19-08-2006, 09:42
|
|
|
|
חבר מתאריך: 08.04.06
הודעות: 1,390
|
|
זה לא שיר על רכבת
מכירים את השיר ששרנו כילדים "בין הרים ובין סלעים טסנו ברכבת"?
ובכן, זה לא שיר על רכבת. הלחן של הביצוע של השיר הוא אותו לחן שאנו שרנו כילדים. הקרדיט מגיע לחוקרת שלצערי איני יודעת את שמה. לפני 3 חודשים (אני כבר 3 חודשים מתכננת להביא לכם את המידע הזה, אבל רק עכשיו יצא לי) הרדיו היה פתוח כנראה על רשת ב' והשעה היתה 19:00 בערב. היתה תוכנית על שירים ועל חקירתם. אין לי מושג מהו שם התוכנית. שמעתי, הופתעתי ונגנבתי.
אז הנה השיר. כשתיקראו אותו תיראו שמדובר בבחורה/אישה שמצפה בקוצר רוח לבן זוגה שיחזור כבר הביתה, הוא מגיע, מצלצל בדלת, מלטף את צווארה וצונח על המיטה. מהמשפט "חרש דובבות שפתיו: יונתי, תמתי" ניתן להסיק שייתכן שהוא לא אמר זאת במילים, אלא בנשיקות ובחיבוקים וכו'. לגבי מה קרה במיטה - צנח וישן או משהו אחר - זה כבר נתון לדימיון הפרוע של הקורא.
הנה השיר:
ביצוע: דודו אלהרר
מילים: עממי
לחן: עממי אכבה לי את הנר
אעל על משכבי.
עוד מעט, עוד מזער,
יבוא בחיר לבבי.
בין הרים ובין סלעים
טסו ברכבת
ומכל הבחורים אותו
אני אוהבת.
דום ניצב הוא בחלון
ישקיף אל מעוני,
קול משמיע פעמון
האח, מה רב ששוני!
קול דודי דופק עכשיו
פתחי לי יפתי.
חרש דובבות שפתיו:
יונתי, תמתי.
רק כותנתי לבשרי
דלתי לו פתחתי
חיש ליטף את צוארי
ויצנח על מיטתי.
שהלילה יארך,
זאת שאלתי.
תמיד ישרור אופל כך
כל עוד הוא במיטתי.
כי בין הרים ובין סלעים
טסו ברכבת
ומכל הבחורים אותו
אני אוהבת!
_____________________________________
gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
