שמתי לב בתמונות שמשודרות עכשיו בטלויזיה שלטנק, ליד הצריח..יש מן שרשראות שבסוף יש כדור ברזל כזה-משקולת..
למה זה משמש??

החיבור בין הצריח לתובה נחשב לנקודת תורפה מסויימת של הטנק.
לכן קיים המיתקון הזה, שנועד לפוצץ את הגורם המפגע לפני הפגיעה בטנק.

לעולם אשא דגלך בגאווה

איך זה מפוצץ...זה בסה"כ שרשרת עם כדור ברזל בסוף...

מסיט רקטות האמת. הפגיעה בשרשרת ימפריעה לטיסה הישרה ל הטיל ומסיטה אותו לפחות לפגיעה בזווית...

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

קוראים לזה ד"א שערות שולמית, הן מונעות מטיל/פגז נ"ט להתפוצץ על טבעת החיבור בין הצריח לתובה.

-מחקתי-

תודה, haplo

לא לתרום מידע. במיוחד לא בנושאים כאלה. למרות שזה מידע כביכול ידוע וברור..
לא לתת לכל אחמד עם RPG אפילו אחד, יתרון..

המחמודים למיניהם יודעים את זה מצויין....והם יכולים אפילו ללמד אותך כמה דברים על הטנקים שלנו שאם אתה לא שיריונר לא בטוח שתדע....
זה איזה מידע סופר מסווג -אפילו היד לשירון בלטרון אומרים את זה לקיטנות
אני בעד לשמור היטב על ב"ש אבל מתי שצריך ולא מתי שלא צריך

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

הסיבה לשערות השולמית היא לא הסטה של הרקטה.

רקטות הRPG שבהם משתמשים החיזבאללה לרוב משתמשים במנגנון בשם מטען חלול שלא אפרט את כל התהליך (לא יודע אם מותר) אבל בסופו של דבר הוא שולח מין משהו בצורת ">" במהירות עצומה (אלפי קילומטרים) ובטמפ' עצומה (אלפי מעלות צלזיוס) אל תוך הטנק וכך חודרת אותו..

ברגע שהמנגנון הזה מופעל על שערות השולמית בעצם כל המנגנון נהיה הרבה פחות אפקטיבי כי הוא עובד על אותה שרשרת ברזל במקום ישירות על הטנק.

על אותו רעיון קיימות קוביות החנ"ה על הטנקים..פשוט כדי להדוף את אותו מנגנון.

לוחם מנוב05.

טל

אני לא זוכר איפה שקראתי שהRPG שפגע בטנק בכרם שלום פגע מאחור, בין תובה לצריח ושריפה פרצה בטנק (מה שגרם למערכת הכב"ש לפרוק וההמשך ידוע). כנראה שהשערות שולמית לא הצליחו ליזום את הRPG.

שאלה שעולה לי בראש היא: למה שרשראות עם כדור בקצה שביניהן יש רווח לא קטן ולא סוג של מיגון רציף (לוח מתכת, בדומה לפלטות בזוקה) שלא יאפשר לנשק נ"ט לעבוד בדיוק בין שתי שרשראות כאלה?

למה לא להוסיף עוד שורה או שתיים של שערות שולמית?

הRPG בכרם שלום פגע במיכסה תא זיווד 3 שיזם אותו ונתן לו STAND OFF כך שהוא חדר בצורה אופטימאלית לתוך הצריח. הרקטה לא עברה בכלל דרך השערות שולמית.
בטנק שלי עבר סאגר דרך השערות שולמית ופגע בנקודה דומה לזו שבטנק הזה (רק בצד השני של הצריח).
מטרות השערות אינה ליזום את הטיל במרחק בטוח מהטנק (שהרי עצם שמחובר לטנק לא יכול לתת מרחק כזה) אלא כדי לעוות את הרש"ק כך שלא יהיה יעיל והסילון (ליינר) יתפזר במקום לחדור. להרחבות קיראו בסקירת הטנקיםשלי.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אם מכסה תא הזיווד יזם את הטיל, הכיצד הצריח נחדר

הליינר התחיל ממכסה תא הזיווד שעל התובה אל תוך נקודת החדירה שבצריח.
חפש כאן את הכתבות על מסקנות וועדת איילנד. יש שם סירטון של דו"ץ שבו אפשר לראות את נקודת היזימה ואת נקודת החדירה.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

רואים בטלויזיה ביס על RPG כמעט כל יום.. צורה כזאת < שהפיצוץ הודף אותו לכזה > מותך שטס לטנק באלפי קילומטרים וממס את הפלדה.

