|
19-06-2006, 00:02
|
|
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
|
|
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
|
|
|
מאמר של קרוליין גליק בעד המכון ומאמר נגד של יעקב עמידרור, שניהםמתוך מקור ראשון (ונכתבו לפני שנודע ששני התא"לים חוזרים לעבודה)
למה סולקו דוביק תמרי ושמעון נוה?
החלטת הרמטכ"ל לסלק את ראשי המכון לחקר תורת המערכה (מלת"ם) מדאיגה יותר מהחלטת הדרג המדיני בזמנו לסלק את יעלון, איילנד והלוי. המסר: בצה"ל לא יהיו עוד אנשים שיחשבו בצורה עצמאית
קרולין גליק מקור ראשון
באפריל יצא לאור ספר הדוקטרינה החדש של צה"ל. 'תפיסת ההפעלה המטכ"לית לצה"ל', כפי שנקרא הספר, הוא תולדה של ארבע שנות עבודה, ומביא לידי ביטוי את השינויים הרבים והעמוקים שחלו בדרך שבה צה"ל חושב על לחימה ועל העיצוב של המערכות שלו מאז תחילת מלחמת הטרור בסתיו 2000. מדובר, ללא ספק, באחד ההישגים האינטלקטואליים הכבירים ביותר של צה"ל מעודו.
בשבוע שעבר סולקו מצה"ל האנשים העיקריים שהובילו את המהפך ברמת החשיבה. ביום שלישי שעבר (לפני חג השבועות), קיבלו ראשי המכון לחקר תורת המערכה (מלת"ם) בצה"ל, תא"ל במיל' דב תמרי ותא"ל במיל' ד"ר שמעון נוה, הודעות השעיה בגין דיווח לא מסודר של שעות העבודה שלהם. ביום שלישי השבוע, קיבל הסיפור דיווח מוכוון בעמוד השער של 'ידיעות אחרונות', תחת הכותרת "גיבור ישראל הושעה מתפקידו: תא"ל במיל' דב תמרי, מפקד המכון לחקר תורת המערכה בצה"ל ובעל 3 עיטורים, חשוד באי-סדרים".
בכך הושם קץ לעשור של עבודה אינטנסיבית של המכון שבראשו עמד תמרי ואשר המנוע שלו היה תא"ל (מיל') נוה. בכך הסתיימה הטלטלה האינטלקטואלית החשובה והקשה ביותר שקיבל צה"ל בתולדותיו – טלטלה שהפכה את צה"ל למוביל העולמי בתחום הלחימה המערכתית.
המורדים האינטלקטואלים
הסיפור של פירוק המלת"ם צריך להטריד כל מי שחרד לגורלו של צה"ל. ניתן וצריך לראות אותו כהמשך והעמקה של מגמת סילוקם של אנשים חושבים ממעגל מעצבי המדיניות. המגמה הזאת נפתחה בסוף 2003 עת החליט אריאל שרון, ללא דיון מקצועי כלשהו, לסגת מעזה ללא תמורה. מגמה זאת גרמה לסילוקו של רב-אלוף משה (בוגי) יעלון, עקב התנגדותו למהלך. מגמה זאת הביאה גם לסילוקו של אפרים הלוי מראשות המועצה לביטחון לאומי - גם במקרה זה בגלל הסתייגותו ממדיניות ה'שלוף' של שרון ויועצי התדמית שלו. אותה מגמה הביאה לסיום תפקידו של אלוף (מיל') גיורא איילנד כיועץ לביטחון לאומי. את הסתייגותו החריפה של איילנד ממדיניות הנסיגות של ממשלות שרון ואולמרט הוא חשף באופן מקיף בראיון ל'הארץ', שפורסם בתחילת השבוע.
למען הגילוי הנאות, לפני שאני מגוללת את סיפור פירוקו של המלת"ם, מאז קיץ 2004 אני מועסקת כחוקרת במכון. הופתעתי מאוד מהפנייה של שמעון נוה אליי בזמנו. ברמה האידיאולוגית, נוה, כמו גם תמרי ומרבית החוקרים במכון, רחוקים ממני כמעט ב-180 מעלות. אולם, במשך הזמן, ככל שהעמקתי יותר בעבודת המכון, הבנתי כי אין קשר בינה לבין אידיאולוגיה – לא שלי ולא שלהם. המלת"ם הוא מקום שבו לומדים כיצד לחשוב על לחימה באופן ביקורתי, שיטתי וסיסטמי. בפיתוח תפיסות ההפעלה שלו, המלת"ם לא מתייחס לסוג מסוים של אויב – פלשתיני, עיראקי, רוסי, אמריקני, ישראלי – הוא מתייחס למושג "אויב" ומקנה למפקדים בכירים כלי להבין איך להבין את האויב ואת עצמו. מדובר בכלי צבאי כמו טנק, כלי שיכול לשמש את כל מי שיודע להפעיל אותו ללא קשר לזהותו או לזהות האויב שלו.
