מבצע רביב ומבצע אסקורט- ספטמבר 1969 יום עיון בנושא
מבצע אסקורט במלחמת ההתשה – 1969
סיפוריהם של משתתפי המבצע
רקע כללי להרצאות:
ההרצאות התקיימו באפעל ביום 6.1.05 ואורגנו על ידי מספר גופים, וביניהם העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית, העמותה לחקר כוח המגן העברי ע"ש ישראל גלילי ויד טבנקין. בהרצאה נכחו כ- 200 איש להערכתי, רובם ותיקי מלחמת השחרור, מבצע סיני, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור.
ההרצאות התחלקו לשני חלקים – מבצע "אסקורט" של שייטת 13, בפיקוד המש"ט זאב אלמוג ומבצע "רביב" של חש"ן, בתובלת חה"י, בפיקוד אל"מ ברוך לביא (פינקו). לאחר הצגת כל מבצע על ידי אחד המפקדים (אלמוג הציג את "אסקורט" וסא"ל מיל' אבי זהר את "רביב"), עלו משתתפים אחרים וסיפרו זוויות אישיות שלהם על המבצעים.
יש לציין שבאולם נכחו ארבעה מפקדי חיל הים לשעבר – שלמה אראל, אברהם בוצר ("צ'יטה") (שהיה מפקד החיל באותה תקופה ונכח בחפ"ק בשעת המבצעים – הוא הנחה את חלק ההרצאות לגבי מבצע "אסקורט"), זאב אלמוג ועמי איילון (שהשתתף במבצע וסיפר על כך – ראו בהמשך).
רקע למבצעים
ב-15 ביולי 1969 אג"מ מבצעים הוציא פקודה למבצע בשם "בלש", שכלל נחיתה משוריינת שתוכננה ל- 25 ביולי.
בליל 17 – 18 ביולי יחידה 707 ביצעה בדיקה של חוף הנחיתה המתוכנן ומצאה אותו לא מתאים.
ברקע הבדיקה יש להזכיר את המתח שהיה בין ש/13 לבין יחידה 707, הואיל ושתיהן עסקו במשימות דומות, עליו העיד אל"מ (מיל) דני הלוי בסוף סקירת המבצע.
ב- 21.7.69 הוצגה פקודת המבצע לרמטכ"ל אבל אז התברר שבעקבות פעולות צה"ל באי גרין ובראס עדבייה העלו המצרים שתי ספינות טורפדו (סט"רים) מדגם פ- 183 מבסיס חיל הים המצרי בע'רדקה לאזור צפון מפרץ סואץ. עוד התברר שהסט"רים החלו לבצע סיורים באזור.
הערכת המודיעין הייתה שהסט"רים יקשרו בלילה באזור שבין ראס סאדאת ובין אוניה יוונית נטושה הנמצאת 4 ק"מ דרומה משם.
החלטה – לתקוף הסט"רים בפעולה ימית חשאית ולא על ידי חיל האוויר, בגלל החשש מהסלמה בזירה אם תהיה תקיפה אווירית.
שיטת הפעולה – הצמדת מוקשי עלוקה לקוער של הסט"רים, שיטה המאפשרת השהייה לנסיגת הכוחות.
באוגוסט 1969 הוחלט על ביצוע מבצע "רביב" – פשיטה משוריינת בגדה המערבית של מפרץ סואץ – כוח של צה"ל המצויד בכלי שלל שנתפשו במלחמת ששת הימים (טנקים ונגמ"שים מתוצרת ברה"מ) בתובלת נושאות טנקים של חיל הים (נט"קים) ינוע מחוף סיני אל החוף המצרי, יבצע נחיתה בחוף, יפשוט על נקודות תצפית ובסיסי צבא של צבא מצרים וישמידו אותם.
מבצע אסקורט
המטרה – השמדת שני הסט"רים המצרים שמסיירים באזור הפעולה ומאיימים על ביצוע מבצע "רביב".
מודיעין: למצרים היו שורה של נקודות תצפית על החוף וכן בסיס של פלוגת טנקים מדרום לאזור הביצוע. בנמל ע'רדקה היו סטי"לים אולם ההערכה הייתה שזמן ההתערבות שלהם מספיק ארוך כדי לא לסכן את המבצע (סטי"לים אלה הוטבעו על ידי השייטת במלחמת יום כיפור). בנוסף היה למצרים מכ"ם ימי אחד ומכ"ם אוירי אחד, שתמך בסוללת טק"א SA-2 שהיתה ממוקמת בצפון המפרץ.
