מטרות המלחמה אינן ברורות לרמטכ``ל ולמטה הכללי. ראש הממשלה ושר הביטחון אינם מאשרים שימוש בכוח אש וכוח אדם מתאים. החיזבאללה מארגן את כוחותיו ואת תנועותיהם, לפי ההדלפות המתפרסמות על החלטות הממשלה הצריכות להישאר סודיות. צה``ל הזהיר בלילה את אולמרט ואת פרץ, כי טהרן נתנה ביום ד` לחסן נסראללה אישור לירות טילים על המרחב בין נתניה לתל-אביב. ההערכה היא שירי טילים כזה ייערך בשעות הקרובות.

יום חמישי, ב אב , 01:07, 27 ביולי 2006

בלעדי ומיוחד למקורות הצבאיים של תיקדבקה: במקביל לביקורת הצבאית על הדרג המדיני שאינו מתפקד כראוי בזמן מלחמה, קיימת ביקורת חריפה ביותר בחוגים צבאיים בכירים על הצורה בה הרמטכ''ל מנהל את המלחמה ועל רמת המפקדים בפיקוד צפון.

המקורות שלנו מוסרים כי ביקורת חריפה ביותר נמתחה על תפקודם של אלוף פיקוד צפון האלוף אודי אדם, ועל תפקודו של מפקד עוצבת הגליל תת-אלוף גל הירש. בצה''ל נשמעו ביום ד' קריאות לרמטכ''ל רב אלוף דן חלוץ, לנהוג כמו רמטכ''לים אחרים שנתקלו בבעיות דומות במלחמות קודמות, ולמנות ליד האלופים שלא מוכיחים את עצמם במלחמה יועצים- אלופים, בעלי ניסיון שינהלו את המלחמה. המקורות שלנו מוסרים כי בשעות הלילה עלה בחוגי המטכ''ל שמו של האלוף במילואים גבי אשכנזי, שהיה במשך שנים רבות אלוף פיקוד צפון, סגן הרמטכ''ל, ומכיר היטב את זירת הלחימה עם חיזבאללה.

קצין בכיר אמר: 'כפי שבמלחמת יום הכיפורים הצמידו לאלוף פיקוד דרום האלוף שמואל גורודיש ז''ל, את הרמטכ''ל לשעבר חיים ברלב ז''ל, והוא זה שניהל למעשה את הלחימה ככה צריך היום להצמיד לאלוף אדם, את האלוף (במיל.) גבי אשכנזי'.

המקורות הצבאיים של תיקדבקה מדווחים, כי מהתחקיר הראשון של הקרב בבנת ג'בייל שהסתיים בלילה התברר כי ביום ג' 25.7 כאשר הסתיים הקרב על בנת ג'בייל, לא רק שצה''ל לא השתלט על כל העיירה, כפי שנמסר, אלא המבואות הצפוניים שלה נשארו פרוצים לגמרי , מבלי שאיזה שהוא כוח של צה''ל, אפילו לא כוח תצפית, יוצב שם. קבוצות סיור קדמיות של החיזבאללה גילו פרצה זו, והסיקו ממנה כי צה''ל לא עומד להתקדם הלאה צפונה לעבר הליטאני. לאחר שפיקוד חיזבאללה בגזרה הגיע למסקנה זו הוא החליט לקחת את הכוח שתפקידו היה לחסום את דרכו של צה''ל לליטאני, ואשר חנה בכפר בנדורייה, ולהעביר אותו בלילה שבין יום ג' ליום ד', חזרה לתוך בינת ג'בייל, כדי להנחית מתקפת נגד על העמדות הפזורות של צה''ל. תגבורות נוספות לקראת התקפת הנגד זרמו, כשהן מביאות אתם טילי נ''ט רבים, גם מהכפרים קינין, וא-טירי. לקראת יום ד' בבוקר התרכז בבנת ג'בייל כוח של כ-500 לוחמי חיזבאללה, מבלי שצה''ל יידע וירגיש בכך, אשר החל תוקף ב- 6:00 בבוקר את גדוד 51 של גולני מכיוונים שונים.

המקורות הצבאיים שלנו מוסרים, כי בלילה, וביום חמישי לפנות בוקר, המשיכו כוחות חיזבאללה את התקפתם על כוחות צה''ל, במרחב שבין בינת ג'בייל ומארון-א-ראס, כשהם מנסים לפגוע בטנקים ונגמשים של צה''ל, ממרחקים של 2 עד 3 קילומטר

זו מלחמה ובמלחמה יש נפגעים , הציבור אצלנו צריך להבין שאנחנו לא מתעסקים עם כנופיית גנבי רכב מכפר שוויכה אלא עם כוח לוחם נחוש ומיומן .
הנחישות המעורערת אצלנו מתבטאת בנסיונות לחפש "אשמים" , לא מפעילים חיל אוויר, למה לא זורקים נפלאם , הממשלה לא מאפשרת לצה"ל לנצח, רוה"מ ושהב"ט בלי רקע צבאי, אלוף הפיקוד מכוער , החיילים חיילי שוקולד ושאר ירקות .