בראייה זאת, ההחלטה שנתקבלה לסלק את תמרי ואת נוה מתפקידיהם, מדאיגה אף יותר מההחלטה של הדרג המדיני להביא לסילוקם של יעלון, הלוי ואיילנד מתפקידיהם. במקרים שלהם, היה מדובר בטיהור כל אותם אנשים שמתנגדים לכיוון המדיני של הממשלה. למשטרים באשר הם שמורה הזכות להביא את אנשיהם לתפקידי מפתח.
אך בסילוק נוה ותמרי מצה"ל, חלוץ וסגן הרמטכ"ל משה קפלינסקי בעצם מעבירים מסר כי בצה"ל שלהם לא יהיו אנשים שיחשבו בצורה עצמאית. במילים אחרות: למגמה המדינית-אסטרטגית שהביאה למצב שבו מערכת קבלת ההחלטות של ישראל מטוהרת מאנשים שאינם שותפים לאסטרטגיית הנסיגות ללא תמורה של הממשלה, מצטרפת מגמה מערכתית בתוך הצבא - כשמצה"ל מסולקים אנשים שדווקא תומכים ברמה האידיאולוגית באסטרטגיית הממשלה, אלא שהם בכל זאת נגועים בחטא של חשיבה עצמאית וביקורתית ברמה הצבאית הטהורה.
האמריקנים למדו
מה בעצם עשה המלת"ם? רב-אלוף בוגי יעלון החל את עבודתו המשותפת עם המלת"ם כשהיה אלוף פיקוד מרכז. השבוע, בשיחה איתי, סיכם יעלון כך את התרומה של המכון לצה"ל: "המלת"ם תרם תרומה גם בפיקוד המרכז וגם במטה הכללי. התרומה לצה"ל התבטאה בפיתוח שיטת הפעלה שהתחייבה מתוקף התפתחות האיומים. במלת"ם עסקו בפיתוח החשיבה והתורה בשיטת הניסוי והטעייה ביחד עם המפקדים בשטח. דרך העבודה של המלת"ם התפתחה שיטת הערכת מצב שמשתמשים בה כיום גם בפיקודים וגם במטכ"ל". המכון, בשיתוף עם מפקדי הצבא, פיתח דרכים חדשות לחשוב על לחימה ולהבין כיצד מפקדים מעצבים מערכות צבאיות.
לאורך השנים האחרונות החלו גם בצבאות זרים לשים לב שמשהו קורה בתחום החשיבה הצבאית בישראל. כפי שיעלון מסביר, "האמריקנים הבינו שיש הרבה בשינויים שעשינו בשיטת הערכת המצב וביקשו מאיתנו להעביר להם את הידע. המלת"ם עבד עם האמריקנים ללמד אותם את מה שפיתחנו".
את התרומה של המלת"ם בהנחיה זו לצבא ולמארינס האמריקניים מסביר סגן-אלוף מהמארינס, דוד פר, ששוקד כיום על כתיבת תורת הלחימה של המארינס. לדבריו, "ההשפעה של נוה והמלת"ם על השיח האינטלקטואלי ועל ההבנה של הרמה המערכתית של מלחמה בארצות הברית היתה עצומה. חיל המארינס האמריקני החל מחקר של עיצוב [מערכות מלחמה] שיוביל לתפיסת עיצוב של חיל המארינס המבוססת באופן משמעותי ביותר על שיטת העיצוב של שמעון [נוה]. כמעט לא ניתן להשתתף בכנס צבאי בארצות הברית מבלי לקיים דיון על עבודתו של שמעון. הצבא האמריקני עומד לפרסם מהדורה חדשה של ספר הדוקטרינה שלו בנושא מערכות, שיכלול עיצוב המבוסס על העבודה של המלת"ם".
וכמו האמריקנים, גם הבריטים והאוסטרלים מיישמים היום את התובנות שפותחו בישראל בשיתוף המלת"ם עם מפקדי צה"ל בשנים האחרונות.
לא דפקו כרטיס
אם היו שחיתויות ואי סדרים, הרי ברור שהרמטכ"ל היה צריך לפעול. ובכן, לא היו כאלה. ההחלטה להשעות את נוה ותמרי ועוד שני חוקרים באה בעקבות טיוטה של דו"ח מבקר המדינה אודות הנעשה בצה"ל בכל הקשור להכשרת הקצונה הבכירה. ממצאי הדו"ח קבעו כי אותם חוקרים במכון לא פעלו לפי הנהלים בדיווח שעות העבודה שלהם. הדו"ח לא קבע כי הם לא עבדו או חגגו על חשבון משלמי המסים. אמנם דיווח פגום אינו דבר של מה בכך, אך יחד עם זאת, כל מי שמכיר את הנהלים הביורוקרטיים במגזר הציבורי יודע גם כי ניתן לבנות טענה נגד כמעט כל עובד מגזר אם מחפשים בעקשנות.
הדיווח של 'ידיעות אחרונות' מספר כי בדו"ח המבקר נמצאו אי סדרים בהתנהלות הביורוקרטית של המלת"ם ושל המכללה לביטחון לאומי, שהביאו את הרמטכ"ל וסגנו להעביר את הטיפול בדו"חות לפרקליטות הצבאית. כאן המקום להגיד כי 'ידיעות' החליט, משום מה, לשים את הדגש של הדיווח במקום הלא נכון. אפשר היה להגיד גם יותר מזה, אבל הייתי מסתכנת בעבירה על החוק.
וזה לב העניין. חוק מבקר המדינה קובע באופן חד משמעי, כי אסור לאף גורם לעשות כל שימוש בחומרים שהוכנו על ידי מבקר המדינה. על פי סעיף 28 של החוק, אסור היה ל'ידיעות' לפרסם את הדיווח על תוכן טיוטת דו"ח. זאת ועוד, על פי סעיף 30 של החוק "דו"חות, חוות דעת או כל מסמך אחר שהוציא או הכין המבקר במילוי תפקידיו לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי או משמעתי". פירושו, שההליך המשמעתי שהתחיל הרמטכ"ל נגד אנשי המלת"ם, שהביא להשעייתם של תמרי, נוה ושני חוקרים נוספים ושהביא להתפטרותם של שניהם השבוע, היה בלתי חוקי.
מה למבקר ולמכון
כפי שפרסם 'ידיעות', בטיוטת הדו"ח קבע מבקר המדינה כי היות שהמלת"ם לא פרסם ספר המפרט את שיטת ההפעלה המערכתית שהוא פיתח, הוא לא עמד בייעודו המקצועי. יותר מכל דבר, קביעה זאת של המבקר מראה עד כמה מסוכנת היא הנטייה שלנו לאפשר לגורמים כמו המבקר או היועץ המשפטי לממשלה להיכנס לתחומים לא להם. בדיוק כפי שהיועץ המשפטי לממשלה אינו כשיר לקבוע מה מוסרי ומה איננו מוסרי, כך למבקר המדינה אין שום יכולת למדוד מקצועית אם מכון מחקר ביצע את עבודתו או לא.
נכון שהמלת"ם לא פרסם ספר שבו מפורטת הדוקטרינה שלו. אך כל העבודה של המכון מכוונת למפקדים. המפקדים הם אלו שכותבים את הדוקטרינה בעצמם. הספר שיצא כעת בצה"ל הוא בדיוק ההוכחה כי המלת"ם הצליח בתפקידו – לא להיות מכון שאליו באים לכמה ימי העשרה, אלא גוף של חינוך והדרכה של הקצונה הבכירה בצה"ל כיצד להפעיל את הכלי של עיצוב מערכות לחימה בעצמם.
קיימות כמה סברות, מדוע החליטו הרמטכ"ל וסגנו להביא לסילוק הצוות הנוכחי של המלת"ם. יש שאומרים כי הם אינם מקבלים את הגישה המערכתית שפותחה במקום. אלא שסברה זאת איננה עומדת במבחן המציאות, שכן פרסום תפיסת ההפעלה המטכ"לית של צה"ל, המבוססת על התפיסות שפותחו במלת"ם, מראה כי חלוץ כן מקבל את גישת המכון במלואה. סברה אחרת היא כי אנשי המכון מזוהים מדי עם הכהונה של הרמטכ"ל הקודם יעלון, שאת מורשתו בצה"ל מבקשים חלוץ וקפלינסקי להעלים או לנכס לעצמם. ייתכן כי לגרסה זו יש על מה להסתמך; אולם ללא ספק, האפקט של מהלך זה הוא פגיעה חמורה ביכולת של צה"ל להמשיך לפתח את תורת המערכה מצד אחד, דבר שדוד פר קובע כי הוא "מסכן את צה"ל", ומצד שני, הוא מאותת לכלל הקצונה הבכירה של צה"ל כי כיום הקידום שלהם מותנה בהסכמתם שלא לחשוב באופן עצמאי.
