[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.debka.co.il/images/spacer.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.debka.co.il/images/spacer.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.debka.co.il/images/spacer.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.debka.co.il/photos/1972h.jpg]


מיוחד ובלעדי למקורות הצבאיים של תיקדבקה: נא להכיר. זה הוא יורה מטעני קלע נגד טנקים מתוצרת איראן, אשר חיזבאללה השתמש בו במלחמה, ואשר עתה האיראנים מספקים לו כמויות גדולות ממנו. הממשלה וצה``ל נמנעו בזמן המלחמה וגם עתה למסור כל פרטים על כלי הנשק האנטי טנקי הזה, בגלל רצונם לטשטש את המעורבות הצבאית האיראנית העמוקה במלחמה. מי שחשף מערכת נשק זו והימצאותה בידי חיזבאללה, היה ביום ה` 28.9, בכיר מודיעיני אמריקני בעיראק, שתדרך בפירוט רב עיתונאים מערביים על העזרה שאיראן מגישה לארגוני טרור עיראקים. הבכיר האמריקני אמר כי אצל גורמי טרור עיראקים נתגלו טילי קרקע-אוויר, טילי נ``ט מתוצרת איראנית, ומטעני קלע נגד טנקים Explosively Formed Projectiles-EFPs, כולם מהסוגים שהיו בשימוש אצל חיזבאללה במלחמת לבנון. המקורות הצבאיים של תיקדבקה מדווחים כי המדובר ביורה מטעני קלע המורכב מקונוס מתכת או אלומיניום בקוטר של 30 ס``מ שלמרות הפשטות שלו, לעומת מערכות נשק אנטי טנקי אחרות, מפתח תכונות ירי הנוגדות את חוקי הפיזיקה. המקורות שלנו מוסרים כי מהנדסי וטכנאי נשק של חיבאללה שיכללו את הגרסה האיראנית של מערכת הנשק הזו והוסיפו לה מערכת אינפרא אדום המסייעת לפגיעה מדויקת בטנקים וכלי רכב משוריינים אחרים, כולל בלילה.

המקורות הצבאיים שלנו מציינים כי כאשר המטען , בדרך כלל של 3 עד 4 ק''ג חומרי נפץ, המורכב בתיבה שהיא מעין מחסנית גדולה על המכשיר מופעל, הוא נדחף לתוך הקונוס, שם הוא מקבל תוך 1.5 שנייה תאוצה השווה למהירות המגיעה ל-6 מאך. כלומר המטען נע לעבר המטרה במהירות של 2 ק''מ לשנייה!


מישהו יודע על קימו של נשק בעל יכולות כאלו?

זה מטען קלע, כמוהו ניתן לייצר גם מהצ'וג שמכינים עליו פיתות עיראקיות. נמצא בשימוש כבר המון זמן.

רק מה חבל שגרסאות ראשונות של אמל"ח שכזה הופיעו כבר במלחמת העולם השנייה ...

מה בדיוק ההבדל בין זה לבין מטעני הקלע המוכרים? האם למקורות המודיעין של ה"דבקע" יש על כך תשובות?

ואגב - לא מדובר בקונוס אלא במבנה כיפתי.

ובכלל - האתר הזה כבר עולה על העצבים !

אולי הם מתכוונים שהאירנים מייצרים מטען קלע תקני, בניגוד לסירים המשופרים שרואים כל יומיים בעזה?

ככלל, לא חושב שאי פעם ראיתי כתבה רצינית באתר המטופש הזה...

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מטעני קלע תקניים מיוצרים כבר שנים רבות ובודאי שאין כאן כל חדשה מרעישה כמו שהמומחים הוירטואליים של הדבקה מנסים להציג !

אבל אמרתי לעצמי "טוב, אם כתבו את זה באתר חדשות אולי יש דברים שאני לא יודע.."
אני מבין ממכם שלא מדובר באתר חדשות מהימן ביותר..

אגב, הכי יפה זה הציטוט הבא:

ציטוט:

לעומת מערכות נשק אנטי טנקי אחרות, מפתח תכונות ירי הנוגדות את חוקי הפיזיקה.

גדול.

אין מקום רחוק מידי.

עד כדי כך שלא ממש מצאתי מילים להתייחס אליו ...

ובעניין ה"אתר" - אתה רוצה להגיד שאתה לא מכיר את "תיקדבקה" ?...

אם תגיד לי שמדובר בהתקן רקטי......אולי
אם תגיד שהחצובה עשויה טיטניום ושתולה בגוש בטון ששוקל לפחות טון...אני קונה

ככה אני לא יודע לאיזה כיוון יגרם יותר נזק.

סליחה על הבורות, מטען קלע דומה או שווה ערך לקליימור?

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

למרות שבאופן עקרוני יש מעט מן המשותף...


"כלימגור" הנו מטען רסס כווני הווה אומר שייעודו הוא ליצור אלומת רסס מבוקר הנעה לכוון מסויים כשייעודו העיקרי בשל כך הוא מלכוד צירי הליכה של חי"ר/נסיעה של רכב "רך".

"מטען קלע" הנו מטען היוצר בעת היזימה מעין קלע מתכת בודד המתעצב בצורת טיפה (פחות או יותר)
ו "טס" לכוון אליו היה המטען מופנה כשמדובר כאן על טווחים שנאמדים לעיתים בעשרות רבות של מטרים!
הייעוד ההתקפי העיקרי של מטעני הקלע הוא פגיעה ברק"ם (היו לא מעט מקרים של פגיעה ברכבים של צה"ל על ידי מטעני קלע עוד בתקופת השהייה בלבנון כשחלק מן המקרים זכו לפרסום רב בשעתו)...

תודה!!
השכלתי

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

אחת התמונות הטובות הבודדות שאני מכיר, של פיצוץ קליימור. צולם בוייטנאם, בשנת 1969 - שימו לב לכיוון הברור אליו מופנה הפיצוץ

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תאורטית, בן-אדם יכול לעמוד מהצד השני של הקליימור ולא להיפצע מהפיצוץ ?

אני הבנתי מן הכתוב שמדובר בכלי שיורה את מטען הקלע המוכן כבר אל עבר מטרה כשכל המטען נורה במהירות 6 מאך.

נשמע לי דבילי בטירוף. סליחה על ההתבטאות.

למה צריך להאיץ מטען צורתי שאינו פועל על אנרגיה קינטית ולא "רוצה" למעשה לעבור דרך המטרה אלא לקדוח בה חור, ואף אינו בנוי ומחוזק כך שיוכל לעבור דרך המטרה.

כדי להביא את המטען מן המשגר אל המטרה יש צורך במהירות שדומה למהירות של קליע איטי, נאמר כמו פגז מעיך של תותח 105 מ"מ, משהו כמו 550 מטר בשניה.

הרי אף אחד לא ירצה שהפצצה היקרה שלו תחטוף מכה חזקה בשיגור שעלולה להוציא אותה מכלל פעולה עד שהיא מגיעה אל מטרתה...

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

זה לא מטען חלול בעל חתך חרוטי אלא מטען חלול כיפתי !
האפקט שנוצר הוא שונה לגמרי והטווח לעיתים יכל לעלות על 100 מטר.

דבקה... תסיר את הנתוניס המדעיים החלליים (מאך 6...), נשארנו עם מטען צד עם רש"ק של מטען חלול. לא מטען קלע, שם זה שמור למטען צד עם רש"ק רסיסים.

טכנולוגיה שלמלחמת העולס II. יישום חכם. פיתרון זול לבעיה יקרה. אותו דבר מיוצר בעזה מזה זמן, הוצג בכתבה על החמס. הא"א כנראה למפעיל או לייזום עי שבירת הקרן.. מסכן הדורבן, תן, כלב החותך אותה.

למי שצריך הוכחות לדיוק של דבקה: אפילו התרגום מן הטקסט שבתמונה שגוי- COOPER הפך לאלומניום.

נשאלת השאלה מה הטווח היעיל? כנראה מטרים ספורים. מכאן שמתאים למקומות צפופים כגון שטח בנוי או הררי

נראה לי שהחדשה מוצתה. הלאה...

עשוי לעלות על 100 מטר !

מעבר לכך - לא מדובר כאן במטען חלול חרוטי כפי שמיושם ברש"קים חלולים אלא במטען צורתי בעל מבנה קעור בצורת כיפה.

מגיעה, מגיעה, ולאחר 100 מטר, עייף ומתנשף, חודר טנק?

אבל לא הייתי רוצה להיות ב"האמר" שפוגש אותו (או לחליפין במרצדס)...

למיטב זכרוני המטען היה בערך כ-50 מ' מהסופה בזמן הפיצוץ.
לצערי אין לי אפשרות להביא את התמונות של הסופה לאחר הפגיעה.

הוא היה הרבה יותר קרוב (כ-10 מ'). הוא נסע על השביל שצמוד לגדר הישוב והמטען היה מצדה השני.

כנראה שאתה צודק והמטען היה הרבה יותר קרוב.
בכל מקרה הוא חדר את מיגון הדלת של הסופה ופגע בפינקי. כעיקרון הכיסא שליד הדלת הימנית שמור לגשש כדי שיוכל לראות את הציר. בארוע של פינקי לא היה גשש על הג'יפ

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

קיימים מטעני צד תקניים רבים מבוססי EFP , רובן מהגוש המזרחי.
תחמושות אלו מאופיינות באיכות גבוהה מאד של הקלע ובמערכות הפעלה מובנות בתוך המטען.
חזבאללה הגיע לרמה יפה מאדשל מטענים מסוג וזה וכן עשה שימוש במרכ"מ (מטען רסס כיפתי מועף).
אני מעט ממהר, אך בהמשך הערב אני אשתדל להעלות דוגמאות למטענים תקניים ומעט תוספות בנושא ה EFP.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

אני לא יודע איפה שמרתי את זה אצלי ולדעתי זה יכל היה להמחיש יפה מאוד את האפקט...

הנציג הראשון הוא ה PD-Mi-PK הצ'כי , מדובר במערכת המורכבת מ 5 מטעני EFP המופעלים ע"י תיל ממעיד, פס דריכה או הפעלה מרחוק.
מכיון ומדובר במטענים בעלי קוטר קטן יחסית מוקמו 5 מטענים בטור ע"מ להגדיל את סיכויי הפגיעה.

מטען רציני יותר המנצל את אפקט זה הוא ה TM83 הרוסי:



מטען זה נדרך סיסמית ומופעל באמצעון חיישן IR ויש לו חדירות של 100-400 מ"מ פלדה ממרחק של 50 מטר.
הוא בעל השמדה עצמית לאחר 30 יום וניתן גם להפעלה ממרחק.
המטען מצוייד גם בכוונת אינטגרלית לטובת כיוונו.

ללבני, אין לי את הסימולציה (וזאת שהייתה לי הדגימה מטען חלול) - ד"א, תבדוק בפרטי.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

אבל לא הבנתי בדיוק איך המטען עובד,הבנתי שיש קלע שעף במהירות עצומה איפה זה מתבטא בסיר הצהוב שהבאת כאן?

"בגבורה ובענוווה"

בזכות הכתבה ה"מקצועית\מדעית\מדויקת" של דבקה, נוצר עיבוב בין שני סוגים שונים לגמרי של מטעני צד: קלע וחלול. יש גם מספר תגובות המתארות כל אחד מהם. להל"ן תמצית ההבדלים:

• קלע\קלי-מגור, באנגלית קלימור: לוח מתכת(מלבן חצי כעור)עליו רק בצידו האחד, שכבת חנ"מ משובצת ברסיסים... בדומה לחגורות הנפץ. עם הפיצוץ מועף מטח הרסיסים.
• חלול\צורתי: במעין סיר עגול, החנ"מ מעוצב במרכזו שקע בצורת חרוט או כיפה ומותאם לתוכו כיסוי נחושת באותה צורה! עם הפיצוץ מותכת המתכת ונורת קדימה כזרם דק ולוהט בתאוצה אדירה שמביאה למהירות מאך... כפי שכבר פורט לעי"ל.

כלל אצבע:
עגול - חלול
לא עגול- קלע או סתם חנ"מ.

בואו נעשה סדר -
אנו מדברים על כמה משפחות של מטענים , המשותף לכולם שהם מטעני צד (OFF ROUTE) אך עקרונות הפעולה שלהם והמטרות אותן הם משיגים שונים.

מטען הכלימגור/ CLAYMORE - הנו מטען מבוסס רסס שאכן מורכב משכבת בסיס/שכבת חנ"מ/שכבת רסס.
הרסס הוא לרוב כדוריות ובמקור פותח כמטען נ"א. ע"מ לכסות שטח נרחב המטען מעוצב בקשת (באיזור ה 60 מעלות ב M18 האמריקני) כך שישנה גזרה מתה מאחורי המטען שם יכול להמצא המפעיל.
קיימות גרסאות עם כדוריות גדולות יותר המשמשות כמטען נגד רכב.

מרכ"מ (מטען רסס כיפתי מועף) - מטען זה הינו מעין כלימגור הפוך.
הכדוריות מרוכזות בתוך קערה כך שבזמן הפיצוץ הן מרוכזות באלומה ולא מתפזרות , אלומה זו מכילה אנרגיה רבה , ההופכת אותה ליעילה כנגד רכב.



