובשיפולי מגרש החנייה של מגרש הרוסים - גם לא מוסיפים לו...

עם זאת, אני חייב להודות שבהתחלה לקח לי זמן להבין שהמחצלות הצבעוניות והפריטים השונים בחלק מן החדרים, היו דווקא מוצגים של המוזיאון ולא מיצגים של התערוכה שהתקיימה במקום.

אפשר לתלות תמונות בחדרים שיוקדשו לתערוכה עצמה, ולהפריד לחלוטין בינה ובין מוצגי הכלא. תליית תמונות על קירות המסדרונות של הכלא - אינה ראויה, ופוגעת במוזיאון ומורשתו (זה אנטי שימור).

ושוב תודה ללבני, שעזר לי לעשות V על המוזיאון זה, למרות שבהחלט טסנו דרכו, ולא ממש עברנו על כל מה שיש למוזיאון להציע (ללבני זה לא היה הביקור הראשון).

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אבל עזוב - חבל להתעצבן...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לבני לבני.

לפעמים אפשר ללמוד פרטים מעניינים (על תחום שיש לכם עניין בו מלכתחילה) דווקא במקום בלתי צפוי...

יכול להיות שהמצבה ננטשה בגלל שנשברה או בגלל סיבה אחרת, אבל מה שמעניין הוא שהשוטר LARMAN, LEONARD GORDON MCBAIN קבור בכלל בחיפה! (בבית הקברות האזרחי הבריטי שקרוב לבית הקברות האזרחי בכניסה לחיפה מכוון ת"א) מעניין מה גרם לבריטים לסתת מצבה כזאת בי"ם למטרת העברה לחיפה (המצבות הוצבו לאחר הקבורה והחליפו צלבי עץ שלא פעם נשלחו למשפחה). הבחור היה למעשה אדם בגיל של שירות חובה שגוייס לכוחות משטרה - משהו דומה לגיוס למג"ב במקום צה"ל אצלינו. הכתובת על המצבה בחיפה שונה קצת מזו שעל המצבה השבורה:

Son of Frank Leonard and Frances Marion Larman, of Loughton, Essex.

גם הגיל על המצבה בחיפה שונה: 21 ולא 22.

ושוב תודה ללבני על שטרח וצילם אפילו פינות שנוגעות לשיגעון הפרטי של אחד הקוראים.

.

אולי מדובר במצבה פגומה שהושארה במקום ובמקומה הוכנה אחרת?
מוזר...

בכל אופן זה לא מסביר מדוע הוא קבור היכן שהוא קבור.....

ראו את התשובה שקיבלתי למטה מארגון גמלאי המשטרה הבריטית בא"י. הם בעצמם לא יודעים למה המצבה בירושלים אם הוא קבור בחיפה.

הסתקרנתי לדעת מי היה אותו שוטר בריטי שאבן המצבה שלו נותרה מיותמת בחצר הכלא.
פניתי עם שמו לארגון גמלאי המשטרה הבריטית בפלסטינה/א"י ולהפתעתי, קיבלתי תוך שעה תשובה שהם בודקים את השם וישיבו לי מייד לכשיאתרו אותו ואת הפרטים על האירוע שהביא למותו.
אם יש למשתתפים כאן עניין אשמח כמובן להעלות את תשובתם לכשתתקבל.

בוודאי שיש עניין !
אם היינו יכולים לדעת מה הסיפור שמאחורי כל אחת מהמציבות אשר תמונותיהן הועלו לכאן לאחרונה זה היה אפילו יותר טוב...


ממתינים בקוצר רוח !

באמת יזמה ברוכה !

והנה נפתרה תעלומה אחת ונולדה חדשה. להלן מכתבו של מר גרהם ג'נקינס שהגיע במייל לפני מספר דקות:

Thanks for the email and photographs.

I have discovered that British Constable Leonard Gordon McBain Larman, Force number 3774, joined the Force on
25.6.1944 and died on 5.11.1946 of natural causes at the age of 21.

He is buried in Haifa Sharon Cemetery.

I have no idea how his tombstone came to be in Jerusalem Prison.

Any idea?

Graham.

למישהו יש רעיונות?

מכיוון שהמצבה הותירה כמה שאלות פתוחות, אולי ננסה לעניין בזה אנשים משלנו שמצויים בתחום.

לבני: האם היו שם עוד מציבות לא גמורות עם כתובת עליהן? האם היו מוצרי חציבה אחרים ושונים?

.