למעשה, מאז 1973, ישראל סובלת מכישלון מתמשך בחשיבה האסטרטגית שלה. ממלחמת יום הכיפורים ועד היום ניתן לומר כי ישראל שורדת בזכות ההצלחות המערכתיות והטקטיות שלה. אוי לנו אם גם על זה מנהיגנו הכושלים מוותרים.
11/6/2006
*******************************************
אסון לחשיבה הצבאית
טוב שנסגר ´המכון לתכנון המערכה´ בראשותם של דוביק תמרי ושמעון נוה. השפה הפוסט מודרנית שהחדירו לצה"ל הרסה כל פוטנציאל לחשיבה המקצועית בצה"ל. תגובה למאמרה של קרולין גליק
יעקב עמידרור מקור ראשון
בשבוע שעבר קוננה קרולין גליק מעל דפי עיתון זה על סגירתו של 'המכון לתכנון המערכה' (מלת"מ), עקב חשדות לאי סדרים כספיים ('סדר יום', גיליון 461). טענתה היתה שיש בכך משום חיסולו של מגדלור אינטלקטואלי ששימש את צה"ל ברגעי מבחן. יתר על כן, גליק טוענת שיש בכך משום איתות של הרמטכ"ל ושל סגנו נגד חשיבה מערכתית, וחזרה למדבר הציה הדוקטרינרי שאפיין את צה"ל מאז 1973.
מעבר לשאלה האתית שבעצם כתיבתה על המכון שבו היא מועסקת – נכון לשאול איזו הכשרה יש לכותבת כדי לשפוט את ערכה הצבאי של החשיבה המערכתית, שלה היא מעניקה ציונים חיוביים ברחבות לב שכזאת.
אני יכול להעיד על עצמי שלא הצלחתי להבין מה הם מלמדים, מה "מערכתי" בשיטת החשיבה שלהם, ומה תרומתם לצה"ל. אני ממש מקנא בכל מי שירד לעומק הדברים שנשגבו ממני. כדי לוודא שאין זאת רק חולשת הדעת שלי הבאתי אל המכון באחד הימים קצין בכיר אחר, מהיותר מלומדים (גם פורמלית וגם מעשית) שהיו באותה עת בצבא, וגם הוא נכשל בהבנת התיאוריות שהשמיעו בפנינו אנשי המכון.
מול קצין מהמארינס שמשבח את תוצרי הצוות, לדברי גליק, אני יכול להביא את עדותו של פרופסור להיסטוריה צבאית באוקספורד, אותו פגשתי לפני ארבע שנים, ששמח לגלות שגם קצינים ישראלים לא מבינים את התיאוריות של ד"ר (תא"ל במיל') שמעון נוה; עד אותה פגישה הוא חשב שזאת אי ההבנה שלו בשפה האנגלית המונעת ממנו לרדת לעומקם של הרעיונות של נווה בספרו (שתורגם בינתיים לעברית, בעידודי).
מול השבחים שמביאה קרולין גליק אני מבקש לצטט את המלומד השוודי ניקלאס זֶטֶרְלין, שכתב עוד ב-2002 ביקורת נוקבת על ספרו של נוה, המשמש תשתית בסיסית לכל שיטת החשיבה המערכתית במכון שנסגר. זטרלין מדגיש: "אעסוק במלחמת הבזק הגרמנית לעומק כי כך ניתן יהיה להוכיח שהמתודולוגיה (של נוה) מושחתת ללא תקנה כשהוא דן בנושא", ומציין כי "נוה נכשל כמעט לחלוטין בהבאת איזושהי הוכחה מהמציאות לכל התיזה שלו". בהמשך הוא תוקף הן את הלוגיקה, הן את ההבנה ואפילו את היושר האינטלקטואלי-מדעי של נוה. נראה, אפוא, שכל אחד מהצדדים בוויכוח יוכל להביא תנא דמסייע מחו"ל. זאת לא הוכחה אלא עוד טיעון ותו לא, ואני במקום קרולין גליק לא הייתי מתרשם מדבריו המנומסים של אמריקאי זה או אחר.
