10-12-2006, 00:03
|
|
|
חבר מתאריך: 26.11.04
הודעות: 2,109
|
|
תגובה
עד כמה שהתירוץ הזה מביך ואידיוטי, הרי שישראל לא מכרה נשק ותחמושת ישירות לצבא רואנדה, שבחסותו בצעו כנופיות ומיליציות ההוטו את רצח העם המזעזע בבני שבט הטוטסי באפריל-יולי 1994, אלא סוכנים ומפיצים מטעמה, שמקום מושבם בעיקר במערב אירופה. הנשק הנ"ל כלל בעיקר מרגמות ותחמושת, רובי גליל / גלילון ותחמושת, רימונים, אפודים, מכשירי קשר וכו', שחלקו אף שימש את הכנופיות לביצוע מעשי הטבח. גם הבריטים והצרפתים ספקו לרואנדים נשק רב, שרובו נפל שלל בידי צבא המורדים כאשר כבשו את המדינה בקיץ 1994. דרך אגב, השאלה החשובה מדוע ישראל, כמדינה שעמה עבר בעצמו שואה נוראית, לא נקפה אצבע כדי לעצור את רצח העם המתועב הזה, בין אם בצורת התערבות אקטיבית (לאוגנדה השכנה הרי כבר הוכחנו שאנו יכולים להגיע...) ובין אם בהפעלת כוח השכנוע הרב שלה כלפי ארה"ב ויתר מדינות המערב, נותרה ללא מענה שנים ארוכות והפתרונים נמצאים אצל יצחק רבין ז"ל, שכנראה היה עסוק מדי בהסכם קהיר ובהכנות לכניסת כוחות אש"פ לשטחי הרשות. חוסר המעש הזה, כמו חוסר המעש הדומה בעת הטבח בבוסנים שהתחולל שנתיים לפני כן (טוב הם הרי היו מוסלמים...), לצד דממה תקשורתית מהדהדת, שמט בעיניי רבים מבני בריתנו את הבסיס המוסרי לצידוקים והטיעונים הישראלים-יהודים כנגד המדינות שלא נקפו אצבע לעצור את השואה היהודית במלחמת העולם השניה. במה היינו שונים מהם? בכל מקרה נשק השלל המערבי המשיך לשרת נאמנה את המורדים, שהפכו כאמור לצבאה הרשמי של רואנדה אחרי נצחונם, כאשר יצאו למלחמה בשכנה הענקית זאיר-קונגו, עד כדי כיבוש בירתה קינשסה. רוב הנשק המקורי שלהם היה מזרחי-סיני, כפי שסופק להם על ידי אוגנדה, טנזניה ומוזמביק, שלקחו חלק אף הן חלק פעיל במלחמה הפאן-אפריקנית הראשונה שהתחוללה בקונגו עד שנה שעברה.
נערך לאחרונה ע"י strong11 בתאריך 10-12-2006 בשעה 00:07.
|