כוח אדם: בכל ש/13 היו באותה תקופה עשרות בודדות של לוחמים. רוב הלוחמים השתתפו בשתי פעולות קודמות של השייטת, בראס עדאבייה ובאי גרין וכמעט כל הלוחמים היו פצועים משתי הפעולות הללו. מבצע "אסקורט" חייב מעבר לכושר הרגיל גם יכולת תפעול מקצועית של החזיר, יכולת שכפי שהעיד עמי איילון, לא הייתה מצויה אצל רוב לוחמי השייטת. המש"ט אלמוג שהכיר את בעיית כוח האדם הביא שורה של לוחמים שהיו באותה תקופה מחוץ ליחידה – בלימודים, בקורס חובלים, בשל"ת וכן גם גויסו אנשי מילואים לפעולה.
אחד הלוחמים שנפצעו באי גרין, עמי איילון, התעקש להשתתף גם בפעולה הזו ואלמוג סיפר שרק אחרי שהוא קיבל את האישור של רופא השייטת הוא התיר לאיילון להשתתף.
מוראל: איילון היטיב לתאר את ההרגשה בשייטת לאחר מלחמת ששת הימים, שבה רוב מבצעי חיל הים נכשלו. התחושה במטכ"ל כלפי חיל הים הייתה של זלזול והגנרלים הירוקים לא ראו צורך בחיל הזה, שלא נטל חלק בנצחון המפואר (מעניין מה הרגיש מח"י בזמן מלחמת ששת הימים, שלמה אראל, שישב באולם ושמע את התיאור של איילון). איילון סיפר שבשייטת הייתה תחושה שהשייטת צריכה לקנות את מקומה בחוד החנית של צה"ל ושהתקלות שאפיינו את פעולתה במלחמה – אסור שיחזרו.
לוגיסטיקה וב"ש: כדי להסתיר את כוונות צה"ל הובאו החזירים בתוך מכולות מיוחדות שהותקנו עם בולמי זעזועים והוסעו בדרך הארוכה ממרכז הארץ – דרך אילת ושארם א-שייך ולא בדרך הקצרה דרך סיני ומעבר הגידי.
הידרוגרפיה: בפני הלוחמים עמדו כמה בעיות הקשורות לתווך הימי שבו עמדו לפעול: - עומק המים באזור הביצוע היה גבולי. למערכות הצלילה בחמצן של הלוחמים הייתה מגבלת עומק של 10 מ', בגלל חשש מסיבוכים הקשורים להתנהגות הגז בלחץ מים מעל 1 אטמוספירה.
- היה חשש שבזירה יהיו זרמים שיסחפו את הכלים ואת הצוללים;
- בים סוף המים צלולים מאד, יחסית, והיה חשש שהמצרים יבחינו בצוללים או בכלים בעת הביצוע.
הפתרון שנמצא לדברי אלמוג היה הפעלה של שני זוגות צוללים מכל חזיר, במקום זוג אחד אליו מתוכנן הכלי. זוג אחד היה אמור לצאת לביצוע הצמדת המוקשים והשני להמתין על החזיר בעומק, עם מערכת אויר "רגילה" לגיבוי. מערכות אלה שאמנם פולטות בועות לפני המים אבל מאפשרות פעולה בעומק מעל 10 מ'.
בעיית מטלורגיה: גוף הסט"רים המצריים עשוי עץ או עץ מצופה מתכת אל-ברזלית. כדי להצמיד את המוקשים אל גוף הסט"רים היה צורך בפתרון שאיננו מגנטי. הפתרון הטכני היה שימוש בגומיות להצמדת המוקשים לצירי הספינות וכן שימוש בבורג פירוטכני, ש"יורה" את עצמו אל תוך קוער הספינה וכך מאפשר הצמדה בטוחה. אלמוג סיפר שהם עשו ניסוי על סט"ר ישראלי כדי לראות האם הפעלת בורג כזה לא יוצרת רעש עז בתוך הספינה. בבדיקה נמצא שההפעלה לא יוצרת רעש שעובר אל תוך גוף הספינה ועלול להסגיר את הצוללים.
שיטת הפעולה: 8 לוחמי ש/13 בתובלת שני חזירים יצמידו מוקשי עלוקה לשני הסט"רים.
