תקרית שבה נהרגו 15 לוחמי צה"ל בחזית המצרית ..מישהו יכול לפרט על תקרית זו..תודה

עוד שאלה..למישהו יש אולי תמונות של העגלות שבהן השתמשו חיילי סיירת צנחנים בסחיבת חומרי הנפץ במצבע "הלם"..?

עוד יום קרב טיפוסי לאורך תעלת סואץ, שרבים כמוהו התרחשו מאוגוסט 1967 ועד הפסקת האש הסופית עם המצרים כעבור 3 שנים בדיוק באוגוסט 1970. רק שבזה היו התוצאות קשות מאוד יחסית.

הימים הם ימי סוף הקיץ והסתיו של 1968 – בניית קו בר-לב עדיין לא החלה והמוצבים הזמנים שנבנו במהלך אותה שנה לאורך התעלה לא ספקו הגנה אמיתית מפני הפגזות הזעם הפתאומיות של המצרים שכללו אש טנקים בכינון ישיר, תותחים, מרגמות כבדות וקטיושות. העדר סוללה לאורך התעלה גם אפשר שליטה באש ובתצפית הן על הפעילות במוצבים עצמם והן על דרכי הגישה אליהם.

במקרה זה מדובר בהרעשת פתע שהנחיתו על המצרים בבוקר אותו יום על המוצב דיר-סואר שמול איסמעיליה (שהפך למוצב "פורקן" מאוחר יותר), הפגזה שגבתה לא פחות מ 13 הרוגים וכ 30 פצועים וכן ב 2 הרוגים נוספים וכן מספר פצועים נוספים במארב שהניח מאוחר יותר באותו יום כוח של הקומנדו המצרי לסיור שגרתי של סיירת שקד באותו אזור ממש (יתכן מאוד שמטרתו הייתה לפגוע בכוחות המחלצים).

בכל מקרה, בין ההרוגים היו 4 לוחמי סיירת שקד, 7 לוחמי חרמ"ש (למיטב זכרוני מפלוגת מחזור גיוס נובמבר 67 של גדוד 79), 2 תצפיתנים מחיל התותחנים וכן 2 חיילי תחזוקה ששרתו במוצב.

המספר הגבוה של ההרוגים במוצב היה תולדה של משחק כדורגל בין חיילי שקד וחיילי השריון, בו צפו כל שאר חיילי המוצב. ההפגזה הגיעה ללא כל אזהרה ותפסה את החיילים מחוץ לתעלות המגן ולבונקרים.

רצוי לציין שמעבר ל 15 החיילים שנפלו בתעלה, נפלו באותו יום ממש גם 2 חיילים נוספים, הפעם מגולני, במארב שהכינו מחבלים פלסטינים לרכב בט"ש על גדר המערכת ליד קיבוץ דן.

על פי הנהוג באותם הימים, הידיעה על מותם של חיילים כה רבים "דוללה" על פני מספר ימים וזאת על מנת שלא לערער את מורל העם שבעורף (במיוחד אחרי התקרית הדומה בספטמבר אותה שנה, אז נהרגו 10 חיילים נוספים בהפגזה דומה).

דרך אגב, לא הייתה זאת התקרית הקשה ביותר במהלך מלחמת ההתשה. בינואר 1970 נהרגו 18 חיילי צה"ל בהתפוצצות משאית תחמושת שנפרקה מנחתת בנמל אילת, כעבור 4 חודשים נהרגו 18 חיילים נוספים בשני מארבים של הקומנדו המצרים בתעלה וכעבור 7 חודשים נוספים נהרגו 20 חיילים בהתמוטטות סלעים במוצב על ידי קיבוץ נאות הכיכר.

קיצר, תקופה מנחוס

הם מיחסים את הארוע הזה "בינואר 1970 נהרגו 18 חיילי צה"ל בהתפוצצות משאית תחמושת שנפרקה מנחתת בנמל אילת" לפעולה שלהם.

"...שיאים של התמדה, נאמנות ומסירות נפש." יגאל אלון "מסך של חול"

תצטרכו להמתין כמה ימים לפרטים המלאים, אני לא חולק על ההסבר של הרקע התקופתי, אלא רק על פרטי הארועים באותו יום.
בנתייים תקציר:
בשבת 26.10.68, בתקופת מלחמת ההתשה, שישים אנשי קומנדו מצריים חצו את התעלה וחדרו לשטח סיני שבשליטת ישראל. לאחר החציה התפצלו המצרים לשני כוחות. אחד מהם הציב מארב כקילומטר מהתעלה, בצומת המיתלה, ופגע בשתי מכוניות ישראליות. על המארב עלה סיור של סיירת שקד. הרכב הראשון עלה על מוקש והמצרים פתחו עליהם באש, הכח של שקד השיב אש והניס את המצרים. שני חיילים ישראלים נהרגו.
למחרת התגלו במקום עוד כמה מוקשים נ"א ונגד רכב שלא התפוצצו (מה שהיום בטח היו מכנים "זירת מטענים"). בנוסף נמצאה במקום, ע"י שר הביטחון, דיין, גופתו של איש קומנדו מצרי בנתיב הבריחה של כח המארב.
הכוח המצרי השני טמן מוקשים על הציר כשישה קילומטר מצפון לקנטרה, על המוקשים עלתה מכלית מים ישראלית אך איש לא נפגע.
בכך נפתח עוד יום קרב שיגרתי בחזית הלא חזית בסיני, שני הצדדים הפגיזו זה את זה.
במהלך ה"יום קרב" נהרגו חמישה עשר חיילים ישראלים ויותר משלושים נפצעו. המצרים דיווחו על חמישה חיילים שלהם שנהרגו ותשעה שנפצעו.
בתגובה למארב המצרי הופגזו והובערו מאגרי הדלק של בתי הזיקוק המצריים בסואץ ע"י תותחני צה"ל, והמשיכו לבעור בשרפת ענק שנמשכה כמה ימים נוספים, הנזק נאמד בשלושה מליון דולר. זו הפעם השניה שישראל הפגיזה את בתי הזיקוק הללו, בדיוק שנה ושלושה ימים קודם לכן הופגזו בתי הזיקוק בירי תגובה על טיבוע המשחתת אילת.
על הצד המצרי של הקרב פיקד שר המלחמה המצרי, גנרל מחמוד פאוזי, בעצמו והמשתתפים במארב הומלצו לקבלת עיטורים.

מעניין לציין שלפני שהמארב פתח באש פוצצו המצרים בפורט תאופיק, שבשטחם, מטענים לדימוי נפילות ארטילריות והרסו שני בתים כדי להטעות את משקיפי האו"ם כך שיחשבו שהישראלים ירו ראשונים. המצרים הגישו מחאה רשמית למועצת הבטחון של האו"ם על ישראל שפתחה באש ראשונה. לטענת המצרים ישראל הפגיזה ערים מצריות לאורך התעלה בטילי קרקע-קרקע בקוטר 216 מ"מ (?!)
גם שגריר ישראל באו"ם, יוסף תקוע, הגיש איגרת מחאה למועצת הביטחון "פעולות המצרים הן הפרה גסה של הסכמי הפסקת האש מה עוד שהן באו ללא כל התגרות".
גורמים ביטחוניים בישראל טענו שהיועצים הרוסים שבאו לעזרת המצרים הם שתכננו את המארב וההסחה שבאה לפניו.
המצרים טענו שהירי שלהם בא כתגובה לתגבור כוחות ישראלי מסיבי לאורך התעלה שכלל הצבת טילי קרקע קרקע. הודעה מצרית רשמית שיצאה באותו יום הודיעה שכל בסיסי הטילים הישראליים הושמדו.
משקיפי האו"ם הוציאו דוח ובו קבעו כי המצרים הם שירו ראשונים והפרו את הסכמי הפסקת האש. בדוח גם נקבע שמצרים, ולא ישראל, הפעילה טילים בקרב.

לא מצאתי הצדקה לטענתך על פיזור ההודעה על האבידות. האירוע היה בשבת ובשער של עיתון ידיעות שיצא ביום ראשון בצהרים (אז העיתונים יצאו בצהריים) הכותרת הראשית דיברה על 14 הרוגים ושלושים ואחד פצועים, כמעט כל העיתון דיווח על התקרית והשלכותיה ואפילו נמסרו כבר שמותיהם של ארבעה מההרוגים. ביום שלאחר מכן עסקה הכותרת הראשית בדיווח על הההרוגים וההלוויות. עמ' 3 כולו סיפר את סיפורי חייהם.
כאמור באותו יום פגע מארב סורי בשני חיילי גולני ליד תל דן.

ההרוגים:
בהפגזה על מוצב דיר סואר:
צנחנים (שהתכוונו לצאת למארב מהמוצב) : משה כהן וחיים כנפו.
תותחנים: חיים שלום, ישראל עופר.
חרמ"ש: (סגן) מנשה בוגייסקי, פרטוק אברהם, יצחק צדיק, אלי פרטוש, צבי לנקיס, יצחק אסרף ומאיר חתואל.
אנשי קבע: שלמה אמזלג (טבח המוצב).
בהפגזה על פורט תאופיק (שריון): שמואליק יונג.
במארב בצומת המיתלה (שקד) : חיים דוב שיפריס, גיל בושוביץ (נטען שנפגע מבזוקה).
במארב סורי ליד דן (גולני) : וקסלר חיים וגלעד שמאי.

כדאי לקרוא את סיפורי חייהם ונפילתם באתר יזכור, הקישור מוביל לדף של ההרוג הראשון, להמשך הקישו על החץ השמאלי בצד שמאל למעלה:
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.izkor.gov.il/image/izkor86right2.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.izkor.gov.il/image/izkor86left2.gif]

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

שבת שלום ותודה על התיקונים, הנה תגובתי
א. אתה בטוח שלא כל 4 החיילים היו משקד? פעם הרי היה נהוג לכנות גם לחיילי שקד "צנחנים" בגלל בטחון שדה, האופי ההתנדבותי של היחידה (חלק נכבד מהחיילים אכן באו מהצנחנים) והנעליים האדומות.
ב. לגבי תאריך המארב, אתה בטוח שהוא התרחש לפני ההפגזות ולא מיד אחריהן? בכל מקרה, בדפי היזכור אליהם אתה מפנה כתוב למשל שגיל בושויץ נפל בכלל ביום ה' בעוד חיים דוב שפריס נפל בכלל ביום ד'... לא מסתדר עם יום שבת ה 26.10.1968. יתכן שמדובר בטעות סופר ושווה לידע את מתחזקי האתר בכך.
ג. גם לא יתכן ששמוליק יונג נפל בפורט תאופיק, שהרי היא ממוקמת במערב התעלה (כפי שאתה בעצמך מציין). אני מניח הכוונה אולי למוצבי המזח או הכפר, שנבנו אל מול פורט תאופיק בפתחה הדרומי של תעלת סואץ.
ד. על פי המקומות אתה מציין לא יתכן שכוח המארב המצרי חצה את התעלה כגוף אחד ואז התפצל. הרי צומת המיתלה לא נמצא ק"מ אחד מהתעלה אלא כ 35 ק"מ מזרחה ממנה בעוד שקנטרה בכלל מרוחקת משם יותר מ 100 ק"מ צפונה. כלל הנראה מדובר בשני כוחות שונים שחצו במקומות נפרדים לחלוטין.
ד. לגבי התקרית באזור תל דן, מדובר כמובן במחבלים פלסטינים ולא בחיילים סורים. התקרית ארעה כידוע על גבול עם לבנון, הגבול עם סוריה זז 20 ק"מ מזרחה שנה וחצי לפני כן במלחמת ששת הימים ולי לפחות לא זכור מקרה דומה של חדירה כה עמוקה של חיילים סורים דרך הגולן או דרך לבנון אל שטח ישראל שבתוך הקו הירוק. מה ההגיון בכך שיש די מטרות מפתות על הקו הסגול? לא ברור. לעומת זאת הייתה כבר באזור פעילות פלסטינית ענפה.
ה. לגבי כותרות העיתונים, מצ"ב כותרת לדוגמא מתוך ספר בשם המאה העשרים בהוצאת משרד הבטחון (ובו ציטטות מתוך כותרות העיתונות היומית באותם ימים) המציין רק 9 הרוגים ו 20 פצועים... גם לשיטתך הרי שצוינו רק 14 הרוגים מתוך ה 18 ולא בכדי.

