שלום לכולם,
בהמשך לדיון שהחל להתפתח בשרשור "בונקרים בלבנון" אני רוצה להעלות סוגיה מרכזית שהוזכרה כבר במספר מקומות אך לא זכתה עדיין להתייחסות הטכנית הראויה.

הבעיה: לצורך התמודדות טובה עם ירי רק"ק (כמו גם צרכים מבצעיים אחרים) קיים צורך במודיעין חוזי רציף על שטחים נרחבים בשדה הקרב. הבעיה הייתה נכונה בעזה, נכונה ביתר שאת בלבנון ותהיה נכונה שבעתיים בעימותים עתידיים מולם עשוי צה"ל לעמוד בשנים הבאות.

פתרונות: הפתרון הפשוט ביותר הוא הרווית השטח באמצעים קיימים אשר מסוגלים לספק מענה רק לגזרות צרות (ואולי אף לזמן קצוב). מהלך כזה מוגבל בעיקר מבחינה כלכלית שכן הוא דורש כמות גדולה מאד של אמצעים (וכ"א מתפעל). פתרון שונה הוא פיתוח אמצעים יעודיים אשר מסוגלים לספק כיסוי רחב ורציף של שטח מגובה רב. מערכות פנורמיות יכולות לבוא במקרה זה בחשבון אבל גם להן מגבלות.

שאלות פתוחות:
1. מהו שטח הכיסוי בכל נקודת זמן של אמצעים חוזיים קיימים (על פי פרסומים גלויים כמובן) - במילים אחרות איזה ריבוע שטח יכול אמצעי חוזי מסוג נתון לכסות בכל נקודת זמן?
2. מה יחס הרזולוציה לגובה אשר אמצעים קיימים מספקים והיכן עומדת הטכנולוגיה כיום (שוב, במגבלות מידע גלוי).
3. מה המגבלות של אמצעים פנורמיים מבחינת רזלולוציה (ובעיות אחרות)?
4. התמודדות חוזי עם מגבלות מסוגים שונים - מז"א (עננות, ערפל, עשן וכו'), צמחייה, הסוואה (כולל תרמית).
5. יכולתו של חוזי מסוגים שונים לאתר מבנים תת קרקעיים (מנהרות, בונקרים וכו').

עידו

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כ"כ הנתונים משתנים בחתך המשימה - מעקב אחרי אדם,לדוגמא, לא שקול לאיתור שיגור רק"ק בעל חתימה אלימה מאד.
קיימים מטע"דים שונים המספקים מענה ל"אל-ראות" כגון מכ"מי SAR ומכ"מים מולטי ספקטרליים ו DUAL BAND IR ומכ"מי GPR החודרים קרקע (יכולת מוגבלת מאד ובטח שלא תראה מרתף של בית על תכולתו מהאויר).

אמצעי פנורמי לאיתור שיגור לדעתי ישים, וגם הוצאת נ"צ בדיוק סביר - אך אין הדבר יפתור את בעיית הרק"ק קצר הטווח ואילו בנושא הרק"ק ארוך הטווח הפער שלנו קטן בהרבה.
http://www.odfopt.com/
לחברת ODF יש מגוון מוצרים מבוססי פריזמה פנורמית וכ"כ אלגוריתם VMD וניתוח תמונה, זאת כדוגמא לכיווני פיתוח בתחום הפנורמי.

מכיוון והמשגרים עצמם הם מתכלים מבחינת חזבאללה, הדרך היעילה להתעמת עם השיגורים היא ניטרול חוליות השיגור עצמן,חיסול ריכוזי רקטות גדולים ועוד,לשם כך דרוש מודיעין ושת"פ קרקע-אוויר יעיל, שכן איתור השיגור עצמו הוא מאוחר מידי.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

נקודת המוצא של הדיון היא שרוב הפרטים הם חסויים ובשל כך הדיון הוא חלקי בלבד. בכל זאת אני מאמין שישנן מספר נקודות חשובות שדיון טכני גם במגבלות המידע הקיים יכולות להנות ממנו.


לעצם העניין. בוא ננסה (עד כמה שניתן) לרדת לרמה המעשית:
עשיתי כמה בדיקות ובאופן גס (מאד) ניתן להעריך כי:
1. שטח רצועת עזה הוא בערך 400-450 קמ"ר.
2. שטח דרום לבנון שמדרום לליטאני הוא כ-1000 קמ"ר.

עכשיו נשאלת השאלה:
1. בהנחה שנעשה שימוש בחוזי מגובה של כ-20 אלף רגל (מעל גובה איום נ"מ קל) - איזה שטח ניתן לכסות על ידי חוזי יחיד באופן רציף כך שניתן יהיה לזהות דמות אדם נע על הקרקע (בלי לקחת בחשבון צמחיה עננות, טופוגרפיה וכו')?
2. בהנחה שנעשה שימוש בחוזי מגובה של 60 אלף רגל ויותר (במסגרת איום טק"א כבד) - אותה שאלה?

