לידיעת ועדת החקירה

בחזית, כמו בעורף, כל המחדלים הופיעו בדו"חות מבקר המדינה - הקסדות, האפודים ומיגון הטנקים. אבל ועדת השרים שהיתה אמורה לעקוב אחרי יישום הדו"חות, בראשות חיים רמון, לא דנה בכך אפילו פעם אחת

מאת עקיבא אלדר

אחרי שהתפטר מהממשלה בגלל תיק הנשיקה, יהיה לחיים רמון זמן להכין את התשובות לוועדת החקירה, אם תקום, למחדלי המלחמה בלבנון. בממשלה הקודמת, עד שנטש את "העבודה", השר בלי תיק רמון עמד בראש ועדת השרים למעקב אחרי יישום דו"ח מבקר המדינה. במשרד ראש הממשלה אישרו אתמול שרמון לא קיים אפילו דיון אחד על ממצאי המבקר במערכת הביטחון. "היתה לו אג'נדה אחרת", הסבירו. החוקרים ישאלו ודאי את רמון אם הוא עשה משהו בעניין הדו"ח השנתי 56א' מאוגוסט אשתקד.

כדי לרענן את הזיכרון, הנה קטעים נבחרים מהדו"ח: "אגף התקציבים במשרד האוצר לא ביצע היערכות למשמעויות הכלכליות והתקציביות של הקיצוצים המוצעים... לא נבחנו מול מערכת הביטחון המשמעויות המבצעיות של הקיצוצים הללו ומידת ישימותם... אגף התכנון בצה"ל ואגף התקציבים במשרד הביטחון, האחראים לתכנון תוכניות העבודה של צה"ל ולתמחורן, לא בחנו את המשמעות הכלכלית של ביצוע שינויים בתוכניות העבודה עקב הקיצוצים התקציביים... תוכנית העבודה הרב-שנתית של מערכת הביטחון התבצעה בלי שמשרד האוצר ומשרד הביטחון תיאמו מסגרת מקורות ארוכת טווח למימושה".

את מחיר הכשל בתחום התקציב, בתוספת זלזול בממצאים החמורים, שילמו הלוחמים. המבקר בדק את המיגון מיולי 2002 עד פברואר 2003, ומצא "פערים גדולים במשק האפודים והקסדות בין המצאי לבין הצרכים שהגדיר צה"ל כמענה למלחמה כוללת". לפי הנתונים שקיבל מצה"ל, להשלמת הפערים נדרש תקציב של 554 מיליון שקל. מדובר בעיקר במאות אלפי אפודים נגד רסיסים ובמאות אלפי קסדות "שיש להחליפן עקב אי-עמידתן במלוא דרישות צה"ל". עד מועד סיום הביקורת, מארס 2003, לא הכינה מיפקדת זרועות היבשה תוכנית רב-שנתית להחלפת האפודים והקסדות (צה"ל גם לא נערך להתאמת ציוד הקרב לחיילות-לוחמות. המבקר קבע כי "היעדר ציוד קרב ייעודי לחיילות לוחמות מסכן אותן ופוגע ביכולתן המבצעית").

בצה"ל חסרו אלפי אפודים נגד קליעים, המהווים כ-50% מהצרכים שהוגדרו על ידי צה"ל באותו מועד. לא היה שיתוף פעולה או תיאום בנושא המיגון האישי בין הגופים שעוסקים בתחום המיגון האישי, ולא נוצל הידע הרב שנצבר בכל אחד מהם, החל בהגדרת הצורך המבצעי וכלה בהליכי פיתוח של אמצעי מיגון. צה"ל והמשטרה הגדירו באופן שונה את הצורך המבצעי באפודי מגן נגד קליעים חודרי שריון בפעילות חיילים ושוטרים באותם אזורי עימות בשטחים. כתוצאה מכך, חיילים ושוטרים ששהו באותם אזורים וביצעו פעילות זהה, צוידו באפודי מגן שנתנו רמת מיגון שונה.

המבקר מצא כי מינהלת תוכנית טנק המרכבה (מנת"ק) פיתחה את המיגון לטנק לפני שצה"ל בחן מראש את הצרכים הנובעים מהאיומים על הכלי, ובאופן שגרם למטכ"ל לעמוד מול עובדה מוגמרת בבואו לאשר את הפרויקט. בסופו של דבר, לאחר שהושקעו משאבים לא קטנים בפרויקט המיגון, לא היה אפשר לממש את הפרויקטים, בגלל העדר מקורות תקציביים. בביקורת עלו כשלים גם בתחום מיגון רכב קרב משורין (רק"ם).