אני מקבל את כל טיעוניך היות והם נשמעים לי הגיוניים ואני מתבסס רק על עיתונות מהתקופה ולא על משהו מוצק או מוסמך יותר.
רק לגבי כותרות העיתונים מאותו יום... ה26.10.68 היה שבת ולא יצא בו עיתון. העיתון הראשון הוא מיום ראשון 27.10 וזו הכותרת שלו:

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מאיפה יש לך את העיתון מהתקופה ההיא.? ומאיפה אני יכול להשיג אותו..?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מעדות אישית כמי שהיה סמל מחלקה במוצב כברית בחיבור שבין האגם המר הגדול לקטן [ ביום הכיפורים שם הקוד שלו היה בוצר] בתקרית זו ,המארב הארטלירי התחיל בשעה 17.30.
ככלל כל התקריות שיזמו המצרים היו בשעות שלפני הערביים משום שאז השמש ממערב סינוורה את כוחות צה"ל , צה"ל השיב להם באותו מטבע ורוב התקריות וימי הקרב היזומים התחילו בשעה 8.00 לערך ,על מנת שהמצרים יסונוורו מהשמש ממזרח.

הפלת האנטנה המצרית במעוז [קוברה] [מפצח] במלחמת ההתשה.



כשמלחמת ההתשה בתעלה פרצה במלוא עוזה בחודש מרץ 1969 לאחר ההפוגה שהייתה בגזרה מאז התקרית שהתרחשה ביום שבת 26.10.1968 שבה נהרגו 15 מחיילי צה"ל ושלאחריה הוחלט על הקמת קו בר-לב.

באותה תקרית הייתי מט"ק במוצב כברית בפלוגה ז' גדוד 184 של יואב וספי ז"ל שנהרג במלחמת יום הכיפורים כמג"ד ברמת הגולן.

באותה תקרית יריתי " כחולה ירי סידרתי " כ110 פגזים ובמוצב לא נשרט אפילו חייל אחד .

במהלך בניית הקו, גם המצרים לא קפאו על שמריהם והם הקימו ממערב למוצב "קוברה" ביציאה מהמיתלה – ביום הכיפורים במפת " סיריוס" המוצב כונה " מפצח", אנטנה קשר ענקית .

בעת שהמלחמה התחדשה בחודש מרץ 1969 היה עולה על האנטנה קת"ק רוסי שהיה מטווח את כל סוללות התותחים על הצומת ולמעשה שיתק את כל התנועה באותה צומת.



בתחילת חודש אפריל 1969 קיבל גדוד 184 את האחריות לגיזרה הדרומית מגדוד 79 של חטיבה 401.

פלוגה ה' של איציק שטיפמן נשלחה לגזרה הצפונית [ טמפו וכ"ו] פלוגה ו' בפיקוד סרן שאול שלו ז"ל שנהרג במלחמת יום הכיפורים כמג"ד 184 בקרב על תעוז טלוזיה וזאת לאחר שחילץ את אנשי מעוז פורקן, קיבלה את האחריות על קו המעוזים ואילו פלוגה ז' בפיקוד צוק בוסתן שהחליף את יואב וספי הי"ד שמונה לסמג"ד 184 – המג"ד היה גלעד אבירם ,מפקד הפלוגה שלי במקצועות בגדוד 79 במחנה נתן, הייתה פלוגה עורפית שחנתה במתחם המדונה בדרך מהמיתלה למעוז קוברה , מתחם שכונה ברשת הקשר " תסס" זוכרים שהיה פעם משקה שכזה...



היות ואותו קת"ק רוסי וסוללות התותחים של הצבא המצרי לא איפשרו שום תנועה בצומת הוחלט במטכ"ל לנסות ולהפיל את אותה אנטנה .



ביום חמישי 17.4.1969 נשלחה רביעיית מטוסי " סקייהוק" לנסות ולהפיל את האנטנה ,התקיפה נכשלה לאחר שאחד המטוסים הופל באש נ"מ.

למחרת ביום שישי תוגברה הגזרה בשתי סוללות תותחים שירו עשרות פגזים לעבר האנטנה אך ללא שום תוצאות.



ביום ראשון 20.4.1969 מגיעים לחפ"ק "במדונה" הרמטכ"ל רא"ל חיים בר-לב מח"ט 14 קלמן מגן וסמג"ד 184 יואב וספי ומתקבלת החלטה לנסות " להשכיב" את האנטנה באמצעות ירי של טנקים.



למשימה נשלח סמ"ר ראובן ברר הי"ד שנהרג במלחמת יום הכיפורים בקרב על " חמוטל" , ברר יורה 9 פגזי מעיך לעבר האנטנה לא מצליח לפגוע בה וחוזר לאחור .

המ"פ צוק בוסתן שולח לניסיון נוסף את איתן חכמוב הי"ד[ גם הוא נהרג במלחמת יום הכיפורים " בחמוטל" בעת שהיה מט"ק בחטיבה של יואל גונן ,אחד המטקי"ם הטובים ביותר שהיו בצה"ל בן מחזור שלי[ התגייסנו באותו יום] 15.11.1966 לנסות ולהפיל את האנטנה איתן יורה 8 פגזים ושום דבר לא קורה ..

