מה אתה עושה ?

כולם כאן חכמים (בלי שמץ של ציניות) ובעלי ידע וניסיון, בואו נראה מה כל אחד היה עושה כצעד ראשון עם כניסתו לתפקיד.
בניין הכח, מוכנות המילואים, טיפול בליקויים ברמה פרסונלית ומערכתית, מה ?

וניקח כנתון שהתקציב לא משתנה מעבר להחזר הוצאות הלחימה.

יאללה, נזרוק כפפה ונראה אם תהיה היענות :-)

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

יש להם כפפות פלא כאלה להברקת כלי כסף. הייתי בודק אם הן יכולות להבריק לי את הדרגות.

טיפולים בקשיים הלוגיסטים שהיו במלחמת לבנון ולמנוע אותם בעתיד בעזרת פתרון.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

רכש: הפניה של חלק קטן משאבים שנלקחו לקניית מטוסים (וצוללות) לטובת רכש ציוד לחימה ליחידות השדה.

מילואים: שימת דגש על אימוני מילואים, בניה מחדש של מערך מחסני החרום.

הדרכה: בניה מחדש של מערך הדרכה נרחב, השקעה כספית נרחבת באמצעי אימונים, והצבתו כנדבך מרכזי בקידום קצינים

תו"ל: פתיחה של נושא התו"ל בדומה לתהליך שעבר צבא ארה"ב בשנות השבעים

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אולי תפרט יותר ?

חשבתי על שינויים ארגוניים מעמיקים - לדוגמא כשירות ימ"חים :

האם מישהו כאן חושב שהיה עושה עבודה טובה יותר מהנגדים האחראים ?

קראתי המון סיפורי ימ"חים וכשירויות אפס ושאר ליקויים, השאלה היא - מה ניתן לעשות ?

אני מאמין שהאנשים הם בבסיסם טובים, אך אם אני מסתכל על עצמי, איך אני הייתי מתפקד בתפקיד (שכל הלוחמים מסכימים כעת שהוא קריטי) ללא שום סיכוי קידום, מונוטוני, יוקרה בקאנטים וזלזול מתמשך מצד המערכת ?

האם ניתן לבצע שינוי (כמו סבב תפקידים לנגדים בין בסיסים והרחבת תחומי אחריות) במסגרת אותו תקציב שיביא לשינוי מהותי ?

האם ניתן לגרום לכך שאנשי היי טק בני 28 יחזרו לצבא ? לדרג מ"פ/מג"ד ?


צריך לחשוב מחוץ לקופסה ואני חושש שבצבא (לפחות הירוק שאני מכיר) אוהבים מאוד קופסאות

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eladg אולי תפרט יותר ? חשבתי על שינויים ארגוניים מעמיקים - לדוגמא כשירות ימ"חים : האם מישהו כאן חושב שהיה עושה עבודה טובה יותר מהנגדים האחראים ? קראתי המון סיפורי ימ"חים וכשירויות אפס ושאר ליקויים, השאלה היא - מה ניתן לעשות ? אני מאמין שהאנשים הם בבסיסם טובים, אך אם אני מסתכל על עצמי, איך אני הייתי מתפקד בתפקיד (שכל הלוחמים מסכימים כעת שהוא קריטי) ללא שום סיכוי קידום, מונוטוני, יוקרה בקאנטים וזלזול מתמשך מצד המערכת ? האם ניתן לבצע שינוי (כמו סבב תפקידים לנגדים בין בסיסים והרחבת תחומי אחריות) במסגרת אותו תקציב שיביא לשינוי מהותי ? האם ניתן לגרום לכך שאנשי היי טק בני 28 יחזרו לצבא ? לדרג מ"פ/מג"ד ? צריך לחשוב מחוץ לקופסה ואני חושש שבצבא (לפחות הירוק שאני מכיר) אוהבים מאוד קופסאות

כמו שאמרת-"קופסה"...
אם צה"ל היה מעט חושב כ"עסק",ויוצר בעצם משרות עבור יוצאי צבא מוכשרים-אשר כשרונם יכול להשפיע על כך מערך ומערך בצה"ל-במקום לבחור בבינוניות.
להחליף את תנאי הפנסיה,סליחה שאני אומר זאת,מטומטמים-ולשנות אותם לתנאי פנסיה "נורמלים" כפי שהם קיימים במדינת ישראל-בחירה בשירות קבע זו משרה,לא פריווילגיה לבינוניים.
במקום להמשיך ולבנות מערכות מזהירות ועתידיות,שייבחרו דווקא במיגון "איזורי קרב" עתידיים,מיגון בסיסי לכוחות הלוחמים,ביצוע אימונים בצורה קבועה על מנת לשמור על כושרם,יצירת גוף אשר ייצג את ה"מילואמניקים" ויהיה גוף חזק בצה"ל-אשר יוכל להמליץ,לעזור ובעצם להעביר את קולם של האנשים המנוסים הללו,מאשר לחיות בבועה שכולנו רמבואים,שגם אם אתה חסר מיגון בסיסי ומודרני-אתה תנצח אוייב,אשר במס' פרמטרים אינו יורד מרמתך.
להפסיק מיידית את הטמטום שבו אך ורק דרגים בכירים ובינוניים מקבלים את הערכות המודיעין ואת האזהרות-ולהעביר כל אזהרה,ידע והערכות שונות יועברו למפקדים הלוחמים בשטח-הרי למה קיים מערך המודיעין? על מנת שאלופים יישבו בחמ"ל הקרוב,וייחשבו מהם הפתרונות לבעיה זו שבעצם הכוחות הלוחמים מתמודדים איתה ללא ידע מודיעיני רחב?
וזו רק ההתחלה...

"חכם לומד מכל מלמדיו"...

ימ"ח כמו כל מחסן צריך להיות מנוהל בהתאם.

אני רוצה לחזור לסיפור של החטיבה שלי. על הימ"ח שלי אחראי סמח"ט, ואיתו קצין חימוש, קשר ואחרים.

את קציני החימוש והקשר הפרישו - הם מבוגרים מדי.
את הסמח"ט מפרישים בקרוב - כנ"ל.
כולם מיומנים ומוכשרים, וכולם רוצים להשאר בתפקיד ובמקום - הם טובים בזה, הם אוהבים את זה, וחשוב מכל - משפחתם נייחת, הם לא מטיילים.
הולכים לשים במקומם אנשים צעירים שהדבר האחרון שהם רוצים זה להתקע בימ"ח ובמשכורת נמוכה יחסית.
ברגע שימ"חים יתחילו להתנהל כמו מחסן מודרני - על כל המשמעויות - ולא כמו ערימה של צריפים מטים לנפול, אז העסק יעבוד יותר טוב.


