קראתי השבת את הספר "שישה ימים של מלחמה" מאת מיכאל אורן
בספר בעמוד 233 מסופר:
"בירושלים הגיבה ישראל על ההפגזות הירדניות בהתרת השימוש בנשק סודי בעל שם צופן "ל", על שם ממציאו, אלוף-משנה דוד לסקוב מחיל ההנדסה של צה"ל. "ל", שהיה חבוי בכל הבונקרים הקדמיים ומכוון נגד עמדות האויב שממול, היה למעשה טיל קרקע-קרקע בצורה של ארון קבורה, בעל יכולת הרס מרשימה. "אנשים, שקים ואבנים נראו מתעופפים אל-על," נזכר אחד מעדי הראייה. "ענן אבק כיסה את על העמדות. החלה מפולת אבנים מהבניינים הקורסים תחתיהם, עמודי רשת החשמל שהיו מחוברים לעמדות נפלו. "חייל ירדני אחד, שנכנע, היה משוכנע שישראל הטילה פצצת אטום.

מישהו יכול לפרט על הנשק הנל?
*אני משער שמדובר על רקטה דומה לרקטת הזאב

תודה מראש

ג'ורג' ס. פאטון-" אני מעדיף דיווזיית שריון נאצית שלמה מולי , מאשר צרפתי אחד מאחוריי "

היו אלו מטעני ה"אבטיח" ששוגרו לעבר העמדות הירדניות.
(בעבר אף הועלתה חידה ע"י יוסיפון בעניין מטען האבטיח).
בכל אופן מדובר במטען נפיץ\רסס המשוגר באמצעות מנוע רקטי לטווח של מעל 150 מטר כשבמטען כ 4 ק"ג של חנ"ם וחירוץ חיצוני ליצירת רסס מבוקר.

לפי התמונה ויוסיפון האבטיח נראה כמו אבטיח ולא ארון קבורה האבטיח הומצא במלחמת ההתשה ולא בתקופת ששת הימים

"האבטיח"

יוסיפון:
מטען אבטיח פותח ויוצר בישראל ע"י יחידת יפת"ח המשותפת לחיל ההנדסה ולחיל החימוש.
זה מטען נ"א מנתר.
המטען הומצא בכדי לספק הגנה למוצבים בתעלה בתקופת מלחמת ההתשה.
בין מלחמת יו"כ לשל"ג המטענים האלו שכבו במחסנים בלי שימוש.
לאחר תקופת הלחימה העיקרית בשל"ג הועברו המטענים צפונה לתגבר את מיגון המוצבים מפני חדירות.
הלוחמים התאהבו במטענים האלה והיו סוחבים אותם גם למארבים וסתם כך למלכד צירים בלבנון.
ככל הידוע לי בסוף שנות השמונים הופסק השימוש במטענים אלה
לבני:
המטען שוגר באמצעות מנוע רקטי לעבר המטרה.
המנוע שהורכב במטעני האבטיח הנו מנוע רקטי הזהה למנוע ה"בזוקה" אשר היתה בזמנו בשימוש צה"ל.
הצתת המנוע נעשתה באמצעות כבל חשמלי הנפרס אל מאחורי המטען ל-10 מטר.
לגבי פרטים טכניים -כגון טווח המעוף,משקל החנ"מ ועוד-בהמשך
(צריך ללקט את החומר)

האשכול המקורי

ג'ורג' ס. פאטון-" אני מעדיף דיווזיית שריון נאצית שלמה מולי , מאשר צרפתי אחד מאחוריי "

לפי מה שזכור לי האבטיח פותח עוד לפני מלחמת ההתשה כמטען רסס אשר מיועד לבצע מסלול מעוף תלול כדי לפגוע בעמדות שמעבר לחומות העיר העתיקה.
המטען אינו "מנתר" אלא תלול מסלול !

מנתר זה כינוי ש"הודבק" לפריטי תחמושת דוגמת רימון ה M 203 נ"א\מנתר אשר מכיל כדורית רסס אשר בעת פגיעת הרימון בקרקע היא "מנתרת"\מועפת לגובה של כ 1 מטר כדי ליצור אפקט פיזור רסס יעיל יותר מכאן שאין קשר ל"אבטיח" במקרה זה.