מרכ"מ בתערוכת LIC.

קלע (EFP) - מטען המבוסס על אפקט מונרו, הגורס כי אנרגיית הפיצוץ מתפשטת בניצב למשטח עליו ממוקם חומר הנפץ וע"י כך ניתן בעצם לעצב את אנרגיית הפיצוץ.
האפקט אומר למעשה כי כל צורה שנרקע במתכת, תתהפך במהלך הפיצוץ (אם יתקיימו מס' תנאים).
מטען הקלע בנוי אם כך , מבסיס כבד וחזק, חומר נפץ ו"עדשה" , שהיא למעשה מהווה את הקלע.
בזמן הפיצוץ מופנה האנרגייה כלפי העדשה וגורמת לה להפוך מקעורה לקמורה (ה"מכסה הצהוב" כפי שכינה אותו "הסוכן עמוס" , הוא למעשה הקלע) , ה"קלע" הוא בעל מסה ומהירות גבוהה באמצעותם הוא משמיד את מטרתו.



"קלע" אוירודינמי מתקדם - שימו לב שהמתכננים עיצבו את הקלע כך שיהיה בעל תכונות אוירודינמיות.
"קלע" מאולתר נראה פחות יפה בהרבה , אבל עדיין לא נעים בכלל.

שני המטענים האחרונים מחייבים דיוק רב בהנחת המטען ולכן יש לדאוג למערכת הפעלה המקנה לו את הדיוק הנ"ל.
רוב המטענים התקניים מגיעים עם מסילות לאופטיקה המאפשרת הנחה מדוייקת (לעיתים סמן לייזר) ומערכת ההפעלה תהיה תיל , פס דריכה , הפעלה מרחוק (בעייתי מאד) או IR.

המטען הרוסי שהבאתי בדוגמא (TM83) מדגים שיטת הפעלה מתקדמת למטען "קלע".
הוא מצוייד במערכת אופטית מובנית (כוונת) המאפשר הנחה מדוייקת, חיישן סיסמי מוטמן וחיישן IR.
בעת התקרבות רק"מ לציר עליו מונח המטען,גורמות הרעידות לדריכתו של חיישן ה IR.
כאשר המטרה עוברת אל מול החיישן ניזום המטען והמטרה מושמדת.

מקווה שהבהרתי במעט , למרות שסרטון אנימציה אכן היה ממחיש זאת טוב הרבה יותר.

קיימים כמובן עוד סוגי מטענים רבים, אך נשמור זאת לפעם אחרת...

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

"אפקט מונרו".. הזכרת נשכחות...

אחרי שלמדנו את זה חזרתי הביתה בסופ"ש והכנתי עם חבר מטען EFP ממיכל ריק של גזיה, אבק שריפה, נר ופתיל רועם. בדיעבד המטען היה מוכן באופן כ"כ שגוי ולא בטיחותי שנס שלא נפגענו שנינו

אין מקום רחוק מידי.

http://www.ara.com/arasvo/efp.htm
כאן ניתן לראות אנליזה של פיצוץ מטען EFP (שמאל) ואנליזה של עיצוב הקלע (ימין).
http://www.afrlhorizons.com/Briefs/Dec04/MN0407.html
מאמר בנושא EFP מלווה בתמונות ואיורים.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

לפי כל הסרטונים והתמונות זה נראה שזה כך, וגם העיקרון נראה זהה.
הדבר היחיד שבעצם מבדיל בין מטען חלול רגיל כמו שיש ב-RPG ל-EFP זה שבמטען חלול רגיל המעטפת של הקונוס קורסת ובעצם יש לנו פשוט ליינר של מתכת מרוסקת, בעוד ב-EFP המעטפת נשארת וע"י כך מאפשרת לו לפגוע במטרות גם בטווחים יחסית גדולים של כמה עשרות מטרים.

אבל במטען חלול המטרה היא ליצור ג'ט של מתכת כשהדגש הוא על סילון מרוכז ככל האפשר בעוד ב EFP הרעיון הוא ליצור קלע ולהקנות לו אנרגיה קינטית בתהליך הפיצוץ.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

במטען החרוטי נוצר מה שמכונה ג'ט שהוא למעשה סילון גזים לוהט שנע קדימה על ציר הסימטריה (קו מאך) ואחריו "מזדנב "סלאג" שהוא שארית מהליינר הנעה במהירות נמוכה יותר ובטמפרטורה נמוכה מהג'ט, סילון הגזים הוא למעשה האחראי על החדירה במקרה של פגיעה במטרה ולכן חור הכניסה הוא מאוד קטן יחסית.
אותו סילון מאבד מכחו לאחר מרחק מסויים (שהוא קצר יחסית) ולכן הוא אינו אפקטיבי לטווחים ארוכים (הטווח שלו יכל להגיע לכ 30 מטר).

במטען הכיפתי נוצר אך ורק "סלאג" שהוא למעשה תוצר של ה"ליינר" אשר מקבל תצורה המזכירה טיפה (כיום ניתן לפתח מטעני קלע שהסלאג שהם יוצרים יהיה בעל מבנה אוירודינאמי יותר) אותו סלאג/קלע נע במהירות כקליע מתכת לוהט ומסוגל להגיע לטווחים של עשרות רבות של מטרים כשבמקרה של פגיעה לצורך הדוגמא בקיר או בדופן רק"ם הוא ייצור חור כניסה גדול ביחס לקטרו ההתחלתי של המטען .


הן המטען החרוטי והן הכיפתי זקוקים לטווח מינימום כדי "להתעצב"/להווצר/להגיע לשיא האופטימאליות שלהם כשטווח זה מכונה STAND OFF ודוגמא טובה להמחשה יכלה להיות המבנה המזכיר צוואר בקבוק שיש ללא מעט מתחמושות הטנקים בעלות המטען החלול כשאותו "מוט" קדמי אמור ליצור את ה STAND OFF (אמנם לא האופטימאלי אך בהחלט מספיק).

לרוב הטווח הנחוץ להווצרות של האפקט במטען חרוטי נמדדת בכ 4-5 קטרים של מפתח הליינר (לדוגמא - קלע 105 מ"מ זקוק ל STAND OFF של כ 60 ס"מ מהמטרה ) למטענים כיפתיים נחוץ טווח גדול יותר באופן משמעותי (כ 15 קטרים).

אני בטוח ש"ינשוף"יוכל להוסיף קצת נוסחאות וליצוק קצת חוקים פיזיקאליים לעניין.....

לבני.

הערה קטנה:

במטען חלול, הסילון שנוצר מהליינר אינו גזי. שמעתי מומחים שטוענים שהוא מוצק, ושמעתי מומחים שטוענים שהו נוזלי, אבל הוא בטח לא גאזי.
דבר נוסף, מטען חלול מוגבל בטווח שלו לא בגלל שהליינר מאבד ממהירותו, אלא בגלל שחזית הליינר נעה הרבה יותר מהר מחלקו האחורי (לפעמים הפרש של 4-5 ק"מ לשניה). עובדה זו גורמת ללינר להימתח, ולאחר מרחק מסויים, להיקרע לחתיכות/טיפות. לאחר הקריעה הזו האפקטיביות של הליינר צונחת. מהסיבה הזאת מתכננים את יזימת המטען במרחק בו הליינר לא יספיק לעיקרע מצד אחד, אבל יהיה מספיק דק בשביל לחדור "טוב".

ברצוני להבהיר את עקרונות הפעולה של מטען חלול בהתאם להבנתי.

בטיל/רקטה/פגז עםמטען חלול ישנם ארבעה חלקים עיקריים:

1. סנפירים שאמורים ליצב את הטיל במסלולו ולמנוע את סחרורו.

2. חומר נפץ.

3. קונוס אחורי שמצופה בדרך כלל בנחושת שנקראת "ליינר".

4. קונוס קדמי שתפקידו ליזום את חומר הנפץ במרחק מתאים מהמטרה ועי"כ להבטיח את מירכוז עוצמת הפיצוץ בנקודה אחת.