איך מפתים אנשים להגיע לעבודה? המשכורת היא לא העניין הקובע (אם כי חשוב).
תשים לב מה כל החברות מפרסמות במודעות "תנאי עבודה טובים... להיות חלק ממשפחה..."
זה כל הקטע. אנשים עוזבים בגלל הגועל נפש יותר מכל דבר אחר.
צריך להפוך את הצבא לסביבת עבודה מפרגנת יותר, נוחה יותר ומהנה יותר. צריך לטפח מצויינות ואינדיבידואליות.
זהו אתגר שכל חברה גדולה עומדת בפניו.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

איך עושים את זה ?
איך גורמים לאנשי מילואים להרגיש חלק ממשפחה ?
לנגדים ? לחפ"שים (ותיקים) ?


או קיי, שאלה נוספת שעלתה לי עכשיו - איך אני מוודא שתהיה התייצבות מלאה לאותם אימונים שכולנו מסכימים שצריך להחזיר ?
האם המלחמה העלתה או הורידה את הנכונות להתייצב ?

אנשי מילואים - מאוד פשוט. תתגמל ותפצה אותם כלכלית ומשפחתית. תקטין את עומס התעסוקות - זה לא מה שאנשי מילואים צריכים לעשות.
ביחידות בהן כמות האימונים נמוכה, יש בד"כ נפילה מוראלית חזקה. בגדוד שלי מחלקת הצלפים היא היחידה שמתאמנת, והיא המחלקה בעלת הלכידות והמוראל הגבוהים ביותר בגדוד. אם אנשי המילואים יבצעו שבוע-שבועיים אימונים בשנה ופעם ב-יעשו תעסוקה, אני משער שהכשירות והמוראל יגברו מאוד. בצורה כזו, גם ניתן יהיה להתעקש על התייצבות מלאה לאימונים - זה לא שיש בהמשך השנה חודש מילואים רצוף.

האם יש שינוי בנכונות? לדעתי רק ביחידות שאיבדו את האמון בפיקוד, והלכידות בהן נמוכה ממילא, כך שאין דבק שמחזיק אותם.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

שכל מילואימניק שמעוניין בכך - גם במחיר של השקעת יותר זמן - ידע שיש לו לאן להתקדם במסגרת המילואים (למשל, קורס קציני מילואים). נראה הגיוני למישהו ששני אנשים - אחד מתחיל סגן מ"מ בן 22 ולאחר 15 שנה הוא מג"ד וסא"ל, ושני שמתחיל כסמל חפ"ש בן 21 ולאחר 15 שנה הוא סמל או סמ"ר וחפ"ש - יהיו בעלי אותה מוטיבציה ונכונות לשרת?

זה לא במקום מה שהעירו פה האחרים ובראשם ביטיס, אלא בנוסף להערותיהם הנכונות.

איך משיגים אותה?
כנראה שהתשובה פשוטה:
1. תקציבים לרכש של זיווד וציוד תחזוקה (תקציבים זה כבר מעל לרמטכ"ל ).
2. ימי ימ"ח לאנשי המילואים בהם הם יכירו את הימ"ח, יצביעו על הבעיות (איש מילואים הוא המבקר הכי טוב שיש, בכל מקום הוא רואה תקלות), יבצעו ביקורת על מוכנות הימ"ח (פתיחת אח"י וקידבג אקראיים) ואולי גם יתקנו תקלות שיתגלו (ואם אפשר גם להכניס כאן שני שיעורים אז בכלל מצויין, אבל זה כבר קשור להכנת אנשי המילואים ולא הימ"חים).
3. הגברת ההניעה (מוטיבציה) בקרב הנגדים וכלל המשרתים בימ"ח.

כיצד יוצרים את ההניעה אצל אנשי הימ"ח?
כרגיל, בשיטת המקל והגזר.
מקל: ביקורות פתע. למרבה הפלא אחרי הלחימה התגלה לי שכל השנה המח"ט (לפחות שלי) יושב במשרד במרחק מטרים בודדים מהאח"י (טנקים ונגמ"שים מאוחסנים באחסנה יבשה - מוכנים לקרב אעלק). כדי ליצור ביקורת פתע הוא רק צריך לצאת מהמשרד ובאופן אקראי לפתוח איזשהו טנק או נגמ"ש ולבחון אותם.
אם ימצאו תקלות מי שביצע את הטיפול האחרון לטנק הזה יענש (אפשר גם לייצר מדרג של תקלות קלות, בינוניות וחמורות ועל פי אותו מדרג גם מדרג עונשים).
נכון שזה יפריע לאנשי הימ"ח בעבודה אבל זה גם ייצור איום שייצר מוטיבציה לא לפשל.
גזר: אנשי הימ"ח הם אנשי צוות קרקע לכל דבר. הם מתחזקים מכונת לחימה אך אינם מפעילים אותה. לכן יש לבחון את היחס בחיל האוויר אל צוותי הקרקע שלו ולהעתיק אותו אל אנשי הימ"ח. נראה לי שעל זה אמיל מדבר כשהוא אומר "חלוקת תקציבים נכונה יותר".
אולי אנשי חיה"א בפורום יוכלו ללמד אותנו קצת על הצ'ופרים של צוותי הקרקע?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מהזווית שלי, בראש ובראשונה, מתווה תכנית עם ראש אלר"ם ואגף תכנון (ושאר הגורמים הרלונטיים) לשיקום מערך הלוגיסטיקה ...בחינה מדוקדקת של צרכי הצבא וכן שינוי אופן האספקה בעת קרב.. ביקורות פתע במחסנים וימ"חים בראשות אנשי המטכ"ל וקצינים בכירים, תיקון ליקויים שמתגלים והדחת כ"א שסרח. כמו"כ, הקמת וועדת מעקב מיוחדת שאחת לרבעון תדווח ישירות למטכ"ל, האם התיקונים שבוצעו בתחילה נשארים או שמא האי סדר חוזר לשלוט.

בקשר לשאר הסעיפים - משנה סדרי עדיפויות, מוריד עומס מחיילי החי"ר ומגדיל את נפח האימונים לשלל האיומים הניצבים בפנינו. פעם בשנה אני מקיים תרגיל בכלל צה"ל - כלומר, מפעיל את כל הזרועות יחדיו ומגייס סד"כ מסוים של מילואים לבדיקת המוכנות, בתרגיל של כשבוע או יותר. כך רמת התיאום תלך ותגדל והיכן שיתגלו ליקויים הרי שיהיה קל לתקן אותם.

הפניית חלק נכבד מהתקציב לפיתרון של רוב האיומים הצפויים בשדה"ק הבא, וכן מיגון העורף. גם כאן צריכה לבוא מהפיכה. יש צורך לשפר התיאום בין פיקוד העורף לרשויות האזרחיות ולאחד בחירום כל פעולות הסיוע הן של הגופים האזרחיים והן פקע"ר.