"אורי אבנרי לעולם איננו משקר" , סוף ציטוט.
האקדח מהמערכה הראשונה - קישור.


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.- קישור
מקור הרשע - עברית / אנגלית (ומישהו ב"פרש" סבור שהשנאה הערבית אלינו נובעת מ"פחד השתלטות")


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
“I believe that forgiving Hisbollah is God's function. The Israeli's job is to arrange the meeting" (שטות רלוונטית שיוחסה בזמנו לשוורצקופף)

מג'נין לבינת ג'ביל - רון בן ישי



מדוע לא ירו טנקים ומטוסים אל הבתים והופעלו הדחפורים שהיו שם לפני שהחי"ר נכנס? במקום "מכה תודעתית" על חיזבאללה ספג צה"ל - ולא רק הוא - מכה פיזית ומוראלית קשה. אבל את התבוסה הטקטית אפשר להפוך לנקודת מפנה חיובית



בשעות הקשות, ככל שקטעי מידע על הקרב המתנהל בבינת ג'ביל הלכו והצטברו לכדי פסיפס עגום, צף ועלה בזיכרוני הקרב במחנה הפליטים של ג'נין. ההקבלה בין אותו קרב, שהתנהל לפני ארבע שנים במסגרת מבצע "חומת מגן", לבין מה שקרה בבינת ג'ביל, היא כמעט בלתי נמנעת. אילו יושמו כל לקחי הקרב בג'נין, ייתכן שהקרב בבינת ג'ביל היה נראה אחרת.


גם בג'נין ישב צה"ל כמה ימים בפאתי מחנה הפליטים שהיה חממה ובסיס שילוח של מחבלים פלסטינים, ונדמה היה למפקדי הפעולה שהשתלטות עליו היא בהישג יד. אבל כשהתחילו חיילי המילואים של חטיבת 5 (מילואים) להתקדם בסמטאות הצרות בין הבתים, הם עלו על מארב קטלני. עשרות מחבלים שהתבצרו בבתים הפעילו נגדם מטענים, השליכו רימונים וירו. שבעה חיילים נהרגו כמעט מיד, וחילוץ הפצועים והגופות גבה את חייהם של עוד שישה. החיפוי האווירי ממסוקים והמודיעין החזותי מהמזל"טים לא היה יעיל בשטח הבנוי.



זה בדיוק מה שקרה לכוח של גולני כשירד מהשטחים השולטים על בינת ג'ביל לבצע סריקות אחרי אנשי חיזבאללה וחומרי לחימה בעיירה. יש רק הבדל אחד מהותי: בג'נין נזהר צה"ל שלא להפעיל ארטילריה ולא להפציץ מהאוויר, מחשש לפגיעה באזרחי המחנה. אילו עשה כן ייתכן שהמחבלים הפלסטינים, שלא היו מבוצרים אלא הסתתרו מאחורי הקירות הדקים של הבתים, היו בורחים והמארב היה מתפזר. על בינת ג'ביל הונחתה הרעשה ארטילרית, אבל לא הייתה הפצצה מאסיבית חודרת בונקרים מהאוויר. אנשי חיזבאללה, שהיו מוגנים היטב בתוך הבונקרים ועמדות הבטון שבתוך הבתים, שרדו את ההפגזה - מה שלא היה קורה אילו הייתה הפצצה מסיבית מהאוויר של הבתים החשודים. בניגוד לג'נין, בינת ג'ביל ננטשה על-ידי מרבית תושביה.


המודיעין איתר אמנם בריחה של לוחמי חיזבאללה מהעיירה, אבל מפקדי צה"ל היו חייבים להביא בחשבון שמחבלים עדיין מסתתרים בבתי העיירה ובבונקרים חבויים מסביבה, גם אם המודיעין לא איתר אותם. המידע שהיה בידי מפקדי המבצע חייב להביא בחשבון מצב שבו הפגזה ארטילרית רק תדגדג את הביצורים. מה גם שצה"ל נאלץ להפסיק את ההפגזה כשנכנס הכוח של גולני לבין הבתים, מחשש לפגיעה בחיילינו. השאר ידוע.