בשלב מאוחר יותר (ההתשה) פותחו ה"זאבים" למיניהם אשר התבססו על אותו רעיון של האבטיח והיו למעשה רקטות כבדות לטווחים קצרים יחסית שנועדו לפגוע בעמדות המצריות שהיו מעבר לתעלה.
הזאבים שימשו באמת בתקופת לבנון להגנה על מוצבים.
לגבי "ארון הקבורה".... מי שמשווה בין רק"ק מכל סוג שלא יהיה לארון קבורה ניחן לדעתי בדמיון מאוד מפותח ועם זה איני יכול להתווכח...

הזאב מתופעל ע"י סוללה מחת"מ.
ב82 ירו זאבים על בירות המחבלים\הסורים כינו את הזאב כ"פצצת ואקום".







עוד טעות ואני שולח לך אותה, ברור.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.greenfaces.se/upload/uploads/ak5.jpg]

"...שיאים של התמדה, נאמנות ומסירות נפש." יגאל אלון "מסך של חול"

ג'ורג' ס. פאטון-" אני מעדיף דיווזיית שריון נאצית שלמה מולי , מאשר צרפתי אחד מאחוריי "

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

לפי דעתי ה"לוז" לא הופעל מבצעית אלא הפך בשלב מוקדם יחסית ל"גבריאל" הבסיסי של חיל הים.
בכל מקרה ה"לוז" הנו פיתוח של רפא"ל ולא פיתוח מקורי של לסקוב.
כמו כן לא נראה לי סביר ש"בכל הבונקרים הקדמיים" היו מוסתרים טילים בסדר גודל של ה"לוז" אשר מצריך גם קרון הפעלה ומכ"מ.
הבעייה בלחימה בירושליים היתה העמדות הירדניות שמעבר לחומות העיר העתיקה ולשם כך יש צורך באמל"ח תלול מסלול לטווחים קצרים יחסית (מאות מטרים)ולא בטק"ק דוגמת ה"לוז" שטווחו עבר בשלב מסויים את ה 20 ק"מ.

עד כמה שידוע לי מילכד חיל ההנדסה את הקו העירוני בירושלים במטעני צורה גדולים שהותאמו כל אחד לעמדה הירדנית שמולו. המטענים אוכסנו בארגזים גדולים (ארונות קבורה) והופעלו נגד העמדות ירדניות בהפעלה חשמלית. המטענים גם יצרו/אמורים היו ליצור מעברים במכשול הירדני לכיוון העיר המזרחית.

לפי מה שאני מבין אתה מתכוון למטענים צורתיים\כיפתיים לא?
בכל אופן מכאן ועד ל"טיל קרקע קרקע המרחק עדיין גדול לא...

"...שיאים של התמדה, נאמנות ומסירות נפש." יגאל אלון "מסך של חול"

לבני, כמי שאמון על ההבדל בין טיל רקטה ופצצה אתה יכול לשער שבקו העירוני בירושלים לא הופעלו ט"קק. הטווח בין העמדות הישראליות לירדניות היה מטרים בודדים.
אני באמת סקרן לדעת איך בדיוק נראו המטענים האלו?

מישהו יכול להאיר את עיננו בנושא?

הרי זה בדיוק מה שציינתי בהודעתי !
הרי כתבתי שהסבירות לשימוש בטק"ק במתאר של ירושליים אינה סבירה ממס' סיבות ביניהן מסלול מעוף של טק"ק, הטווחים הקצרים שבמתאר הלחימה בעיר ועוד...
אז ככה "להמעיט בערכי"???....

מאשכול לאשכול ערכך עולה בעיניי.
זה אני שפספסתי את אחת התגובות שלך.
התנצלותי הכנה.

נ"ב
אני מנסה לברר על פצצות האויר שלך עם אחד מוותיקי טייסת הגליל. בלי להראות לו תמונות לא יצאתי עם מידע מעניין, אנסה להדפיס את השרשור הזה ולהראות לו שנית.

פרסמתי היום מס' תמונות באשכול העוסק בנושא !

הכינוי "ל" מתייחס לרקטות בעלות מטען חלול לטווח קצר, שנבנו ע"י לסקוב והוצבו בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים בעמדות של ה"קוו העירוני" בירושלים לכיוון עמדות הלגיון הירדני.
הרקטות היו די דומות לאלו של המרנ"ט 82 מ"מ, אבל יותר גדולות והן היו כאמור מכוונות ומטווחות מראש, כל אחת למטרה מסויימת.
חלקן אכן הופעלו במלחמת ששת הימים והשיגו את האפקט המצופה.