ואז מתפרץ לרשת הקשר יואב וספי הסמג"ד והוא אומר לצוק המ"פ, זברה כאן 11 תשלח את קריאף את קריאף סוף.



כשאני שומע את הפקודה בקשר הדם קופא לי בעורקים ...
אני מודע לכך שאיתן וברר לא הצליחו להפיל את האנטנה , בחפ"ק נמצאים הרמטכ"ל, המח"ט, הסמג"ד ואני למרות הניסיון הקרבי הרב שיש לי בסך הכל ילד .

היות והצוות המקורי שלי היה בחופשה קבלתי את הצוות של מ"מ 1 רבין ויצאתי לתפוס עמדה על מנת לבצע את הירי.

בניגוד לחכמוב וברר שבחרו לירות מתוך עמדה מה שיצר להם ענני אבק שהיקשו על הזיהוי, בחרתי לעמוד חשוף על הכביש בתוך הכפר שהיה שם מתוך הנחה שהמרחק ממני לאוייב הוא גדול ואין סיכוי שיפגעו בי, בנוסף לשיקול שבירי הזה לא יהיה אבק ואוכל לזהות את המטרה טוב יותר.

מדדתי טווח למטרה והתברר שהטווח הוא יותר מ4.400 הטווח המרבי שמוזן במחשב הטנק ונתתי פקודת אש , תותח מעיך אנטנה אש ..
יורה פגז ראשון לא מזהה כלום, לא פגיעה ולא מעבר נותב , יורה פגז שני כנ"ל "נדה" לא רואה כלום , כל טנקיסיט יודע שברגע שלא מזהים פגיעה או מעבר נותב אין אפשרות לבצע תיקון וזה מה שקרה לברר ולחכמוב הי"ד.

ולפתע יוצאת לי " הברקה" שגם היום 37 שנים מאז אותה תקרית אני לא מצליח להבין אותה ..

אני נותן פקודה לנעים התותחן הוסף 16 אש..
הבחור מסתכל לאחור , בטוח שהשתגעתי, מהיכן המצאתי את התיקון המטורף כשהתיקון על פי תורת חש"ן בירי מעיך הוא פלוס מינוס 4.

אני נותן לו בעיטה בגב ואומר לו תעשה מה שאני אומר לך.

נעים מבצע את התיקון ואז אני מזהה את הנותב חולף מימין לאנטנה.

אני נותן פקודה שמאל חצי והפגז הרביעי פוגע באנטנה !!!!!

הצהלות בקשר ממלאות אותי באדרנלין אני יורה בפקודת "שנה" עוד שלושה פגזים ואז האנטנה קורסת , הקת"ק הרוסי אלה ירחמו עושה " פליק פלאק " ונוחת אל מותו .



אני חוזר לחניון" במדונה" נרגש עד עמקי נשמתי עושה סיבוב ניצחון עם הצריח .. יורד מהטנק ואז ניגשים אלי כל הקודקודים מחבקים אותי וקלמן אומר לוספי מהרגע הזה אתה ממנה את קריאף למ"מ למרות שהייתי סמ"ר.

ועד סוף מלחמת ההתשה, פיקדתי על מחלקת טנקים.

שלושה שבועות לאחר מכן בעת שהקומנדו המצרי פשט על מוצב " המזח" וחיסל את מחלקה שלוש של פלוגה ו' [ שלו] בעת ניסיון החילוץ של המחלקה פיקדתי על המחלקה כסמ"ר כששני הגורים שלי היו שני קצינים אבי מימון ושלומי כהן שהיו חניכים שלי בצמ"פ והגיעו לקו לאחר שסיימו קק"ש.



במלחמת יום הכיפורים בשלב ההתארגנות כשמפקד הפלוגה שלי רס"ן אבי שאול שמואל הי"ד ומפקד המחלקה שלי מרט בארי הי"ד ששהו בחו"ל ונהרגו בקרבות לאחר מכן, בעת שאהוד גרוס קיבל את הפיקוד על פלוגה א' [ אהבה] למרות שבחטיבה היו עשרות קציני טנקים ללא תפקיד, העדיף מג"ד 407 עובד מעוז שהיה המ"פ שלי בששת הימים, לאחר הפציעה של בנצי כרמלי הי"ד מג"ד 87 שנהרג במלחמת יום הכיפורים למנות אותי למפקד מחלקה למרות שלא הייתי קצין.



כנראה שאין תחליף לניסיון בקרב, ולהכרת השטח דבר שלא לומדים אותם בשום קורס...

את ידידי דני קריאף אני מכיר מתחילת 1968 . כאשר הקימו את גדוד השיריון הסדיר 184 בחטיבה 14.

דני היה מט"ק מצטיין במחלקת הפאטונים בה שירתתי אז כנהג טנק צעיר .

יואל גונן - גורודיש היה המג"ד ויוסי פלד היה אחד המ"פים בגדוד.(בעתיד יהיה אלוף פיקוד הצפון) .

המח"ט היה מוטק'ה ציפורי .( לימים סגן שר הבטחון ).

דני היה כנראה החיל הצעיר ביותר בשיריון ונלחם כאיש צוות בגדוד 79 של חטיבה 7

בקרבות מלחמת ששת הימים..

המ"פ שלו אז היה עובד מעוז . ( מג"ד 407 בחטיבה 600 במלחמת יום הכיפורים.)

גם במילואים שירת דני עימי בגדוד 407 במלחמת יום כיפור.

פלוגה א ( "אהבה " ) בפיקודו של אהוד גרוס ( לימים תא"ל , קצין חינוך ראשי ). היתה הכוח

הראשון שפגע בטנקים של חטיבה 25 המצרית שנעה צפונה ואיימה על ראש הגשר שלנו

שממערב לתעלה. אח"כ הגיעה חטיבתו של נתק'ה ניר והמשיכה בהשמדת חטיבת

העילית המצרית. (ראו ספרו של אביגדור קהלני "אני נשבע לך " בעמודים : 74 --77 ).