אנשי חיזבאללה, שלא נפגעו, הוציאו את קני המקלעים ומטולי האר-פי-ג'י מתוך העמדות המבוצרות, ובמקביל למכת האש על הכוח, הפעילו את המטענים שהוסוו היטב בתוך קירות וטרסות, מתחת לדמויי סלעים עשויים פיברגלס ומתחת לציפוי הכביש. לכן, תוצאות ההיתקלות היו כמו בג'נין, על אף ההפגזה הכבדה שהונחתה על העיירה לפני הכניסה. ההמשך היה אף חמור יותר, כיוון שכוחות נוספים של חיזבאללה שהיו פזורים בסביבה הצטרפו ללחימה ופגעו בכוחות הפינוי. ההתנגדות הפלסטינית בג'נין באה לקיצה למחרת יום המארב, כאשר דחפורי די-9 ענקיים ומשוריינים של צה"ל הובאו לשטח והרסו בשיטתיות את הבתים שמהם נורתה האש. צה"ל הפיק את הלקח ומיישם אותו בלחימה קרקעית בגדה כמו בעזה. מאז בכל פעולה בשטחים, כולל במעצרי מבוקשים, נמצאים הדחפורים בסביבה - מוכנים להוריד, או למצער לנגוח את הבניין, להפילו על המבוקשים אם לא ייכנעו וייצאו. זאת כדי למנוע פגיעות אנשינו בקרב מטווח אפס עם המחבלים המחכים להם בתוך המבנים.



אי-אפשר שלא לשאול, מדוע לא ירו הפעם טנקים אל הבתים והופעלו הדחפורים (שהיו שם) לפני שאנשי החי"ר נכנסו אל בין הבתים. ייתכן שלא ניתן היה להכניס דחפורי ענק לתוך הסמטאות הצרות של בינת ג'ביל ולהפעילם ביעילות. ייתכן שמפקדי הכוח חששו להכניס את הדחפורים, שהשריון שלהם דק מזה של הטנקים, לתוך מארבי טילי הנ"ט כפולי הראשים ומטעני הקלע החבויים בקירות. אבל ייתכן גם שמפקדי המבצע היו כה בטוחים ש"ההתנגדות בבינת ג'ביל נשברה", כפי שאמרו יום קודם לכן מפקדים בגזרה, עד שנראה היה להם שהדי-9 מיותר. אולי גם להיטות-יתר לשבות מחבלים שעדיין הסתתרו בבתים (כדי להנחית מכה מוראלית על חיזבאללה ולהשתמש בהם כקלפי מיקוח) ולהציג לראווה את מחסני הנשק והקטיושות שהיו שם, גרמה לכניסה מיותרת לבין בתים, שהמודיעין ידע וסימן כקיני מחבלים אפשריים.



התוצאה חמורה לא רק במונחים טקטיים, אלא גם במונחים אסטרטגיים. במקום להנחית "מכה תודעתית" על חיזבאללה, כפי שהתכוונו לעשות בבינת ג'ביל, הנחית חיזבאללה מכה פיזית ומוראלית קשה על צה"ל, ולא רק עליו. שרי הממשלה, שדיברו שלא לפרסום, רמזו שהם מתחילים לאבד את אמונם ביכולותיו של הדרג הבכיר של צה"ל לנהל בהצלחה את המערכה המורכבת והקשה. אגב, אחרי הקרב הקשה במרון א-ראס צה"ל חשב שצריך להטיל למערכה כוחות גדולים ולפעול בכמה גזרות בעת ובעונה אחת, לא כדי לכבוש את כל דרום לבנון אלא כדי ליצור הכרעה ברורה במספר מקומות, שתביא בין השאר להפחתת ירי הקטיושות. אולמרט ופרץ לא אישרו. עכשיו הפוליטיקאים מפנים בחשאי את האצבע לעבר צה"ל. אשר לציבור הרחב בישראל: למרות שפרטי הקרב עדיין לא התבררו במלואם, מתחילים גם אזרחים מן השורה לשאול שאלות ולפקפק אם ניתן לסיים את המערכה בהצלחה. צה"ל, שהטיל איפול על פרטי הקרב במשך שעות ארוכות, רק תרם ליצירת חרושת שמועות ודמורליזציה. ממש כמו אז בג'נין. חיזבאללה, כאמור, שואב עידוד, ואין ספק שהלחימה עכשיו תהיה קשה יותר.