שערות שולמית...
כמו שיוסיפון אמר, ליינר... מה שנוצר מטיל אמור לפגוע במיגון ולחדור אותו, שערות שולמית קודם כול מונעים את חוזק הפיצוץ בזה שהטיל יכול להיתפוצץ על השיערות או לשנות זווית איכשהו, בכול מקרה זה מסרבל את הטיל.. דבר שני הליינר יותר רחוק.. ככה שהוא לא חודר

תאמינו לי כמה שזה עצוב במיוחד לי.. חיזבאללה יודעים הרבה מאוד על הטנקים שלנו, בטוח שאת הדבר הזה ועוד משהו קטן שאני לא כותה פה על השערות שולמית הן כבר יודעים מזמן..

ד"א.. זה הזמן שסימן 4 הופך למבצעי לא?

צריך להיות איינשטיין או דה וינצ'י כדי לחשוב על זה, או שפשוט צריך לחכות שיתקעו עוד טנק\2 מאחורה?

טנק, כמו מערכות נשק אחרות הוא פשרת תכנון של מרכיבים שונים. ניתן להוסיף עוד 10 פלטות בזוקה, להגביר את עובי השריון ב-10 ס"מ, לשים עוד שערות שולמית בכל מיני מקומות ולהוסיף לסיום פלנקס על הצריח שינסה לירט טילים מתקרבים. לכל יש מחיר בגודל, משקל, מחיר, מערכות אחרות שצריך לותר עליהן ותחזוקה. לזאת יש כמובן השלכות טקטיות וטכניות רחבות יותר, כמו כושר ניידות, לוגיסטיקה (טנק כבד יותר צריך מוביל מתאים) ועוד ועוד.

יוסיפון, תודה על ההסבר, למרות שאני לא רואה איך השיערות שולמית, שהן קלות יחסית (מבחינת משקל) יכולות להסית טיל או רקטה כבדים בהרבה שמגיעים במהירות גבוהה.
אם היה מדובר במגן מוצק שיוזם את הרשק, כך שהליינר יצטרך לעבור מרחק של בערך מטר עד שיגיע לצריח עצמו - אז זה היה פוגע בצורה משמעותית בכושר החדירה שלו.

אני מסכים עם FOX450 שאי אפשר להוסיף עוד מיגון ועוד אמצעים על הטנק כי זה מסרבל, מכביד ומייקר אותו (למרות שזה בדיוק מה שעשות במרכבה סימן4), אבל תמיד יש מקום לשיפורים - כמו שכיסו את פתח פליטת הגזי פליטה במרכבה ברשת, וכמו שהוסיפו כונכייה למפקד, וכמו שיש מן כלוב שכזה מעל לתא נהג - אלה שיפורים שנעשו כחלק מהפקת לקחים. יוסיפון הסביר בסקירה שלו על המיגון לבנון על המרכבה סימן2 שהתווסף בדיוק במקומות בהם הטנק נחדר בעבר. אפילו השערות שולמית הוספו אחרי שלא הופיעו על המרכבה סימן 1 (אולי כהפקת לקחים ממלחמת לבנון?)

אם טנק כבד כמו מרכבה סימן3 עם מיגון לבנון נחדר ע"י RPG7 פשוט וזול באזור שאמנם לא אמור להיות הממוגן ביותר בטנק, אבל עדיין בולט ובעל סבירות לא נמוכה להיפגע - ויצא מכלל פעולה עד מצב שבו הצוות צריך לנטוש, אז כנראה שיש פה בעיה.
מהנדסים ומומחים גדולים וחכמים ממני יוכלו להעיד אם לוחות מיגון ראקטיבי זולות, קלות ובעלות דרישות אחזקה נמוכות היו יכולות להציל את חיי החיילים והחטוף ולחסוך למדינת ישראל את הברוך שבו היא נמצאת.

