|
21-09-2006, 01:44
|
צחי בן עמי לתחום התעופה הצבאית, חיל האויר ותולדותיו
|
|
חבר מתאריך: 17.10.04
הודעות: 8,704
|
|
טוב, אז אחד לאחד...
ציטוט:
אין לי שום דבר נגד צילומי עיתונות וצילומי אירועים. אנשים מתפרנסים מכל מיני דברים הקשורים בצילום. חלק כאלה, חלק כאלה, וחלק מצלמים קטלוגים.
|
זה לא הופך חלק מהם לעוסקים פחות בצילום מאחרים.
ציטוט:
הצילום שלך טוב כי הוא משרת את המטרה שלו, שהיא שונה מהמטרה לשמה הפורום הזה קיים.
|
לא הצלחתי למצוא הגדרה למהות קיומו של הפורום. פשוט המטרה שלא לא מוגדרת. אם מדובר בפורום צילום - אז כל מה שעונה על ההגדרה הזו שייך אליו.
להגיד שצילום עיתונות, למשל, לא שייך לפורום - זו אמירה תמוהה בעיני, שמעבר לכך - אין לה שום אחיזה בהכרזה או בכללי הפורום..
ציטוט:
מה אם אני אגיד לך, שאני יכול לצלם פורטרט של בנאדם, שהראש יהיה בגודל סביר בפריים, וגם לתפוס לו את הרגל? אולי אקפל את הבנאדם, אולי אשתמש ב 10מ"מ בשביל לקבל פרספקטיבה מעוותת...?
|
זה אומר שאם אתה חושב שמטוס חייב להופיע בפריים עם כל הכנף, ולא רק כקטע בו בחר הצלם להתרכז - הרי שהאמירה הזו שקולה לאמירה בה צילום של אדם יחשב לצילום טוב - רק אם הוא מופיע בו בגוף מלא.
מהות הצילום היא בחירת הקטע שברצונך להציג, והדרך בה הינך עושה זאת (עדשה רחבה או ארוכה, קיטוע וחיתוך של האובייקט כראות עינך). זה נכון למטוס, אדם, צינצנת ועצמותיו של אדם בצילומי רנטגן.
ציטוט:
אם מטוס באוויר, מצטלם יותר יפה ממטוס על הקרקע, ואם מטוס קרב, מצטלם יותר יפה ממטוס תובלה (בסדר, מודיעין) - אז למה אתה מביא את התמונות האלה דווקא? כי זה מטוס חדש בצה"ל?
|
מה זה יפה? מה זה אומנות? אתה שוב מסתבך עם הגדרות פילוסופיות שאינן עינייניות.
מה שיפה בעיני - מכוער בעיניך, ולהיפך. אין כאן אמת אבסולוטית!
ציטוט:
לי בתור חובב צילום, זה לא אומר שום דבר. אני רואה מטוס. מצידי תצלם ססנה. אם הצילום יפה, צבעוני ומלא חיים, אתענג עליו יותר מאשר צילום חסר צבע, קומפוזיציה ושאר ירקות, רק בגלל שהנושא המצולם אמור להיות אטרקטיבי מבחינה מסויימת.
|
כמו שאמרתי - זו בעיה שלך עם עצמך. היופי בעינך, אינו חייב להיות היופי בעיני או בעיני הכריש או כל חבר אחר. אחד חושב שחתול דרוס הוא יפה ומלא מבע, ואחר חושב שטיפה של מים היא מלאת הבעה. שלישי חושב כך על השעון שצילם ורביעי מעדיף את התמונה הצבעונית - דווקא בשחור לבן...
ציטוט:
גם צילומי עיתונות, אפשר לצלם בצורה שתסחף, ואפשר בצורה משעממת.
אם אתה זוכר את התמונה המפורסמת של הילדה בכתום שבוכה מול שוטר מג"ב בפינוי גוש קטיף. תמונה חזקה ביותר, קומפוזיציה ותפיסה נדירים! לעומת כל תמונות הפנורמה הכלליות אשר הראו בלאגן של אזרחים ואנשי צבא מעורבבים זה בתוך זה. משעמם.
|
מדיה היא המסר. תמונה של בחורה מול מג"בניק אינה מעבירה מסר של "המון". צילום עיתונות הוא מעל הכל דיווח חזותי. מדווחים על המון אנשים - תמונה של אחד מול אחד - אינה מעבירה את המסר. לעומת זאת צילום של המון אנשים - כן מעביר את המסר - אפילו אם זה משעמם. לא הכל מעניין בחיים.
