דברו של הפורץ הראשון בשערי טרמינל אנטבה ,אמיר עופר :











הכתבה : מתוך עיתון מעריב של היום במסגרת 30 שנה למבצע יונתן

וילנאי: "אנטבה לא היה שווה את מותו של יוני"
חבר הכנסת והאלוף בדימוס מתן וילנאי, ששימש כסגן מפקד המבצע, אומר שהפעולה לא הצדיקה את מותו של חברו יוני נתניהו. "אני מודה שזו חשיבה רגשית"

מתן שירם, מעריב
עדכון אחרון : 3/7/2006 8:22


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
כואב, אבל לא פחות: 30 שנה אחרי מבצע אנטבה, חבר הכנסת ואלוף בדימוס מתן וילנאי מתחרט. הוא לא מערער על הצורך בפעולה הנועזת שהביאה לשחרורם של יותר מ-100 בני ערובה, אבל כואב עד היום את נפילת חברו הקרוב, מפקד סיירת מטכ"ל, סגן-אלוף יוני נתניהו.

"כל המבצע לא היה שווה, אם יוני נהרג", אמר למעריב השבוע וילנאי, שהיה סגן מפקד המבצע. "זו מין מחשבה שעלתה לי בראש", הסביר. "לא מחשבה חכמה, לא נכונה. היא רגשית. כי היו יותר מ-100 בני ערובה, וכל אחד הוא בן אדם. כל אחד הוא עולם ומלואו".

אבל יוני היה בשביל וילנאי הרבה יותר מעוד אדם. הוא היה חבר ללימודים, לשכונה, חבר לנשק ולאחוות הצנחנים. "אני תמיד מספר על יוני", מגלה וילנאי. "הוא גדל בשכונת רחביה על גבול קטמון ולמדנו יחד באותו בית ספר. הוא היה צעיר ממני בשנתיים, ושירת בצבא באותם מקומות שבהם אני שירתתי. באותו גדוד צנחנים. יום אחד הוא בא אליי הביתה אחרי שחזר מתקופת לימודים, ואמר לי: 'מתן, אני חוזר לקבע. דן שומרון (שהיה המג"ד) הציע לי להיות מ"פ בגדוד'".

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]


וילנאי - עדיין באוגנדה?
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

וילנאי , עושה רושם, חי את המבצע כמו התרחש רק לפני שבועות ספורים. בלשכתו בכנסת תלויה תמונה ובה מכונית המרצדס המפורסמת וסביבה וילנאי ולוחמיו. תמונה נוספת קשה מאוד חקוקה עמוק בזיכרונו. "בדרך לאנטבה ישנו יוני ואני בתא הטייס, ואחרי זה, כשחזרנו וראיתי את הגופה של יוני, זה היה הרגע שאני הכי זוכר. אני ניגש למטוס, רואה את בני הערובה, ורואה את יוני עטוף בעטיפת אלומיניום".
וילנאי גם זוכר כיצד ניגש אליו מפקד המבצע דן שומרון, אז קצין צנחנים וחי"ר ראשי, והורה לו להתחיל בהכנות. "ירדתי לתל-אביב, וכך התחיל נוהל הקרב. בני פלד ז"ל, מפקד חיל האוויר, אמר שזה כמו לשדוד בנק. לא משתלטים על הבנק. מגיעים לכספת ויוצאים. לוקחים בני ערובה ויוצאים. והמבצע עצמו בסך הכל עבד לפי התוכנית.
"כשיוני נהרג, המבצע היה עלול להיכשל בקלות. המבצע הצליח הודות למוקי בצר (סגן מפקד סיירת מטכ"ל, מ"ש) ולאנשים שלו שרצו פנימה. בשניות האלה נקבע אם המבצע הצליח או נכשל".
נילי בן-דור, מניצולי החטיפה באנטבה, אינה מקבלת את הדברים. "אני עוקבת אחר הקריירה של וילנאי, ולאורך השנים היו לו הרבה אכזבות, אז חסרים לו בטח חברים שיתמכו בו בשעות קשות. אני יכולה להגיד לו, כאחת שעברה את זה ונמצאת היום פה והקימה משפחה, שהמבצע היה שווה להרבה משפחות ולהרבה אנשים. אני לא רוצה להיכנס לעימות עם מתן וילנאי. אני נותנת לו את הקרדיט שהוא לא התכוון לזה".