כנגזרת משאלות אלו בתנאים אופטימאליים ניתן יהיה להעריך באופן ראשוני מה היקף הכלים הדרושים למשימת כיסוי שטח נרחב (דוגמת עזה/דרום לבנון).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אכן צדקת במשפט האחרון. אופן השימוש של החיזבאלה במשגרי רקטות אינו מתאים לתו"ל פגיעה באתר השיגור המתגלה בתוך או לאחר השיגור.... עוברות דקות מספר עד הנחתה יעילה (ולא כולן יעילות כמובן), ובדקות אלה צוותי השיגור נעלמים מהמקום. יותר מכך, במקרים רבים ההפעלה נעשית או בשלט רחוק או אף בשעון זמן Timer שכוון מראש. מכאן שיעילות הפגיעה באתר השיגור הקטן יחסית איננה רבה כאמצעי חסימה בפני שיגורים נוספים.

התחושה המבצעית שמקורה באפשרויות הפגיעה בסקאדים שנורו בעבר לעבר הארץ אינה כבילה לרקטות קטנות מסוג ה"קטיושה" וכדומה.

אכן יש צורך בחשיבה מערכתית ומבצעית שונה בתכלית. אני גם אינני חסיד גדול של מערכות הלייזר עליהן דובר כאן בעבר.... אבל לא אכנס לנושא הזה שהוא רגיש לכשעצמו.

אינני מציע פתרון חד משמעי. לעניות דעתי גם אין כיום פתרון טכנולוגי נאות לכך. נשב, נחשוב, נתכנן, נלמד משגיאות...ונטעה שוב.... עולם כמנהגו נוהג. ולוואי וטעיתי בהערכותי כאן.

הבעיה היא יותר ברמה התאורטית ואין צורך להכנס לפרטים טכניים חסויים. הנוסחאות של כיסוי חוזי הן כאלה:

X פלטפורמות חוזי מסוגלות לכסות Y שטח בזמן נתון

על מנת לכסות 100% שטח נתון 24 שעות ביממה יש צורך ב-X פלטפורמות.

השורה התחתונה היא שכאשר מדובר בשטח גדול לא ניתן ברוב המקרים לכסות את כולו כל הזמן. לאמצעי התצפית של כטב"ם, לוויין ושאר האמצעים יש גזרת כיסוי מוגבלת בכל יעף שהפלטפורמה עושה מעל השטח הנתון. גם לאמצעים פנורמיים יש מגבלות טווח תצפית. מגבלות אנושיות גם הן ממלאות תפקיד. צופה מתעייף, מחפף או סתם לא קולט מידע חזותי שמופיע על המסך. יש לזכור גם שחלק גדול מהאמצעים פועלים במצב של Zoom out כדי לכסות שטח גדול ככל האפשר ושבמצב כזה לעיתים קשה לגלות דברים שהיו נראים בבירור במצב של Zoom in.

כמובן שמאמצי הסתרה והסוואה של האויב רק מגבירים את הקשיים הנ"ל.

כפי שציינתי באשכול הקודם, ציד הסקאדים במלחמת המפרץ הראשונה מהווה דוגמה מצויינת למגבלות הללו. בשטח גדול מאוד אבל קל לתצפית בעה"ב נכשלו בד"כ באיתור משגרי טק"ק גדולים ובולטים יחסית שלא במהלך הירי. נכון שמאז אמצעי התצפית השתכללו, אבל הקושי הבסיסי שקשור בזמן ומרחב נותר.

אין צורך בצופה אנושי שיאתר את השיגורים - או לפחות זאת המגמה.
ע"י שימוש באלגוריתמים של זיהוי תמונה ופילטרים שונים ניתן לאתר אוטו' מוקד שיגור ולהוציא נ"צ מהשטח.
הטכנולוגיה הנ"ל כבר קיימת שנים מספר והיא מיושמת במערכות נשק שונות בצורה מבצעית.

את רמת ה ZOOM יקבעו בהתאם לחתימת האובייקט אותו מנטרים.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

אני חושב שניסחתי את מה שפוקס 450 אמר בצורה קצת יותר מדוייקת למעלה אבל הכיוון זהה - ועכשיו הייתי שמח לקבל קצת נתונים עד כמה שאפשר.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ההבדלים בין המטע"דים יכולים להיות עצומים, אך כסדר גודל של מטע"ד מתקדם (AN/AAS 52)
נתקלתי בנתון האומר שמגובה 25,000 רגל ניתן לצפות ב 200X48 מטר (לא פורט באיזו רזולוציה מדובר ובמה ניתן להבחין, אדם שנע בחיילות בשטח סבוך קשה להאמין שהוא יצפה , שיגור רק"ק יראו בוודאות).