היו שם עוד לא מעט חלקי מצבות /מצבות לא גמורות עם פרטים אישיים !
בהזדמנות הראשונה אני אצלם אותן (אלא אם "סולו" יואיל)...

חבל - דווקא הערב הייתי שני מטר משם......

ולכן באה השאלה שאם הוא קבור בחיפה איך יש אבן מצבה בירושלים. הלא הקבר בחיפה כולל אבן מצבה.
אני גם לא מוצא היגיון בהנחה שהמצבות סותתו בירושלים ואז הועברו לחלקי הארץ השונים. מצד שני יתכן ואכן כך נעשה ובעת הסיתות נפלה טעות בכיתוב. האבן שסותתה בראשונה הושלכה למחסן חומרי גלם כשבמקומה הונחה אבן ציון ללא הטעות.

אני גם לא הייתי שולל את העובדה שמצבות הוכנו במספר אתרים בארץ בהם ניתן למצא אבן מתאימה לכך בהם ירושלים ומשם הן "שווקו" לכל הארץ.

עם זאת העניין בהחלט מעניין ומסקרן (ושרק לא נגרום כאן לאיזו תקרית דיפלומטית)....

היא כבר בדרך.
איש הקשר שלי כתב שהם בודקים גם כן את העניין של המצבה הכפולה.
בכלל, כנראה שהאיש היה תותח כלשהו במשטרה הבריטית. הוא כתב לי שהשירות הביא אותו לכל רחבי הארץ וציין רשימת מקומות במגזר הערבי והיהודי.

I was lucky in my service in Palestine as my duties took me all over the country.

I managed to visit Haifa, Afula, Nazareth, Nablus, Ramallah, Bethlehem, Jericho and the Dead Sea. There was a seaplane base called Kallia on the Dead Sea at that time.

I also visited Tel Aviv, Jaffa, Petah Tikva, Rishon le Zion and Gaza and was most fortunate to spend two weeks convalescence leave at Tabgha on Lake Tiberius, following a bout of fever.

I found Tabgha to be a most beautiful place.

In Jerusalem, I often visited Loy's Cafe near the Regent Cinema in the German Colony. I wonder if they are still there.

כשסיים את השירות בארץ הוא הועבר למזרח הרחוק, שם שירת עוד 20 שנה. (הונג קונג?).
זרקתי לו "עצם" בהקשר למה שהבריטים קוראים "כנופיית שטרן" - לח"י שלנו. הוא עקף את הטריק בלי מיצמוץ. מעניין מה היה התפקיד שלו כאן. אני מעריך שמדובר באיש ה CID .

מישהו שמע על קפה Loy's במושב הגרמנית?

אני ממש נעלב...

סביר להניח שהוא שירת כאן כבר בסוף ימי המנדט כשהבריטים לא היו מטיילים פה כמו בצופים. אגב: כדאי מאוד "לדובב" אותו על השירות בין היהודים מפשני שרוב הבריטים מהדור ההוא מספיק הגונים כדי להגיד את מה שהם חשבו - לא יותר ולא פחות, ומעניין לרוב לשמוע את נקודת המבט שלהם. על "כנופיית שטרן" תוכל לשמוע דברים גרועים מספיק אם תקרא את ,ספר ההגנה"

לאחרונה שוחחתי עם מר יואב ניצן (מי שכתב את המחקר על שני בני רוטשילד שנהרגו בארץ ב 1917) והוא סיפור לי כמה סיפורים מאוד משעשעים שהוא שמע מקשיש בריטי שהיה בשיירה האחרונה שעזבה את י"ם במאי 1948. אני אכתוב אותם מאוחר יותר כשהיה לי יותר זמן.

.

שני לינקים שכדאי לבקר בהם:

1) אשכול שפתחתי בשנה שעברה על בתי העלמין הבריטיים בירושלים (לא כולם)
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...9%ED#post764780

2) קישור לועדת ההנצחה של חבר העמים ובו מידע רב על האתרים ועל הנקברים
http://www.cwgc.org/

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

בהמשך ללינק שלך -

פרטיו של האזרח Harry Potter בנם של James ו Leonora (לילי?) שנהרג במלחמת האזרחים (ספרד?) ... האם כאן המקור לשמו של הגיבור המפורסם?

http://www.cwgc.org/search/casualty...asualty=3130477

מדובר על אזרח שנהרג בזמן חברותו בכוחות ההצלה, כנראה בהתקפת רקטות על לונדון. הוא נהרג ונקבר בלונדון.

.