בגלל הטווח הגדול מבסיס חיל הים בראס סודר יגררו החזירים על ידי שתי ספינות "ברטראם" עד קצה קשת המכ"ם של המצרים ומשם ימשיכו החזירים בכוחות עצמם. החזירים היו אמורים להפליג במצב "על השטח" (ראשי הלוחמים נמצאים מעל לפני המים) עד להגעה לטווח 8 מייל מהחוף ומשם היו אמורים לעבור להפלגה במצב "ציפה מינימלית" (רק ראשו של המפעיל בולט מעל למים) עם הגעה ליעד היו הלוחמים צריכים לאתר את המטרות, שמקום עגינתן לא היה ידוע. לאחר איתור המטרות העגונות יצללו החזירים והלוחמים יעגנו את החזירים לקרקעית הים, ומשם יצא זוג אחד מכל חזיר להצמיד את המוקשים. כל חזיר היה אמור לבצע את התקיפה לספינה אחת ולחזור בכוחות עצמו לצד המזרחי של המפרץ. לא היה אמור להיות קשר בין החזירים בעת ביצוע התקיפות.
מבצע רביב קטן: בליל 13 – 14 באוגוסט ביצעה שייטת 13 "רביב קטן", בדיקה של חוף הנחיתה החדש, בנקודה צפונית לזו שנבדקה במבצע "בלש" – החוף נמצא מתאים לנחיתת הנט"קים. במהלך הבדיקה הבחינו הכוחות בחוף הישראלי בסט"רים יוצאים לסיור.
לבדיקה היו גם כמה תוצאות לוואי חיוביות נוספות:
1. הוגדרו טווחי גילוי לסט"רים, כך שבעתיד אפשר יהיה לדעת מתי הם יתגלו;
2. הבדיקה שימשה מעין מודל רטוב למבצע העיקרי והוכיחה את היכולת של השייטת להגיע ליעד בחוף המצרי;
3. לשם ביצוע הבדיקה הובאו חלק מהחזירים במבצע לוגיסטי מסובך מאילת, מה שהוכיח את הישימות של ההובלה מאילת בדרך הקשה דרך שארם א-שייך.
בליל 5-6 בספטמבר 1969 יצאו הכוחות לביצוע המשימה
כוחות משתתפים:
מחיל הים
2 חזירים ועליהם 8 לוחמי שייטת
2 סירות ברטארם לתובלת החזירים
2 סירות גומי (ס"ג)
1 מעכ"ן – מערכת ניווט באמצעות קרן רדיו המשודרת מהחוף ומאפשרת לכלי ש/13 לזהות את מיקומו ביחס אליה ולמטרה.
מחיל האויר
1 מסוק סופר פרלון ("צרעה") לסיוע חילוץ
1 מטוס נורד לממסור קשר
מטוסי קרב לסיוע תקיפה בכוננות 30 דקות
עם ההתקרבות של החזירים לנקודה שבה היו אמורים לעבור למצב "ציפה מינימלית", הם התגלו (כנראה) על ידי החוף המצרי. שני הסט"רים יצאו מעגינה והחלו לבצע סיורים באזור. הלוחמים צללו והמתינו עד שהסט"רים יעברו. נשמעו פיצוצים באזור ויתכן שהושלכו מטענים תת-מימיים. לאחר שהסט"רים חלפו עלו החזירים, ביצעו סיור באזור אבל לא הצליחו לאתר את הסט"רים. לאור זאת חזרו החזירים לצד הישראלי.
ההחלטה הייתה לחזור ולבצע בלילה שלמחרת.
מסקנות מהביצוע הראשון: - אפשר להקדים את היציאה לים, הואיל והמצרים לא מפעילים מכ"מים ביום ולא יאתרו את תנועת הכלים מהחוף הישראלי.
- יש להקדים את הירידה למצב "ציפה מינימלית". הכוונה הייתה שהמעכ"ן יכווין את הכוחות עד 3 מייל מהיעד ומשם הם יעברו לאיתור בעין של המטרות.
- החזירים יתפצלו 1,000 מ' מזרחית למיכלית הטבועה ומשם כל חזיר ימשיך לבד.
בליל 7 – 8 יצאו הכוחות לביצוע בשנית
להלן הלו"ז בביצוע:
18:45 יציאת הכוחות מהחוף הישראלי
19:15 הפסקת הפעלת המעכ"ן בגלל חשש מגילויו על ידי המצרים
19:45 הכוחות במרחק 11 מייל מראס סודר ועדיין נראים במכ"ם. אלמוג מחליט שאם החזירים נראים במכ"ם מהצד הישראלי, הם עלולים גם להתגלות בצד המצרי. הוא מורה ללוחמים לעבור למצב של "ציפה מינימלית". המשמעות – הכלים יצטרכו להפליג כ- 17 ק"מ במצב של צלילה חלקית, מצב שבו העומס על הלוחמים רב מאד.
21:40 (שעתיים יותר מוקדם מהביצוע הראשון) הכלים בנקודות היערכות. תחילת סיור של 2 החזירים באזור.
23:20 זיהוי ודאי של הטרפדות קשורות למצוף ליד האוניה הטבועה. שני החזירים ירדו לחניה בעומק של 11 מ'.
הזוג של איילון יצא אל אחד הסט"רים. הם לא הצליחו להצמיד את המוקשים באמצעות הבורג הפירוטכני והצמידו את המוקשים אל צירי הסט"ר. המשמעות הייתה שמנגנון "אי הורדה" (סוג של התקן שנועד להפעיל את המוקש במקרה שיש נסיון להסיר אותו או שהכלי מתחיל לנוע) לא הופעל. לאחר מכן שחו איילון ובן זוגו אל הסט"ר השני. שם הצליחו להדביק מוקש אחד עם הבורג ועם מנגנון אי הורדה ואת השני בלי (התו"ל אומר שלפחות מוקש אחד בכל כלי יהיה עם מנגנון אי הורדה מופעל).
23:55 הזוג של איילון מדווח על הביצוע ועל אי הפעלת מנגנון אי הורדה באחד הסט"רים. הזוג חזר לחזיר וכל ארבעת הלוחמים בחזיר הזה החלו בתנועה מזרחה, חזרה לחוף הישראלי.
החזיר השני שמע את הדיווח וניגש להשלים את העבודה.
00:10 החזיר השני הצליח להדביק לסט"ר הראשון מוקש עם מנגנון אי הורדה ודיווח על כך למפקדה.
02:00 הודעת ביקורת של שני החזירים (בנפרד) – הכל בסדר.
02:15 החזיר של איילון שמע פיצוץ ותצפית החפ"ק הבחינה בהבהק. אמנם המנגנון כוון לשעה מאוחרת יותר אבל הסברה, גם בחוף וגם אצל איילון הייתה שהמוקשים הופעלו. הייתה תחושת הצלחה.
03:10 החזיר של איילון פוגש את ספינת הברטראם ונגרר אל החוף הישראלי. אין קשר עם החזיר השני.
03:30 הברטראם עם החזיר של איילון מגיע לראס סודר. התחלת סריקות אחרי החזיר השני.
04:00 נשמעו עוד פיצוצים מכיוון החוף המצרי. בחפ"ק הבחינו בהבהקים מכיוון המטרות.
הסריקות התבצעו באויר ובים.
08:30 מסוק איתר את אריה יצחק ("אריו") שוחה במים וגורר אחריו את גופות שלושת חבריו – סגן (מיל') שלמה אשל, רס"ל עודד ניר ורס"ן רפי מילוא.
התברר שבעת החזרה לכיוון החוף הישראלי, לאחר הביצוע המוצלח, התפוצץ מטען הנפץ להשמדה עצמית שהיה מותקן בחזיר. ככל הנראה חדרו מים אל תוך המנגנון, לאחר השהיה הארוכה במים, גם בשני הביצועים וגם ב-"רביב קטן". המים המסו את גלולת המלח שבלמה את הנוקר ונוצר פיצוץ, שקטל את שלושת הלוחמים שישבו בחזיר מאחורי הנהג. רק הנהג, אריו, ניצל מהפיצוץ. הוא סיפר מאוחר יותר שהוא הציע למפקד הכלי, רס"ן מילוא ז"ל, להחליף אותו בנהיגה בגלל שהיה רענן יותר.
תוצאות המבצע – שני הסט"רים יצאו מכלל שימוש.
לכוחותינו 3 הרוגים מלוחמי השייטת.
רפי מילוא: http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=47048
שלמה אשל: http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=47076
עודד ניר: http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=47043
יהי זכרם ברוך
שלום77
נ.ב. בקרוב אעלה את הסקירה לגבי מבצע רביב (הפשיטה המשוריינת).
השבוע הייתי בכנס דומה לגבי מבצעים יבילי אויר במלחמת ההתשה ושם דובר על הפשיטה על האי שדואן ועל תקיפת כוח מצרי בעומק שטח מצרים בביר עריבה. גם על אלה אעלה, אם יסתדר, סקירה דומה.
נערך לאחרונה ע"י shalom77 בתאריך 04-02-2005 בשעה 21:51.
|