זהו... התעוררתי.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

העלית נקודה מעולה.
אני לא מבין למה מיגון העורף הוא אחריות הצבא.
האם זה נכון לדעתך ? ברור שיש טיעונים לכאן ולכאן, אבל מעניין אותי לשמוע עוד דעות.

ובאותה נשימה - כרמטכ"ל הייתי נלחם להוציא את הפנסיות ותקציבי השיקום ממשהב"ט.
האם מישהו מכיר את המבנה התציבי בארצות אחרות ? כלומר - האם גם שם תקציב הבטחון כולל פנסיות, שיקום, קצבאות שארים וכו.

הצבא-במהותו,נועד לשמור על אזרחי הצבא.

נכון,על ממשלת ישראל יש לקחת חלק גדול במיגון,אך צה"ל צריך להקים ולפתח מערכות,או מיגון הולם,לבעיות הקיימות שבהם השתמשו חוליות החיזבאללה...

"חכם לומד מכל מלמדיו"...

לדעתי יש צורך בהכנת תכנית מפורטת למיסוד וריכוז פעולות הסיוע החשוב לתושבים באזורי העימות וכמו שאולמרט הציע, ממנה נציג פקע"ר בכל רשות מקומית או בכל "אגד" רשויות מקומיות. כמו"כ מתווה עם פקע"ר תכנית למיפוי עירוני של כל האזורים שנבנו משנת 92 ואילך (בהם יש ממ"ד) ומתמקד יותר באזורי המצוקה (מצב המקלטים בצפון ת"א טוב יותר מבדרום וגם בנהריה ק"ש ומעלות יש חלוקה כזו) ומשם מתחיל לדאוג לתחזוקת המקלט ועריכת ביקורות של אנשי פקע"ר..עוד במסגרת התכנית ארגון מראש של בסיסים צבאיים יעודיים שיקלטו מפונים ובהם יאוחסן ציוד קליטה שייוחד לנושא הזה.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

אם התשובה חיובית הרי שהכשל הוא תהליכי ולא מובנה.

היו ליקויים בעבודת הממונים ואני מניח שיתגלו עוד בעתיד. צריכה להיות כאן מהפיכה באופן הפעולה.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

ניתן לומר שיש לטפל בחמישה נושאים :

1. הטיפול בעורף. אני שם את הנושא הזה ראשון. עברו כבר 15 שנה ממלחמת המפרץ הראשונה ועדיין לא נצרבה לתודעה (תודה רועי) העובדה החשובה מכל - המלחמה פוגעת בעורף בצורה שלא היתה קיימת בעבר. מטק"קים ועד קטיושות, אזרחי המדינה נמצאים במצוקה עצומה, המשק נכנס לסחרור, ובמקרה של טק"קים מדובר על הכנסת רוב האוכלוסיה למקלטים. צריכה להיבנות תוכנית מפורטת של איחוד מפקדות, תחומי אחריות, ומערכות שו"ב כולל אימונים משותפים ורכישת אמצעים, וזאת ע"י המשרד לביטחון פנים ופקע"ר על כל זרועותיהם, כולל שילוב משרד הבריאות ומשרד התחבורה.

2. הכנת הצבא הסדיר למלחמה. לחזור למתכונת האימונים שהיתה נהוגה בעבר של 4 חודשים תעסוקה 4 חודשים אימון, לחזור ולאמן את הצבא הסדיר למלחמה במתארים השונים - ויש לציין שהמתארים ושדות הקרב לא משתנים. לתת למג"דים ולמח"טים לחזור ולפקד על יחידותיהם באופן מלא עד לביצוע תרג"דים ותרח"טים מלאים - השהיה בשטחים לא פגעה רק ברמת אימון הפרט, כמעט ולא נעשו תרגילים מעבר לרמת תרפ"לים וגם זה בקושי.

3. הכנת צבא המילואים למלחמה. כמו שנאמר, להשקיע בחיילי המילואים, לבנות מחדש את היחידות ע"י הצערתן + העברה אורגנית של יחידות סדירות ליחידות מילואים (לדוג' אם השתחררת מגדוד 13 תגיע לגדוד X במילואים), לשפר את הציוד ואת רמת וכמות האימונים כיחידה שלמה ולא רק כאימוני מפקדים. וכפי שכתב ביטיס להוציא יחידות מילואים לתע"מ פעם בשנתיים או שלוש אבל להמשיך ולהוציא לתע"מ כי זה מה שמגבש יחידה. הייתי מוסיף גם הרבה תרגילים משולבים של כוחות סדירים ומילואים על מנת שתהיה הפריה הדדית.

4. שיפור המערך הלוגיסטי. לדעתי מה שקורה בשנים האחרונות זה פשע, כל הנושא הלוגיסטי תפס תפנית חדה לכיוון הטכנולוגי, ושכחו את המטרה הבסיסית ביותר של המערך הלוגיסטי - להגיע למצב שהתספוקת תגיע עד ליחידת הקצה. פה צריך ניעור רציני, יתכן שבניית מסגרות חדשות ברמת הגדוד והחטיבה ע"ב רק"מ וכד'. ימ"חים צריכים להיות מסוגלים לקבל אנשי מילואים גם בתנאים של טק"ק, רענון אמצעים ורכש של ציוד שיביא את המילואים קרוב לרמת הסדיר, כולל לערב הרבה יותר את יחידת המילואים בימ"ח שלה - ופה אני מצביע עלינו המילואימניקים, סגן מפקד יחידה חייב להבין שהוא אחראי על המצב בימ"ח שלו, כולל בקורות, ויש לוודא שהצבא מביא את הערותיו לאותה רמה כמו הערות הרנ"ג הסדיר.

5. רענון תו"ל ודפוסי חשיבה. פה צריכים לבוא לידי ביטוי לקחי המלחמה, רענוני תו"ל היכן שצריך, קביעת תו"ל שת"פ בין-חילי והתמעתו, רענון תיקי תרגיל וצורות אימון כך שיביאו לידי מיקסום את כוח האש והיכולת האווירית כשת"פ ליחידות המתמרנות, לעבוד חזק על מתארי יחידות נ"ט אויב, ועוד.

בנוסף לחמשת הנקודות הנ"ל הייתי מתחיל להכין את העקב בקרקע. אנחנו יודעים היכן יהיה שדה הקרב של המלחמה הבאה, אין כאן הרבה אופציות וכל מלחמות ישראל מתנהלות באותם תאי שטח. ניתן להכין מראש מערכות שו"ב ובונקרים למיקום מפאו"גים, שטחי כינוס קדמיים כולל מיגונים מתאימים (כולל הקצעת כלי צמ"ה והאפשרות לשימוש ביר"מים) וכד'.

זהו, ואחרי כל זה אני רוצה קפה ופקידה שתעשה לי נעים בגב.

! This is Sparta

ומה המשכורת של קצין קבע בדרת סרן שמשרת בחידה עורפית?

