|
היינו שם כבר. צודק במאה אחוז
וכבר דובר בזאת (אני זוכר, ההודעה הראשונה שלי בפורום היתה באשכול הזה בפתיחת המלחמה האחרונה)
לעיונך:
ציטוט:
בתור התחלה אפשר למצוא את ההבדלים בין הדרכת הלחימה של החי"ר (גם יחידות כמו מגלן או פלס"ר) לעומת ההדרכה ביחידות העילית (ואני מדגיש שמדובר על 3 יחידות בלבד ולא על מה שמוכר כסיירות ויחידות ייעודיות- ותיכף תבינו למה אני מדגיש זאת), או בגירסתה המשודרגת והעליונה אף יותר- ההדרכה בשירות הביטחון:
1. איכות המדריכים: יסכימו איתי מלומדי הפורום כי ההבדל בין אימון (ויהא זה האימון הסכמטי והפשוט ביותר, כגון מטווח בסיסי) המועבר ע"י מש"ק בן 20 (גם אם הינו לוחם מצטיין שכן ראה פעילות מבצעית, מה שלא תמיד נכון במפקדים של צה"ל) לבין אימון מקביל המועבר ע"י מדריך מקצועי בן 30, שבאמתחתו 5 שנות ניסיון הדרכתי (מעבר להיותו לוחם ותיק שמיישם את החומר אותו הוא מלמד גם בשטח) הוא הבדל של שמיים וארץ. בקורס הלוחמים של השירות, לכלל המדריכים יש ותק של שנים על גבי שנים בהדרכת החומר. אין שם דבר כזה "הנפצות", ואין שאלה או בעיה שלא תקבל עליה תשובה קצרה ומדוייקת.
ובצה"ל? את שיעור הקשר הראשון שלי בטירונות קיבלתי ממש"קית עם פלטה שהתווכחה עם הסמל שלי, בנסיון לשכנע אותו ואותנו שללחצן הדיבור במע"ד קוראים "PDD". אחד התיסכולים הגדולים של לוחם ביחידה המשמש כמ"כ לטירונים הוא שביום עלייתם מהבא"ח יש "למחוק הכל" וללמד אותם הכל מהתחלה. בסוף קורס לוט"ר אתה כבר מרגיש שאתה מבצע את התירגולות מהר וטוב יותר מהמש"ק שלך. חבר'ה- זה לא רציני.
הפיתרון המעשי: צה"ל רוצה לוחמים משובחים יותר, ועליו להבין כי לוחמים כאלה לא נוצרים יש מאין, ובודאי לא יצאו ממערך ההכשרה הנוכחי, שנועד לייצר לכל היותר "כלבי שמירה" (ביטוי שלא אני הכנסתי לדיון!). אם צה"ל רוצה לוחמים טובים יותר- יואיל נא להקצות תקני נגדים ללוחמים מצטיינים בעלי יכולות הדרכה גבוהות, שישארו בקבע כנגדי הדרכה. אין כסף? שיורידו תקני קצונה מדובר צה"ל (אלוהים יודע שיש לצה"ל איפה לקצץ). מילה של מדריכים כאלה תהיה מילה גם בעיני אחרון החפ"שים. מדריך בעל 3 שנות ניסיון הדרכתי לא יתקשה להתמודד עם חייל בעייתי או עם חייל מתקשה, ויעלה את את רמת ההטמעה של החומר פי אלף.
האימונים צריכים להיות מועברים ע"י נגדי ההדרכה נטו, בלי לפגוע בסמכותם של המפקדים האורגנים. המ"מ והסמל, תחת שיעבירו את התרגילים ויתעסקו בבטיחות במקום באיכות הלחימה, צריכים להתאמן עם הלוחמים שלהם (בעמדת פיקוד כמובן).
2. איכות עזרי האימון ותנאי האימון: וכאן שוב אני אשווה בין שלושה מצבים - המצב בחי"ר (ואני מניח שגם בשריון, מוד"ש, הנדסה וכו')/המצב ביחידה שלי (סילחו לי, אך זאת ההכשרה שאני מכיר על בוריה)/והמצב בקורס הלוחמים של שירות הביטחון הכללי.
ההרגשה שלי כטירון בבא"ח (ואחר כך המפקד) היתה ש"הכל בכאילו". המטווחים והשיעורים מועברים כדי להיות מועברים, שבועות השטח מבוצעים כדי "לתקתק אותם כבר", השדאות מועברת ככלי לחישול וטירטור החייל, אימוני הכוח מבוצעים לרוב כענישה משמעתית ולא באורח סדיר לחיזוק הגוף, אמצעי האימון דלים, ולרוב משתמשים באימונים באמל"ח האמיתי ולא באמל"ח ייעודי לאימונים (למה זה לא טוב? אגע בזה בהמשך). בסופו של דבר יוצא שגם לאחר שנפטרת מכל השטויות הלוגיסטיות בהן אתה מתעסק, וכבר הצלחת לבצע אימון- השיפור האמיתי ביכולותיך הוא דל ביותר.
הפיתרון המעשי: הטמעת יסודות ההדרכה של היחידות המיוחדות בגדודי החי"ר; אל תראה לי סרטונים על לחימה בשטחים: קח אותי להתאמן בכפרים ערביים ידידותיים. אל תעביר לי שיעורים משעממים כשאני מותש עייף ומזיע, ומתרכז בלהשאיר את העיניים פקוחות. אל תאמן אותי על ציוד שלא אתעסק איתו בפעילות המבצעית (מ"ק 77?? איפה יש דברים כאלה בכלל?) ועל תעשה "יישורי קו"- אמן אותי להיות מקצוען בתחומי, הקדש כל אימון לפרט אחד והבא אותו לשלמות.
נראה לכם משימה גדולה על מ"כ בן 19 או מ"מ חסר נסיון בן 21? ובכן, ראו את הפיתרון בסעיף הקודם.
אמצעי האימון: אצלי ביחידה ישנם "נשקים לבנים"- מדובר בנשקים (לרוב M16 מקוצרים רגילים) המסומנים בפס לבן על הקנה והקת, בהם אין נוקר (מעוקרים). נשקים אלה משמשים לתירגולי דו"צ, קרב מגע, ומאפשרים (באימונים המצריכים זאת) להתאמן בצורה ריאלית (וכולנו יודעים איזו התעללות עובר הנשק במהלך תרגיל ימי למשל) מבלי לשחוק ולפגוע בנשקים המבצעיים. בשב"כ הלכו עם זה 10 צעדים קדימה: על כל גלוק מבצעי ("שחור") יש למתאמן גלוק "אדום" (מקביל ללבן שלנו, כלומר נשק תקין וריאלי לחלוטין מבחינת תפעולו, עם קנה חסום). כמו כן יש לך גלוק "לבן" (ח"קים בלבד, קנה חסום), וגלוק "כחול" (כדורי צבע). מיותר לציין כי כל נשק צבוע (כולו מעקב מחסנית עד קומפנסטור) בצבע על שמו הוא נקרא. אותו הכלל גם לגבי M16. אבל לא כמו אצלנו, שחוסכים, והנשקים הלבנים הם מקוצרים רגילים עם כוונות ברזל. אפילו הנשקים האדומים והלבנים בשירות הם פלאטופים מקוצררים עם מפרולייט (במצב טוב יותר ממה שאני ראיתי אי פעם בצה"ל). ואני מדבר איתכם על נשקים שמוצאים מכשירות (נטבלים בצבע) כאשר הם תקינים לחלוטין.
למה זה טוב? כאשר מ"מ רוצה לתרגל אימון יבש עם חייליו (לפחות אצלי זה היה ככה כטירון) היה עלינו להוציא את הנוקרים מהנשקים ולשים אותם בפק"ל הכיס, ולהראות לו אחד אחד שהמחסניות ריקות. לא חסרו מקרים בהם נוקרים נאבדו, או נותרו בכיסים גם כשהחייל כבר סיים את האימון וירד למטווח רטוב. וכולכם מכירים את האימה האוחזת במפקד בהעבירו אימוני דו"צ או ח"ק, ואת רוטינות הבטיחו ההיסטריות (ובצדק).
שימוש באמצעי אימון יעודיים יאפשר למדריכים ולמפקדים אימונים להעביר אימונים ריאליים יותר, קרובים יותר למציאות, ויחסכו להם זמן רב, תוך כדי העלאת רמת הבטיחות עשרת מונים.
אין תקציב? אין מספיק רובים? בולשיט. במקום שחיילים וחיילות עורפיים ישאו נשק למען סמליות בלבד, שבנשיאתו הם מסכנים יותר את עצמם ואת הנשק מאשר כל אחד אחר, במקום שבצריפין יסתובבו רובאי 02 חמושים במנוסרים, שישלחו את הנשקים האלה לבא"חים ומתקני האימונים של החי"ר. לא צריך כזאת כמות אגב- מספיק שבכל בא"ח תהיה כמות המספיקה לשתי פלוגות, מוטענת על משאית שתעבור מפלוגה לפלוגה ע"פ לו"ז האימונים.
|
_____________________________________
אין מקום רחוק מידי.
|
ראשי
צ'אט
13-09-2006, 19:55
מצב כלאיים
