|
28-08-2006, 21:11
|
מומחה לתעופה, תעופה צבאית, חלל ולווינות. חוקר בכיר במכון פישר
|
|
חבר מתאריך: 02.07.05
הודעות: 11,691
|
|
המתחרה לתותח הלייזר: טיל נגד טילים לטווח קצר ובינוני
מתוך אתר "הארץ"
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/755655.html
מקביל לסימנים שישראל "תיאלץ" כפי שמעריכה סדרת כתבות זאת, לרכוש את מערכת תותח הלייזר (סקיי גארד) של חברת נורתרופ גרומן (אף שרבים במערכת הביטחון מביעים ספקות טכנולוגיים ומבצעיים) מפעילה מערכת הביטחון בחשאיות רבה עוד כמה מיזמים לפיתוח כלי נשק נגד איום הטילים. מדובר בעיקר בפיתוח סוגים שונים של טילים נגד טילים, כדי לבדוק אם ניתן לעטוף את ישראל במעיל הגנה הרמטי.
מיזמים אלה, המכונים "חץ קטן", נמצאים בשלבי היתכנות ומיועדים לתת פתרון לאיומי הטילים והרקטות לטווח הקצר ובעיקר הבינוני.
טיל החץ והמערכות הנלוות לו, פרוסים כבר בפריסה מבצעית זה זמן מה ומכוונים ליירט את איומי הטילים ארוכי הטווח: הסקאדים הסורים בטווח 300-500 ק"מ וטילי השיאהב האיראניים לטווחים 1,300-2,000 ק"מ. אף שכיום הוא מיועד ליירט טילים עם ראשי חץ מכל הסוגים, במקורו נולד החץ בעיקר כדי לתת מענה לטילים ארוכי טווח בעלי ראשי חץ בלתי קונוונציונליים.
ההיגיון שמאחורי פיתוח טיל נגד טילים לטווח בינוני וקצר מסתמך על כך שהטכנולוגיה מוכרת קיימת ונגישה ובחלקה, כמו במקרה החץ, מוכחת (לעומת מערכת תותח הלייזר, שהיא בבחינת רכישת "חתול בשק"). גם עלות הפיתוח נמוכה יחסית - כרבע מעלות פיתוח הלייזר (שהושקעו בו כבר 400 מיליון דולר ועוד כ-200 מיליון נדרשים להשלמתו). החסרון לעומת זאת הוא המחיר הגבוה של שיגור כל טיל - כמה מאות אלפי דולרים לעומת "ירי" אלומת תותח הלייזר, שמחירה עד 3,000 דולר. חסרון נוסף הוא שלא ברור מתי יפותח הטיל הזה אם בכלל, ומתי יכנס לשרות מבצעי, לעומת תותח הלייזר שיצרניו מבטיחים כי תוך שנה וחצי הוא יוכל להיפרס מבצעית.
מצדדי תותחי הלייזר אינם אוהבים את המיזמים האלה. לטענתם אין בהם צורך משום שתותח הלייזר יכול לתת מענה לכל איומי הטילים: קצרי הטווח, הבינוניים ואפילו ארוכי הטווח. מתנגדי הלייזר ותומכי הטיל נגד טילים טוענים לעומת זאת, כי במקרה הטוב תותח הלייזר הוא פתרון רק לרקטות קצרות הטווח. "לא כדאי שטיל סקאד או חס וחלילה שיהאב ייורט בטווח של שני ק"מ ממטרתו. רק התפרקותו יכולה לגרום לנזק כבד, כפי שראינו במלחמת המפרץ ב-1991", הם מדגישים.
מינהלת פיתוח אמצעי לחימה ותשתיות (מפא"ת), המשותפת למשרד הביטחון ולצה"ל, הוציאה כבר לפני שנתיים "קול קורא" לכל התעשיות הביטחוניות להגיש הצעות לפתח טיל נגד רקטות וטילים קצרי טווח. מדובר באותן רקטות וטילים שהטווח שלהם עד 40-50 ק"מ: קסאמים וקטיושות 122, 220 ו-240 מ"מ (שנקראות גם אורגון, גראד ופג'אר).
מרבית התעשיות הביטחוניות השתתפו והגישו עשר הצעות, שמתוכן בחרה מפא"ת בשלוש, שאחת מהן נחשבת למרכזית. "הרעיונות שנבדקים מסתמנים כמבטיחים מבחינת הביצועים ומבחינת העלויות" הדגיש מקור בכיר במשרד הבטחון "עד סוף השנה נחליט".
במקביל, ישנו מיזם נוסף שעל השקתו הוכרז לפני כשלושה חודשים, לפיתוח טיל נגד טילים בינוניים, לטווחים 50-200 ק"מ. משפחה זו כוללת את הרקטות ממשפחת הפג'אר, טילי הזילזאל, פרי פיתוח עצמאי של תעשית הנשק האיראנית המצויים בידי החיזבאללה וטילי אס. אר. 21 מתוצרת רוסיה שיש בידי סוריה.
המיזם משותף לחברת רייתאון האמריקנית, יצרנית טילי הפטריוט, ולרפא"ל. המיזם המכונה "סטאנר" מבקש לשלב את טכנולוגית טילי אוויר-אוויר "פיתון" של רפא"ל עם טכנולוגית טיל הפטריוט. המכ"ם יהיה של אלתא, חברה בת של התעשיה האווירית.
ההערכה היא שמחיר הפיתוח הוא כרבע מיליארד דולר. הקונגרס האמריקאי הקציב כבר בשנה שעברה 10 מיליון דולר למיזם ומפא"ת הוסיפה עוד 12 מיליון בעבור רפא"ל. במהלך מלחמת לבנון אישר הקונגרס עוד 25 מיליון דולר המיועדים בעיקר למחקר היתכנות, שימשך כמה חודשים.
לאחר מכן צפוי שלב "צמצום הסיכונים" שיימשך עד סוף 2007 ואז, אם הכל ילך למישרין, יחל שלב הפיתוח. בסיומו, על פי הערכות של אדם שריל מחברת רייתאון, ניתן יהיה לייצר כל טיל מיירט בעלות של כחצי מיליון דולר. מקור במשרד הביטחון מדגיש כי טיל נגד טילים לטווח בינוני יכול להיות פתרון מצוין "להגנה אזורית". לפי אותו מקור ניתן להציב שתיים-שלוש סוללות להגנת המרחב מתל אביב צפונה.
"אין ספק כי הסטאנר הוא טיל יפהפה מבחינה טכנולוגית", מדגיש עוזר רובין, שעמד בראש מנהלת מיזם חומ"ה (חץ ומערכות התראה) עד 1999 וכיום משמש יועץ פרטי לתעשיות בטחוניות בישראל ובעולם. "הבעיה שלו היא שהוא לא יהיה מבצעי עד 2011 ומה עושים עד אז?" שואל רובין.
מה עושים אם המלחמה תתחדש בעוד שבועות, חודשים או אפילו שנה וחצי, לפני שאפילו מערכת שנויה במחלוקת כמו תותח הלייזר תהיה זמינה? על כך במאמר האחרון והמסכם של הסדרה.
"החץ הקטן"
בעד, הטכנולוגיה מוכרת, קיימת ונגישה; ובחלקה, כמו במקרה ה"חץ" - מוכחת
עלות הפיתוח נמוכה יחסית - כרבע מעלות פיתוח הלייזר
נגד , המחיר הגבוה של שיגור כל טיל - כמה מאות אלפי דולרים
לא ברור מתי יפותחו טילים כאלה, אם בכלל, ומתי ייכנסו לשירות מבצעי
|
|