להוציא לבד נתונים על עדשות פנורמיות תאורטיות יהיה קשה מאד.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

אין עוררין על העובדה שהמגמה ה"חמה" כיום היא הוצאת הגורם האנושי המתצפת. אני מכיר יותר את שימושי האבטחה האזרחיים של מערכות המעקב האוטומטיות וידוע שהן רחוקות מאוד מלהיות מושלמות ושבינתיים הן מסוגלות לגלות דפוסים ויזואליים מוגבלים יחסית. כפי שכתבת בעצמך, גם המערכות הצבאיות מסוגלות לגלות אוטומטית רק חתימה ויזואלית אלימה יחסית, כמו הבזק שיגור.
לגבי הזום, שוב אין לי את הידע שלך, אבל במהלך גיהוץ של שטח כללי, ללא התמקדות באובייקט מסויים, הנטיה תהיה לעשות זום שיאפשר תצפית טובה על מקסימום שטח. מידת הזום היא אם כן פשרה של איכות לעומת רוחב כיסוי ולכך יש משמעות על יכולות גילוי.

ברור שגם לטכנולוגיה יש את המגבלות שלה כאשר אחת המגמות היא שילוב אמצעי סורק ואמצעי חוקר, כך שמכסים שטח גדול בסריקה וברגע שיש אינדיקציה חשודה ניתן לחקור אותה ב"זום" גבוה.
שוב השאלה מה מחפשים - שיגור רקטה או אדם מתגנב בחורש עם תד"ל שבו רקטת 107 וכן שיגור.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

נדמה לי שפותח האשכול התכוון לבעייתיות שבגילוי פעילות אויב בטווחי זמן שונים לפני השיגור וכן פעילות אויב אחרת. לכך אין עדיין פתרון מספק כאשר יש צורך לכסות שטח נרחב.
הרשה נא לי לנצל בהזדמנות זאת את מומחיותך. באיזו מידה יפריעו עשן ואש (משדות בוערים למשל)למערכות המעקב האופטיות המודרניות? מנסיון אישי עתיק יומין המערכות של שנות ה-80 סבלו מכך קשות, ודומני שגם רוב המערכות המודרניות יסבלו מכך.
(עידו, אתה עוקב?)

כמו מכ"מי SAR ו LADAR שמאפשרים חוזי בתנאי אובך,ערפל,לחות ועשן.
מכיוון והם אינם מושפעים מחתימה תרמית, גם האש לא תפריע.

עם זאת - שיגור רקטה יהיה קשה הרבה יותר לאיתור מאשר בטכנולוגיית FLIR ולכן היתוך תמונה יתן פה פיתרון טוב.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

בגלל זה הדגשתי ששאלתי נוגעת למערכות חוזי אופטיות ולא למכ"מים שונים. כפי שציינת, למערכות אלה יש את המגבלות שלהן.
הפתרון האידאלי הוא כמובן לשלב מספר סוגי חיישנים על פלטפורמה אחת, כפי שנעשה על שני סוגי הפרדטור. יחד עם זאת, לפלטפורמה עדיין יש מגבלות כיסוי פיזיות.
שאלה אחרת: האם יש מקרים בהם קל יותר להפעיל זיהוי דפוסים אוטומטי על תצפית של מכ"ם סינטטי? אני מתכוון לדפוסי תנועה וכיוב'.

שלא לדבר על העובדה שתצתרך לשלש את משקל ההמראה של הפלטפורמה כדי להגיגע לאותו זמן שהיה.

מסיבה זו ציינתי בפירוש את משפחת כטב"מי הפרדטור, שנושאים מספר אמצעים אופטיים בנוסף למכ"ם סינטטי ובכך מאפשרים כיסוי מירבי ללא צורך בשינוי מהותי בפרופיל הטיסה - אם בכלל. כידוע לנו, הפרדטור התגלה ככלי מצויין מכל הבחינות, כולל זמן שהיה.

מ... בהנחה שאני מפרש את הנתונים נכון אז המתעד עליו אתה מדבר מסוגל לכסות 10 קמ"ר באופן רציף (שוב לא ידעת לספק נתוני רזולוציה). אם כך אז לצורך כיסוי שטח כמו רצועת עזה ידרשו כ-50 כלים (באופן מעשי סביר להניח שלכיסוי רציף כולל החלפות, שחיקה, תדלוק וכו' מדובר על לפחות 75).

כיסוי רציף של דרום לבנון ידרוש מינימום 100 כלים (לפי אותו חישוב באופן מעשי קרוב יותר ל-150 ואולי אף יותר בשל הטופוגרפיה ההררית).

