בחיפושיי ברשת מצאתי אתר מעניין ביותר על פיתוחים ותכנונים של כלי טיס גרמניים.
ניתן לראות רעיונות שנמצאים במטוסים בני ימינו...
מנוולים רציניים ,אבל בעלי מעוף בכול מה שקשור לטכנולוגיה.

http://www.luft46.com/

ניתן למצוא אבטיפוס של מפציץ בעל טווח של 14500 ק"מ שנועד להפציץ את ניו יורק,
ספינות ים מפלציות ,מטוסי סילון ורקטה.....ועוד...ועוד...

אה, הפריקים של המטוסים הסודיים של הלופטוואפה... הבעיה היא שרוב הפריקים כ"כ עסוקים בלהתלהב מהפיתוחים הטכנולוגיים שהם מזניחים לגמרי דיון הסטורי רציני בתופעה.
1) קודם כל, פיתוחים מתקדמים כ"כ התאפשרו בעיקר בזכות קיומה של תשתית מחקר מעולה - מכוני מחקר, מעבדות מתקדמות, מנהרות רוח מתקדמות, מנהרות מים וכד'.
2) רוב אותם פרוייקטים נותרו על הנייר ורובם אפילו לא הוגשו אלא נותרו בתיקי החברות השונות. במקרים רבים היו אלה יותר שעשועים בהיתכנות טכנולוגית ופחות פרוייקטים עם כוונות מימוש.
3) בגרמניה הנאצית חסרה רוב הזמן יד מכוונת בתחום הפיתוח וכתוצאה מכך רוב החברות עשו ככל העולה על רוחן. כתוצאה מכך בוזבזו משאבים רבים וזמן רב על פרוייקטים שלא ניתן היה לממש אותם בתקופת המלחמה.
4) גם כאשר צצה יד מכוונת, היא יצרה לעיתים יותר בלגן מאשר סדר. הדוגמה הטובה ביותר היא פיתוח הכנף המעופפת של האחים הורטן, אשר אושר ע"י גרינג ומיניסטריון התעופה ללא כל התחשבות במשך הפיתוח, ברצינות המפתחים וביכולות היצור.
5) אצל הגרמנים בלטה מאוד בכל הרמות גישה לא ריאליסטית להערכת הזמן הדרוש להבשלת פיתוחים טכנולוגיים. גישה זו תרמה לאותו בזבוז משום שנדרשו שנים רבות להבשלת פיתוחים טכנולוגיים ברמה כ"כ גבוהה והערכה מפוכחת היתה מצביעה על כך. הדוגמה הבולטת ביותר היא פיתוח מנועי הסילון. דוגמה פחות ידועה היא פיתוח חמ"מ. מערכות נשק שהגרמנים עבדו עליהן ברצינות רבה, כמו טילים מונחי טלביזיה ונשק נגד מכ"ם הבשילו מבחינה טכנולוגית רק בסוף שנות ה-60.
6) חלק גדול מאותם פרוייקטים נועדו להתמודד עם עליונות בעה"ב באויר ועם יכולת היצור שלהן באמצעות טכנולוגיה מתקדמת. חוסר הערכה כוללת של מצב גרמניה במלחמה ושל יכולות טכנולוגיות תרם לכך שהגרמנים סיימו את המלחמה כשהם מטיסים בעיקר מטוסי קרב שפותחו עוד בשנות ה-30.

שתי הערות למרות שאני מסכים בגדול עם הדברים שנאמרו:
1. בקשר לחוסר הריאליזם בתכנון זמן פיתוח - בהחלט יכול להיות שאתה צודק אבל קשה לנו לדעת זאת כיום (מסוג משחקי ה"אם אז"), חייבים לזכור שמדובר בזמן מלחמה ובתקופת מלחמה הפיתוח מואץ תמיד באופן משמעותי, כמות המשאבים שניתן להטיל לפיתוח מרכזי היא אדירה וקיצורי הדרך שצוות הפיתוח מוכן לקבל (ובוודאי שבגרמניה הנאצית) אינם בפרופורציה לשום דבר שמקובל בזמן שלום. לכן הטענה כאילו הנאצים לא היו מצליחים לפתח חמ"מ גם עשרים שנה אחרי היא קצת מוגזמת לדעתי. אפשר והיו נדרשות להם עוד שנים ספורות בלבד (ואפשר גם שלא), לעולם לא נדע.