לא מגיע במהירות גבוהה בכלל. קצת יותר ממאתיים מטר לשניה. גם המשקל שלו לא גדול בצורה משמעותית משערת שולמית בודדת. אפילו לזנב ולסנפירים של הRPG יש השפעה על הכיוון, ולכן צריך לקחת בחשבון את כיוון הרוח ועוצמתה כשיורים אותו.

מלבד זאת, במיקומי פגיעה מסויימים שערות השולמית אכן מסוגלות ליזום RPG. בסך הכל, למעוך את הגביש הפיזיואלקטרי שלו דרוש כוח חלש בהרבה.

לגבי ההחלטה על נטישת הטנק בכרם שלום עקב פריקת הספקטרוניקס, כבר דובר כאן הרבה על כך.

ייתכן ובלטן או כל דבר אחר באותו מיקום היה מונע "ברוך" אסטרטגי. נכון גם שיש שיפורי מיגון שניתן לעשות בעלות נמוכה יחסית ושאכן נעשים באופן שוטף. יחד עם זאת, יש גבול למספר השו"שים ניתן להעמיס על פלטפורמה נתונה מבלי לשלם על כך מחיר זה או אחר. ישנו סיפור יפה על כך שבמהלך מלה"ע השניה פיקוד המפציצים הבריטי החליט להתקין מסתירי להבה גדולים על מפלטי המפציצים מסוג הליפקס. הכוונה היתה להסתיר את רשף המפלט ממטוסי הקרב הליליים הגרמניים ובכך להקטין את אבידות המפציצים מידיהם. לאחר מספר חודשים חוקר ביצועים של הפיקוד הוכיח שמספר האבידות לא רק שלא ירד אלא אפילו עלה. ההסבר: מסתירי הלהבות הורידו את מהירות המטוס וכתוצאה מכך המטוסים היו צריכים לשאת יותר דלק, אשר בא על חשבון מטען הפצצות. בגלל הקטנת מטען הפצצות היה צורך להוציא יותר מטוסים איטיים לכל משימה. בסיכומו של דבר מערכת ההגנה האוירית הגרמנית קיבלה מספר גדול יותר של מטרות קלות יותר לפגיעה בגלל התקנת שו"ש שתועלתו המבצעית היתה מוגבלת ברוב המקרים.
סתם חומר למחשבה.

שים לב להבדל בין שתי הדוגמאות: בדוגמא על המפציץ הבריטי, השו"ש בא על חשבון מהירות המטוס/כושר נשיאת החימוש - הרי זאת פגיעה רצינית ביכולות הכלי.
לעומת זאת, תוספת של מיגון קל יחסית בנקודות פגיעות ובולטות על טנק לא יפגעו משמעותית ביכולתיו. צריך למצוא את האיזון בין היחסים האלה.

הבעיה בעיני היא, שבישראל עובדים בשיטת ה"בנה ותקן" - כל עוד אף אחד לא נהרג לא משפרים ולא מתקנים ליקויים.
אני אתן דוגמא בולטת שצדה את עיני לפני מספר ימים - הפלסטינים פגעו בחלקו האחורי של נגמ"ש מסוג "אכזרית" של צה"ל והציגו לראווה חלקי שנפלו ממנו (באותה מסיבת עיתונאים שבה הציגו חוגרים, תעודות זהות, תעודות לוחם וכמה חפצים אישיים). מה שהפתיע אותי היה הדלת הדקה מהכבש האחורי שנפלה מהכלי.
אז ברור לי שאין כלי כל יכול שלא ניתן לפגוע בו, אבל כאן לא צריך להיות מהנדס או מומחה כדי להבין שיש פה נקודת תורפה. אז מתי לדעתכם מישהו יעלה את הרעיון שצריך לתקן נקודות תורפה כאלה (ואחרות שאני לא מכיר)?