בראשית המלחמה דווח במדור זה על ממצאים חמורים של המבקר ביחס למצב המקלטים באזור הצפון ועל מחדל בן עשר שנים בכל הנוגע למימוש התוכנית לפינוי המוני של תושבי קו העימות במקרה של התקפת טילים. אם ועדת החקירה תתעניין גם בבלגן בתחום ההסברה במלחמה האחרונה, כל שיהיה עליה לעשות הוא להסיר את האבק מעל דו"ח המבקר על מחדלי ההסברה במבצע "ענבי זעם" ולברר מדוע גם הפעם צה"ל ומשרד החוץ עבדו זה נגד זה במקום זה עם זה. בנוסף לכל, יש אצל המבקר פרק נרחב על הזנחה מתמשכת של הביקורת הפנימית בצה"ל, זו שהיתה אמורה ליירט את המחדלים האלה לפני ששולחים חיילים לקרב בלי אפודי מגן ומי שתייה.

השר איתן כבל, שהיה פעם ראש מחנה רמון במפלגת העבודה והחליף אותו בראשות ועדת השרים למעקב אחר יישום דו"ח המבקר, הבטיח אתמול כי הדיון הראשון של הוועדה ייוחד כולו למערכת הביטחון. אולי סוס או שניים נשארו באורווה. ממשרד ראש הממשלה נמסר, כי ליקויים רבים שמוזכרים בדו"חות תוקנו בינתיים. חבל שחיילי המילואים שחזרו הביתה לא יודעים מזה.

עוד שאלה שראוי שוועדת חקירה תתעניין בה היא מי באמת הכתיב את מדיניות ישראל במלחמה בלבנון. היא תמצא, למשל, ששר הביטחון עמיר פרץ למד מהשגרירות האמריקאית בתל אביב שחרף הבטחות הממשלה, צה"ל הפציץ את הרובע הנוצרי של ביירות.

ובינתיים בדרום, 11,280 פגזים

בעיצומה של המלחמה בלי שם בצפון התפנה עמיר פרץ להשיב לשאילתא שהגישה בסוף האביב זהבה גלאון, ראש סיעת מרצ, בנוגע למבצע בדרום שהתכבד בשם "גשמי קיץ". במכתב מדווח שר הביטחון כי מאז אפריל 2006 ועד 20 ביולי נורו במבצע "גשמי קיץ" 11,280 פגזים לעבר "שטחים פתוחים, לא מיושבים, בהם מבוצעת תנועה של חוליות לעבר נקודות שיגור או שמהם משוגרות רקטות". לשם השוואה, במבצע "גשם ראשון" - שהחל ב-25 בספטמבר אשתקד ונמשך עד 3 באפריל, נורו "רק" 2,713 פגזים. שר הביטחון ידע שכל פגז כזה עולה 2,900 שקל, "חלופה יחסית זולה בהשוואה, למשל, לצורך לקיים נוכחות מתמדת של פלטפורמות אוויריות חמושות בגזרה ובהשוואה לעלויות טילים מונחים".

מה ששר הביטחון לא ידע לספר לגלאון הוא מספר האזרחים הפלשתינאים ("לא מעורבים") שנפגעו מרבבות הפגזים. פרץ כתב שאין בידי צה"ל נתונים מדויקים על מספר ההרוגים, אך ידוע לו שבדרום, כמו בצפון, "פעילי טרור אינם נמנעים מלבצע ירי רקטות ופצצות מרגמה מחצרות בתים פרטיים או בסמיכות אליהם. יחד עם זאת, לאור רמת הדיוק של פגזי ארטילריה ועל מנת להימנע ככל הניתן מפגיעה בחפים מפשע, נקבעו בצה"ל טווחי ביטחון גדולים יחסית מבתי מגורים ואזורים אורבניים".

אם "פגיעה בחפים מפשע" מטרידה את פרץ, ולא רק מבחינת התרומה ל"הידברות" עם הפלשתינאים, "בצלם" ישמח ודאי לספק לו את הנתונים. בידי הארגון רשימה של 163 פלשתינים שנהרגו בידי כוחות הביטחון ברצועת עזה בחודש יולי, 78 מהם (48%) לא השתתפו בלחימה בעת שנהרגו. 36 מההרוגים היו קטינים, ו-20 מהם נשים. באותו חודש נהרגו בגדה המערבית 15 פלשתינאים. לפי רישומי "בצלם", מספר ההרוגים בשטחים ביולי הוא הגבוה ביותר בחודש אחד, מאז אפריל 2002. מי אמר שצריך להחזיר את שאול מופז למשרד הביטחון?

http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...SubContrassID=0

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby