שלום,
טנקים מעיצובים חדשים יחסית (לדוגמה, מרכבה 4) הם בעלי תותח חלק קדח (smooth bore cannon). הדבר מיועד לאפשר ירי של פגזי APFSDS - "חץ", חודרנים קינטיים, שלא זקוקים לקנה מחורק קדח מכיוון שיש להם סנפירי יצוב (stabilizing fins) ומהם הם מקבלים את היצוב האווירודינמי שלהם (במקום מהסיבוב-סביב-ציר-האורך הנוצר בקנה מחורק קדח).

אבל, בו זמנית, אותם תותחים חלקי קדח עצמם מסוגלים לירות גם פגזי HEAT - פגזים שאין להם סנפירי יצוב.

כיצד יתכן הדבר? כיצד פגזים אלו מתייצבים אווירודינמית לאחר שנורו מתותח כזה?

אם תתבונן בתמונות תוכל לזהות את סנפירי היצוב,מדובר בתחמושת טנק 120מ"מ נ"ט נפיץ לקנה חלק.

מדובר בסיחרור של 500 סל"ד לערך ואת זאת מקנים הסנפירים שבנויים במיוחד לכך.
ישנה כאן מעין סתירה שכן מדובר בפריט הפועל על עיקרון מטען חלול וכידוע סיחרור פוגם באפקטיבית של המטען ולכן הסיחרור הוא המינמלי שנדרש ופוגע במינימום באפקט החדירה.

אני מזהה שני חסרונות:

1) ה"זנב" המייצב את הפגז תופס נפח שאחרת היה משמש את החנ"ה.
2) הפגז מסובך=יקר יותר לייצור.

האם אני טעה, או שעדיין (כנראה) עדיף על קנה מחורץ מאותו קוטר? אם כך, למה?

בעבר הרחוק היה רעיון שפותח בצרפת לסחרור של תחמושת נ"ט - חלול 105 מ"מ ללא סנפירים (באמצעות זרמי האויר ) אך עובדתית לא היה מדובר "בהצלחה גדולה " להערכתי אף עלות הייצור של היה גבוה בהרבה מייצור של כדור טנק סטנדרטי בעל תכונות זהות .(תחמושת מסוג זה נרכשה בשעתו גם על ידי צה"ל והועלתה על ידי כחידה כאן בפורום).

יש מושג בכלכלה, די בסיסי, תועלת שולית. העלות השולית של זנב לעומת התועלת השולית של סיבוב הפגז. אני מניח, שבייצור המוני, העלות השולית בייצור מאות אלפי זנבות פגזים היא כמעט זניחה לעמות התועלת השולית של דיוק וטווח האפקטיבי של הפגז.

זה כמובן מעלה שאלה אחרת. באיזה טווחים נעשים קרבות שיריון מודרנים? (לפי התו"ל ובמציאות? זה שאפשר לירות פגז לטווח של 6-8 ק"מ, לא אומר שגם נלחמים בטווחים האלו). אני לא יודע לענות.

יש הרבה מאד יתרונות בקנה חלק בקוטר 120מ"מ-
ירי חימוש בעל קוטר גדול יותר = יכולת חדירה וטווח מוגדלים,בלאי נמוך יותר לקנה,יכולת לירות סוגי חימוש מגוונים-כולל טילים
וכו' וכו',עובדה היא שצבאות רבים עוברים או עברו לקנה בעל תכונות אלו.

ולגבי המורכבות של של הנ"ט נפיץ "חלול"- ברגע שאתה מייצר משהו בקו יצור סידרתי במשך עשרות שנים זה כבר לא כל כך מסובך.{יחסית}

ציטוט:

יש הרבה מאד יתרונות בקנה חלק בקוטר 120מ"מ- ירי חימוש בעל קוטר גדול יותר = יכולת חדירה וטווח מוגדלים,בלאי נמוך יותר לקנה,יכולת לירות סוגי חימוש מגוונים-כולל טילים וכו' וכו',עובדה היא שצבאות רבים עוברים או עברו לקנה בעל תכונות אלו

הוא שהתכבנתי: הנפח שתופס זנב הפגז בתרמיל, הוא על חשבון החנ"ה. פחות חנה=פחות טווח... האין זה משתווה לדחף מפגז, למשל...105מ"מ.
התוצאה יחסית לקליבר קטן יותר(מחורץ\חלק):
-חסרונות:
(-) קוטר מטען חלול גדול יותר=עומק חדירה גדול יותר, אך באותו טווח.
(-) פגז מוגדל=פחות תחמושת
(-) וכאמור, לפחות לגבי מטען חלול "HEAT" מורכב יותר לייצור=יקר יותר (לא משנה אם ייצור המוני).
-יתרונות:
(-) םטען חלול - עומק חדירה משופר.
(-) קיינטי - יותר חנ"מ=טווח משופר.
* אשמח לקבל הערות\תיקונים\השלמות.