האמת שהמספרים האלו לא נמוכים אבל הם נשמעים בהחלט בגדר הסביר מבחינה תקציבית. בהנחה שניתן לשלב מתעדים פנורמיים בכמה להערכתך ניתן יהיה לצמצם מספרים אלו?

נ.ב. יש לך הערכה לגבי יחס הרזולוציה / שטח צילום בגבהים של 60 אלף ומעלה (מתחייב במתאר לחימה הכולל גם איומי טק"א משמעותיים אלא אם נעשה שימוש בכלים בעלי חתימה נמוכה במיוחד).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ראשית, מדובר במטע"ד מתקדם מאד (של ה PREDATOR B) בעל מגוון אפשרויות ושדות.
לגבי גובה שהייה - הרום המירבי של ה SA18 הוא 11,500 רגל, אין סיבה להחמיר כפי שהחמרת שכן זה יפגע אנושות בביצועים.
בשטח רווי טק"א (ולא טזק"א) יתקיימו ,לדעתי, גיחות ניקוי הנ"מ טרם דיכוי מערכי רק"ק בכל מקרה.

מטע"ד פנורמי רלוונטי (לדעתי ובהערכה גסה) רק לאיתורי שיגורים ולא לאיתורי אדם!

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

מ... אוקיי בוא ניקח את כל התיקונים בחשבון וננסה להעריך שוב.

1. ל-SA-7 יש תקרת גובה מקסימאלי של 4.5 ק"מ אם אינני טועה כך שאנו קרובים יותר ל-15-אלף רגל - למרות שאני די בספק כמה בקלות ניתן יהיה להפיל כלי קטן הטס בגובה כה רב - עם צביעה נכונה יהיה גם די קשה אני חושב לאתר אותו ויזואלית. בוא ננסה להתפשר על סביב 15 אלף רגל - מה זה אומר לגבי הנתונים (זה מקטין לנו מצד אחד את שטח הכיסוי אך מגדיל את הרזולוציה - איפה אנחנו עומדים?).

2. אני מסכים בנוגע לאיום הטזק"א / טק"א ובכל זאת אפשר שהשמדת הטק"א תיקח זמן לא מבוטל במסגרתו יהיה בכל זאת צורך להפעיל אמצעים - אגב בתחום הזה יש עניין שונה והוא חוזי לצורך איתור טק"ק (לא רק"ק) כאן הנתונים שונים - פה יש קצת יותר אינפורמציה ואפשרות להעריך?

3. מטעד פנורמי - מה בדיוק הבעיה עם איתור מטרות בגודל אדם?

משתדל לעקוב פוקס

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לקחתי את מטע"ד הייחוס כמטע"ד COMPASS שנבחר לתכנית ה WATCHKEEPER הבריטית והוא מתוצרת ELOP.
מנתוני החברה עולה כי טווח גילוי אדם בפליר הוא 10 ק"מ ב NFOV , ע"פ המפתחים הנתונים ע"י החברה ומעט טריגונמטריה מתקבל חלון אנכי של 106X80 מטר~.
http://www.el-op.com/files/PDF/Payl...orneCompass.pdf

במטעד פנורמי הסיכוי שלך לגלות אדם שואף ל 0 - התמונה מעוותת וקשה מאד להבחין בפרטים וכל השטח נדחס.
העבודה עם מטע"ד פנורמי צריכה להתבסס על חתימות ברורות, כמו חתימת שיגור ועיבוד תמונה ממוחשב.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

מ.. בוא נראה שהבנתי (ותקן אותי אם לא).

המטע"ד עליו אתה מדבר מסוגל לזהות מטרת אדם מגובה של 15 אלף רגל (?) ולכסות באופן קבוע שטח של כ-8.5 קמ"ר?

אם אני גם מבין נכון אנחנו מדברים על זיהוי תרמי?


בקשר לעניין הפנורמי - הבנתי. אני מניח שהם דווקא כן יכולים להיות שימושיים כפי שגם אתה אמרת לזיהוי מטרות גדולות יותר כמו משגרי טילים (למשל לצורך פיתוח מערכות ייעודיות לציד טילים בעומק השטח הסורי/אירני - שם מדובר על שטחים גדולים בהרבה מדרום לבנון או הרצועה).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מכיוון והטווח לגילוי הוא 10 ק"מ (שהם 32,000 רגל) מתקבל מלבן בשטח של 8.5 קמ"ר.
אבל זהו מלבן אופטימלי שכן הוא מניח מפתח אנכי ו 10 ק"מ הוא סף מגבלת הזיהוי לתרמי בלילה.
בפועל אתה תכסה שטח קטן בהרבה וזאת בלי להתייחס למגבלות מז"א וכו'.
החלום לכסות בחוזי את כל השטח לזיהוי ברמת אדם בודד נגוז לדעתי...

