מה למחדל יום כיפור ולתקציב הביטחון?

מאת שאול ברונפלד

חיים רוזנברג רשאי להתנגד לקיצוץ תקציב הביטחון ("אותה הטעות כמו ביום כיפור", 7.6.06 TheMarker), אך מדוע הוא נדרש לדוגמאות היסטוריות מופרכות? ייתכן שרוזנברג צודק וייתכן שלא, קטונתי מלשפוט. אבל שני האירועים ההיסטוריים שאותם הציג במאמרו, מחזקים, לדעתי, דווקא את אלה הטוענים שניתן לקצץ בתקציב הביטחון.

נתחיל באירוע הקרוב לנו - מלחמת יום כיפור.

משפע הספרים והמאמרים על המלחמה עולה כי לכישלון סיבות רבות, אך אין להן דבר עם תקציב ביטחון קטן מדי. נוקשות מדינית, תפיסה אסטרטגית שגויה, תפישות מערכתיות וטקטיות מיושנות, מחדל מודיעיני - ומעל לכל יוהרה וזלזול ביריב - פשו בצמרת המדינית והבטחונית. כל אלה הביאו למחדל, ללא כל קשר לגודל תקציב הביטחון.

הלקח ממלחמת יום כיפור יכול להיות הפוך מזה שאליו חותר רוזנברג - במקום להגדיל את תקציב הביטחון, הבה נדאג לתפיסת ביטחון לאומי מעודכנת ורציונלית, לצבא בעל תוכניות מבצעיות מציאותיות ולמקצוענות של כל שרשרת הפיקוד הצבאית. אם היה לנו את אלה ביום כיפור, וקצת פחות יוהרה וזלזול, הרי שפני ההיסטוריה היו שונים.

למה הפסידו הגרמנים

ומכאן לשדות הקרב של מלחמת העולם השנייה. רוזנברג לא דייק כשקבע שהבעיה העיקרית של הצבא הגרמני בסוף 41' היתה הטנק הסובייטי החדש, ה-T-34. נכון, ה-T-34 היה עדיף על הפנצר סימן III, שהיה באותה עת הטנק המרכזי של הוורמאכט, אך תנופת המתקפה הגרמנית על ברית המועצות נבלמה בגלל התמוטטות המערך הלוגיסטי הגרמני, החורף הרוסי והעתודות הרבות והרעננות של הצבא האדום.

כמו מלחמת יום כיפור, גם מלחמת העולם השנייה יכולה ללמד לקחים רבים הסותרים את התנגדות רוזנברג לקיצוץ בתקציב הביטחון. כך, למשל, אפשר לטעון שהמחסור בציוד לחימה אצל הגרמנים נבע מחוסר סדר ארגוני-תעשייתי ומפיזור מוגזם של מאמצי הפיתוח והייצור הבטחוני במהלך מלחמת העולם השנייה.

ההתעסקות הרבה ב"נשק סודי" - טילים, מטוסי סילון, פצצה גרעינית ורעיונות מטורפים כמו טנק האלפנט במשקל 90 טון - גרמה למחסור בטנקים איכותיים, נגמ"שים, משאיות וכו'. הבעיה הגדולה של הגרמנים היתה הכמות הבלתי מספקת של אמצעי לחימה, ולא איכותם.

אגב, עם כל הכבוד לשכלול הטכנולוגי הגלום בטנק מרכבה סימן 4, לגמרי לא ברור אם ההשקעה בטנק החדש עדיפה על השקעה במערכות נשק אחרות, למשל נגמ"שי לחימה כבדים (ראה בעניין זה את טיעוניו של אל"מ מיל' יהודה וגמן נגד השדרוג לסימן 4, שפורסמו ב"מערכות", גיליון 373, נובמבר 2000).

למה ניצחו האמריקאים

דוגמה נוספת הם הטנקים האמריקאים מסוג שרמן, שעליהם התבססו בעלות הברית מאז הפלישה לאירופה, היו נחותים מהטנקים הגרמניים שעמדו מולם. אז מה? זה לא מנע מהאמריקאים והבריטים לנחות בנורמנדיה, לשחרר את צרפת, לפלוש לגרמניה ולחבור לצבא האדום, ולטנקים הטובים שלו, על גדות האלבה.

אם בהיסטוריה עסקינן, הרי שניתן להצביע על דוגמאות לא מעטות של תקציבי ביטחון מופרזים, שפגעו בסופו של דבר בביטחון הלאומי על ידי החלשת המשק האזרחי והחברה.

קביעת הגודל של תקציב הביטחון וסדרי העדיפויות שבו היא עניין קשה, שכן היא מחייבת להתבסס על תחזיות גיאו-אסטרטגיות, המועדות לטעויות רבות. שימוש בדוגמאות היסטוריות מופרכות אינו משרת את התהליך, ובמקום זאת יש להקדיש את האנרגיה לזיהוי הצרכים האמיתיים ולוויתור על נושאים שחשיבותם פחתה.

הכותב הוא יו"ר הבורסה לני"ע

http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...SubContrassID=9

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby