11-11-2006, 00:29
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
היו שניים
וחוקר אחד (שכחתי את שמו אבל אני יכול להעלות כאן את המאמר באריאל) עשה מחקר עליהם וגם שמעתי את הרצאתו. בכנס לפני שנה.
אוולין רוטשילד היה קצין (סמג"ד) פרשים בריטי שנהרג ב 13.11.17 בקרב במראר (ליד גדרה). הוא רכב על סוסת מירוץ ידועה (פרשים וקלעים רכובים רבים התגייסו לצבא עם סוסיהם) וזו נפגעה בשעת ההסתערות על הרכס (מכוון מושב עשרת אל עבר הרכס שמאחורי אנדרטת הצנחנים והבסיס הצבאי) ואחרי דהירה לא קצרה, קרבה ומתה והשליכה את הרוכב. בהיותו קצין ומיוחס הוא זכה לפינוי מהיר לביה"ח בקהיר ומת שם אחרי כמה ימים. בן דודו גיימס דה רוטשילד (בנו של הנדיב הידוע, קצין בעצמו ומי שתרם את משכן הכנסת) "סידר" שב 1919 גופתו תועבר לקבורה בראשון לציון ושם היא נקברה בטכס מרשים בנוכחות הגדודים העבריים ונציגי המושבות. מצבתו המרשימה מאוד (מאבן אדומה ועליה כתוב באותיות זהב. היא זהה למצבות בני משפחת רוטשילד שקבורים בלונדון) נמצאת עד היום בפסגת הגבעה של בית הקברות הישן בראשון ועליה כתובת בעברית ובאנגלית (לא אותו נוסח). הכתובת העברית מדברת על "שר גדול בישראל" וכו' וזאת למרות שהוריו של הרוטשילד המסויים הזה היו בריטים נאמנים ומאוד לא אהדו את הציונות.
בדיוק כמו את קברי בלקינד ולישנסקי הסמוכים עד כדי כמה מטרים, מעטים מאוד הפוקדים את הקבר של רוטשילד.
בן הדוד של אוולין, ניל פרימרוז, נהרג למחרת בתל גזר. מצד אמו הוא היה רוטשילד ומצד אביו הוא היה בנו של ראש הממשלה ב 1895/6 (http://en.wikipedia.org/wiki/Archib...arl_of_Rosebery). דווקא הצד של משפחתו אהד מאוד את ענייניו והוא אישית דאג שלא להסתיר את עובדת היותו יהודי מצד האם. הוא קבור בקבר רגיל ברמלה עם צלב עליו (יש כמה חברה נחמדים שחושבים לשכנע את הוועדה לשנות את זה למגן דוד משום שהוא יהודי עפ"י ההלכה. אישית ניסיתי לשכנע אותם שלא להביך את עצמם משום שבקשה זאת בפירוש נוגדת את מה שרצו בני משפחתו בשנות ה-20 (אביו נפטר ב 1929) ויש כאן שימוש מיותר ברגשנות. נקווה שהם לא ילכו על זה.
לגבי ההסתערויות: בשני הקרבות המדוברים המטרה של התורכים והגרמנים היתה להרוויח זמן כדי לייצב קו הגנה ולהרוס תשתיות, לא להחזיק בשדה הקרב פיסית. הקרב במראר היה חשוב כמנוף לכיבוש "תחנת הצומת" (תחנת נחל שורק) כשלב בדרך לכיבוש ירושלים. אם היו התורכים מספיקים לחבל בחלקים רחבים של המסילה, היתה המערכה על ירושלים נתקעת. מסיבה זאת היה צורך לחסל את הכוח התורכי במראר ובעוד מקומות. מכונות היריה של מלחמת העולם היו קרובות יותר בשיטות הכיוונון והדיוק שלהן לסוללות חת"מ של ימינו - חישובי טווח, מסך אש מתגלגל ועוד מונחים כאלה. כנגד כוח המתקדם במהירות במפלס שונה מזה של מכונת היריה, היא לא היתה בהכרח יעילה כפי שניתן לדמיין. התורכים, כמו כן, היו מקלענים די גרועים כאשר לא ישבו בעמדות מאוכנות ולא היו בעלי יוזמה (כמו המקלענים הבריטיים שהיו מאוד דינאמיים). בסך הכל האבידות בהסתערויות הפרשים במראר או בב"ש (שם היתה הסתערות ממרחק של 6 ק"מ ובשטח פתוח, מה שאומר שהיה למגינים אפילו יותר זמן להתכונן) היו די קטנות ובשימוש מושכל זו היתה שיטה טובה מאוד משום שהתנועה היתה פתאומית ומהירה מדי בשביל המגינים לפגוע. טנקים, לדוגמא, הושמדו די בקלות במלחמת העולם משום שהם היו איטיים ונתנו פנאי למגינים להתאפס עליהם. בקרב עזה השני הושמדו כמעט כל הטנקים שניסו לפרוץ את הקווים.
_____________________________________
.
נערך לאחרונה ע"י g.l.s.h בתאריך 11-11-2006 בשעה 00:32.
|