2. נקודה נוספת - אחת הסיבות המרכזיות לכך שהגרמנים סיימו את המלחמה עם מטוסים משנות ה-30 איננה חוסר בטכנולוגיה אלא דווקא חוסר במשאבים. בחודשים האחרונים של המלחמה אזלו לגרמניה כמעט לחלוטין המתכות המרכזיות מהן נבנים כלי טייס (בוודאי מתקדמים) והם עברו לעץ ושאר חומרים שאינם מתאימים לייצור. אני לא טוען שזה כל הסיפור אבל הייתה לכך השפעה ממשית [היו כמובן את הפצצות בעלות הברית על מתקני הייצור ועוד ועוד].

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

עידו, בגדול הטיעונים שלך נכונים, אבל:
1) זמן פיתוח מטוסים ומערכות נשק מוטסות היה ארוך כבר בתחילת מלה"ע השניה והגרמנים היו מודעים לכך. בתכתובות שונות מדברים בפירוש על תקופות של 3-5 שנים מתחילת פיתוחו של מטוס בוכנה ועד לכניסתו לשירות מבצעי. כמו כן, הגרמנים צברו נסיון מר עם מספר פרוייקטים של מטוסים רגילים, אשר פיתוחם נגרר לאורך שנים (במיוחד ההיינקל 177 והמסרשמידט 210). מעבר לכך, חלק גדול מהפרוייקטים המתקדמים החלו ב-1944 כאשר היה כבר ברור לדרגים רבים שהמלחמה אבודה ותסתיים תוך חודשים. יש היסטוריון גרמני שטוען שחלק גדול מהפרוייקטים היו יוזמה של צוותי פיתוח שניסו לחמוק מגיוס בשלבים האחרונים של המלחמה ע"י המצאת פרוייקטים. אני לא מסכים איתו, אבל יש לקחת טיעון זה בחשבון.
שורה תחתונה, מקורות רבים מצביעים על כך שלא מדובר בחוכמה שלאחר המעשה.
באותו עניין, ישנן מספר תאוריות לגבי הבשלת טכנולוגיות והזמן הדרוש לכך. אם תרצה, אוכל לשלוח לך מספר כותרים. מכל מקום, העניין הוא שגם עם השקעות אדירות אי אפשר להאיץ פיתוח טכנולוגיות מהפכניות מעבר לגבול מסויים. ושוב פיתוח מנועי הסילון מהווה דוגמה קלאסית לכך. עם כל ההשקעה והתשתית המחקרית והטכנולוגית המעולה, לקח לגרמנים כ-4 שנים לפתח מנועי סילון שימושיים לאחר שנתקבלה ההחלטה הרשמית לעשות זאת, וגם אז הם לא היו לגמרי בשלים. דוגמא מודרנית יותר הוא פרוייקט ה-SDI.
2) אחת הסיבות לכך שהגרמנים סיימו את המלחמה עם מטוסי קרב נחותים יחסית נעוצה בדיוק בנ"ל. כאשר הוחלט ללכת על מטוסי סילון ב-1942 החליטו לדלג לגמרי על הדור הבא של מטוסי הבוכנה מתוך הערכה שמטוסי הסילון ייכנסו לשירות כבר ב-1943 ושהדגמים הישנים יספיקו עד אז. השימוש בעץ נבע לאו דוקא ממחסור באלומניום, אלא מרצון של מתכננים לחסוך במשקל ומרצונם של קברניטי הייצור לנצל נפחי ייצור לא מנוצלים בתעשיה.

אמנם במלחמה מוקצים יותר משאבים למו"פ אמל"ח, אבל צריך לזכור שזמן לא רב אחרי מלחה"ע התחילה המלחמה הקרה שהתאפיינה בלא פחות השקעה במו"פ.
ובמלחמה הקרה שני הצדדים עשו שימוש גם בטכנולוגיה וגם במדענים גרמניים כך שהפיתוח למעשה המשיך כמעט ישירות (פרוייקט החלל האמריקאי הוא דוגמא מצויינת עם פון בראון ודורנברגר).
כך שאפשר להעריך שאם במלחמה הקרה אותם פיתוחים הבשילו תוך עשור לפחות, אז גם בגרמניה הנאצית הם לא היו מבשילים בשנת 46 כמו שמרמז שם האתר...