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

מ...אוקיי זה אופטימאלי - עכשיו נשאל מה בפועל.

אם אופטימאלי זה 10 קמ"ר לכלי כמה זה בפועל (בממוצע) 5/7?
אם כן - מה שזה אומר זה בעצם הכפלה של מספר הכלים (במקום 50-75 לעזה זה 100-150 ולדרום לבנון אנו מגיעים כבר לאזור ה-200-300 - מספר גבוה אבל עדיין לא בלתי אפשרי בעליל.

שאלה נוספת - האם יש יתקון מבחינת שטח הכיסוי לשימוש בצפלין/בלון בניגוד לכטב"מ?

אגב המתע"ד אותו בדקנו הוא פסגת הטכנולוגיה הגלויה נשאלת כמובן השאלה היכן עומדים הדברים שלא נחשפו וכאן יכול להיות שנחזור לסדרי גודל של 10 קמ"ר ואולי אף יותר כך שאולי "עוד לא אבדה תקוותנו".

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני מניח ש 4/5 קמ"ר הם הנחה הגיונית לטובת הדיון.
מדובר במטע"ד יקר וסד"כ של 200 כלים בו זמנית באוויר הוא לא ריאלי בעליל, לחלוטין ובצורה גורפת.
לבלונים וארוסטטים בעיות משלהם, כאשר העיקרית במתאר זה היא העומק - אתה יכול לפרוס אותם רק במקומות מאובטחים וגם כך הם כאב ראש לא קטן.

אני לא חושב שטכנולוגיה מתקדמת יותר של מטע"דים תשפר את המצב בהרבה , שלא לדבר על כח האדם העצום שיצטרך לעבד את כל המידע הזה.
בחזרה לשולחן השרטוטים.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

מ... בלבנון אני מסכים שכיסוי מלא בצורה הזאת אינו סביר - בעזה עם השטח הישר והראות הטובה בדר"כ המתאר הזה נראה סביר יותר והכמות הנדרשת גם היא נראית לי קטנה יותר.


איזה אפשרויות אחרות יש לכיסוי רציף של שטח נרחב עד רמת הלוחם הבודד?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

בזמנו עסקנו בנושא רזולוציות חוזי אלקרטו אופטיות באשכול שנפתח דוקא בנושא ה....GPS

אתה עידו היית שותף פעיל בשיח...

ראה: http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=141043&highlight=niirs

בעיקרון מושג הרזולוציה הינו מורכב יותר מהמובן העממי שלו. בחינת יכולות וכושר הפרדה נעשית באופן שונה באמצעי תצפית יום ובאמצעי תצפית לילה כגון IR או אף מא"כים למיניהם. ביום משתשמשים בעולם במדדי NIIRS, ובאינפרא-אדום משתשמשים במדדים שונים שלא כאן המקום והזמן לבאר אותם.

מצלמות אלקטרו אופטיות פנורמיות - שמכסות שטחים נרחבים (אופק עד אופק או לפי הצורך פחות מזה...) פועלות על בסיס 3 שיטות: (1) בניית "סדין", או פסיפס של תמונות Frame (בדומה למצלמה רגילה) שמרכיבות שטח מוגדר בו יש עניין (2) סריקה ע"י חישן מטריצה ש"צובע" את השטח הרצוי ונעזר בתנועת הפלטפורמה הנושאת אותו (מטוס, מל"ט או אף כדור מיוצב) (3) מצלמות וידאו המספקות תמונות "זזות".

כאמוור שתי השיטת הראשונות (ואינני מלאה אותך בתת-אופנים שונים של השיטות הללו) מניבות תמונות "סטיל" בלשון העם ואילו השלישית מייצרת וידאו (כמו במצלמת הוידאו הביתית). טיב הרזולוציה המתקבלת שונה לגמרי ומושפע מממרכיבים רבים אולם ככלל תמונות ברזולוציה טובה מתקבלות ממצלמות ה"סטיל" לעומת אלה המתקבלות ממצלמות הוידאו.

מרבית השימוש במלט"ים כיום הינו ביודאו בכל העולם. יש לכך ייתרונות תו"ל בהפעלת מערכות עקיבה וכוונון מטרות בזמן אמת.

אין בעייה לכסות שטח נרחב. בתאוריה ניתן לעשות זאת בשיטות ובפלטפורמות שונות. אולם ככל שהפלטפורמה גבוהה יותר כך יעילות התמונה המתקבלת קטנה ופוחתת. הפעלת ZOOM למטרות המעוררות עניין אפשרית אבל כאן נפגעת הרזולוציה שכן ZOOM חזק צריך שיהיה בעל עדשות חזקות מפתחים מתאימים ייצוב טוב ועוד כהנה וכנה. אם מדברים על פלטפורמות מל"טיות הרי שהן מוגבלות במשקל הנשיאה שלהן ובגודל הכדור המיוצב שהן נושאות.

