22-09-2011, 07:33
|
|
|
|
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
|
|
זה מסקרן לעיתים להתעסק בביוגרפיה של כתב זה או אחר:
* אברמוביץ' המעוטר בעיטור העוז כשריונר בכיפור.
* רזי ברקאי כאח שכול וכצנחן בגדוד 202 שהיה גם המ"כ של ביבי כשזה היה טירון שם לפני מטכ"ל ומכאן ,אולי, הבלבול.
* עפר שלח שהיה גם הוא בצנחנים בגדוד 202 והיה שם למפקד מחלקה, השתחרר כסמ"פ חה"ן צנחנים, ונפצע כמ"פ בחטיבת צנחנים מובחרת במילואים שנה לאחר של"ג (ספרו "גוף שני " בו מתאר את חוויותיו מומלץ בחום).
* יינון מגל שהיה לוחם וקצין בסיירת מטכ"ל
* אביחי בקר שהיה מ"פ בגדוד 12 של גולני.
* כרמלה מנשה שהיתה פקידה בגדוד 50 של הצנחנים
* יואב לימור שהיה כתב בעיתון ב'מחנה'
* אמיר אורן שהיה כתב בביטאון חיל האוויר
* עמוס הראל שהיה בסדיר בגל"צ ובמילואים השלים (איכשהו) הכשרת חי"ר ועבר לשרת בגדור חי"ר במיל'.
* רון בן ישי שהיה חניך פנמ"ץ ולאחר מכן בגדוד 890 של הצנחנים כלוחם ומפקד מחלקה וגם היה קצין בגולני. השתחרר כמ"פ. ושוב במילואים בצנחנים בחטיבה הצפונית. עבר למערך המודיעין והתקדם כקמ"ן לדרגת סא"ל בעוצבת האש. בין היתר השתתף בקרב אום כתף צלח את התעלה עם אוגדת שרון וטס עם כוח חטיבת הצנחנים הסדירה ב60 השעות האחרונות של מלחמת לבנון השנייה. גם הוא אגב מעוטר צל"ש הרמטכ"ל על חילוץ פצועים במלחמת יום כיפור.
* רוני דניאל למיטב ידיעתי היה בנח"ל לוחם וקצין וגם בגולני. השלים קורס מג"דים במיל' ושימש כמג"ד מיל' וסמח"ט מיל'. בעת שסיקר את הפיגוע במעלות עזר בחילוץ הפצועים לאחר ההשתלטות של סיירת מטכ"ל.
יחד עם זאת מה שבאמת חשוב בעניין הכתבים הצבאיים מומחש בדברים שאמר פעם עפר שלח
בראיון עימו כי: "אני עוסק רק בדברים שמעניינים אותי. בעיני אין הבדל בין התכוננות לשידור של משחק יורוליג, לבין זה שאני מדבר או כותב על אירועי המשט. קח את המשט כדוגמה: הלכתי לדבר עם האנשים שאני צריך לדבר, חפרתי איפה שצריך לחפור. יש לי ידע עמוק, שלא נובע מהעובדה שהייתי מ"פ בצנחנים. זה נובע מידע בסיסי, נרכש, שצברתי עם השנים. אני קורא ספרים. ובסוף, מדובר באותו סט של תכונות. הרי מה אנחנו עושים בתקשורת? מדברים עם אנשים, שואלים מה עומד מאחורי הדברים שלהם, מחברים את מה שהם יודעים על ההיסטוריה של אותם אנשים ובסוף מעצבים את דעתם. לדוגמה, אני מכיר את הנפשות הפועלות בצבא. פוגש אותן לאורך זמן. לומד עליהן. כתבתי שלושה ספרים על הצבא. לכל ספר ערכתי מספר תלת־ספרתי של ראיונות. יש סך ידע שהוא מצטבר. עם השנים למדתי לעשות את העבודה מהר ויעיל."
איך הם (הכתבים) חושבים ומסקרים את הצבא, ולא היכן שירתו ומהיכן הם שואבים את ניסיונם, לא רק מתוך אהבה והערכה אלא גם עם ביקורת. והדבר לא ניכר בדרך שבה מדווח רוני דניאל.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
|