05-06-2006, 17:38
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
לא רק הוא הגיע אליה. מספיק להסתכל על תקציב ההגנה שלהם, ולהסיק כך...
למצרים 3 שכנות: סודאן, לוב וישראל.
סודאן מחזיקה צבא מיושן ומתפורר שעסוק רובו ככולו ברצח עם בדארפור, אחרי שעסק במלאכה דומה
בדרום סודאן במשך שנים. הוא לא כשיר לעמידה במלחמה עם צבא שהוא בסד"כ של רבע מצבא
מצרים.
לוב מונה בערך 7 אחוז מאוכלוסיית מצרים, וצבאה זעיר בהתאם. בנוסף, למצרים אין סיבה להתחיל
במלחמה עם לוב, שתביא ללא ספק לגירוש מליון פלוס פועלים מצריים מלוב שהם מקור קריטי למט"ח.
השכנה השלישית היא ישראל. לישראל הצבא היחיד שהכנות ללחימה בו מצדיקה את הוצאות הענק של
המצרים על בניית צבא.
מצרים מכשירה צבא ענק ומודרני, ולפחות שני תרגילים שלהם, נערכו באופן כמעט מפורש כתרחישי
לחימה "בצפון מזרח" (יש רק מדינה אחת ששוכנת צפונית מזרחית למצרים...). תרחיש אחד מאלה
כלל "חציית מכשול מים בדרך לפריסת כוחות" (מזכיר במעט את תעלת סואץ...), והוא כונה בשם "בדר
96') (מלחמת יוה"כ כונתה ע"י המצרים בשם מבצע בדר, על שם הנצחון של מחמד ב624 על בני מכה).
הצבא המצרי כולל מערכות כמו טנקי אברמס (למעלה מ600), מטוסי אף 16 (למעלה מ200) ועוד היד
נטוייה.
אין שום הסבר להתחמשות כ"כ משמעותית, למעט התכוננות למלחמה עתידית עימנו. אין זה אומר
שמחר בבוקר הם יתקפו, שכן מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם לעשות כן, כמו גם תלותם הגמורה
בסיוע חוץ מארה"ב - אבל אם אנחנו נותקף בחזית אחרת, ותיווצר עבורם הזדמנות לתקוף, שתיראה
להם משתלמת מספיק, בכדי לספוג את הנזק הכלכלי שבאובדן סיוע אמריקני - הם לא יהססו, ולשם
כך נועד הנשק הזה.
אין שלום עם מצרים. יש כרגע אינטרס שלהם לשמור על השקט (בדיוק כפי שיש ברמה"ג, מבלי
שנאלצנו לשלם מחיר מדיני כלשהו מול הסורים...).
מצ"ב הערכת מכון יפה ללימודים אסטרטגיים לגבי מצבת הכוחות המצרית:
http://www.tau.ac.il/jcss/balance/Egypt.pdf
|