או שככה מעריצים רבים של הטכנולוגיה שלהם (וחלקם בעקיפין, מאמינים ברעיון ששימוש מושכל בטכנולוגיה ומשאבים (במידה ויש) יכול להכריע כמעט כל מלחמה) חושבים.

לפעמים נראה לי שאילו היתה המלחמה מסתיימת בתבוסה צבאית פילאית (לגרמנים) ב 6.6.44, היום היו אומרים ש"אם היו הגרמנים מספיקים להכניס לשימוש את ה V-2, הכל היה נראה אחרת".

.

הבעיות שלהם נבעו:

ממחסור במשאבים
כושר ייצור נמוך
קבלת החלטות קפריזית לעיתים

לא מעט פיתוחים גרמניים הגיעו לכלל בשלות לאחר המלחמה בקרב מדינות הברית (למשל מטוסי המיג 15 והסייבר שבוססו על פיתוח גרמני), נושא הטילאות והפצצות המעופפות (או טילי שיוט) וכד'.

אל תשכחו שחלק מהפיתוח נעצר ולא הגיע לכלל בשלות - לא רק בשל קשיים טכנולוגיים, אלא גם בגלל הוצאת המדענים הרלוונטיים מתחומי גרמניה לאחר המלחמה, נזקי ענק לתעשייה המקומית והגבלות פיתוח בתחום הצבאי לאחר המלחמה.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Soloavia הבעיות שלהם נבעו: כושר ייצור נמוך

?!?!?!?

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

וההסבר לכך מורכב. התפוקה הגרמנית החלה להתקרב לתפוקת בעה"ב ב-1942 רק ב-1944. דרך אגב, תמיד מזכירים את ארה"ב, אבל עד 1944 בריטניה ובריה"מ לבדן ייצרו יותר מטוסים מהגרמנים - ומטוסים איכותיים.

דני, כמה אפשר להעלות את הכדור כדי שתנחית אותו סופסוף...

למה לא תיתן לנו סקירונת כמי שיש לו מה להגיד בתחום

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

חשוב להבהיר... אני לא מזלזל בכלל ביכולת הטכנולוגית שלהם, פשוט יוצא נגד התפיסה שהגרמנים הובסו בגלל עיכובים/מזל רע בתחום פיתוח הנשק.

.

בחיים לא ראיתי כאלה תכנונים של מטוסים!
אם אפשר אבקש להוסיף את הקישור לרישמת הקישורים השימושיים של הפורום.
תודה ענקית חב'רה!

"ארדוף אוייבי ואשיגם,ולא אשוב עד כלותם.."
ארזי הלבנון לשחם
-931-

כמות המידע הטכני שבאתר אכן מאוד מרשימה, אבל כפי שכבר כתבתי, מבחינה היסטורית הוא מאוד בעייתי. עצם שמו רומז לאמונה של חובבי לופטוואפה רבים, שאם הגרמנים רק היו מצליחים להחזיק עוד קצת מעמד, העליונות הטכנולוגית שלהם היתה מונעת את התבוסה. מסיבה זו כותבים רבים מדברים על טכנולוגיות שהגיעו "מאוחר מדי". זוהי כמובן אמירה פשטנית ומטעה מאוד שמקורה במידה רבה בזכרונות אפולוגטיים של גנרלים גרמנים. אתר "לופט 46" חוטא באי הצבת הדברים בהקשרם ההיסטורי הנכון.
נ"ב - צחי, לגבי המיג 15 וה-F-86: תכנונם לא התבסס על טכנולוגיות גרמניות, אלא על נתוני מחקר גרמניים בנוגע לכנפיים משוכות לאחור והאוירודינמיקה שלהן. בגדול, מעט מאוד טכנולוגיות תעופתיות גרמניות השפיעו על הפיתוח לאחר המלחמה, אבל לנתוני מחקר שנתפסו היתה השפעה רבה. המיג 15 חייב כמובן את הצלחתו במידה רבה לבריטים ולסכלותם, אבל זה כבר סיפור אחר...