הייתי מציע לך את מי שכרגע עושה נעים (???) בגב לרמטכל ומזדנבת אחריו לכל מקום, אבל אני לא ממש מחזיק ממירי רגב.... :-)



נקודות נוספת -

העדויות שעלו מן השטח, של תפקוד הדרג הפיקודי ברמת מג"ד צפונה, התרופפות הערכים חתירה למגע ודבקות במשימה ברמת חטיבה (!!!) וחוסר מקצועיות משווע - מה עם נושאים אלה ?

כיצד ניתן לשפר ?

ומה עם חיל האויר וחיל הים ? האם ההפעלה הוכיחה את עצמה ? האם יש מה לשפר או שרק לתחזק את הקיים ? (ונתעלם לרגע ממקרה אח"י חנית)

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

כך שקשה לומר בוודאות איך היה מתפקד בשטח

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

אם הכל קיים, אז לדאוג שהתכנית תצא אל הפועל הכי חשוב זה לדעת למנות וועדות מעקב עם שיניים...

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

* עורף: מאגד את כל כוחות המשטרה, כב"א, מד"א תחת פקע"ר (כמו שצריך להיות באמת) ומציב סד"כ משתנה של חיילים חמושים בכל מקלט\שכונה\רובע שאחראים על כל התיאום של פינוי, הצלה, חילוץ, מזון !
מודיע ע"י דו"צ בלבד על הפעלת תדרי רדיו לעורף הישראלי כולל מצב רגיעה והצטיידות וכמובן מצב חירום. (ולא אומר בחצאי משפטים חדרים פנימיים שחצי מהאוכלוסייה מתקשה בהסתגלות למצב כזה)

* הגנה: פורס סוללות טילי פטריוט\חץ\נ"מ באופן מיידי באזורים שולטים.
משקיע באופן מיידי ב'חליפות' שריון (אני לא כ"כ בקיא בנושא) נאוטילוס, 'ברק', מכ"מים [דופלר] וכו'

* לא מנהל שיחות מדיניות ולא מתבטא בתקשורת רק ע"י דו"צ.

* התקפה: מוחק אזורים שלמים ע"י חיה"א שמהם יש ירי ישיר על ישראל (זה כואב, אבל כואב לי יותר עלינו), אחרי טיהור אווירי מכניס חי"ר להשתלטות על השטח, במקרה ויש נקודה קריטית שאי אפשר להפציץ מהאוויר מכניס כוחות קומנדו מיומנים.

* בוחר חיילי מילואים מהיחידות בשטח (לא מ"פ אלא מילואימניק רגיל) כיועץ והבנה לתנאים שהם מוצבים.

לא יודע איך זה היה בשטח, בלבנון, אבל זה משהו שלדעתי היה במלחמה האחרונה ותכל'ס לא מתנסים בו - עבודה של חי"ר ושריון במקביל ובמשותף.
עם השריונר פחות או יותר יודע את עבודת החי"ר הבסיסית, הרי שחי"רניק במהלך כל המסלול שלו, אולי למעט אם הוא קצין, מעולם לא רואה טנק. בטח לא נכנס פנימה\מכניס פצוע למסדרון אחורי\כל דבר כזה.
אבל - גם השריונר לא מכיר את עבודת החי"ר ברמה של מחלקה ומעלה - ואם היה מכיר, לענ"ד, השיתוף פעולה היה יכול להיות הרבה יותר פורה.
התו"ל הנוכחי מבוסס על ריצה של טנקים-כבישת שטח, ואח"כ חי"רניקים שמגיעים ומטהרים, בגדול. במלחמה הזאת, הם עבדו צמוד, וצריך לעבוד על עך.

1) מקטין ככל האפשר את התערבות הממשלה בתו"ל ותוכניות צבאיות. אם רה"מ רוצה לשחק ברמטכ"ל אז הוא לא צריך רמטכ"ל. אם רה"מ מוכן לאשר רק "חצי" תוכנית, אז שהרמטכ"ל יתפטר. חצי תוכנית או בנק מטרות מקוצץ, גרוע מאפס מעשה.

2) בונה מחדש את מערך המילואים. מצד אחד: משתמטים לכלא! מצד שני, יותר גמישות, יותר תגמולים ופחות זילזול.

3) למילואימניקים: אימוני קליעה, טילים ומרגמות, אפשר לעשות במילואים חצי שנתיים, דו יומי או תלת יומי.

4) מרחיב יחידות גרילה, משפר את האימונים התו"ל והופך אותן למקצועיות, חיילי קבע או מילואים בתנאי קבע. להפוך את אגוז לחטיבה ולשחרר אותה מכל משימה שאינה גורלית או אינה רלוונטית להתמחות שלה. אגוז צריכים להיות רק בלבנון אלא אם המצב באמת חמור מאוד.

5) טנקי מרכבות אימונים מאלומיניום. זול יותר.

6) יותר טנקים קלים, וגם טנקים על גלגלים. יותר ניידות, יותר גרילה.

7) יותר ציוד תוצרת הארץ. לא להתבייש להשקיע בישראל. עדיף להעסיק אלף פועלים ישראלים נוספים מלשלם להם דמי אבטלה. שיהיו לנו מסוקים נגמ"שים ומשגרי רקטות תוצרת הארץ.

8) פיתוח יכולות תקיפת הקרקע של הזרוע הימית. כל תחליף יעיל לכוח אוירי רצוי. משחתות עם תותחי 155 מ"מ לפחות ורקטות להפגזת מטרות חוף.

9) לעבור בהדרגה אבל מהר לרכבי היבריד. מגדיל את הטווח ונצילות הדלק של הרק"מ. יכול לפתח כוח מנוע גדול יותר, שכן הדיזל רק מטעין מצברים למנועים החשמליים.

10) המלחמה בטרור החיזבאלוני הוא מלחמה מתמדת. לא פוסקת לרגע. אין זמנים, מקומות או מצבים בהם לא נתקוף כשנוכל. גם לא מוסרי לחכות לפרובוקציות. כל עוד חיזבאללה קיים, נתקוף או נשבה את אנשיו.

11) בריתות הגנה עם מעצמות זרות ידידותיות מלבד ארה"ב. להשקיע גם בבסיסי אויר וים מחוץ לישראל. לצורך זה, יש להגדיל את היכולות האסטרטגיות של צה"ל. למשל, בניית טייסות של מפציצים כבדים, שיחנו בבסיסי אויר בארה"ב, אריתריאה, הודו, צ'כיה... מחוץ לטווח הנזק של האויב.

12) לאמץ גישה אגרסיבית כלפי האויב. לא לפחד מעימות, שהאויב יפחד מעימות ויחשוב 7 פעמים איך לא לתת לנו תירוץ להחריב את ארצו. להסגיר את משעל או שנבוא לקחת אותו... לשחרר את החטופים או שיחטפו...