בזמן פגיעת הטיל במטרה מופעל חומר הנפץ, כתוצאה מהפיצוץ הופך ה"ליינר" שמצפה את הקונוס הקדמי לפלזמת מתכת בעלת מהירות, חום ואנרגיה רבה. פלזמה זו שנקראת "עוקץ" נעה לפני גל הפיצוץ ופוגעת בשריון. הפלזמה שעוצמתה מרוכזת בנקודה אחת מתיכה את השריון בנקודת הפגיעה ודרכה חודר לטנק סילון הגזים שנע מאחורי ה"עוקץ". סילון הגזים, שהוא בטמפרטורה ולחץ גבוהים, הוא זה שגורם לנזק ברק"מ. בטנק האמריקאי "אברמס" מותקנים בגג הצריח מדפים שעפים החוצה בזמן פגיעת מטען חלול במטרה להקטין את הלחץ והחום של סילון הגזים.
המיגון הרה-אקטיבי שמותקן בטנקים בנוי מסנדויץ/קופסא של לוחות פלדה וחומר נפץ. בזמן פגיעת ה"עוקץ" בקופסא, מופעל חומר הנפץ ולוח הפלדה החיצוני עף קדימה נותן "סטירת לחי" ל"עוקץ" ומפזר אותו באויר. סילון הגזים לבדו אינו יכול לחדור את הטנק. שיטת מיגון זו הופעלה ע"י צה"ל ב- 1982 והיכתה את העולם כולו בתדהמה, לפתע כל מערך טילי הנ"ט של המערב הפך ללא יעיל. מכאן פותח ראש הנפץ הכפול (טנדם) והכוונה לשני רש"קים שמותקנים אחד אחרי השני. בזמן הפגיעה בשיריון מפעיל ראש הנפץ הראשון, שהוא הקטן מבין השניים, את השריון הרה-אקטיבי ולמעשה מסלק אותו מהדרך ואז מגיע ה"עוקץ" של הרש"ק השני וחודר את הטנק.

עם זאת יש מספר אי דיוקים בעיקר מבחינת הכינויים ....

ברשותך נלך צעד צעד ו"נלטש", אני מצטט את דבריך ותיקוני מופיעים בסוגריים ובכתב אדום...

..."בטיל/רקטה/פגז עםמטען חלול ישנם ארבעה חלקים עיקריים:

1. סנפירים (כנפונים) שאמורים ליצב את הטיל במסלולו ולמנוע (להאט - שהרי סחרור מסויים נדרש לו כדי לשמור על יציבות במעוף) את סחרורו.

2. חומר נפץ.

3. קונוס אחורי (למעשה זו מגרעת קונית בחנ"ם) שמצופה בדרך כלל בנחושת שנקראת "ליינר".

4. קונוס (לא מחייב שזה יהיה קונוס ובכל מקרה שמו של האלמנט הזה הנו STAND OFF ) קדמי שתפקידו ליזום (להביא ליזימת המרעום ומטען החנ"מ) את חומר הנפץ במרחק מתאים מהמטרה ועי"כ להבטיח את מירכוז עוצמת הפיצוץ בנקודה אחת. "



..."בזמן פגיעת הטיל במטרה מופעל חומר הנפץ, כתוצאה מהפיצוץ (ואופן התפשטות גלי ההלם במטען החנ"ם הצורתי) הופך ה"ליינר" שמצפה את הקונוס הקדמי לפלזמת (יש שיטענו שהמושג "פלזמה" לא נכון/מדוייק מדובר בסילון/JET ממורכז) של מתכת בעלת מהירות, חום ואנרגיה רבה. פלזמה זו שנקראת "עוקץ" (מאיפה הכינוי הזה הגיע???.... המונח המתאים הנו JET ) נעה לפני גל הפיצוץ (לא ברור לי מה הכוונה ב"לפני גל הפיצוץ" בכל אופן תנועת ה JET היא קדימה) ופוגעת בשריון. הפלזמה שעוצמתה מרוכזת בנקודה אחת מתיכה את השריון בנקודת הפגיעה ודרכה חודר לטנק סילון הגזים שנע מאחורי ה"עוקץ" (שוב עוקץ?... ) . סילון הגזים, שהוא בטמפרטורה ולחץ גבוהים, הוא זה שגורם לנזק ברק"מ. בטנק האמריקאי "אברמס" מותקנים בגג הצריח מדפים שעפים החוצה בזמן פגיעת מטען חלול במטרה להקטין את הלחץ והחום של סילון הגזים ..."

לגבי ההמשך בו אתה מתייחס לעניין המיגון הריאקטיבי - עקרונית הדברים נכונים למרות שיש כמה סוגים ועקרונות על פיהם פועל המיגון הזה....

לדוגמא (ויתקנו אותי אם אני טועה) - המיגון הרוסי שמכונה "קונטקט 5 " לא פועל בדיוק אותו הדבר כמו המיגון האמריקאי.....


בהמשך אני אביא צילום של רש"ק חלול עם מקרא בו תוכל לראות בדיוק את כל הרכיבים שציינת....


לבני.