מתוצרת ישראל אשר כונתה בזמנה "סופר בזוקה" אשר על פי דברי MIH שימשה כפלטפורמה לפריט שעליו מדובר בהודעה המקורית.
הכבל אשר נראה יוצא מפית הפליטה התחבר למחבר חשמלי מיוחד בבסיס המשגר ודרכו הועבר הזרם החשמלי להצתת המה"ר.

אני הבנתי שמדובר במטענים של כמה ק"ג.
זה לא בדיוק בזוקה.

אבל בהתחשב במגבלות הזמן שעבר ותאי המוח שנגרעו מאז נראה לי כמו פי 3-4 גדול מפצצת מרנ"ט 82 מ"מ רגילה כפי שמופיעה בתמונתו של לבני. בכל אופן - המראה החיצוני וצורת ההפעלה זהים.
במחשבה שניה- בהתחשב במטרות, ייתכן ואין מדובר במטען חלול אלא בראש נפץ יותר מתאים לפיצוח ביצורים, אבל את זאת אינני יודע.

ביררתי, שאלתי, חקרתי ומה מסתבר...
קודם כל לא מדובר בכלל בטק"ק אלא ברקטה !
ואכן מדובר במנוע של הבזוקה אשר אליו חוברו שני רש"קים בתצורה של מה שנקרא "מפתח קיר" הרש"ק הראשון היה חלול כיפתי ואילו אחריו היה רש"ק עוקב נוסף עם מרעום השהייה אשר נועד לפעול לאחר החדירה!
לפריט באמת קראו "מטען ל".
בברכה - לבני.

אני מכיר רקטות טנדם כהמצאה דיי חדשה.
כאן מדובר על רקטה כזאת לפיצוח ביצורים בת בערך 40 שנה.
השאלה היא האם לסקוב העתיק את התצורה הזאת ממקום אחר או שמע אפשר לתת לו את תואר ממציא הרקטה בעלת המטען הכפול?

בכל מקרה - הרעיון הנו יחסית לרש"ק חלול כפול היות ולא מדובר כאן בפיתוח מסובך של שני מטענים חלולים עוקבים אלא במטען חלול אחד ואחריו מטען נפיץ סטנדרטי למדי.
אבל שאלתך בהחלט מאתגרת !!!

היות והנושא נשאר לא פתור ודי שיגע אותי החלטתי לחפש, לפשפש, ולחטט בספרות עתיקה והנה מצאתי בחוברת מרופטת בת למעלה משלושים שנה ( משנת 1973 ליתר דיוק) תאור של הפריט אשר לדעתי עונה מאוד לפריט המסתורי בו עסקנו !
לשמחתי מסתבר שבסה"כ לא ההינו כל כך רחוקים מהפתרון...
ובכן - מדובר בפריט אשר זכה בשעתו להקרא "מפתח קיר" והוא מבוסס על הבזוקה הישראלית בקוטר 82 מ"מ וכמו כן נועד להיות משוגר ממטול הבזוקה הסטנדרטי כפי שמודגם בצילום שהוספתי (המטול כבר שנים שלא בשימוש).
מדובר ברש"ק קדמי חלול\כיפתי המכיל ע"פ הכתוב 0.5 ק"ג חנ"ם ורש"ק "עוקב" המופעל בהשהייה של 0.5 שנייה מהראשו כשהרש"ק ה"עוקב" מכיל גם הוא 0.5 ק"ג של חנ"ם (סה"כ - 1 ק"ג חנ"מ בכל הפריט).
אני מאוד מאוד מאוד מקווה שבכך באה לסופה התעלומה ושמעכשיו אני כבר אוכל לישון בשקט.......
ושתבא עליכם הברכה - לבני.

סופית אני מקווה

ג'ורג' ס. פאטון-" אני מעדיף דיווזיית שריון נאצית שלמה מולי , מאשר צרפתי אחד מאחוריי "

שינה נעימה...

אני חוזר לשאלה/תהייה שהעלתי
האם מישהו מכיר פצצה בעלת מטען כפול קודמת לזאת או שאולי היה כאן תקדים עולמי?

טל

ו.... לא מצאתי עדות לשימוש ברעיון הזה בשום פריט תחמושת אחר באותן שנים (כוונתי לשנות השישים).
בכל אופן - יכל להיות שהקונספט היה בשלבי ניסוי כאלו או אחרים אך לא בשימוש סדיר\מבצעי !
בכל מקרה זה מה שאני הצלחתי לברר כשבהחלט יכול להיות שדוקא כן היה איזה שהוא פריט המבוסס עלח עקרון זה ש"פיספסתי"...
לבני.