יש בצבא בזבוז איום של כוח אדם. במפקדות רבות יש המוני קצינים, נגדים וחיילים שאין כמעט להם שום דבר לעשות.

הבעיות במצב זה:

• הוצאות גדולות - כל אדם מיותר מפחית את המשאבים שאפשר להקדיש למה שחשוב
• אנשים שאין להם משימות מעסיקים את הצבא בפעילות ביורוקראטית מיותרת כי הוא חייב להוכיח כל הזמן שהוא דרוש.

בשלב ראשון צריך לקצץ בתקנים (נניח 15%) ולסלק את הפחות מתאימים. אחר כך יש להכניס לעבודה מהנדסי תעשיה וניהול שיבדקו מה כל יחידה עושה ויקבעו תקנים מציאותיים.

חשוב שהמטה הכללי יתן דוגמה. האם צה"ל באמת צריך כל כך הרבה אלופים?

זהו נושא שאני חוזר עליו בהודעות רבות. האבטלה הסמויה גורמת נזק לצבא.
את האבטלה הסמויה בצה"ל הייתי פותר בדרכים הבאות:
1) תמריצים חומריים לחיילים קרביים. דירה, מלגות לימודים, נקודות זיכוי במס, העדפה בקבלה לעבודה (לפחות במשרדים ממשלתיים).
2) פתיחת מסלולי שירות נוספים במסגרת שירות לאומי: גדודי עבודה (שדות, כבישים, בנייה), גרעיני נח"ל, מכבי אש, מד"א, "גדודי שלום" למשימות הומניטריות בעולם (גם הסברה וגם רקע מקובל בעולם לפעילות מודיעינית)...
3) באמצעות גדנ"עות בתיכון, וקציני חינוך בצבא, הייתי עושה מבצעי הסברה ותוכניות הסברה כדי להעלות את המורל ולהסביר לחיילים שמרגישים כמו מסמרים בלי ראש, את תרומתם וחלקם בתמונה הגדולה. כך מקטין את ההישתמטויות. שחייל יבין בשביל מה הוא נלחם.
4) הקמת "משמר המולדת", הרחבה של מג"ב ויס"מ כדי להילחם יעודית לבט"ש ולוט"ר כדי לשחרר את הצבא ברובו והמשטרה הכחולה, כל אחת למשימותיה. שהמשמר העירוני יתפוס שב"חים, יאייש מחסומים וירדוף אחרי מבוקשים בערים הגדולות, שמשמר הביצורים יתפוס צמתים, מחסומים, מוצבים בגבולות שלום ומתקנים אסטרטגים של מקורות וחברת חשמל שמותקפים תדיר בנגב ובגליל (אבל כמעט לא שומעים על זה בחדשות, רק במקומונים). מג"ב יפרש בשטחים הפתוחים שבין המוצבים והערים... לפעולות שיטור ולוט"ר.

מלבדם, כמובן יחידות צבא יעודיות בלבד (לש"ב, צלפים למשל), אבל לא כל הצבא.

כל מי שלא מתאים לצה"ל, יכול לתפוס תפקיד "במשמר המולדת", סוג של קרבי שחוזר הבייתה כל יום (במשמר העירוני), או עושה שמירות כל השרות בפילבוקס או במוצבים (משמר הביצורים). מג"ב נשאר מג"ב, טוחנים אבל ממוקד יותר במשימות: מרדפים, מחסומי פתע, לוחמה בטרור.

לגבי מילואים:
חלק חשוב מאוד באימונים צריך להיות שימוש נכון בנשק. אימונים חד עד תלת יומיים, ממוקדים בשימוש בנק"ל, מרגמות ואולי גם טילים, במטווח צבאי עירוני קל"ב, יכול להיות פתרון מסויים לזה. כמובן שזה לא במקום אימונים תקופתיים של הגדוד והחטיבה.

"4) מרחיב יחידות גרילה, משפר את האימונים התו"ל והופך אותן למקצועיות, חיילי קבע או מילואים בתנאי קבע. להפוך את אגוז לחטיבה ולשחרר אותה מכל משימה שאינה גורלית או אינה רלוונטית להתמחות שלה. אגוז צריכים להיות רק בלבנון אלא אם המצב באמת חמור מאוד.

5) טנקי מרכבות אימונים מאלומיניום. זול יותר.

6) יותר טנקים קלים, וגם טנקים על גלגלים. יותר ניידות, יותר גרילה. "

אז ככה:
4. אל תשכח - יש גם מלחמה קוונציונלית. אי אפשר להגיד עכשיו "טוב, נתקענו בלבנון, אז בואו נהפוך את הצבא ליעודי ללבנון"
5. לא ממש הבנתי למה אתה מתכוון.
6. שוב, כמו בסעיף 4, אי אפשר להיות פתאום צבא מכוון גרילה.

אל תשכח שגם X היא חלק מעוצבה שלמה שיש לה ייעוד ספציפי ואף פעם לא נאמר שכל הצבא הפך להיות מוכוון לייעוד שלX (רוב הלוחמים בעוצבה זאת ד"א הם מילאומיניקים).
ראוי , ויותר מראוי, שצה"ל יקצה סד"כ דומה והשקעה דומה באמצעים גם עבור מתאר גרילה או כל מתאר שמצריך התמחות ספציפית ויש יחידה סדירה גדולה שמתעסקת במתאר זה (לדוגמא אגוז ומגלן).
ההתמחות של לוחמי אגוז נעלמת (יותר נכון "נאלמת") עם שחרורם וחבל, אם כל לוחמי אגוז לדורותיהם היו משרתים בחטיבה ייעודית ,שגם היחידה הסדירה הייתה חלק ממנה בדומה לX, זה היה בא לידי ביטוי בצורה טובה בלחימה הנוכחית בה לחימה במתארי גרילה הייתה רלוונטית מאוד.

בנוסף, אנו רואים יותר ויותר השענות של צבאות חלשים (ערביים בעיקר ,אבל המגמה ברורה) על לחימת גרילה בגלל העובדה שהיא כמעט מרוקנת מתוכן את כל היתרונות הטכנולוגיים של צבא מתקדם ומשאירה רק את כישורי הלחימה הבסיסיים כגורם משפיע, לכן הפניית משאבים רבים לכיוון לוחמת גרילה היא בבחינת התכוננות למלחמה הבאה והפקת לקחים נכונה מהמלחמה האחרונה.

ברוך הבא.
אנא השתדל לא להסגיר סודות צבאיים.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

בסופו של דבר, צבא נועד להילחם נגד צבא.

כשאני שאלתי "למה בכלל אנחנו עושים מסל"צים, בואו נעשה רק לוחמת לש"ב עם הטנקים (שהרי זה עולם אחר)?", ענו לי, וצדקו, שבסופו של דבר, צבא נועד למלחמה קונבציונלית. נכון, צריך להכשיר למתארים מיוחדים, אבל לא לשים על זה את הדגש, כמו שזה היה נשמע. סד"כ של חטיבה זה המון.