לאחר המלחמה עבר דני קורס קציני שיריון מזורז,והמשיך לשרת ביחידתו שנים רבות.

הוא הגיע לדרגת סגן -אלוף במילואים ומתגורר עם אשתו בכפר הס.

אני רק הבאתי את הסיפור בני

במהלך בניית הקו, גם המצרים לא קפאו על שמריהם והם הקימו ממערב למוצב "קוברה" ביציאה מהמיתלה – ביום הכיפורים במפת " סיריוס" המוצב כונה " מפצח", אנטנה קשר ענקית .

מן הסתם היתה ממערב לתעלה, בציטוט נאמר ביציאה מהמיתלה (הרבה מזרחה מהתעלה), נא הבהירו - סיפור באמת מדהים

Trance, Its not A music style, Its A way of life...

לאחר ששוחחתי בטלפון עם דני קריאף ועיינתי במפות מצאתי את מיקומו של המעוז הישראלי שכונה

" מפצח ". אם תעיין במפת סיני - מצרים עלה מעט צפונה לעיר סואץ.

זהה את הכביש המוביל ממעבר המיתלה ומגיע לתעלת סואץ, שם נמצא מפצח.

האנטנה המצרית נמצאת כ 3- 4 ק"מ ממערב למפצח. כלומר בערך כ-8 ק"מ צפונית מערבית לעיר

סואץ. מפה מדויקת תוכל למצוא בספרם המצוין של פרופ' יואב גלבר וחני זיו "בני קשת "

בעמוד 313. ( אני אשתדל לסרוק בקרוב ).

מפצח היה שם הקוד במפת "סיריוס " ב-1973 .שמו הקודם של אותו מעוז ב1968- 1969 היה "קוברה ".

רצ"ב מיקום מדוייק של האנטנה + מיקום הטנק שהפיל אותה.

https://2006-uploaded.fresh.co.il/2...02/72979402.jpg

להשכלה כללית
האנטנה מוקמה כ3 ק"מ ממערב למעוז קוברה [ מפצח] במפת סיריוס ביציאה מכביש המיתלה.

להלן רשימת המעוזים מדרום לצפון במפת סיריוס עם השמות במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים.

הדרומי ביותר, מעוז המזח שביום כיפורים כונה [מסרק] קצת מצפון לו מוצב הכפר אהשאט ביום הכיפורים הוא נקרא [ניסן] לאחריו מוצב קוברה [ מפצח] אחריו מעוז זהבה ביציאה מהאגם המר הקטן ביום הכיפורים הוא כונה [ליטוף] מדרום לו חצתה את התעלה ביום 16.10 חטיבה 25 המצרית שהושמדה ביום 17.10 ע"י כוח משולב של פלוגה א' מגדוד 407/600/14 בפיקוד אהוד גרוס יחד עם פלוגה ח' של שרידי גדוד סיור 87 שסופחה לגדוד 79 בפיקוד יאיר ליטוויץ שהגיע יחד עם מח"ט 14 אמנון רשף מאזור ציר שיק ואת המלאכה השלימו חטיבות 217 ו500 של אוגדה 162 .לאחר מכן מוצב כברית בחיבור בין האגם המר הקטן לגדול במלחמת יום הכיפורים שם הקוד של המעוז היה [בוצר] לאחר מכן מעוזון לקקן באמצע האגם המר הגדול המוצב היחיד שלא הותקף ע"י המצרים ולאחריו מוצב דאר סואר במלחמת יום הכיפורים [מצמד] בצפון האגם המר הגדול שם בוצעה צליחת התעלה .
בגזרה המרכזית מוצבי הלשון ואיסמעליה שבמפת סיריוס מופיעים בשם [פורקן] ולאחר מכן מוצב פירדן [ חיזיון] ביום הכיפורים שבקרבתו נשברה התקפת הנגד ביום 8.10 של גדודי חיים עדיני ואסף יגורי מאוגדה 162וצפונית להם מוצבי קנטרה מפרקת ומילנו והמעוזים בצפון כתובה דרורה לחצנית והמעוז הדפוק ביותר בגזרה התעלה שהיה גם הצפוני ביותר מוצב המוות [ טמפו] במפת סיריוס מופיע [כאורקל] ולחוף הים התיכון המוצב היחידי שלא נכבש במלחמה מוצב בודפסט בפיקוד מוטי אשכנזי שלמרות גבורתו ותנועת המחאה שהוא הקים לאחר המלחמה ולמרות גבורתו ותושיתו נשאר בדרגת סרן ולא קיבל שום עיטור

שבוע טוב לכולם
דני קריאף
D9

תודה על השיתוף וכל הכבוד.
למה נתת תיקון הוסף 16? האם חששת שאתה פוגע קצר מאד או שרצית שהפגז יעבור גבוה (וארוך) מאד כך שתוכל לראות את הנותב?
אני מנחש שבצבא היום לא היו שמחים אם היית יורה ארוך מאד לתוך שטח האוייב, בלשון המעטה.

מה גרם לכך שוספי ביקש מבוסתן לבחור דווקא אותך, בייחוד כשהיית עם צוות לא מקורי? אל תצטנע. אם היו תקריות קודמות מעניינות אנחנו רוצים לשמוע.

האם תוכל לספר עוד קצת על צוק בוסתן (לימים תא"ל)? בנו שירת איתי בפלוגה ואף כתב פה בעבר. האם נכון שהוא נתקל בסאגר (לא בשמל) כבר בהתשה? על פי שמועה הוא הראשון שנתקל בסאגרים ושיטת ההתחמקות שלו היתה שיפורים בזיגזגים מהירים עג שהטיל גמר את הטווח.

ציטוט:

מ"מ 1 רבין

האםן יצחק רבין, לימים אלוף (קשנ"ר ומפקד המפח"ש. לא ראש הממשלה ז"ל)?

ד"ר הרטמן, לבקשתך ביצעתי את המחיקה הנדרשת.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ליוסיפון שלום רב.
1. לא מדובר ביצחק רבין קשנ"ר לשעבר אלא ברבין שהיה מ"מ 4 בפלוגה , עד שנת 1969 היו בפלוגת טנקים 4 מחלקות פלוגת טנקים מנתה 14 טנקים ולא 11.
2. המ"מ רבין ממושב שפיר איבד את עינו במלחמת יום הכיפורים.
3. התיקון " המטורף" שבצעתי שעד היום 37 שנה לאחר מכן לא הצלחתי להבין את " ההברקה" ,נבע מכך שגם המטקי"ם הקודמים שירו לפני ברר וחכמוב הי"ד שנהרגו במלחמת יום הכיפורים וגם עמיתך המלומד שבשני הפגזים הראשונים שהוא ירה לא זיהו מעבר נותב או פגיעה ולכן לא הייתה אפשרות לבצע תיקון אש.
4. לאחר מלחמת יום הכיפורים בעת שעשו לנו יום של כיף וכל הפלוגה יצאה לסיור בגיזרה הדרומית עד לנמל עדבייה ,התעקשתי להגיע למקום המשוער שבו הוצבה האנטנה מערבית למוצב קוברה[ מפצח] ואז הבנתי הכל..
5. הצבא המצרי הציב את האנטנה בתוך מטע סבוך של עצי מנגו ומסביבה הוא הרים סוללת עפר בגובה רב על מנת להגן עליה 17 הפגזים שירו ברר וחכמוב ושני הפגזים הראשונים שאני יריתי פשוט נבלעו בתוך המטע ומאחורי הסוללה ולכן לא זוהו פגיעות.
6. רק לאחר שבצעתי את התיקון המטורף הצלחתי לראות את מעוף הנותב ולפיו בצעתי את התיקון שאכן התברר כהימור מוצלח ..
7. צוק בוסתן מ"פ פלוגה ז' אכן הוא אותו צוק שאתה מדבר עליו.
8. מספר ימים לפני שהוכרזה הפסקת האש ירו המצרים לראשונה טיל סאגר לעבר צוק בצומת המוות ליד איסמעליה זה היה טיל הסאגר היחיד שנורה במלחמת ההתשה.
9. למרות שלאחריו הצטייד הצבא המצרי באלפי טילי סאגר ועל פי דבריו של אלוף [ מיל] אלי זעירא במפגש שהיה בבית יאיר לפני כשנה עם הפורום לאזרוח קרבות שאותו יזם ד"ר אורי מילשטיין ,הוא טען בתגובה לשאלתי מדוע אף טנקיסיט בצבא ההגנה לישראל הן בסדיר והן במילואים לא ידע על קיומו של הסאגר שעשה שמות בשריון במלחמה ,שהוא שלח 11 מזכרים למפקדת גייסות השריון על הצטיידות הצבא המצרי בטיל ומשום מה המידע לא הועבר ללוחמים ... אותה טענה הושמעה במלחמה הנוכחית לגבי הטיל שפגע באח"י חנית והעדות של מוטי כידור מח"ט 401 חטיבת העלית של צה"ל במלחמת לבנון השניה[ מרכבות סימן 4] שלא היה לשריון מושג שבידי החיזבאלה מצויים טילי קורנט , מאטיס פגוט וכ"ו למרות שביום השני למלחמה בתגובה לשאלת סא"ל יאיר ליטוויץ מ"פ פלוגה ח' בגדוד סיור 87 במלחמת יום הכיפורים שיחד עם פלוגתו השמידה פלוגה א' מגדוד 407/600/14 את החוד של חטיבה 25 בצוהרי יום רביעי 17.10 שביקש ממני כאחד שמצוי בעינינים ששאל אותי איך יתכן שטילי סאגר עושים קרקס מדרנו למרכבות של צה"ל שנחשבו כחסינות מפניו ?הבהרתי לו למרות שקרוב ל18 שנה שלא עליתי על טנק שלא מדובר בסאגר אלא בקורנט או מאטיס.
מה שלא ידע כל אגף המודיעין וכל חיל השריון ידע קצין בדימוס וזאת מתוך שוטטות באתרי האינטרנט וזה אומר דרשני לגבי צבא הברדק לישראל מודל 2006.

בברכה
דני קריאף
D9

קודם כל היצירתיות הזאת בתותחנות מאוד מרשימה. מעבר לכך- היא מעניינת בפן המקצועי ("העלמות" פגזים היא תמיד נושא מרתק).
יש עוד מקרים כאלה שאתה זוכר- ירי בתנאים יוצאי דופן, עמדות ירי חריגות... וכו'.
לי נדמה תמיד שהידע המקצועי והניסיון שנצבר לאורך השנים הולך ואובד מחוץ למסגרות האורגניות, כי יש מערכי הדרכה עצומים שעסוקים בלהמציא את הגלגל מחדש.

אגב, אני חושב שלרוב הלוחמים "שזכו" לשרת ברצועת הבטחון עד הנסיגה היה דיי ברור שלאויב יש מאטיסים ושות'... היכולת לירות אותם בדיוק רב בלילה היתה באמת קלף מנצח של החיזבאללה.

בשום ספר הדרכה בצה"ל ובשום קורס לא לימדו את הטנקיסטים מה ואיך עושים במידה ויש צורך לירות על מטרה שהיא מעבר לטווח המחשב של טנק הפטון , כלומר מעבר ל4.400 .