עם זאת, לא צריך למהר ולהרים ידיים. בכל מלחמה יש נקודות שפל. הן יכולות להביא לרפיון ידיים, אבל באותה מידה תבוסה טקטית יכולה להביא למפנה חיובי, אם מפיקים ממנה את מלוא הלקחים - ומהר. נראה שבמקרה שלפנינו, ההתנהלות האיטית עם כוחות בהיקף מוגבל, יעד אחרי יעד, בשיטת "לחימת גרילה נגד גרילה", פשוט לא עובדת. כדי להגיע להישגים צריך הדרג המדיני לאפשר לצה"ל להפעיל כוחות גדולים יותר בעת ובעונה אחת, במספר גזרות של דרום לבנון, נגד מספר מוגבל של יעדים נבחרים. והעיקר, להפעיל את מלוא עוצמת האש האווירית והארטילרית, שתתגלגל לפני הכוחות ותימשך גם כשיתייצבו בעמדות שולטות על היעדים. באותם עיירות וכפרים שנגדם יפעלו לא צריך לנסות להוציא ממחבואם את לוחמי חיזבאללה, אלא להקיפם ולהטיל עליהם מצור. צריך להכריח אותם לצאת אל חיילינו כשאלה נמצאים אחרי מחסות, ולא ההיפך. סביר להניח שאחרי כמה ימים, אולי שבועות, הם ינסו לברוח או שייצאו עם דגלים לבנים. זה קרה בעבר ויקרה גם בעתיד, אם תופעל עוצמה סבלנית.


(26.07.06, 22:47)

"אורי אבנרי לעולם איננו משקר" , סוף ציטוט.
האקדח מהמערכה הראשונה - קישור.


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.- קישור
מקור הרשע - עברית / אנגלית (ומישהו ב"פרש" סבור שהשנאה הערבית אלינו נובעת מ"פחד השתלטות")


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
“I believe that forgiving Hisbollah is God's function. The Israeli's job is to arrange the meeting" (שטות רלוונטית שיוחסה בזמנו לשוורצקופף)

לקחים שלמדתי בפשיטה משוריינת על ג'בליה, עוד בימים שלערבים היו רובים ואיזה RPG או שניים:

1. כי הם קורסים לבורות ספיגה ובורות מים שלא בשימוש, ואז חייבים לחלץ אותם, בעוד האוייב מגביר את האש ומקווה שהמפלצת תשאר שם כמו הטנק בדגניה.
2. כי הם איטיים ומהווים מטרות קלאסיות למארבי נ"ט
3. כי הם לא מגלחים את השטח כמו סכין חמאה ובטח לא תחת אש.
4. כי בייברס כבר אמר לפני 800 שנה "לא בחומות אלא בסוסים, לא במגדלים אלא בחרבות ולא בחפירים אלא באנשים". הוא לא דיבר על תעמולה דתית, אלא על סיבה עיקרית שבגללה הצבא הצלבני המצוייד הובס. לא שלא היו לממלוכים מבצרים, הפ פשוט לא הלכו שבי אחרי התזה של "ביצורים=בטחון".

.

הם מרבים לדווח שטויות, לכאורה ממקורות אמינים, והכל על מנת לקדם מסרים פוליטיים ימניים, חדורי אמונה דתית.

"אורי אבנרי לעולם איננו משקר" , סוף ציטוט.
האקדח מהמערכה הראשונה - קישור.


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.- קישור
מקור הרשע - עברית / אנגלית (ומישהו ב"פרש" סבור שהשנאה הערבית אלינו נובעת מ"פחד השתלטות")


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
“I believe that forgiving Hisbollah is God's function. The Israeli's job is to arrange the meeting" (שטות רלוונטית שיוחסה בזמנו לשוורצקופף)

הכותב שם מומחה בלקחת עובדות שידועות למי שירבה לקרוא אתרי חדשות, ולבנות סביבן סיפור שיראה אמין. זהו ז'אנר נפוץ מאוד בארה"ב יש ישנם המון חובבים שמוציאים תילים של ספרים בהוצאות לאור שמתמחות בכך ומסתמכים תמיד על "מקורות" עלומי שם. המאפיין העיקרי הוא "שלד" דק של עובדות ועליו "חליפה" הבנויה מספקולציות, הגיון בריא ופרטים הלקוחים מאירועים שנראים דומים, בעירבוביה.

אני עוד זוכר איך בתחילת ה"אינטיפדה" כשנהרגו שני חיילי גולני בחממות כפר דרום, בדבקה כתבו סיפור מדהים על כך שהמחבל "ניצל" מה שמכונה "מסדרון מודיעיני" שהיא פירצה שמותירים בזמן מלחמה למעבר סוכנים וכו'. הפרטים של הסיפור ההוא כאילו נלקחו מסרט סוג ג' בערוץ ההיסטוריה על המלחמה הקרה.

.

איפה הסודיות? אפילו בשרותים אי אפשר לשמור סוד.

-פעם היה מעט מידע ובאיכות, היום יש המון מידע ובשיטחיות.

עדיין..ככה לא צריך לנהל את זה
אנחנו סתם מובלים את עצמנו למלחמת התשה..
וגם איך שהכל מתנהל...זה מתנהל באופן לא נכון