בהכנת הידיעה השתתפה דליה מזורי
פרסום ראשון : 3/7/2006 8:20

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון נילי בן-דור, מניצולי החטיפה באנטבה, אינה מקבלת את הדברים. "אני עוקבת אחר הקריירה של וילנאי, ולאורך השנים היו לו הרבה אכזבות, אז חסרים לו בטח חברים שיתמכו בו בשעות קשות. אני יכולה להגיד לו, כאחת שעברה את זה ונמצאת היום פה והקימה משפחה, שהמבצע היה שווה להרבה משפחות ולהרבה אנשים. אני לא רוצה להיכנס לעימות עם מתן וילנאי. אני נותנת לו את הקרדיט שהוא לא התכוון לזה".

והיא אני מניח אפילו לא יודעת מה זה חי"ר.
אז אולי כרס"לים במי"ל נאמר לו , שאין דבר כזה , חיילים שמתים לחינם ועל אחת כמה וכמה במבצעים עטורי גאווה כמו אנטבה
ורגשות אם באו לידי ביטוי כאן ורוצים לדבר עליהם בכול מה שקשור לאובדן ,מוות וחברים ולא רוצים לגמור אצל קב"ן עדיף שילכו איתנו לקבר ולא נשמיע אותם בפומבי.
הרי אחת לשנה לכול אחד מאיתנו יש יום זכרון למיטב ידיעתי.
זאת דעתי.

וטוב שוילנאי כמעט מודה בכך

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

בקריאת הכותרת זו נשמעה לי אמירה אווילית להפליא.
אבל שורה וחצי אח"כ הוא אומר שהוא יודע שזה לא נכון, שזו סתם מחשבה לא חכמה, ורק לפעמים מרגיש ככה.

אז מה?
אדם קרוב אצל עצמו. אז הוא מרגיש ככה לפעמים, ובעצמו יודע שזה טפשי. ביג-דיל.

הוא אומר כי "אנטבה מיותרת", וניתן בקלות להבין זאת ככוונה למבצע, לא לחטופים עצמם. אני בהחלט נוטה להאמין שכל כוונתו הוא שהוא מעדיף את חייו של יוני על פני המורשת ההירואית, ובכלל אינו מתכוון להגיד שניתן היה להפקיר את השבויים. הדרמה מיותרת, הוא בסה"כ מבכה את מות חברו.

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

"אני זה שהקמתי אותכם ואני זה שהגעתי היום לפרק אותכם " זה המשפט היחיד שמשום מה זכור שגור מפיו
לימים שינה דעתו , וטען שהיה עליה ועל לוחמיה לצבור טיפה ניסיון ולהכנס כלוחמי מי"ל או קבע ולפרקה לחלוטין זאת הייתה טעות, ואת זה טען אחרי 8 שנות פעילות של אותם חברים שבחישוב זריז שלי בלי מחשבון מדובר בכמעט 200 לוחמים בצוותים בוגרים בזמנו שמילאו הוראות בהתאם למצופה מהם
וישנם כאלו שעד היום נותרו עם המון סימני שאלה, ורק אז , אחרי 8 שנים הבין הנ"ל שהם צעירים מידיי בכדי לחוות את החוויה הזאת
טענה זו בזמנו הייתה - כמוה ,יריקה בפרצוף של האנשים
באופן אישי, מעניין אותי מה חושב הנ"ל היום

אבל מאיש ציבור, וגם מגנרל, הייתי מצפה לקצת טאקט ציבורי.
כל דבר שפוליטיקאי אומר הוא מתוכנן ומחושב. אין פליטות פה.
אמירה כזאת לא נועדה לחשוף את רגשותיו של המשורר הרגיש וילנאי, אלא לשים את מתן בקוקפיט יחד עם יוני, הנאהבים והנעימים.

תמיד חשבתי שנעשה לו עוול כשלא מונה לרמטכ"ל. עכשיו אני בטוח לחלוטין שמזל שנמנעה מאתנו חכמתו של האיש.

עם כל הכבוד למבצעים, כעבור עשור הדרג המדיני שיחרר את האסירים בעסקאות השבויים.