עד כמה שזכור לי - שני המטוסים דומים להפליא למטוס שתכנן (ולא יוצר).

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

למחקרים פורצי הדרך של ליפיש היתה השפעה מסויימת על פיתוח מטוסים חסרי זנב ועל פיתוח כנפי דלתא. מכל מקום, ליפיש היה רק אחד מהחוקרים הגרמנים שעבדו על כנפיים משוכות לאחור ונתוני המחקר שתורגמו עבור נורת' אמריקן על כנפיים משוכות לאחור לא היו שלו. קיימת תאוריה שמטוס שפיתח קורט טנק (Ta 183) השפיע רבות על תכנון שני המטוסים הנ"ל, בעיקר בגלל הדמיון בקונפיגורציה שלהם, אולם גם התיעוד הקיים וגם עדויות של מתכננים מצביעים על כך שנתונים גרמניים לגבי התכנון של כנפיים משוכות לאחור היו התרומה הגרמנית היחידה לשני הפרוייקטים.
דרך אגב, גם מתכנני ה-J-29 השוודי השתמשו באותם נתונים, אשר הועברו לידיהם בדרכים עלומות באמצעות המודיעין השוייצרי.

חלק ממיצבי הגובה (עפ"י מיטב זכרוני) בוצעו ע"י תעשיית התעופה הגרמנית.

בהמשך - המשיכו ליצר בגרמניה דווקא מטוסי דמה של ה-F-86.

ועוד בנושא חומרי הגלם - יש לי צילומים של כנף מסרשמידט 109 עם כנפי עץ שיוצרו ע"י מפעל דאונים...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ככל הידוע לי הכנף נותרה תמיד ממתכת ורק זנבות של דגמים מאוחרים של ה-109 נבנו מעץ. היו אפילו מפעלי רהיטים שייצרו אותם. אני עומד לשלוח לך שאלה בפרטי.

אתר מושקע, תכנונים מרתקים, גרפיקה מדהימה
רק מה, אם הנאצים ימך שמם היו שולחים את כל אלפי המהנדסים והטכנאים שעסקו בכל השטויות הדימיוניות האלו לתחזק כמה מאות מטוסים פרימיטיביים משנות ה-30 או כמה טייסות נוספות של ME-262 (תכנון רבולוציוני שהקדים את זמנו בעשור לערך), היו מגרדים אולי עוד איזה שבוע-שבועיים במלחמה ומספיקים בדרך זו לשחוט עוד כמה עשרות אלפים אומללים מבני עמנו וכפליים מזה שבויי מלחמה וסתם אזרחים תמימים.
גם בלי התכנונים השאפתניים האלו הגרמנים הצליחו לבסס כבר בחלון הזמנים של 1942-1944 פער טכנולוגי של 3-4 שנים על בנות הברית המערביות (תלוי את מי שואלים) ו 7-10 שנים על ברה"מ ברוב תחומי תכנון ופיתוח האמל"ח ובכלל זה אמצעי הנעה שונים (רקטיים, סילונים), טילאות, אמר"לים, הנחיה, אופטיקה, ביות ובקרה, אמצעי קשר ועוד ועוד.
שני תחומים יוצאי דופן היו האנרגיה הגרעינית והנשק האטומי (וגם לא מעט מזה בזכות סרבנות פנים של מספר מדעני מפתח ופעולות אמנעה נקודתיות של בנות הברית) ונושא תכנון השריון המודרני (בעיקר ה T-34), בהם כשלו.
כמובן שכל היתרונות, היכולות והאמצעים המתקדמים הללו היו בפועל חסרי משמעות אמיתית מאחר ולא היה ניתן להביא אותם לידי ביטוי משמעותי מבחינה מספרית בשדה הקרב ולהשפיע בכך על מהלכי המלחמה בשנתיים האחרונות, בעיקר בחזית המזרחית, בה היתרון המספרי-החומרי העצום של הרוסים ובני בריתם כילה כל יתרון טכנולוגי גרמני.
תוסיפו לכך את הטירוף המנהיגותי הנאצי, שהוביל הן להתבדרות מוחלטת בתעשיה הצבאית (במקום המיקוד הנדרש) והן לקטטוניה המוחלטת אליה נקלע הפיקוד הגרמני (בעיקר אחרי נסיון ההתנקשות הלא מוצלח בהיטלר, שגרם למידור כמעט מוחלט של הגנרלים מתהליכי קבלת ההחלטות), תקבלו מרשם בדוק לכשלון, שבא לידי ביטוי בין היתר בהסטת משאבי מו"פ וייצור לפרויקטים לא רלוונטיים ולא ישימים (במקום לכיוונים מתבקשים כמו איתור מקורות אנרגיה חליפיים) ולהסטת מעט הכוחות הכשירים שנותרו לגרמנים לחזיתות מישניות ואבודות (פרוסיה המזרחית, בודפשט, צפון איטליה, נורבגיה, הארדנים ועוד) בהתאמה.

טיל הנ"מ סא"ם 2 ,כינויו בנאטו גיידליין,
הוא פיתוח של טכנולוגיה גרמנית,
הרוסים ניצלו טכנאים ומהנדסים גרמנים בפיתוח טיל נ"מ שהיה מתקדם מאוד בזמנו.
ולזכותו הפלת היו 2 (מטוס הריגול המושמץ).

זה כמו לטעון שהסופר-סייבר הוא פיתוח של טכנולוגיה גרמנית. מיד לאחר סיום המלחמה הסובייטים אכן יזמו תוכנית שלמה של פיתוח העתקים של טילי הנ"מ שהגרמנים פיתחו, במקביל להעסקת מומחים גרמנים. כמו האמריקאים, גם הסובייטים גילו שהטכנולוגיה בה פרצו הגרמנים את הדרך היו מנועי הדלק הנוזלי. את בעית ההנחיה, שהיא היסוד החשוב השני בטכנולוגית טילים, הגרמנים לא הצליחו לפתור וכתוצאה מכך השלב הראשון בתוכנית טילי נ"מ הסובייטיים נכשל. ב-1950 סטאלין הורה להתחיל מחדש והטיל על משרד התכנון SB-1 (מאוחר יותר KB-1) לפתח טיל נ"מ להגנת מוסקבה מפני מפציצים. הצוות החדש פיתח את הטיל S-25/SA-1. במשרד התכנון הועסקו אמנם מספר גרמנים, אבל הם הוצאו ממנו בעקבות מותו של סטאלין. בכל מקרה, בשלב זה הסובייטים החלו כבר ללכת קדימה עם טכנולוגיה משלהם. פיתוח ה-SA-2 נמסר לידי משרד התכנון החדש יחסית OKB-2 של גרושין. ממשרד זה ומעבודת הפיתוח שלו קשה למתוח קו ישיר אל המורשת הגרמנית.

אני מקווה שהקישור יעבוד, פעם ראשונה שאני מנסה זאת:
[aviation] Luftwaffe Secret Projects - Fighters 1939-45.pdf

אני אינני מומחה למטוסים אבל המטוס הסילוני המבצעי הראשון ,שכבר הוזכר באשכול זה

היה המסרשמידט 262 . למזלנו לא הצליחו הגרמנים ליצר הרבה מטוסים מדגם זה,

עקב ההפצצות הכבדות של בעלות הברית על גרמניה.

בסרט דוקומנטארי ( בערוץ ההיסטוריה )ראיתי כיצד משמידים מטוסי תקיפה של בעלות - הברית

בסיס של מטוסי הסילון האלה ,כולל השמדת המטוסים על הקרקע.

באוויר היוו אותם מטוסי סילון מהירים בעיה למטוסי בעלות הברית .

בקשר לטיל נ"מ : נדהמתי לראות טיל כזה ב"דויטשה מוזיאום " המפורסם שבמינכן.

מסתבר שהגרמנים תכננו ואף יצרו ,כנראה ,טילי נ"מ , אך למזלנו לא הספיקו להפעילם בקרב.