ציטוט:
אגב, אני לא חושב שניר הוא גורו כלשהו וגושפנקה בנושא צילום.
|
כבר כתבתי בעבר - גם מצלם בן 5 עם מצלמת פוקט - אפשר ללמוד דברים, מהדרך בה הוא רואה את המציאות, ומהדברים בהם הוא בוחר להתמקד. אף אחד לא כוכב גדול ואף אחד לא גורו. ישנם צלמים טובים יותר וטובים פחות. לכולם יש את הפוטנציאל להפתיע.
ציטוט:
אני אוהב את מה שאני אוהב, כי אני אוהב אותו. לא כי ניר אוהב אותו. ניר, כבודו במקומו מונח, מביא לנו צילומים מאוד יפים של מטוסים, אבל זה לא אומר שהטעם שלו בצילום דומה לשלי. הוא אוהב דברים שאני לא אוהב, וההיפך.
|
ההתייחסות אל ניר היתה עיניינית. קרא שוב את מה שכתבתי. אי אפשר להשוות מרק ירקות למרק פירות. זה לא הולך.
ציטוט:
אינני יודע מאיפה אתה מביא את נושא ההגדלה של הנושא בפריים.
רוב התמונות שאני רואה בפורום סובלות בדיוק מהצרה הזאת. מירכוז והגדלה. במקום להסתכל קצת אחורה, למקם את הנושא לא במרכז, וגם לא בהגדלה המקסימלית, אלא באיזו פינת זהב נחמדה... אם אפשר לנסות לפי כלל השלישים, אז למה לא?
|
קומפוזיציה טובה יכולה להיעשות גם בפרים מלא.
מטוס באמצע (או בשליש) עם המון שמיים ומעט קרקע - זה המון כלום עם קצת תוכן. זה במילה אחת - רע!
ציטוט:
אני יכול לקשר אותך לעשרות תמונות שדווקא הספיים הזה שמבדיל את הנושא מהשאר, עושה את התמונה. ואני לא מדבר דווקא על מינימליזם, שם ה"ריק" מקבל הגדרה כמעט של נושא עצמו...
|
האם אתה מדבר על צילום עיתונות? גם הצילום הזה נחלק ל"ניוז" ו"מגזין". זה בערך כמו להגיד - ראיתי סרט על המאפיה, ולהשוות אותו למערבון - רק בגלל שנעשה בשניהם שימוש באקדחים. בפועל - אלו שני ג'אנרים שונים לחלוטין שלא ניתן להשוות ביניהם - אבל אפשר למתוח קווים מאפיינים ומשותפים לשניהם.
ציטוט:
אבל אתה יודע מה?
אנחנו באמת טוחנים מים. תן לי רק לשאול אותך שאלה אחת. אשמח אם תתייחס אליה בנפרד משאר התגובה (שאשמח אם תתייחס אליה בלי קשר, אבל היא פחות חשובה).
תן לעצמך ביקורת על התמונות שלך.
מה אתה אהבת בתמונות שלך, מה מיוחד בהן? למה צילמת אותן דווקא ככה?
וצחי, אני מזהיר אותך לבל תשתמש בתירוצים של "לא יכלתי אחרת, הטלה... הווייד, האנשים הסתירו לי, השמש היתה לי מול העדשה, שכחתי את המצלמה על רגישות 1600" וכו'...
מעבר ללהעלות תמונות שלנו להתרשמות החברים, אנחנו פה בשביל לקבל ולתת ביקורת. אני מוכן לתרום משלי, ובאותה מידה גם ללמוד ולקבל מהאחרים.
|
ביקשת - קיבלת, ונתחיל בהכרזה מרעישה:"אני לא חף מטעויות, ועדיין לומד את המצלמה".
תמונה ראשונה - המטוס מסיע.
צילום שבו רואים את המטוס כמעט הכי גדול שאפשר בפריים.
החיתוך נועד לשרת את המטרה הזו ולמנוע את בעיית השמיים\קרקע ששולטים בתמונה בעוד המטוס הולך לאיבוד (אני יכול להראות לך צילומים כאלה שצילמתי, ולא מצאתי לנכון להעלות לפורום).
כמו שהזכרתי - ציוד קנון חדש עבורי, והוא יוצר עבורי שלוש בעיות רציניות:
א. העדשות עשויות פלסטיק, ובניגוד לציוד של ניקון - אי אפשר להתעלל בהן ולצאת בחיים
ב. אני לא רגיל לביונט שלהם. מחליפים את העדשות בכיוון ההפוך, ובלי לראות מה שעושים - קשה לעשות זאת נכון (שניקון אפילו לא הייתי מסתכל על המצלמה תוך ביצוע הפעולה הנ"ל). להנדסת האנוש של הציוד של קנון בהחלט יש מה ללמוד מניקון.