וברצוני להוסיף מספר הערות

1.לגבי נושא הכנפונים, צריך לשמור על יציבות אבל מצד שני אם הסחרור מהיר מדי הוא יצור כוחות צנטריפוגלים שיפזרו את הג'ט ויקטינו את יכולת החדירה. בטנק הצרפתי שהיה עם קנה מחורק, הייתה להם בעיה עם הסחרור של הפגז החלול והם פתרו את זה ע"י שימוש במעטה חיצוני נוסף שהסתובב על מייסבים ואילו הפגז עצמו נשאר יציב.

2. מסכים להערות 2-4 ראיתי את ה.ר.פ.ג. מול עיני כאשר כתבתי.

3. המונח "עוקץ" מגיע מצורתו של ה"ליינר" לאחר הפיצוץ וניתן לראות זאת בצילום במהירות גבוהה מאד. זהו מונח ישן והמונח PLASMA JET מתאים יותר.

4. גל הפיצוץ, ההגדרה אולי לא נכונה אבל הכוונה היא לסילון הגזים שנע לאחר הפלזמה ג'ט וחודר לרק"מ דרך החור שנוצר ע"י הג'ט.

אשר למיגון ריאקטיבי מקובל להתיחס למיגון ריאקטיבי מתפוצץ E.R.A אבל ישנם סוגים אחרים של מיגון שבו הקופסא לא מתפוצצת N.E.R.A והאנרגיה להדיפת הג'ט מתקבלת מהג'ט עצמו. זו מערכת טובה פחות אבל מתאימה יותר להגנה על כלי רכב קלים כגון "זלדה".

יש שיטת מיגון נוספת שנקראת SLAT ARMOR או "כלוב" ואנו רואים אותו מותקן על גבי ה"סטרייקר". רציתי לקבל את דעתך לרעיון הבא: במקום להתקין את המוטות האופקיים במרחק שווה מדופן הטנק ניתן להתקין אותם במרחק משתנה. למשל את המוט העליון נתקין במרחק של 60 ס"מ מדופן הטנק ואת המוט השני רק במרחק של 50 ס"מ מדופן הטנק וכך הלאה לגבי שאר המוטות. והשאלה היא האם טיל שיתקל באחד המוטות ישנה את מסלולו ובמקום לנוע בניצב לטנק הוא ישנה את כיוון התנועה שלו, בגלל מיקום והתנגדות המוטות, לזוית אחרת והפלזמה ג'ט תעבור דרך הרבה יותר ארוכה עד לפגיעה בטנק מה שיפגע ביעילותו ואולי ימנע את ההפעלה של המיגון הריאקטיבי. צריך לזכור שהרש"ק הראשון קטן יותר והוא לא אמור לחדור את הטנק אלא רק לנטרל את המיגון. אם נמנע את ההפעלה המוקדמת נוכל לשמור על המיגון הריאקטיבי לטיפול ברש"ק השני.
אני מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי והבנת את הרעיון.

אשר לרוסים, גם הם משתמשים במיגון מתפוצץ והם מותקנים בכל הטנקים מהדגמים הישנים T55-72. המיגון שנקרא KONTAKT-5 הוא גדול יותר מהרגיל ועם יכולת פיצוץ גדולה יותר ותכליתו להגן ברמה זו או אחרת גם בפני חודרנים קינטיים והוא מותקן בדגמים מאוחרים יותר. יש להם שני מערכות נוספות אחת שנקראת SHTORA שנועדה לשבש מערכות לייזר והשנייה שנקראת ARENA שדומה בעיקרון הפעולה למערכת הטרופי.

אני חייב להציב עובדה בניגוד ל "6 מאך" שהם רשמו...

הידעת שכשאתה ממעטש ה"אפצ'י" ש'ך יוצא בהתחלה במהירות של 900 מטר לשנייה.

זה עניין פיזיקאלי של שיקולי כוח למסה.

בגלל שהמסה של המטען קטנה גם עם כוח קטן ניתן לבצע תאוצה גבוהה מאוד, אבל אין זה אומר שתאוצה משפיעה על הפגיעה בטנקים השונים...באותה מידה כפי שהאפצ'י שלי יוצא ומועט מהר מאוד בגלל כוח החיכוך של האוויר כך גם פועלת תאוצה נגדית על ה"דבר" הזה שנפלט ממה שזה לא יהיה... לדעתי המבנה של הדבר יצור חיוך גבוה שיוריד את המהירות ולא ינצל את מירב מרחב האיורודינמיקה שהוא יכול לקבל... מבנה של טיפה טוב הכי הרבה בנפילה חופשית אבל בזריקה אופקית אני לא רואה פה יעילות.