בנושאים צבאיים הם שטחיים להחריד וסובלים מאי דיוקים רבים. ראוי רק לציין שאותו 262 לא היווה איום חמור במיוחד על מטוסי הקרב של בעה"ב בעיקר בגלל כושר התמרון העלוב שלו ובגלל האמינות הנמוכה של מנועיו. למעשה, מטוסי קרב רגילים הפילו מספר גדול למדי של מטוסים כאלה. העליונות הבלתי מעורערת שלו היא עוד אחד מאותם מיתוסים שהופצו לאחר המלחמה.
בנוגע לטילי הנ"מ, ציינתי כבר בהודעה קודמת שלמרות שהגרמנים הצליחו לפתור את בעיית ההנעה של טילים כאלה, הם היו רחוקים מאוד מפתרון בעית ההנחיה. במוזיאון במינכן מוצג לי טיל הריינטוכטר, טיל דו-שלבי שהונע במנוע דלק מוצק ושמעולם לא עבר את שלבי הניסוי המוקדמים.

בביוגרפיה שלו נמצא הסיפור המלא. בכל מקרה, הוא מציין שבמהירות איטית הפלת ה262 לא הייתה קשה במיוחד. אבל אם הגרמני היה "נותן גז" הוא היה בורח כמו כלום, וזה דבר שגרם להרבה תסכולים בנסיונות הפלה קודמים.

מכושר תמרון עלוב ומזמן תגובה ארוך של המנוע לשינויי מצערת. כתוצאה מכך, אם הצליחו טייסי בעה"ב לתפוס מטוס סילון בהפתעה ועם יתרון גובה הדבר הסתיים לרוב בהפלה. כמובן שבתנאים המתאימים, למטוס הסילון היה יתרון בניתוק מגע או לחלופין ביצירת מגע. הטקטיקה בה בשתמשו טייסי הקרב הגרמנים בד"כ היתה להתקיף במהירות גדולה, לבצע יעף חטוף ואז לנצל את יתרון המהירות כדי לעבור למישור האנכי וחוזר חלילה. טקטיקה זו דרשה כושר הטסה גבוה במיוחד, אבל היא היתה עדיפה על כניסה לקרב אויר הדוק, בו מטוסי הסילון, שגם כך סבלו מרדיוס פניה גדול, איבדו אנרגיה במהירות.
בספרו של פייר קלוסטרמן "ההצגה הגדולה" ישנם תיאורים מצויינים של קרבות עם מטוסי סילון.

החיסרון הגדול ביותר של מטוסי הסילון הראשונים היתה צריכת הדלק העצומה. היום זה נראה כדבר טבעי, אבל הלוגיסטיקה ותכנון מהטוסים לא לקח את הנושא הזה לגמרי בחשבון. אלה עדיין היו מטוסים מאוד קטנים. צריכת הדלק האדירה (יחסית) הגבילה את טווח הפעולה ומשך הפעולה. ז"א, שאחרי שגל מטוסי בעה"ב נתקל במטוסי סילון, הגל הבא כבר היה יכול להשמיד את המטוסי הסילון על הקרקע.
רוב מטוסי הסילון הגרמנים הושמדו על הקרקע.

לא היה ה- Me- 262.
המטאור הבריטי הקדים אותו מבחינת תאריך הכניסה לשרות (אם כי במספר ימים בלבד).
מדובר במטאור סימן 1, הנחות בהרבה ממתחרהו הגרמני, שנכנס לשירות בטייסת 616 של ה- RAF והחל לפעול נגד טילי V-1 (ניסון ירוט ראשון ב- 27/7/44 ו-"הפלה" ראשונה בתאריך 4/8/44).

את הקשה עושים לאלתר, את הבלתי אפשרי עד מחר. ניסים לוקחים קצת יותר זמן.

כמו כן, את היחידה המבצעית הראשונה של ה-262 היה צריך להוציא מן הקו לארגון מחדש לאחר כחודשיים בגלל שיעור אבידות גבוהה, כולל המפקד. בכלל, המטאור היה מטוס מוצלח למדי. למרות שהמארק 1 היה עגלה, הדגם הבא, המארק 3, היה כבר מטוס קרב סילוני בשל ששימש בסיס למשפחת מטוסים מצליחה מאוד. מטאורי מטרה שירתו ב-RAF עד תחילת שנות ה-90.