הפעלת מערכות כאלה מגובה רב מושפעת ע"י מזג אויר, עננים, אובך, אבק, חלקיקי פחם ומים וגלי אויר חם ואדים המניידים את התמונה המתקבלת.

Desertowl הזכיר כאן מערכות פריזמטיות המכסות גזרות רחבות בבת אחת והתייחס לחברת ODF. אלה אינן מערכות טובות מספיק לתצפיות וזיהוי בטווחים שאנו מדברים עליהם. בנוסף יש לאופטיקות שלהן בעיית עיוותים גדולים מאד ועל כן יקשה מאד לאכן מטרה גם אם נמצאה וזוהתה.

אין Free Lunch

ואחזור על דברי עמית אחר כאן - כמות החוזי שתתקבל תהיה כה גדולה עבור המפענחים (כבר היום המצב הוא של עודף אינפורמציה חוזית ואחרת....) שמעשית ומבצעית לא יהיה כלל ייתרון בכך.

כיסויי שטחים גדולים באמצעות מספר גדול (עשרות) מלט"ים בגבהים נמוכים יותר איננו ריאלי גם מבחינת ערוצי התקשורת הרבים, העיקוב, השו"ב והלוגיסטיקה. הדבר איננו מעשי כיום.

אני מכיר את המטע"דים היוצרים תמונות "סטילס" כפי שתארת, אך הם אינם רלוונטיים לבעיה המבצעית המתוארת כאן.
חישוב המפתח והשטח המכוסה נעשה ע"פ מפרט היצרן לגילוי מטרת אדם - המטרה אותה ביקש עידו לגלות.
ואכן, מתקבלת תמונת מצב טכנולוגית הטוענת כי כיסוי של שטח נרחב בצורה רציפה למטרת אדם איננה פרקטית.
לגבי מטע"ד מצוייד בפריזמה פנורמית - כפי שטענתי, איתור אדם לא רלוונטי לטכנולוגיה הנ"ל, לאיתור שיגורים אולי יש היתכנות, אינני יודע.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

אוקיי, תודה מיקיטל.

בגדול אתה מחזק את המסקנה שהגענו אליה כבר קודם כי העניין אינו מעשי במיוחד. ואני שואל האם עלינו להרים ידיים ולהסיק כי כיסוי חוזי רחב של שטח ברזולוציה (או איך שלא נקרא לכך) המתאימה לזיהוי אדם (בזמן אמת = וידאו) איננה עניין שניתן להשיגו בטכנולוגיה הנוכחית? האם אין אפשרויות אחרות?

אגב הערה - בהנחה שהבנתי אותך נכון (מיקיטל) אמרת כי כמות האינפורמציה לניתוח גדולה מידי וזאת בעיה נוספת - בעיות ניתוח אינפורמציה (לפחות אינפורמציה ברמה כזו) אינן דורשות לדעתי אדם ומכאן שהן תלויות בעוצמת עיבוד - בתחום הזה הבנתי גדולה בהרבה מאשר בתחום המטע"דים ואני מסופק אם אכן ישנה משימה כיום שהטלה של כוח מחשוב מסיבי לא תפתור (אני מדבר על בעיות כמותיות ולא איכותיות הדורשות רמה גבוהה של בינה מלאכותית - במקרה זה הכל עניין של הקצאת משאבים ועלות תועלת שהיא בסופו של דבר סבירה לדעתי).

הצצתי בדיון הקודם שציינת מיקיטל - הספקתי כבר לשכוח ממנו הוא היה מזמן - זיכרון אף פעם לא היה הצד החזק שלי בעיקר לנוכח כמות הדברים שאני עושה וכותב.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לא ולא. אף פעם לא. אבל לא לקבע את החשיבה. לא לדגור על פתרונות חוכמולוגיים שאינם טובים מספיק. לא להפריח אגדות "יכותלת" ללא "קבלות". הדבר איננו ישים ללוחמה כיום שכן פיתוח פתרונות איננו עניין של שבועות.

חייבים לחשוב מחוץ לקופסא. אין כאן פתרונות של זבנג וגמרנו. וחייבים להפסיק לחשוב כי בצד שני יושבים חושמים....

ומעבר לכל - חייבים לשפר את המודיעין שלהערכתי טעה כאן כל כך שיש להפנות כמה מטעדים בעלי ZOOM חזק ולהביט בו היטב.... לפני שמביטים בחיזבאלה.... הפתעות אופרטיביות מהסוג בו נתקלנו רבותי אסור יחזרו שוב.... לא בבית ספרנו... כל החשיבה האזורית חייבת לעבור שידרוג. אנחנו לא מנצחים כרגע, וגם כשננצח זה לא תהיה סיבה למצעד נצחון ומסדרי דגלים.

כרגע יש לנסות להגיע לסטאטוס קוו הטוב ביותר האפשרי.

גם אם נתגבר על בעית העלויות נוצף ביותר מידע משאפשר לנתח.

לפני המון שנים הינו משלבים את מכ"מ הקשת עם התצפית הטרמית. לקשת היתה סריקה של שטח מהירה אך יכולת זיהוי נמוכה, המערכת הטרמית היתה משלימה את הקשת בהתמקדות על התנועות וסיווגן.
האם קיימות אפשרויות אופטיות או מכ"מיות שיזהו תנועות/בני-אדם ברמת וודאות גבוהה מספיק כדי ליצור מפת מטרות פוטנציאליות לאמצעי החוזי?

*בהנחה שזיהוי אוטומטי של שיגור אפשרי אבל הסוסים כבר יצאו מהאורווה.

טל

מערכות זיהוי עצמאיות אוטומטיות ללא אדם, למציאת חתימת רקטות מהסוג שנורה עלינו והמותקנות בכטב"ם טכנולוגית ומבצעית, אינן נותנות מענה אמין מספיק. וכבר הזכרת ונכון אמרת - אם וכאשר מזהים שיגור, התגובה מדויקת עד כמה שאפשר לא תבוא במהירות מספקת. וצדקת.

שאלות...
1. לפני כמה שנים נשקלה הסוגיה לקניית מכשירי צפי לרחוק תרמי על מנת לאתר מרחוק נפילות ספציפיות של אב"כ ע"י הבדלה בין החום הנפלט מנפילה קונבנציונלית ללא קונבנציונלית. המכשיר נמצא מתאים אך לא נרכש בגלל חוסר בתקציב. נראה לכם מתאים? (אני יודע שחסרים נתונים טכניים ואני גם לא זוכר אותם בדיוק, אך המטרה היתה בפרוש איתור מרחוק ויכולת הפרדה גבוהה בין דרגות חום)

2. בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון ישנה מחלקה לגיאודזיה, בה ישנו תחום המתמחה במדידות ע"י מצלמות בעלות ספקטרום רחב, (באחד הקורסים שלקחתי היתה הרחבה בנושא...) ניתן למפות ע"י מצלמה אחת תחום מאוד רחב (תלוי בעדשה המורכבת) ולדעת ע"י החזר של ספקטרום שונה במה פוגעת הקרן, ועד דיוק גבוה, ולטווח רחוק . ניראה לכם מתאים?

3. ישנה מצלמה המשמשת לצרכים של מיפוי שכבות גיאולוגי (ע"י רנטגן אני חושב) אשר בעזרתה ניתן להגיע גם לעומק מספיק לצרכינו. ניראה לכם מתאים?

דעתכם בבקשה.

לא ב10% קשור לנושא אבל,
אחד הקטעים הפטאטיים במלחמה הזאת היא ההתפעלות מהפגיעות המדויקות של טייסנו ב"משגרי הרקטות".

כאשר מדובר ברקטה 122 מ"מ שכבר שוגרה ועכשיו צה"ל מפציץ את נקודת השיגור בטיל או חימוש חכם אחר המשוואה היא פשוטה: טיל/פצצה בעלות של עשרות אלפי דולרים השמידו כרגע טיימר ובטרייה 9V בעלות כוללת של 21 ש"ח.

אחר כך בתדריך היומי אנחנו מוחאים כפיים לפגיעות המדויקות בנקודת השיגור בלי לשאול מה בעצם הושמד.

כמובן שהדבר שונה ברקטות הכבדות אך אותן צה"ל יודע לאכן טוב יותר גם לפני השיגור וגם אחריו.

טל

מסכים עימך.

1. לפני כמה שנים נשקלה הסוגיה לקניית מכשירי צפי לרחוק תרמי על מנת לאתר מרחוק נפילות ספציפיות של אב"כ ע"י הבדלה בין החום הנפלט מנפילה קונבנציונלית ללא קונבנציונלית. המכשיר נמצא מתאים אך לא נרכש בגלל חוסר בתקציב. נראה לכם מתאים? (אני יודע שחסרים נתונים טכניים ואני גם לא זוכר אותם בדיוק, אך המטרה היתה בפרוש איתור מרחוק ויכולת הפרדה גבוהה בין דרגות חום)

1. התייחסות - פליטות אב"כ הינו נושא רחב ביותר. חתימות טרמיות של ענני זיהום אינן פשוטות לגילוי ולסווג. קיימים גורמים רבים המשפיעים על החתימות הללו וקשה מאד ליצור בסיס נתונים מעשי ויעיל. בעקרון הטכנטולוגיה הקבילה נקראת "חוזי היפר-ספקטראלי". שימוש במצלמות כאלה אינו נותן מענה טוב דיו לזיהוי נאות והפרדה בין מערכות קונבנצונאליות לבלתי קונבנציונאליות. עוד רבה הדרך !!!

2. בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון ישנה מחלקה לגיאודזיה, בה ישנו תחום המתמחה במדידות ע"י מצלמות בעלות ספקטרום רחב, (באחד הקורסים שלקחתי היתה הרחבה בנושא...) ניתן למפות ע"י מצלמה אחת תחום מאוד רחב (תלוי בעדשה המורכבת) ולדעת ע"י החזר של ספקטרום שונה במה פוגעת הקרן, ועד דיוק גבוה, ולטווח רחוק . ניראה לכם מתאים?

2. התייחסות - על איזה "קרן" אתה מדבר? נראה לי שערבת כאן שתיים שלוש טכנולוגיות חוזי.... ממליץ שתחדד את השאלה.

3. ישנה מצלמה המשמשת לצרכים של מיפוי שכבות גיאולוגי (ע"י רנטגן אני חושב) אשר בעזרתה ניתן להגיע גם לעומק מספיק לצרכינו. ניראה לכם מתאים?

3. התייחסות - מצלמת רנטגן גיאולוגי. אני מתמצא בזה פחות אולם אם כוונתך למיפוי כזה מהאויר הרי שאינני סבור שהטכנולוגיה תניב תוצאות של ממש. אם כוונתך להפעלה קרקעית - קיימת בעייה אופרטיבית - שטחים גדולים מדי, רובדים של קרקע שונים ומשונים, אזור אויב. ועוד כהנה וכהנה.... לא ממש מעשי.

נזרקו פה הרבה טכנולוגיות לאויר - חלקן רלונטיות פחות וחלקן לא רלונטיות כלל...
נתחיל מטכנולוגיות GPR (מכ"מ חודר קרקע) - קיימים מס' מחקרים המנסים להשיג יכולת חודרת קרקע לטובת גילוי מוקשים,חדירת עלווה ולשימושים אזרחיים שונים.
http://www.int-radar.com/sar.htm
הנה קצת חומר קריאה ותמונות.
למי שמתלהב - מדובר בטכנולוגיה מורכבת ביותר בה זמן הסריקה ופענוח ההחזרים הוא בעייתי ביותר.

פרוייקט JIGSAW של DARPA למכ"מ לייזר תלת מימדי חודר עלווה:
http://www.ll.mit.edu/news/journal/.../15_1jigsaw.pdf
PDF מעניין המציג יכולות מרשימות - שוב, מדובר בטכנולוגיה מחקרית, בעייתית וכו' וכו'.

הזכירו פה טכנולוגיית REMOTE SPECTROSCOPY באמצעות לייזר - לא רלוונטי לבעיה שלפנינו.

מיפוי ענני אב"כ - ראיתי הדגמה של הטכנולוגיה הנ"ל , לא רלוונטי לסוגיה שלפנינו (בנוסף להערותיו של ידידינו מיקיטל).

ככלל - כל הטכנולוגיות הנ"ל , גם אם היו ישימות, הן לא הכיוון לפתרון הבעיה שלפנינו.
יש צורך בתמונת מודיעין מקיפה הרבה יותר מכיסוי שטח בזמן נתון - ע"מ לדכא ירי רק"ק קצר טווח,זול וקל משקל יש לאתר את ריכוזי התחמושת ולפגוע בפעילים עצמם - איתור חוליה בדרך לשיגור בפועל משולה ל"דקה ה90" ולא ניתן לבנות סביבה את הדוקטרינה.

הדרך המיטבית היא למנוע מהאוייב לבנות תשתית שכזו או למפות אותה בדיוק רב (כאשר השני קשה בהרבה לביצוע) , אבל זו כבר חכמה שבדיעבד.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

לפי ההבהרה שלך (אני הייתי צעיר ולא הבנתי כל כך כניראה כשהייתי בצבא), מה שעושים בפקולטה הינו "חוזי היפר ספקטראלי" והם מתאמנים על המפעלים שבמפרץ חיפה וכן מוסגלים להפריד בין חומרים שונים הנפלטים מארובות ולהבדיל בין אדם בחורשה / מתכת לחורשת עצים וכדומה, כך שניראה לי (לפחות על פניו) שזה יכול כן להועיל איך שהו. בקשר לזה שמשתמשים בנשק יקר כנגד בטריה 9 וולט אני מסכים בהחלט, זה מאוד מתסכל.
בנוסף, הטכנולוגיה הנ"ל יכולה (והודגם לנו) להפריד בין ענני זיהום (אוויר ע"י פליטות הפטרוכימיים במקרה הזה) לפי החומרים השונים...