האם קיימים אמצעי נ"ט (טילים/רקטות/פגזים) העושים שימוש ברש"ק כיפתי?

קיימים רש"קים כיפתיים בתת תחמישים המפוזרים מרקטות ופגזי ארטילריה , כדוגמת ה SKEET וה BONUS:
http://www.giat-industries.fr/asp/u...nti%20tank%2 2
בונוס
http://www.globalsecurity.org/milit...ons/blu-108.htm
SKEET/BLU 108/SFW

הזכרתי את התחמושות האלו בסקירת הנ"ט שלי באחת התגובות בקצרה.
אין ספק שיש מקום לסקירה משלימה של כל האמצעים אותם לא כיסתה הסקירה.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

כגון ה"לאו" מדגם A6 ואחרים.

את הTOW 2B.
http://www.defenseindustrydaily.com..._Cutaway_lg.jpg

חישפתי קצת באינטרנט על EFP, וממה שראיתי היישום העיקרי שלו (למעשה היחידי שמצאתי) הוא כשהמטען/רש"ק מתפוצץ במרחק גדול יחסית מהמטרה (טווח STAND OFF גדול יותר כמו שהסברת מוקדם יותר).

לעומת זאת, עד כמה שידוע לי, הלאו מתפוצץ כשהוא פוגע במטרה. האם הרש"ק הכיפתי אפקטיבי כשמשתמשים בו בצורה כזו? איך הקלע מספיק להתעצב במרחק כזה?

תמונות מבית-חרושת למטעני קלע שצילמו המאריקאים בעירק.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

בסרט המצויין של נשיונל גיאוגרפיק "inside special forces" מצולמת פשיטה על בית שהכיל מחסן דומה בפאתי בגדד, ואז הראו את כל אנשי הצוות מורידים מעצמם כל ציוד מתכתי/קורן כדי למנוע חשמל סטטי או אות רדיו שיסגור מעגל וירים את הבית באויר. מעניין שכאן אף אחד לא עובד לפי התו"ל הזה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

לא "אגלה את אמריקה" אם אומר שכנראה מטענים כאלו יצוצו כפטריות (בעזה).
כדי לחבר "חתיכות נחושת מכופפת" עם עשרות הטונות של טנט שהמצרים "פיספסו"... לא צריך גאונים.
יש מה לגדל בחממות עזה.

I like my islamist extremist like my roasted chicken... dead and fried to the bones

גם לי, גם לי בבקשה תקנו את שגיאות הכתיב

אכן מדובר במטען קלע שהונח קרוב מאד לגדר.
הקלע של המטען הועף בכוח, חדר את מיגון הדלת של הסופה ופגע בפינקי. למזלו של פינקי מדובר רק בפציעה קשה. הוא היה יכול לההרג. כעיקרון הכיסא שליד הדלת הימנית שמור לגשש כדי שיוכל לראות את הציר. בארוע של פינקי לא היה גשש על הג'יפ.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

הייתי עד לפיצוץ של מטען קלע(נראה לי שזה מה שזה היה), המטען עבר כמה עשרות מטרים פגע בשדה וגרם לשרפה ש"אכלה" כמעט את כל השדה. מה גרם לשרפה? אם אני מבין בכון את האשכול אז הקלע חסר רש"ק, והפיצוץ המקורי היה רחוק מכדי ליזום את השרפה.

בטמפרטורה של כמה מאות מעלות. והוא הדליק כנראה את הצמחייה.

בצמוד לקלע יש סילון של גזים לוהטים.

המטען הזה ושינויים אסטרטגיים טקטיים כפועל יוצא, דנו בפורט לודרדל בשבוע שעבר צמרת צבא ארה"ב ומוזמנים.

לפי מה שטוענים בערוץ 10, המטען שפגע היום בג'יפ צהל היה מטען קלע.

זו הסיבה שהקפצתי את האשכול.
בעצם נכתבו פה הפרטים על הארוע עוד לפני שיכלנו לכתוב שהוא קרה בכלל

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

http://en.wikipedia.org/wiki/Image:...cca%2C_Iraq.jpg

מה הרעיון? הגנה עצמית לכלי? ומהם ריבועי העץ (?) הקטנים?

תיקדבקה החלו ליצר כתבות על גבול השטותיות והבדיקה שלהם ירדה לאפס....

*עריכה*
אה ככה האשכול עלה....הקפצונת קטנה ונחמדה

202 נוב' 08