אסף.

טוב, יש הרבה צעדים תלויי זמן.
אציין את הבולטות .

קודם כל נותן ליחידות השונות שכבר עושות את התחקיר הפנימי שלהן לעבוד ולהגיש את המלצותיהן.

המרכיב האנושי הוא לב המפתח להצלחת צה"ל, וזה אומר טיפוח הדרג הזוטר שעובד....
הרחבת תקני קצונה זוטרה ונגדים ביחידות מפתח וגם בזרועות...
שיפור תנאי תעסוקה בצורה משמעותית ומניעת זליגת מוחות לאזרחות.

קידום משמעותי לתקני כ"א טכנולוגיים פיתוחיים והטמעתיים.
הפרטת כלל המערך הלוגיסטי האחזקתי של צה"ל - המערך שעוסק באחזקת שגרה.

בחינת כלל אמ"ן ובדיקתו מהיסוד כולל כלל היחידות.

המשך תהליך שרגון זרוע היבשה והבאתו לרמת ח"א וחה"י.

השלמת המלאי החסר מהלחימה.

קידום יכולות יסוד נדרשות בלחימה (C4I ועוד....)

דווקא בקשר להפרטה של המערך הלוגיסטי, כנראה שזה חלק ממה שגרם לבעיות. אני לא בטוח כמה זה טוב, והצבא עצמו שוקל את זה בשנית כיום.

על מה אתה מדבר? איזה הפרטה נכשלה?
תן לזכיין אזרחי רציני כמו אלביט, תע"ש או תע"א לתחזק את הימ"חים בצה"ל ותראה שיפור של עולם ומלואו תוך שנה עד שנתיים. צה"ל יכול להציב לקבלן כזה מדדים איכותיים וכמותיים ואף לקשור בונוסים ותגמול אישי לרמות הכוננות והכשירות. הדבר הכי גרוע זה לתת לאזרחים עובדי צה"ל או לרס"רים להמשיך ולתחזק ימ"חים - איכותם הנמוכה מתחרה רק במוטיבציה האפסית שלהם להתמקצע ולהשתפר מה עוד שהחיילים שהצבא מעמיד לרשותם הם הגרועים ביותר (בעיות ת"ש ומשמעת, קב"א / דפ"ר נמוכים). פתרון המבוסס על אנשי המילואים עצמם הוא לצערי אינו סקלאבילי או ישים, מה עוד שבעבר כבר ניסו דברים כאלו ועם השנים התגלה שאנשי המילואים פשוט בזזו את אותם הימ"חים (מנות קרב, דלק, ברגים, צבעים, חלקי חילוף למשל).
דרך אגב המחדל הבא של המלחמה הבאה כבר ידוע מראש - מיגון הימ"חים נגד רקטות וטילים - והפתעה גדולה - במקום לבטן ולבנקר את הימ"חים שלא להגיד לפזר ברחבי הגליל גם פה לא נעשה דבר. רוב הימ"חים הגדולים של פצ"ן כמו פילון, יפתח, צומת גולני, חוות השומר, עמיעד, כרמיאל, סנט ג'ין, מנצורה וכו' עדיין בנויים מאותן סככות אסבסט מצ'וקמקות.
תזכרו טוב טוב מה כתבתי פה ותעלו את זה באוב בעוד כמה שנים כשתקום ועדת החקירה הבאה שתברר מדוע 15-20% מציוד המילואים של צה"ל נפגע ו/או הושמד ביום פרוץ המלחמה על ידי טק"ק ורק"ק סורי/אירני.
לגבי ציוד מיושן או חסר בימ"חים, ניתן לרכוש ימ"חים שלמים של אוגדות סדיר ומילואים אמריקניות שנסגרו בקיצוצים הגדולים של שנות ה-90 בחצי חינם ואפילו פחות (הרבה פעמים עלות העברה + ביטוח בלבד) בעזרת כספי הסיוע. מדים, קסדות, ווסטים, כלי נשק קצרים, אמרל"ים, נעליים, אפודים, מחסניות וכו' אבל גם רק"מ, כלים רכים, חלקי חילוף ואפילו שמנים ודלקים. מדוע זה לא נעשה למרות שמשלחת הרכש של משב"ט בצפון אמריקה מונה כמעט 100 אנשים וזה כל יעודה? נו באמת...

לא היכרתי אפשרות של רכישת ימ"ח אמריקאי שלם, ואני מניח שחלקים גדולים ממנו יכולים לעבור AS IS לשירות בצה"ל.

זה מעלה עוד נקודה שהעליתי כאן מספר פעמים אבל לא קיבלתי תגובה מספקת (לטעמי) -
מדוע הוציאו את המג"חים משימוש ?
השאלה שלי היא מבחינה כלכלית ותפעולית גרידא, האם לא היה יותר זול לקבל או לקנות בזול מאוד בדולר סיוע חלפים שיש כמו זבל בעולם לטנק, שעל פי מה שאמרו לי חברים מהשיריון לא נחות לפחות מהמרכבה סימן 1 (שעדיין מרכיבה חלק גדול ממערך המילואים) ?

כל כמה שאני יודע, הימ"חים האלו מיועדים (לא רשמית) לנו. אנחנו יכולים להשתמש בימ"חים האלו, באישור, במקרה של אסון מחדל או מחסור חמור נוסח יום כיפור. כלומר, "הרכבת האוירית" של הסיוע האמריקני כבר כאן! (זאת מרוב שהם סומכים על היכולות הארגוניות שלנו).

הסימן 1 יוצא במהירות ממערך המילואים. רוב החברה שמוכשרים עליו יוצאים לאט לאט מגיל המילואים. והסימני 1 הנותרים הופכים לנגמשי מרכבה.
בקשר למגחים - המגחים הישנים יותר יצאו מכלל שימוש וכיום משמשים כמטרות וכבזנטים. המגחים שיש כיום, בעיקר מגח 7, הם טנק עם חליפת מיגון מאסיבית ושלל שינויים שהופכים את הטנק לעל הכיפאק, אבל הלחץ על המזקום גורם לבלאי אדיר, שמצריך המון טיפולים ובעקבות זאת המון חלפים, וזה עלה לצבא יותר מדי כסף. חוץ מזה שרוב צבאות העולם הוציאו כבר את הפאטונים משימוש, ככה שאין עם מי לדבר.