ג. העדשות אינן נבדלות זו מזו במגע. יש לי שתי עדשות דומות 80-200 ו-28-80, שנבדלות זו מזו רק בכיתוב. בניקון זה אחרת (אתה יודע את זה).
מאחר שהצילום הזה בוצע לאחר שעמדנו בנקודה ממנה שאפנו לצלם את המטוס נוחת ומסיע - הייתי תקוע עם העדשה הלא נכונה על המצלמה (135-400) ופחדתי להחליף אותה לעדשה רחבה יותר מחשש שאשתמש בעדשה הלא נכונה. בסוף כן החלפתי את העדשה - אבל זו היתה באמת העדשה הלא נכונה - 80-200 במקום 28-80... בניקון העדשות האלה שונות מאד! ה-80-200 היא ארוכה וכבדה, ה-28-70 היא עבה ובעלת מגן שמש אופייני - פשוט אי אפשר לטעות. בקנון ההבדל הוא בטקסט שרשום על צידה של העדשה - ובלחץ - ביצעתי את הטעות ממנה חששתי...
אהבתי: את הניגודיות, החזרי האור במטוס.
טעון שיפור: החלפת עדשות, חדות עפ"י הפס הכחול - צריך יותר עומק שדה, קומפוזיציה לחוצה פחות (לחכות עוד שבריר שניה - להעיף את העמוד מעכוז המטוס, ולהעיף את המכונית שמלפנים) - הפחד שברקע - עוד שניה המטוס מתקרב עוד טיפה, ואז אני ממש בצרות צרורות בגלל העדשה.... הדילמה - מסתפקים במה שיש או שאין תמונה.
תמונה שניה - שני המטוסים
תמונה מיוחדת שמציגה את שני המטוסים יחד (נחשון שביט ונחשון עיטם) ומאפשרת השוואה ביניהם.
האור מגניב, המקום של המטוסים אחד ביחס לשני - כמעט אידאלי.
בעיות:
יותר מידי קהל שמפריע בצילום איכותי ממש (לא בשליטתי)
הקלארק (סוג של טרקטור) והגנרטור עומדים בין המטוסים ומהווים גורם מפריע (לא בשליטתי)
החזר פלאש מעצבן מדופן המטוס הקרוב - הפלאש לא היה אפקטיבי מספיק, ומדידת האור של המצלמה מוכיחה שוב שהיא נפסדת בהשוואה לציוד ישן הרבה יותר של ניקון.
לסיכום - סיטואציה מתסכלת, אבל התמונה, מבחינתי - הרע במיעוטו.
תמונה שלישית הקלארק והגנרטור ליד המטוס:
תמונה קלאסית של מטוס עם ציוד קרקע נילווה.
בחיתוך מאוחר יותר - חתכתי משמאל עוד קצת מהכנף עד לקצה השלט, על חשבון הקרקע.
בעיה - מצד ימין חתכתי את המדרגות בגלל חייל שעמד שם כמו דחליל.
תוצאה סופית, מבחינתי - בהחלט משרתת את המטרה
תמונה רביעית המטוס מסיע ליד מכונאי:
היתרונות של התמונה הקודמת (מטוס מסיע) - הפעם לצד גורם שמוסיף עיניין - מכונאי שצופה במטוס המתקרב, ובעצם מחזק את ההוויה שבתמונה.
הצילום הזה צולם ממרחק גדול יותר לעומת הצילום השני, ולכן ניתן היה להכניס גם יותר מן המטוס.
מבנה הטרמינל מאחור - תורם ב"מילוי" הרקע בתוכן שמוסיף לתמונה ואינו "ריק".
בפועל - המכונאי ניצב במרחק רב מן המטוס. האפקט נוצר בעזרת עדשת טלה - 135 במקרה הספציפי.
תמונה אחרונה - השתקפות קו השמיים במטוס.
צילום אחר של המטוס עם פוטנציאל עיבוד למען הנשמה - מאוחר יותר.
התלבטתי אם לשחק עם השתקפות המנוע בגוף - החלטתי לוותר על מנת לכלול את הזנב ולא להעלים אותו אל מאחורי הגוף.
יש בעיה קטנה עם עומק השדה שיכול היה להיות טוב עוד יותר.
מסיבה כלשהיא החלטתי לצלם את התמונה הזו ב-PROGRAM במקום בעדיפות צמצם כפי שצילמתי את התמונות האחרות. בגלל זה ברח לי הצמצם ל-5.6 מה-10 שהגדרתי. לצערי לא שמתי לב לכך.