אני בטוח שזה יקרה רק יום לאחר האסון (טפו טפו טפו) - וזה במקרה הטוב, בניגוד לסיפור הפלטות גחון לטנקים על ציר קרני-נצרים, שהיו צריכים 4 טנקים מושמדים ויותר מ10 חיילים הרוגים (אחד מהם היה חבר שלי) עד שמישהו התעורר שם.

הייתי גם מסכים איתך שהבעיה היא תקציבית, אם לא הייתי מקבל שיחת טלפון לפני מספר דקות מחבר שלי שהיה ממר"מניק בסדיר וזומן לשבועיים מילואים כדי לשמור 4 שעות (בישיבה) ביום (ולא בלילה) בבסיס עורפי בדרום הארץ - בעלות אל אלפי שקלים למשרד הבטחון...

אז התשובה הממורמרת שלי לבחור שפתח את האשכול "למה השרשרת עם הכדור" משמשת? התשובה שלי היא: לא ברור. אולי ליופי. ואולי, אם המסקנות מוועדת החקירה יהיו חמורות מספיק, יחליפו אותן במיגון אמיתי.

במקור הגבתי לבחור שהציע להוסיף עוד 10 פלטות בזוקה. הנקודות שלך הן נכונות באופן כללי. בכל מקרה, גם להוספת משקל לטנק יש השפעות על ביצועיו ובעקבות זאת על יעילותו. אני זוכר שהדגמים האחרונים של המרכבה 1 עם אמות המים, הפלטות על הצריח וכל השאר היו איטיים וסבלו מבלאי מוגבר של המערכות האוטומטיביות. המשמעויות הנובעות מכך ברורות.
כמובן שכל זה לא מצדיק את אי התקנת פלטות הגחון הסטנדרטיות על אותם טנקים בדרום, ובייחוד אחרי איבוד הטנק הראשון. ע"פ הבנתי זה היה מצב קלאסי בו התנאים המבצעיים אכן הצדיקו סטיה מהפשרה עליה כתבתי. לגבי מקרה האכזרית שציינת, לצערי כמעט כל השו"שים הקשורים במיגון שאני מכיר נוספו רק לאחר שנקודות תורפה התגלו בשעת שימוש מבצעי. ככה זה עובד למרבה הצער.

בתור לוחם לא ממש מעניינים אותי כל מיני שיקולים מפוצצים כגון "שינוי המבנה של הפלטפורמה ומגבלות ההעמסה עליה". מעניין אותי שיודעים כבר יותר מעשרים שנה מאיפה אפשר לתקוע לי תטנק ולא חושבים על זה.

לכולם היה ידוע שהחצאיות היפות של המרכבה 2 הן נקודת תורפה, אבל עד שמישהו לא נדפק, שוב ושוב, ומישהו אחר התעורר, לא חשבו לשים שם עוד 3-4 לוחות פלדה (ולקרוא לזה בשם המפוצץ מיגון קס"ג).

בנוגע לפלטות הגחון, לפחות מניסיוני הדל, בחורף הן פוגעות מאוד בעבירות של הטנק... ועדין אני מעדיף טנק טיפה פחות עביר על טנק טיפה יותר חדיר. (כמו כן הן יכולות להביא במקרה של מפקדים ונהגים מוכשרים לתקיעה במצב "צב").

נדמה לי שברוב המקרים אנחנו רוצים לדמיין שיש "שיקולים מערכתיים עמוקים וארוכי טווח", כשבעצם יש בעיה של חשיבה מקובעת ברמת המערכת, או בעצם- אי חשיבה.

יוס, כמו שכבר כתבתי פה כמה פעמים המיגון הזה היה מוכן כבר ב95.
הוא הותקן רק בסוף 97 אחרי שאייל נהרג מחדירה בדיוק בנקודה שעליה הוא היה אמור להגן ושהטנק שלי נחדר בנקודות דומות. כמובן שהיו עוד אחרים שנהרגו בצורה דומה וזה בטח נוצל בדיונים התקציביים על התקנת המיגון.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il