09-10-2006, 00:07
|
|
|
|
חבר מתאריך: 03.01.05
הודעות: 4,584
|
|
מר סרג'יו היקר,
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי סרג'יו שמתחילה ב "אני מציע לכל החכמולגים למינהים להפסיק עם ההשוואות המטומטמות האלה"
אני לא כל כך מבין מהיכן יש לבחור בגילך (ולצערי אני מוכרח לומר שלגיל יש כאן משמעות...) את החוצפה לנזוף במילים גסות בשני פותחי האשכול, שניהם לוחמים בוגרי מלחמת יום הכיפורים, שעשו משהו בצבא וראו מלחמה אמיתית.
נשאלה פה שאלה לגיטימית ע"י מיכאל, אתה לא רוצה להשתתף - לא צריך. מה ההתנפלות הזו ? מי עושה פה דמורליזציה ? קשקשן !
ולעניין ההשוואה. אני מסכים עם כל האומרים שאין מקום להשוואה בין שני המלחמות, מכל הסיבות שצויינו לעיל, ועוד כמה, אולם יש בהחלט מקום להשוואה מבחינת דעת הקהל ואני חושב שלזה כיוון מיכאל בשאלתו.
יש בהחלט מקום להשוואה באכזבה מהמנהיגות הפוליטית, למרות שלדור לוחמי יום הכיפורים האכזבה היתה גדולה הרבה יותר כיוון שזו היתה אכזבה ראשונה, הדור של היום מפוכח הרבה יותר ולדעתי זו הסיבה שאנחנו לא רואים עצרות המונים בכיכרות - הדעה הרווחת בחוגים שאיתם אני בה במגע היא ש"אין מה לעשות, ואין מישהו טוב יותר". לעומת זאת התחושה הכללית אחרי יום הכיפורים היתה אכזבה איומה עם התחושה שצריך ואפשר לשנות , וזה לדעתי ההבדל העיקרי.
לגבי העורף, בזמן יום הכיפורים העורף לא ידע כלום, שמענו חדשות "קול ישראל" ו"קול הרעם מקהיר", וחיכינו לגלויות. המלחמה היתה בסיני ורמה"ג הרחוקות, לא היו טילים והירידה למקלטים היתה מפחידה אולם ללא ידיעה ממשית מה יהיה. היום אנחנו יודעים הכל מייד, עוד לא נגמר המבצע וכבר יודעים בדיוק מה היה, אנחנו סופגים ירי וטילים על העורף לסירוגין מאז 1991, ולמרות זאת אין תחושה של מלחמה על הבית, אף אחד לא יגיע מלבנון לת"א, בשנת 1973 היה פחד אמיתי שהסורים והמצרים יגיעו (רציונלי או לא, היתה תחושה כזו).
לסיכום, אם תבקש ממני להשוות, זו ההשוואה שלי, אכזבה מהמנהיגות הפוליטית בשני האירועים, חיבוק לראשי צה"ל ב- 73 לעומת אכזבה מראשי צה"ל במלחמה הזו, תחושה שאפשר לשנות בשנת 73 לעומת תחושת "אין מה לעשות" עכשיו.
_____________________________________
! This is Sparta
נערך לאחרונה ע"י צנחן1 בתאריך 09-10-2006 בשעה 00:18.
|