סה"כ מדובר בצילום רביעי שאלי עם המצלמה הזו, וכאמור באותו היות התקנתי את שידרוג התוכנה למצלמה שמשפר מעט את ביצועיה - אבל היה ראוי להשקיע בלימודו מעט יותר משעתיים (אורך ההתרעה על הארוע - באדיבות דו"צ).
ציטוט:
את הצעירים בפורום אני מדרבן ליצור, וליצור בכוח. לא לצלם תיעודי יבש "צילמתי, ככה יצא" (כפי שמנקודת מבטי, ככה בדיוק נראות התמונות שלך פה). לחשוב על הרקע, להתמודד עם התאורה הבעייתית, לביים אם צריך ואם אפשר, ובמידה ואי אפשר באותו הרגע, לנסות לשחזר את הרגע מאוחר יותר. לבנות ביקורת עצמית גבוהה. לא לפרסם פה *כל* תמונה שצילמנו, אלא רק את הטובות ביותר באמת (לדעתנו).
מה אתה אהבת בתמונות שלך, מה מיוחד בהן? למה צילמת אותן דווקא ככה?
אתה צלם וותיק המתפרנס שנים רבות מצילום. תן לי את זוית הראויה שלך לדברים.
|
בהפקת הארוע הזה בוצעו טעויות רבות, שנבעו בחלקן מפרשנות לא נכונה להיערות הצלמים בעקבות ארוע דומה באותו הבסיס לפני שנים ספורות.
אין צורך ליגע אותכם בפרטים ובצרות שאנחנו פוגשים במהלך העבודה. לרוע המזל - כאן כמעט חברו יחדיו כל הרעות החולות האפשריות בצילום ארועים מסוג זה... המטוסים הגיע מתוך השמש ומאחורי הנגאר ענק, שמנע כל אפשרות סבירה לצלם את המטוסים בהגעתם (לניר שיחק המזל כשלא נתנו לו להיכנס לאירוע, והוא הסתפק במועט וצילם מחוץ לבסיס, ובדיעבד מתברר שהיה במקום עדיף על זה שלנו).
אח"כ העבירו אותנו למקום גרוע יותר, על מנת שנצלם את המטוס נוחת. זה היה בלתי אפשרי מהנקודה בה עמדנו.
אח"כ הצלחנו לצלם את המטוס מסיע, אבל אז מנעו מאיתנו להמשיך ולצלם, והגבילו את תנועתנו למתחמה שיועדה לתקשורת - מקום ממנו ראינו היטב את דוכן הנואמים, תרני הדגלים ומגדל הרמקולים...
כשנגמר הטקס - הצלחתי לחמוק מעינם הבוחנת של המלוים ולצלם את התמונה השניה - מהצד שלא היינו אמורים להגיע אליו. הבעיה היתה שזה קרה לאחר שהטקס נגמר - ואז הקהל פרץ אל המטוסים...
לא כל סיטואציה נמצאת בשליטה, וא בכל סיטואציה אתה יכול לביים את המשתתפים ולסדר אותם כפי שאתה רוצה. בטקס מהסוג הזה - אתה מצליח לפנות עשרה אנשים מהמטוס כדי לצלם את המטוס כשהוא "נקי", וכשאתה מסתובב כדי לחזור לעמדה שלך ממנה תכננת לצלם בטלה - בא פתאום איזה ילד בריצה, ונדחף לתמונה. חיים קשים, אבל אלה החיים!
אז מה לעשות? לבכות? לא! מנסים להתגבר על הקושי ולהוציא תמונות מהארוע.
בסיכומו של דבר (וכך גם מעיד קהל היעד של התמונות בתגובותיו - למשל פורום צו"ב השכן) נראה שהצלחתי להשיג את מטרתי, וגם אני, סה"כ, מרוצה מהתוצאה.
מושלם? רחוק מזה. בכל תמונה שצילמתי בחיי - אני יכול לתת לך רשימה שלמה של דברים שראויים לתיקון (גם בתמונת הצללים הארוכים שצולמה בעיקר מתוך שיעמום על שאריות סרטים ישנים שנועדו לטסטים של עדשות ובדיקת הזנה ומנועי מצלמות).
אני אוהב את התמונות האלה.
אני חושב שהן טובות, יפות, ייחודיות (בעיקר למי שאינו נגיש למטוסים) ומשרתות היטב את המטרה שלשמה צולמו. זו הסיבה שגם העליתי אותן.
גם אם אינך סבור שהן ראויות - הרי שלפחות יצא מזה דיון מעניין על מהות צילום העיתונות מול הצילום האומנותי, וגם זה משהו.
לילה טוב.
_____________________________________
ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק
|
|