ועם שר הביטחון שומע מה הוא רוצה ממני, ומסביר לו מה הצבא הטוב בעולם יכול לעשות,
וחשוב יותר- מה הוא לא יכול לעשות.
למשל, הוא לא יכול למנוע ב- 100% חטיפה של חיילים שלו. הוא לא יכול למנוע ב-100% פיגועי טרור. הוא לא יכול לעצור רקטה ששוגרה, ודי קשה לו למצוא אותה לפני כן.
מצד שני, יש לי מנגנון ענק ומצויין שיכול לבצע כמעט כל פקודה ברורה (למשל, ההינתקות).
אז בוא נשב, ונחשוב מה המטרות ואילו סיכונים אפשר לקחת כדי להשיג אותן בוודאות טובה ובמחיר סביר, בלי להיות מופתעים אסטרטגית בפעם הבאה שחייל יחטף/ יהיה פיגוע רב- נפגעים/ רקטה תפגע במתקן אסטרטגי וכו'.
דבר שני- בתוך הצבא יש לי כמה רעיונות שארצה ליישם:
א. המרה של תקני קצונה זוטרים לתקני נגדים, למשל נגדת קישור, נגד ממח"ג, נגד מהנדס פרוייקט וכו'. אולי סמ"ר יכול לעבור פרק מקצועי של קק"צ ולהיות מ"מ לוחם? אני מניח שיהיו חובלים וטייסים שיעדיפו להיות נגדים, ולטוס/ לשוט כל השירות בלי לעבור לתפקידי מטה. שיפור בתפקוד, וכמובן במעמד הקצינים והנגדים.
ב. מגדיר ומפרסם מהן הדרישות ממפקדים ברמות אוגדה/ בסיס עד אלוף פיקוד, ובונה את תוכניות ההכשרה למפקדים לפיהן. כמה תותחנים, אנשי מודיעין שדה והנדסה קרבית היו מפקדי אוגדות? כל החוכמה באמת אצל לוחמי שיריון ורגלים (ויחידות מיוחדות)? אם פיקוד אמור לנהל מערכה כוללת בגיזרתו, אין סיבה שהאלוף או הרמ"ט לא יהיו מחה"א/ חיל הים. תנאי לקידום יהיה ביצוע מוצלח של תרגילי מפקדות (ממילא מפקד אמור להיות מסוגל להחליף את מפקדו בעת הצורך).
ג. כדי להפיק את המירב מכל אימון, ארכוש ערכות פשוטות שמקליטות מיקום GPS , דיבור בקשר ווידאו לנשיאה על חייל/ נגמ"ש טנק, שיאפשרו תחקור טוב של תרגיל ברמה מחלקתית/ פלוגתית.
ד. אחרון חביב, טיפשי אבל קל לביצוע: כומתה, כמו תג יחידה, מעידה על שיוך החייל. לכל יחידה תהיה אחת מהכומתות הקיימות. אם אתה בצנחנים- כומתה אדומה. החלפת יחידה- תחליף כומתה. גם אם הלכת בשבילה 120 ק"מ. על כך תעיד סיכת הלוחם שלך. נמאסו עלי המסדרים האלו במפקדות ובסיסי העורף, לפקידות יש כומתות בכל הצבעים כי זה נראה להן מאגניב. כמובן, לי כרמטכ"ל תהיה כומתת בקו"ם עם סמל צה"ל.

1) מקצץ לכול הדרגים הגבוהים,לכול בעלי הפרוטקציות,לכול האנשים שלא צריכים לקבל משכורות גבוה גם לא יקבלו.

2) קונה ציוד הכרחי שיעזור לחיילים בשטח להלחם טוב יותר כמו נעליים קלות ומנשאים נוחים יותר, ודואג לכך שלא היה חייל שיצא בלי קרמי,קסדה,רובה תקין,מזון,בגדים וכ'ו (אין מצב שישלח חייל ללבנון עם רובה שאחרי כול כדור יש מעצור)

3) מפרק תצבא ל2 יעודים עיקריים:

צבא = שומר על גבולות מדינת ישראל, נלחם בצבאות סדירים.
לוטר= לוחם בשטחים כנגד כוחות טרור וגרילה, מבצע מחסומים,מעצרים,חיסולים.

וכול חלק אחרי על שלו

4) משנה את הגיוס לצה''ל יותר אין משתטמים כמו גקו שלא יכולים לירות ברובה אבל ללכת מכות במעודון הם יכולים, או כול מיני דתיות שמופיעות לי בטלווזיה כמו שחקניות פרונו, ואין גם יותר כול מיני אנשים שיושבים בצבא ולא עושים כלום זה לא יתכן שיש 40 גובניקים שכול היום אחראים על לגרוס ניירות בזמן שבאפסנות יושב חייל אחד ודואג לנשקים ל4 גדודים.

5) מעלה משכורות לכול מי שבאמת עובד וקורע תצמעו כמו אנשי צוות טכני,טבחים,נשקים,אפסנאים,נהגים,לוחמים,טייסים,שריונ רים נ''מ וקיצר מי שצריך יקבל ולא שיש איזה אחד שיושב בקרייה משחק כול היום סוליטר בא ב10 חוזר ב4 ומקבל משכורת של 5 לוחמים.

6) מכין את ישראל לקראת מלחמה, מקים עוד מוצבים ובונקרים בכול הגבולות (שלום\עוין)
מבצע תרגילי ענק בהם יבחן הצבא לקראת מוכונות למלחמה והפקת לקחים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eladg מה אתה עושה ?

להערכתי הצנועה , למעלה ממחצית המלים שמופיעות באשכול הזה
לא קשורות כלל לנושא פתיחתו (מה אתה היית עושה כרמטכ"ל , זוכרים ?!) ...

מישהו מכיר איזשהו קשר בין :
* "...תיגמול אנשי המילואים כלכלית ומשפחתית..." (#10)
* "...מיגון העורף..." (#13)
* "...הוצאת הפנסיות ותקציבי השיקום ממשהב"ט..." (#14)
* "...ע"י המשרד לבטחון פנים...כולל משרד הבריאות ומשרד התחבורה..." (#19)
* כל מה שנכתב ב- #26
* כל מה שנכתב ב- #28
* כל מה שנכתב ב- #26
לבין תחומי הסמכות ו/או האחריות של הרמטכ"ל ?
ודוגמאות אלו הן רק על קצה המזלג...

חלק גדול מההצעות שהועלו באשכול מותנות בהסכמות/אישורי דרג פוליטי/מדיני .
להזכירכם - זה אותו דרג שסרב להכריז על מצב חרום , מה שהיה מאפשר חוקית
להפעיל את מערך המל"ח/פס"ח לסיוע לכמליון וחצי מאזרחי מדינת ישראל...

אז דחילאק , על מה אתם מדברים ?!

בואו נישאר בתחום העצות הטובות והחכמות שניתנו כאן כיצד לתקן ולשנות דברים
ב ת ו ך הצבא , בתחומים שהם באמת בתחום הסמכות והאחריות של פיקוד צה"ל...

בברכת גמר חתימה טובה...

A friend in need - is a friend indeed

(או שאני מפספס בתגובה שלי)

רוב התגובות פה כוללות תוכניות יפות והגיוניות, אבל כמעט כולן מתקשרות ישירות למלחמה בלבנון ולכשלונות שלה.