למרות הכל במקרה של הפלת האנטנה לאחר ש17 הפגזים שירו עמיתיי הי"ד ראובן ברר ואיתן חכמוב ו2 הפגזים הראשונים שיריתי שגם הם נעלמו " לבאב אלה" בלב מטעי המנגו ואו מאחורי הסוללה שהקיפה את האנטנה ,הפעלתי פיתרון יצירתי ויריתי אש תלולת מסלול לא בגלל שאני גאון או מבין גדול בתותחנות אלא מתוך אינטואיציה והרבה ניסיון קרבי ועובדה שהאנטנה הופלה והקת"ק הרוסי " עבר לעולם שכולו טוב" .

כל זאת בניגוד לכל מה שלמדנו וכל מה שנכתב בספרי ההדרכה...

להשכלה כללית חשוב שתדע שבחודש יולי 1969 מחלקה מפלוגה ז' מגדוד 46 שמפקדיה היו שניים מבני מחזורי גדי בר-שלום מקיבוץ גבעת חיים וצביקה שרמן גם הוא קיבוצניק מהעמק איישה את מוצב המזח למרות שעל הגזרה היה אחראי גדוד 184 ואותה מחלקה עם טנקי שלל ירדניים מסוג M48A1 שמחשב נטנק שלהם הוסב והותאם לירי לטווחים ארוכים על מנת לפגוע באוניות שעגנו בנמלי פורט תאופיק ופורט איברהים ירו לעבר האוניות בטווחים של 15.000 מטר , ציטוט מהספר סיפורו של גדוד [ 46] עמוד48 - מחלקת שרמן חוסלה ע"י הקומנדו המצרי ביום 10.7.1969 ונהרגו בה צבי גלנץ, מוניק פריש, יצחק קולנג'י, דניאל רבין, מוסקו מלמד, שלמה סקנטיה וברוך סבשי שנלקח כשבוי ע"י הקומנדו ומת מפצעיו בשבי.

גם תורת הלחימה הזו לא נלמדה ולא מוזכרת באף ספר הדרכה בצה"ל...

הירי לעבר מקורות הטיית הירדן לפני מלחמת ששת הימים ע"י ירי עקיף של טנקים מאזור אלמגור גם הוא לא נלמד ...

אז יצירתיות בניגוד לתורת חש"ן היא לא מילה גסה , כמובן שלמזל יש חלק בלתי נפרד מכך והמבין יבין.....

בקשר למכתבו הקודם של ידידי דני קריאף על טנקים שמחשב הירי שלהם הוסב לירי לטווח רחוק

על אוניות . מזה אנו למדים כי בתח"ש ( תורת חיל השיריון )ידעו כיצד לירות ירי "ארטילרי" לטווח ארוך באמצעות תותחי טנקים.

אני מניח שידע זה נלמד בשיריון בתקופת "המלחמה על המים " בשנים 1964-5 עת ירו טנקים שלנו על

טרקטורים וציוד מכאני אחר של הסורים ,אשר ניסו להטות את מקורות הירדן ,במטרה זדונית

למנוע מים מישראל. ראו בספר "חשופים בצריח " בעמודים : 126 - 141.

אתה בטוח שב"תותחנות כרך ב'" אין הסברים לירי עקיף לטווחים ארוכים? אני זוכר שיש.
כמה לומדים את זה? בודדים, אם בכלל.
כמה צריך? כמעט בכלל לא. אבל, לדעתי, חושב מאד להכיר את היכולת.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

הביצוע המדהים שדני תאר כאן הוא ירי בכינון ישיר. כאשר התוחן יכול להוסיף 16 אלפיות ועדין בפגז הבא לתקן שמאל חצי באמצעות הצלב.

יירי בכינון עקיף הוא ירי בו אין לתותחן קו ראיה למטרה. בירי לטווח ארוך מאוד (ובפגז איטי) יתכן מצב שבו מערכת הבק"ש הגיע להגבהה מקסימלית וכדי לירות רחוק יותר יש לעבור לירי עקיף באמצעות מש"ן או אמצעים אחרים.
ירי כזה מתואר בספרי תותחנות הטנקים והוא רלוונטי בערך כמו חוברת של תח"ש משנת 1970 שתיארה כיצד להעמיס טנקים על קרונות רכבת פתוחים.

טל

שלום רב
אני בת דודתו של ברוך סבשי ז"ל, כשברוך נהרג הייתי בת 6 הזכרונות ממנו מעטים מאוד, לפני חצי שנה נפטרה אימו,. ואני החלטתי להנציח בכל דרך את זכרו, ברוך היה תושב העיר לוד והשכונה שבה גרנו נקראה על שמו, במשך השנים חל שינוי דמוגרפי בשכונה זו שהפכה לערבית כולה ושם השכונה שונה. היום אני פועלת לקריאת שכונה או רחוב על שמו, כמו כן אני רוצה לפעול למען הוצאת ספר עם סיפור חייו ומותו, לצערי באתר נזכור את כולם של משרד הביטחון מה שנכתב עליו עלוב ביותר למה שאני שומעת היום עליו. אשמח לשמוע יותר פרטים על הקרב שבו נפצע נלקח בשבי ונרצח שם. כמו כן איך אוכל להשיג את הספר סיפורו של גדוד.
כל מי שהכיר את ברוך, ויכול לספר אשמח מאוד להפגש ולשמוע.
ניתן ליצור איתי קשר דרך המייל rachelmida@walla.co.il

ליוסיפון שלום רב
בתשובה לשאלתך .
יואב וספי הי"ד מ"פ ז' בתחילת מלחמת ההתשה ולאחר מכן סמג"ד 184 שנהרג כמג"ד ברמה בפריצה למובלעת במלחמת יום הכיפורים עשה הסבה לשריון בשנת 1968.
לכל מאמן בספורט או מפקד בצבא יש " ילד טיפוחים" אני הייתי אותו הילד..
בניגוד לחלק מהמפקדים במלחמה האחרונה שפיקדו על הכוחות מרחוק באמצעות מסכי פלזמה, וספי למרות שהוא לא היה "שיריונר מלידה " ובתוקף תפקידו כסמג"ד היה אמור לפקד על הכוחות מרחוק מחמ"ל הגדוד שהיה במיתלה ,כל תקרית שהייתה בתעלה העדיף לפקד על הכוח מתוך טנק ותמיד ביקש מצוק בוסתן מ"פ ז' שאני אהיה איתו בכוח .
היות ויואב היה מאד קשור אלי והעריך את ניסיוני הקרבי הרב, בעת שברר וחכמוב הי"ד לא הצליחו להפיל את האנטנה ומשום שהוא לא ידע את הכינוי שלי בקשר הוא ביקש מצוק תשלח את קריאף בתקווה שאכן אבצע את המשימה .
ליואב וספי שהיו לו חושים של גשש בדואי מתוקף תפקידו הקודם בסיירת שקד אני חייב רבות הן על הפירגון שהוא נתן לי ואני שמח שלא אכזבתי אותו.
לאחר שהקודקודים הגדולים בר-לב וקלמן עזבו את השטח עם מסוק הסיקורסקי שהמתין להם מספר קילומטרים מזרחית למדונה ניגש אילי יואב ואמר לי, דני - לאחר שראובן ברר ואיתן חכמוב לא הצליחו לפגוע באנטנה רציתי לקבור את עצמי באדמה , ליד הרמטכ"ל והמח"ט, אך הייתה לי הרגשה שרק אתה יכול להציל את המצב, תמיד ידעתי שאני יכול לסמוך עליך , כל הכבוד ילד.

בלטרון. סיפור מעניין מאוד, טוב לחשוב מחוץ לקופסא לפעמים..

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

פנה אלי שלום, אחיו של חיים כנפו הי"ד שנהרג ביום הקרב הזה.
המשפחה לא יודעת כיצד חיים נהרג ומבקשים לקבל פרטים.
דף היזכור לוקה בחסר. הנה כל מה שנכתב שם על שירותו הצבאי והנסיבות שבהן וא נהרג: בספטמבר 1968 גויס לצה"ל, אך פעם, בשעת מילוי תפקידו, ביום ד' במרחשון תשכ"ט (26.10.1968) נפל בתעלת סואץ.

האם יש מי שיודע להוסיף פרטים?
היכן שירת חיים: צנחנים? שקד? תחזוקה?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון פנה אלי שלום, אחיו של חיים כנפו הי"ד שנהרג ביום הקרב הזה. המשפחה לא יודעת כיצד חיים נהרג ומבקשים לקבל פרטים. דף היזכור לוקה בחסר. הנה כל מה שנכתב שם על שירותו הצבאי והנסיבות שבהן וא נהרג: בספטמבר 1968 גויס לצה"ל, אך פעם, בשעת מילוי תפקידו, ביום ד' במרחשון תשכ"ט (26.10.1968) נפל בתעלת סואץ. האם יש מי שיודע להוסיף פרטים? היכן שירת חיים: צנחנים? שקד? תחזוקה?

גוייס לצה"ל בספטמבר 1968 ולאחר חודש נפל בתעלה ...
אם היה חייל זה נראה תמוהה או אולי מילואימניק...אז עשינו חודש מילואים ברצף.
בכל מקרה יהי זכרו ברוך!

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

אמנם אני בשנת 1968 טרם התגייסתי לצה"ל, אולם אני זוכר כי חברי הטוב, אשר התגייס ,למיטב זכרוני באוגוסט 1968, או בנובמבר ועבר טירונות במחנה 80 (רובאי2) נשלח עם כל מחלקתו לעבודות ביצורים בתעלה, ולמיטב זכרוני , הוא ביצע עבודות בקוברה. החבר אינו בארץ, אנסה להשיגו ולברר פרטים. מכל מקום, העובדה כי שלחו טירונים לעבודות ביצורים תואמת למועדים ולכן סביר כי לא נפלה טעות בציון המועדים, כדעת האזרח.

המיקום המדוייק ע"פ בירורים רבים שאני עושה , הוא מוצב קוברה באזור פורט תוופיק קרוב למתלה.
אחי חיים קנפו ז"ל נהרג במוצב זה ע"י הפגזות המצרים ..... אין בידי מידע ואני מאמין שיישנם מעטים שהכירו היטב את האירוע ואפילו אותו אישית .

אני מבקש עזרה בכל פיסת מידע

** תיקון לתאריך 26.10.1968

9 באוגוסט 2011: הסיפור המדהים על הפלת האנטנה המצרית במלחמת ההתשה
זהו סיפור על ירי חריג בטנק, שהביא להפלת אנטנת קשר בצד המצרי של תעלת סואץ במלחמת ההתשה, ואיתה "לצניחה חופשית" של הקת"ק הרוסי שהיה עליה ומרר לנו את החיים בטיווח ארטילרי.

http://www.yadlashiryon.com/show_it...2941&itemType=0

דומני ששוב מישהו ממחזר את הסיפור שכבר מתואר למעלה באשכול הזה.

.

אל תאמר ממחזר.
תגיד כותב משהו חדש שקצת מזכיר את מה כבר נכתב פה

אגב,
שים לב לשיפור ביכולות הפוטושופ שלי.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

https://yadlashiryon.com/news/10-%D...9E%D7%99%D7%9D/

דני קריאף גיבור הסיפור הינו ידיד ותיק שלי . שירתנו ביחד בגדוד 184,חטיבה 14 מאז הקמתו ב 1968.

דני שלח לי את סיפור הפלת האנטנה ב2006. אני סברתי שהסיפור מעניין מאוד וראוי לפירסום.

ולכן, בהסכמתו של דני קריאף, הדפסתי את סיפור האירוע בדיוק כפי שתיאר וכתב דני .לא הוספתי ולא החסרתי מילה.

ושלחתי למערכת" שיריון". מאז עברו כמה שנים, והרבה מים זרמו בירדן , והסיפור מתפרסם עתה.