17-07-2006, 22:08
|
|
מנהל פורום מערכות הפעלה - הרובע המייקרוסופטי.
|
|
חבר מתאריך: 07.10.04
הודעות: 13,777
|
|
נעקרון הבסיסי הוא מאוד פשוט דווקא
כל פונקצייה מורכב מ - 3 חלקים
1. איזה סוג ערך היא מחזירה.
2. שם הפונקצייה.
3. פרמטרים שהיא מקבלת.
בוא ניקח לדוגמה את הפונקציה הראשית (main), לרוב היא תהייה מוגדרת כך:
כאשר void אומר "כלום", ז"א, הפונקצייה הזו לא מקבלת שום ערך ולא מחזירה שום ערך.
עכשיו ניקח דוגמה קצת יותר רחבה:
קוד:
int increase (int x)
{
return ++x;
}
void main (void)
{
int j;
j = increase(j);
}
דוגמה מפגרת, אני יודע... אבל היא אמורה להעביר את המסר...
increase היא פונקצייה שמחזירה ערך מסוג int (מספר), ומקבלת ערך מסוג int.
מה היא עושה?
היא מגדילה את המספר שצריך להחזיר באחד, ואז מחזירה אותו.
מבחינת main, הפונקצייה הזו שוות ערך למשתנה מספרי (שים לב להצבה)
דוגמה נוספת, כדי להבין מה קורה כאשר אתה עושה return:
קוד:
bool IsZugi (int x)
{
if (x/2 == x%2)
{return true;}
return false;
}
void main (void)
{
int x;
cout << "enter a number: ";
cin >> x;
cout << "is the number even?" << endl << " ... " << IsZugi(x);
}
מה הפונקצייה עושה?
אם המספר זוגי - תחזיר true
תחזיר false
כלומר, ברגע שהפונקצייה נתקלת במילה return - היא מסתיימת, מה שיש אחריה כבר לא נחשב.
נ.ב.
שנים שלא תכנתתי... אז בטח אפילו הדברים האלה לא ייתקמפלו...
אבל העקרון נכון
_____________________________________
|