חברים, זה הדבר היחיד שיש להתעסק? אז יכול להיות שאני מפספס והדיון נגרר לכיוון - "מה הייתם עושים בתור רמטכל בתצורה מידית לאחר המלחמה" , ואז זה נכון, אבל לי יש תוכניות אחרות..

ישנן כמה בעיות בולטות בצבא בשנים האחרונות שלדעתי דורשות טיפול. כמה דברים שהייתי עושה, לא לפי סדר חשיבות מסוים :


1) מגדיל בצורה משמעותית את גופי הבקרה/ביקורת בצבא ומוסיף להם סמכויות. אין לי ידע כלל בביקורת מבצעיות למיניהן, אבל צברתי מספיק ניסיון בשלל ביקורת עורפיות - נהלי יחידה, משמעת, כ"א, ניהול תקציבים, תחזוקה, קשר.. האפקט שלהם חזק, אבל צריך להיות פי מספר מונים! קצינים ברמת סג"מ/סגן לא מספקים מבחינתי לערוך ביקורות - שישלמו ימי מילואים ויקראו לרס"ן/סא"ל במיל' לערוך ביקורות! קל לראות ביחידות בצבא שיש להם גופי ביקורת חזקים (ולא אפרט מטעמי במ"מ) איך התפקוד משתפר פלאים , בין אם מהפחד או סתם אם באמת יישמו חלק מההמלצות.

2) כ"א - משקיע משאבים בפתרון הנוסחא העילאית -> מי, למה, וכמה יתגייסו. למרות שזה לא בסמכותי - מנסה לפעול מול הממשלה לחוקק חוקים של שירות לאומי, הרחבת שת"פ בין צה"ל למשטרה/שב"ס/גופי בטחון אחרים, בחינה מחדש של מגוון נושאי כח אדם בדגש על אוכלוסית קבע - למצוא את השיטה שמצד אחד ירצו להישאר ויעדיפו הצבא על חברות אזרחיות, אך מצד שני לא "יעשקו" את הצבא בפנסיה מפוצצת ותוכניות פרישה לא הגיוניות.
חשוב מאוד גם לחזק את נושא המשמעת - דבר שחלוץ עושה מאז כניסתו לתפקיד ואני מאוד מרוצה מכך.
כאחד שמכיר את נושא כח האדם מקרוב - אני יכול בבטחה להגיד לכם שייעול בנושא יחסוך מיליארדים לאורך זמן, בלי לדבר על התמורה ה"איכותית" (האנשים עצמם).

פה אני יכול להכניס בהערת אגב את כשירות מערך המילואים - אבל פירטתם מספיק אז אני אשאיר את זה ללא מילים נוספות.


3) מבנה ארגוני. לא צריך לפרט כמה מטומטמים היו השינויים באגפים בצה"ל בשנים האחרונות (והדוגמא הטובה ביותר היא אג"א->אט"ל->אלר"ם. אולי גם אני אוריד/אוסיף עוד איזה חיל או מרכז לוגיסטי, ואקרא לו... את"ש! מצאתי! שם יפה!)
צריך למקד שיטה אחת ולדבוק בה לאורך זמן. לצערי , כולנו מכירים את שיטת ה"שריף החדש בעיר" -> כל אחד רוצה להטביע את חותמו ולא בהכרח חושב כמה שנים קדימה. החלטות בסדר גודל ארגוני-פנימי של הצבא (אני לא מדבר כרגע על רכישות, שגם להם יוקדש פרק נוסף) צריכות לעשות בשיתוף מלא של הממשלה ו/או לפחות של ועדות צבאיות במיל'. לא יתכן שכל תא"ל הופך עולמות ומשנה נהלים של עשרות שנים על דעת עצמו. וכן, זה קורה.
בכל אופן לענייננו - הרעיון של חלוץ ליצור בידוד בין הזרועות לא היה לטעמי, אך הוא יכול להתברר כרעיון מוצלח, בתנאי שימשיכו ליישמו. הבעיה היא שכרגע, במצב "המעבר" קיים כפל תפקידים/סמכויות עצום בצבא - לכל טירון/חייל מושתן קיים גוף מקצועי, גוף מכשיר, גוף מנחה, גוף מפקד ומרוב גופות כבר נמאס. להמשיך עם רעיון הבידוד -- או לזנוח אותו לגמרי. תלוי מתי אני אכנס לתפקיד ;-)

4) כספים ורכש. לקצץ בתקציבי הרכש! בחינה מחדש של כל רכישות היבשה - > ג'יפים, טנקים, תחמושת, פיתוח נשקים וכו'. להשקיע גם באמצעים שאפשר לשווק לחו"ל (אם נשארו מדינות שארה"ב לא אוסרת עלינו לנהל איתן מו"מ ).
ברכש אווירי/ימי אני די בור אז אין לי מה להוסיף - הייתי מניח לשקדי לעשות את ההחלטות שלו..


5) תו"ל. ליצור הפרדה בין צבא כוננות ורגיעה (או רגיעה וכוננות) לצבא חירום. לצערנו נוכחנו לראות שכל תרגילי הכיתה פיתות חי"ר והסתערויות שלוחמינו מבצעים באימונים - לא עובדים בצורה טובה בקרב. להתעקש על פרק הכשרה יותר ארוך לטירונים כדי שיספיקו להפנים את כלל ההכשרה - > באם זה לא עומד במבחן המציאות (הרי פרק ההכשרה של טירון חי"ר ממוצע קוצץ ב4 חודשים מאז שנת 2000...) ניתן לשקול מחדש תכנים רבים שמועברים ויתכן ולא רלוונטים יותר - אין פירוט, שכל אחד יסיק לבד.
כמו כן, מהלך שקורה בשנים האחרונות ועתיד להמשיך (גם בפיקודי! ) -> אחידות. נשק ייעודי אחד (התבור) לחטיבות הלוחמות, טנק ייעודי אחד וכדומה. חשיבות עצומה שלפעמים לא מוערכת מספיק בכך שכולם ילמדו את אותו דבר, ולא תראו חיל שלם (חש"ן לצורך העניין) שלמשך תקופות קצרות איכלס 4 טנקים שונים לחטיבות הסדיר ו2 סוגי נשקים אישיים.

אני אפסיק פה כי חשוב לי לציין משהו אחד - רוב ההחלטות שלי נעשות מראיה קדימה וארוכת טווח. הן מצריכות שיתוף פעולה גם מהרמטכלים שיבואו אחרי - כפי שכולם יודעים(או לא יודעים), מבנה הצבא מוגדר בעיקרון שסגן הרמטכ"ל הוא מנהל הצבא בפועל (וראש אג"מ), ואילו הרמטכ"ל אמור להיות האיש עם הראיה המערכתית קדימה ועם ההובלה לעתיד.

אשמח לשמוע תגובות..