קלוף אותי רבדים רבדים
חצוב בי עד כלות נשמתך
ככורה קשה יום
בימי הבהלה לזהב.
אולי תחשוף מחצב נדיר
או זכר
לאנושיות.

עטוף אותי
חבוק אותי עד צאת החמה
כמו שהבד הרך
עוטף את מילוי הפוך
הסינטטי.
אולי אזכר
בחום
שהפצתי
ואשכיח ממך
מילות קלס קרירות
שיריתי מפי
כמו ברקי סערה.

קח את ידי
רקוד עמי עד שניפול
כמו שני רקדנים מזדקנים
שסירבו לפרוש בשיאם.
אולי הצלילים יבלעו
את הקטטוניה
שמשתלטת
עלי
ומחלחלת בך.



זו טיוטה ראשונית... אני עוד אשפץ את זה.
תגיבו, אני זקוקה לביקורת בונה.