בורות באצטלא מדעית
עוד בטרם התגלו אי הסדרים שבהם מדובר עתה טענתי פעם אחר פעם, ולא הייתי בודד בדעתי, שהשפה העמומה והחשיבה שאינה רואה אמת או שקר בשום טענה - כמיטב המסורת הפוסט מודרנית - שהחדיר המכון לצבא הרסו כל פוטנציאל של חשיבה צבאית. במספר מאמרים הראיתי איך מה שמכונה "חשיבה מערכתית", בצירוף שובל ארוך של מילים לועזיות, הוא עניין חסר ערך, חלול, וגרוע מכך - מאפשר לבורות המקצועית להיראות מדעית ומתקדמת מאוד.
איש מאנשי המכון לא השתדל להוכיח לכותבי המאמרים החושבים כמוני היכן טעינו, ומהי תרומת החשיבה הפוסט מודרנית לעשייה הצבאית. שום דיון לא התפתח, שום שמץ של קנאת סופרים. שם המשחק של חבורת המלת"מ היה התעלמות, יוהרה ללא בסיס מלבד כוח, שכן הם היו מקורבים למלכות שבאותה עת. לדעתי, לא בכדי הם לא השיבו לביקורת בכתב, שהרי על דברים כתובים קשה יותר להגן מאשר על אמירות עלומות בעל פה. הם לא היססו להשתיק בלשון קשה ובגסות כל מערער על דעתם, בטענה המעניינת שאינו מבין את התהליך וכי כל דבר הוא "תלוי הקשר", ולכן גם אם הדבר אינו נראה הגיוני לאחד הוא תורם רבות לאחר המצוי בסיטואציה שונה. אם הכל תלוי הקשר אזי הכל כשר, בסופו של דבר.
מעניין שחלק מתפיסת עולמם הלוגית והלשונית, כפי שבאה לידי ביטוי במסמך שאותו מזכירה קרולין גליק, הוצג בפני כמה מחשובי המדענים ובכירי האקדמיה בישראל, והתרשמותם היתה שלילית ביותר. כמה מהם אף השתוממו על כך שהצבא מדבר ממבו ג'מבו במקום בשפה בהירה. בניגוד לגליק איני מכיר את המסמך המדובר ולכן אין לי דעה לגביו, אבל ברור לי שמה שאינו נהיר לקורא לא ברור גם לכותב. שמעון נוה עצמו אמר לי כי, לצערו, "לא מבינים אותו".
לאור שירותם רב הזכויות של שני התא"לים, שמעון נוה ודב תמרי, בטרם ייסדו את המכון, אני מקווה מאוד שיתברר שבכל הקשור להערות המבקר ולחקירת מצ"ח מדובר בטעות שאין בה היבט פלילי. עם זאת, אסור שהחמלה הראויה תשבש את חוש הביקורת: טוב שהמכון נסגר, כי הוא היה אסון לחשיבה המקצועית בצבא. הוא לא היה פתוח לביקורת ולא עודד ויכוח אינטלקטואלי, אלא אם הדברים תאמו את תפיסת העולם של אנשיו.
הצבא זקוק למוסדות מחקר וחשיבה אמיתיים ורציניים, מבוססים על ידע ולא על שרלטנות, המעודדים ויכוח וביקורת גם כשאין הדברים נוחים לראשי המכון, שהלומדים בהם מבינים מה הם אומרים והדבר ברור גם לשומעים את דברי החוכמה. המכונים החדשים יצטרכו ללמוד היטב את מה שפיתחו לכאורה נוה ותמרי. אחרי ככלות הכל, לא יעלה על הדעת שלא לנסות להפיק ולו משהו מההשקעות הגדולות שנעשו במכון במתכונתו האחרונה, המסתכמות במיליוני שקלים. אם יהיה בדברים מרכיב בעל ערך נכון יהיה לאמצו, על אף שבאופן עקרוני אני חושב שאין ממש בתפיסת עולמם. אני מקווה שבאותם מכוני מחקר חדשים לא יעבדו עיתונאים, כך שיתאפשר לעיתונות לבקר את פעילותם בלא מעורבות רגשית, כי השיח בין המחשבה הצבאית לבין המדיה, ודרכה - עם הציבור, הוא קריטי במדינה דמוקרטית. אין לי ספק שהכותבת קרולין גליק תוכל, בזכות כישרונותיה, לתרום לכך לא מעט.
18/6/2006
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il
|
|